נמצאו 5,139 תוצאות עבור פרוסיה

1ה היה 0 ( 111:1היה שהיה גיליון ״העולם הזה״ שראה אוד השבוע לפני 25 שנה בדיור״ היה העיתון הישראלי הראשון, שאחד מבתביו (רענן לוריא) תיאר וצילם צניחה מן האוויר במהלכה, תחת הכותרת ״ 50 שניות באוויר״ .עורך השבועון פירסם ״ראיון מייוחד״ עם הפרופסור מרטין בובר (ראה עמוד .)11 פירסום הראיון עו^ר־ תגובות£ ,ז!

על חברות מישפרותי רואה״החשבון אוריאל להב פירסם במדור המיכתבים למערכת בשבועון זה מיכתב הקובע, בי הידיעה שפירסמתי על שינוי חוקי החברות המישפחתיות, והאפשרויות שנפתחו בתוצאה מכך להקטנת סכומי״המס, אינה נכונה, ומעידה על בורותי, בתוספת עוד במה מילים שאינן מצויות בלכסיקון של רואה- חשבון.

במאמץ לחפות על התמוטטות מערכת- השקרים שלו, התלקח השבוע ח״כ אהוד אולמרט, ופירסם מודעות־ענק, מעוררות גיחוך ולעג בכמה עיתונים.

הוא פחד ליצור תקדים העלול להמיט שואה על שמה הטוב של כשפירסם לפני חודשים אחדים בדבר, המיפלגה.

שמו מוזכר בקיטעי סיפרות עתיקים, והוא כולל נמל שחלק ממנו נראה מתחת למים ...לפני זמן־מה פירסם הפרופסור נחמן אביגד חותם עברי משנת 80 לפני הספירה, השייך לכהן של דור.

״ דובר המישטרה סגן ני צב כרוך לשם פירסם באח רונה ספר אודות רצח רחל חלר.

מסעוד אגברייה ״לתת את דמי׳׳ ת הפצצה הטיל כתבו הערבי של ידיעות־אחרונות, תופיק חורי. הוא פירסם שסטודנטים ערביים מאוניברסיטאות ישראליות פירסמו כרוז התומך באש״ף והקורא למרי נגד המישטר הציוני ד,אמפ- ריאליסטי-קולוניאליסטי.

. ;• כמינהגים מדי יום שישי, התעוררו המשוררים הישראליים השכם בבוקר, מיהרו לקיוסק העיתונים השכן, ובבהילות האופיינית דיפדפו בעיתוני אותו היום, במטרה לראות מי פירסם מה. ואז, לנגד עיניהם התנפצה פצצה שלכמותה לא ציפו.

#ניטשה והמהד ר אורתודוכסיה זו, שמקורה היה בעיר פראג־קפורט (על הנהר מיין) ,קמה עד כרכיו שד שמשון >כן) רפאל הירש. היתה זאת אסכולה פרוסית, שצמחה עד רקע העולם הרוחני שד גרמניה דאז, באמצע המאה שעיברה.

נידוו אנטיביטחון (המשך מעמוד )25 איה, אשר יעלה עד דעתו קיום דבר, במו ״התראה איסטרטגית ודאית״ — או שיוכד להראות > ה אחד ויחידי שבו אכן התקיימה (משמע: ,יתנה ביודעין וגם השפיעה) ,בפתי• חת־־מילחמה. בסידרת מ מ רי ם שפירסם בתאוץ 0רופ׳ לוטוואק, אחרי !המילהמה, מגדר ה !

בסיום רשימתה מצטטת גל את אחד מייבואני הספרים, שאמר לה :״ספרים זה לא לחם או חלב, ירצו יקראו — לא ירצו לא יקראו״ • העיתונאי וניספח־הסיפרות לשעבר של ישראל בשגרירות בלונדון, משה דור חזר ארצה, ובשבוע שעבר פירסם שלוש רשימות באותו גליון של מעריב, כאשר בשתיים מתוך השלוש, הוא מזכיר את הכבוד שנפל בחלקו לשמש כניספח־תרבות בלונדון.

תקרית חולפת העיתון לה־מונד, למשל, פירסם את הידיעה בהבלטה רבה, בעמוד־ידיעות מר כזי, ברוחב של ארבעה טורים — הדגשה בלתי־רגילה בעיתון צרפתי זה, הדוגל ב־סיגנון של המעטה.

ה דברים היו צפויים וברורים מראש. שבועות מיספר אחרי הקמתה של ד״ש פירסם העולם הזה סידרת מאמרים שנית- חה את הצפוי לד״ש.

רייכר שהה ׳שם שלושה שבועות, וכשחזר לישראל לא יכול להתאפק ופירסם רשימה על מה שראו עיניו. כתב רייכר בעיתונו :״עוד באותו יום צילצל הטלפון בבית, ופקיד זועם של השגרירות הדרום־אפריקאית, שהציג עצמו כקצין־עיתונות בשם ארנולד סגיימן הודיע לי כי ממשלתו מוחה בתוקף על כך שהעזתי לכתוב כתבה על דרום־אפריקה.

מוסינזון נזדמן למקום, הגיש לאברהם שלונסקי סיפור בשם ליד שרג אותו כתב במשך כמה ימי־מנוחה, אחרי שפטיש נפל על רגלו. שלונסקי פירסם את היצירה, שילם תמורתה שתי לא״י.

מסתבר שהנאמנות, שאותה שומר משד, שמיר לשלמה טנאי, בכוחה להזכיר נאמנות של בעלי־חיים מסויימים המכשכשים בזנבותיהם, ובמאמר שפירסם במעריב מציג שמיר את טנאי כאחד החשובים והבולטים שבשירה העיברית החדשה.

ההבדל בינה לבין ביקורת ״של ממש״ ,הוא כהבדל שבין המעט הכימעט- נייטרלי שיש למבקר לומר על מה •שמצא בבית־הספר לשיריון, לבין מה שפירסם העולס הזה בשבוע שעבד — ואשר אצל רבים, ששירתו במוסד זה ומכירים אותו, כמוני, בוודאי עורר כאב אמיתי (גם אישי) .ביקורתו כמוה כטיפול שיגרתי, חיוני ומועיל לבריאות.

מוכן אנשים • ברישמי ביקורו בארצות־הברית, ש־פירסם ראש־עיריית ירושלים שלמה זלמן שרגאי בהצופה, הוא הזכיר בין שאר שאלות התם שנשאל בימי מסעו: אם יקום י שו מנצרת לתחייה, האם לא יהרגו אותו היהודים בשנית מתוך נקמה על מה שעוללו הנוצרים במשך קרוב לאלפיים שנה ליהודים 1תשובת שרגאי :״רוב תושבי יש ראל הוא נגד עונש־מוות.״ ס ראש־ממשלת הודו, ג׳וואהרלאל נהרו, סעד את סעודתו הראשונה שבוש- לה באמצעות חום השמש בתנור הליו־תרמי**** .התנור: דאי קמור גבוה מטר וחצי, עשוי אלומיניום, הממקד את קרני- השמש על זכוכית מאחרי הסיר שצריך להיחם. * רק לפני כשנה וחצי נפתח על הו־הצופים בית־החולים הדסה המשופץ. ** אביהם של יוננץ ראשי־הממשלה המנוח יעקב הרצוג, ושגריר ישראל באו״ס חיים הרצוג. *** בן־גוריון לא נהג בכבוד רב, בכהונתו כראש־הממשלה, ברבנים הראשיים ובשאר סמכויות התורה.

שלונסקי שהבחין בשדה הניצב בדלת בית־הקפה, קם ממקומו, ניגש אל שדה הצעיר וחיבק אותו אל חזהו • 1בדומה לשנים קודמות, כך טוענים ליצני הסיפרות העיברית, יוענק התואר ״העורך הסיפרותי של השנה״ מן הסתם לבנימין מיכלי עורך מאזניים, שפירסם ביקורת מאת ישראל זמורה על הסהווויים לסופר החשוב בלשון הגרמנית ה דמן כרוך, שראה אור בעיברית.

1ההיה 9 3 1 1 1 :1חוהשהית גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק, פירסם בתבת־שער נירחבת, תחת הכותרת ״נגיב — בן־הכרית שאבד״ ,שעסקה בהחמצת האפשרות לקשור קשרים כין האומה המצרית, ששנה קודם לכן השתחררה מעול הכובש הזר, לבין האומה הישראלית, שהשתחררה חמש שנים קודם לפן.

. • לפני כתשעה חודשים פגע קשות המבקר הספרותי של הארץ, גרוך קורצ־ודייל, בסופר שלמה צמח, וכינהו בכינוי גנאי, והאשימו בהעתקת קטעים מעיתונות לועזית. השבוע פירסם הארץ דין־וחשבון של ועדת בוררים, שחבריה היו גן־ציון כפי שהיא הופיעה ב הממשלה) ,פינחס רוזן, לוי אשכול, יוסף סרלין, משה שפירא ג״־ שלדם ודוג סדן והיועץ המישפטי גיליון לפני 25 שנים( .מוסתר) ויוסף בורג.

מן הסתם, כאשר אגרש מעלי את שדי הברברת של המתרגמת הנ״ל, אפתח את הספר הזה בפעם הבאה בעמוד .12 בחטף ״פורתא המרא״ ס ברשימה מוזרה שפירסם, ושבעזרתה ניסה להבין את ״גיל התבונה״ לזז א ך פול סארטר, כתב כרציון אורתלא על הפילוסוף והסופר הצרפתי הקשיש: ״אז מה בכך אם איננו פילוסוף אמין?

מדור הרדיו של השבועון הביא את סיפור־חייו של החידונאי שטוליק רוזן שריתק כחידוניו את הישראלי של שנת . 1953 כגיליון השבוע לפני 25 שנים, פירסם ״העולם הזה״ ״ראיון מייוחד״ עם מנהיג מצריים, מוחמר נגיב, שנערף כידי צוות כתבי ״יו אס ניוז אנר וורלד ריפורט״ .הראיון הובא תוף דבקות כמדיניות המערכת, להציג בפני הקוראים את המתרחש במצריים.

הייתי על אושוויץ אינם מעניינים אותי ...תחילה נקים מדינה פלסטינית, ובסוף תסעו כולכם ^ אורח־כבוד שם.״ לאוגנדה עיתונות מעריב פירסם את הסיפור בהבלטה מירבית, כהוכחה ניצחת לכך שגם הפלסר מ עדזז עלהכ111 דז טינים המתונים־כביכול אינם אלא שונאי- ישראל מושבעים.