גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 57
טקסט · תמונה · PDF

.
;• כמינהגים מדי יום שישי, התעוררו המשוררים הישראליים השכם בבוקר, מיהרו
לקיוסק העיתונים השכן, ובבהילות האופיינית דיפדפו בעיתוני אותו היום, במטרה
לראות מי פירסם מה. ואז, לנגד עיניהם התנפצה פצצה שלכמותה לא ציפו.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

#ניטשה והמהד ר
אורתודוכסיה זו, שמקורה היה בעיר פראג־קפורט
(על הנהר מיין) ,קמה עד כרכיו שד
שמשון >כן) רפאל הירש. היתה זאת אסכולה
פרוסית, שצמחה עד רקע העולם הרוחני שד
גרמניה דאז, באמצע המאה שעיברה.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

נידוו אנטיביטחון
(המשך מעמוד )25
איה, אשר יעלה עד דעתו קיום דבר, במו
״התראה איסטרטגית ודאית״ — או שיוכד
להראות > ה אחד ויחידי שבו אכן התקיימה
(משמע: ,יתנה ביודעין וגם השפיעה) ,בפתי•
חת־־מילחמה.
בסידרת מ מ רי ם שפירסם בתאוץ 0רופ׳ לוטוואק,
אחרי !המילהמה, מגדר ה !
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

בסיום רשימתה מצטטת גל את אחד מייבואני הספרים, שאמר לה :״ספרים זה לא לחם
או חלב, ירצו יקראו — לא ירצו לא יקראו״ • העיתונאי וניספח־הסיפרות לשעבר
של ישראל בשגרירות בלונדון, משה
דור חזר ארצה, ובשבוע שעבר פירסם
שלוש רשימות באותו גליון של מעריב,
כאשר בשתיים מתוך השלוש, הוא מזכיר
את הכבוד שנפל בחלקו לשמש כניספח־תרבות
בלונדון.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

תקרית חולפת
העיתון לה־מונד, למשל, פירסם את
הידיעה בהבלטה רבה, בעמוד־ידיעות מר כזי,
ברוחב של ארבעה טורים — הדגשה
בלתי־רגילה בעיתון צרפתי זה, הדוגל ב־סיגנון
של המעטה.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

ה דברים
היו צפויים וברורים מראש.
שבועות מיספר אחרי הקמתה של ד״ש
פירסם העולם הזה סידרת מאמרים שנית-
חה את הצפוי לד״ש.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

רייכר שהה ׳שם שלושה
שבועות, וכשחזר לישראל לא יכול להתאפק
ופירסם רשימה על מה שראו עיניו.
כתב רייכר בעיתונו :״עוד באותו יום
צילצל הטלפון בבית, ופקיד זועם של
השגרירות הדרום־אפריקאית, שהציג עצמו
כקצין־עיתונות בשם ארנולד סגיימן הודיע
לי כי ממשלתו מוחה בתוקף על כך שהעזתי
לכתוב כתבה על דרום־אפריקה.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מוסינזון נזדמן למקום, הגיש לאברהם
שלונסקי סיפור בשם ליד שרג
אותו כתב במשך כמה ימי־מנוחה, אחרי
שפטיש נפל על רגלו. שלונסקי פירסם
את היצירה, שילם תמורתה שתי לא״י.
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

מסתבר שהנאמנות, שאותה שומר משד, שמיר לשלמה טנאי, בכוחה להזכיר נאמנות
של בעלי־חיים מסויימים המכשכשים בזנבותיהם, ובמאמר שפירסם במעריב מציג שמיר
את טנאי כאחד החשובים והבולטים שבשירה העיברית החדשה.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

ההבדל בינה לבין ביקורת ״של
ממש״ ,הוא כהבדל שבין המעט הכימעט-
נייטרלי שיש למבקר לומר על מה •שמצא
בבית־הספר לשיריון, לבין מה שפירסם
העולס הזה בשבוע שעבד — ואשר אצל
רבים, ששירתו במוסד זה ומכירים אותו,
כמוני, בוודאי עורר כאב אמיתי (גם
אישי) .ביקורתו כמוה כטיפול שיגרתי,
חיוני ומועיל לבריאות.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מוכן
אנשים
• ברישמי ביקורו בארצות־הברית, ש־פירסם
ראש־עיריית ירושלים שלמה זלמן
שרגאי בהצופה, הוא הזכיר בין שאר
שאלות התם שנשאל בימי מסעו: אם יקום
י שו מנצרת לתחייה, האם לא יהרגו
אותו היהודים בשנית מתוך נקמה על מה
שעוללו הנוצרים במשך קרוב לאלפיים שנה
ליהודים 1תשובת שרגאי :״רוב תושבי יש ראל
הוא נגד עונש־מוות.״
ס ראש־ממשלת הודו, ג׳וואהרלאל
נהרו, סעד את סעודתו הראשונה שבוש-
לה באמצעות חום השמש בתנור הליו־תרמי****
.התנור: דאי קמור גבוה מטר
וחצי, עשוי אלומיניום, הממקד את קרני-
השמש על זכוכית מאחרי הסיר שצריך
להיחם.
* רק לפני כשנה וחצי נפתח על הו־הצופים
בית־החולים הדסה המשופץ.
** אביהם של יוננץ ראשי־הממשלה
המנוח יעקב הרצוג, ושגריר ישראל באו״ס
חיים הרצוג.
*** בן־גוריון לא נהג בכבוד רב, בכהונתו
כראש־הממשלה, ברבנים הראשיים
ובשאר סמכויות התורה.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 57
טקסט · תמונה · PDF

שלונסקי שהבחין בשדה הניצב בדלת
בית־הקפה, קם ממקומו, ניגש אל שדה הצעיר וחיבק אותו אל חזהו • 1בדומה לשנים
קודמות, כך טוענים ליצני הסיפרות העיברית, יוענק התואר ״העורך הסיפרותי של
השנה״ מן הסתם לבנימין מיכלי עורך מאזניים, שפירסם ביקורת מאת ישראל
זמורה על הסהווויים לסופר החשוב בלשון הגרמנית ה דמן כרוך, שראה אור
בעיברית.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

1ההיה 9 3 1 1 1 :1חוהשהית
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
פירסם בתבת־שער נירחבת, תחת הכותרת ״נגיב — בן־הכרית
שאבד״ ,שעסקה בהחמצת האפשרות לקשור קשרים כין האומה
המצרית, ששנה קודם לכן השתחררה מעול הכובש הזר, לבין
האומה הישראלית, שהשתחררה חמש שנים קודם לפן.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

.
• לפני כתשעה חודשים פגע קשות
המבקר הספרותי של הארץ, גרוך קורצ־ודייל,
בסופר שלמה צמח, וכינהו בכינוי
גנאי, והאשימו בהעתקת קטעים מעיתונות
לועזית. השבוע פירסם הארץ דין־וחשבון
של ועדת בוררים, שחבריה היו גן־ציון
כפי שהיא הופיעה ב הממשלה) ,פינחס רוזן, לוי אשכול, יוסף סרלין, משה שפירא ג״־ שלדם ודוג סדן והיועץ המישפטי
גיליון לפני 25 שנים( .מוסתר) ויוסף בורג.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 59
טקסט · תמונה · PDF

מן
הסתם, כאשר אגרש מעלי את שדי הברברת
של המתרגמת הנ״ל, אפתח את הספר
הזה בפעם הבאה בעמוד .12
בחטף
״פורתא המרא״
ס ברשימה מוזרה שפירסם, ושבעזרתה
ניסה להבין את ״גיל התבונה״ לזז א ך
פול סארטר, כתב כרציון אורתלא
על הפילוסוף והסופר הצרפתי הקשיש:
״אז מה בכך אם איננו פילוסוף אמין?
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

מדור הרדיו של השבועון
הביא את סיפור־חייו של החידונאי שטוליק רוזן שריתק כחידוניו
את הישראלי של שנת . 1953
כגיליון השבוע לפני 25 שנים, פירסם ״העולם הזה״ ״ראיון
מייוחד״ עם מנהיג מצריים, מוחמר נגיב, שנערף כידי צוות
כתבי ״יו אס ניוז אנר וורלד ריפורט״ .הראיון הובא תוף דבקות
כמדיניות המערכת, להציג בפני הקוראים את המתרחש במצריים.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

הייתי על אושוויץ אינם מעניינים אותי ...תחילה
נקים מדינה פלסטינית, ובסוף תסעו כולכם
^ אורח־כבוד שם.״
לאוגנדה עיתונות מעריב פירסם את הסיפור בהבלטה
מירבית, כהוכחה ניצחת לכך שגם הפלסר
מ עדזז עלהכ111 דז
טינים המתונים־כביכול אינם אלא שונאי-
ישראל מושבעים.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 57
טקסט · תמונה · PDF

• בדף למיפרות של שידורי-
ישראל קבעה מפיקת ועורכת התוכנית,
דלייה עמית קביעה סיפרותית חדשנית
בפתח סיקור ספריהם •של יעקב שבתאי
(זיכרון דברים)
משה שמיד
אוייב אחד — הערבי
ויעל מדיני
(קווים וקש־
תות) כי ״הרומן הישראלי אכן: חי יעל
קביעה זז השיב סופר תל־אביב צעיר
״׳אמת לאמיתה, והרומן הישראלי אכן חי,
על־ימנת להעניק חיים לדף לסיפרות של
הרדיו הדוקטור לם ייסריו׳ת־יילדים
אוריאל אופק חרג סמתבונות האתיקה
המקובלות, כאשר פירסם במעריב רשומה
יעל אודות ״סידרת סיפרי קלאסיקה לילדים״
(ולא ״סידרת סיפרי ילדים קלאסיים״
— ביסיגנונו ישל אופק) הרואה אור ׳בהוצאת
כתר בירושלים.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

כיום, עם סיום התהליך הסברתי
שהחל לפני 10 שנים במילחמת ששת־הימים ונסתיים
במפלת המערך, מן סיראוי לערוך תיזעורת של אירוע
תרבותי מסויים שיש בכוחו לתרום להגדרת תפקידי
התרבות והסיפרות במחצית השנייה של .1977
בפוסף ״תרבות, וסי,סתת״ של הארץ מד,־ 8בספטמבר
,1967 לפני עשר שנים ׳בדיוק, פירסם הסופר יצחק
אורפז רשימה תחת הפותרת הרחוב שאג — מי לא יירא !
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הציור נעשה על־פי
תמונה של הצלם מיכה ברעם, שצולמה
זחן קצר אחרי הבחירות.
במוסף הארץ מיום 17.6.77 פירסם מר
חביב כנען כי מר מנחם בגין נאסר
ב־ 1.4.1942ב־ 26.6.77 כתבתי למר בגין
מיכיתב קצר.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

בעיתונו,
בוסטון גלוב, אחד מתריסר העיתונים ה חשובים
בארצות-הברית, פירסם עתה וי-
ליאם ביצ׳ר את רשמיו מאז.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

כך, למשל,
נוכח לדעת כי הטענה •שהוא עושה רווחים
גדולים לעצמו ממכירות ספרים ש
יצאו להגן על ידין, ונמצאו
מקטרגים.
מיכתבם קבע כי ידין פירסם, תוך זמן
קצר, דו״ח מדעי סופי על חפירות חצור
ומידבר־יהודה.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בארץ שבה ביליתי את חיי לפני בואי לישראל,
כל ביקורת נגד המישטר נחשבה אנטי״לאומית וסווגה
כהוצאת־דיבה עויינת. כשפירסם אלכסנדר סולז׳ניצ׳ין
— בחו״ל — את סיפרו ״ארכיפלג גולאג״ שפכו עליו
כלי-התיקשורת הסובייטיים קיתונות של האשמות ואיומים.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 51
טקסט · תמונה · PDF

#כאשר סקן שבועון־החדשזת האמריקאי
טייס, במדור ״הספרים״ ישלו את
סיפרו של שלום עליכם, כוכב נודד,
שהופיע השבוע בתרגום לאנגלית׳ פירסם
את תמונתו של שלום עליכם, המתולתל
ובעל־המצבטיים.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

הקטע השני הוא רפורטאז׳ה מאת העיתונאי אילן כפיר, על קרבות החווה־הסינית,
והוא סיפרותי יותר, ומשכנע עשרת־מונים מכל כוונותיו ומגמותיו הסיפרותיות־ שינאת־בריטים במחנות־הפלמ״ח, ולכן פירסם אז משה שמיר סיפור מגמתי בשם ליל־שרונה,
שבו כתב ארורים האנגלים, ארורים, כרבים בני־זונות, ארורים,
חינוכיות של מגד.