חיפוש: פרוסיה
נמצאו 5,139 תוצאות (מציג 1,126 עד 1,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 55
![העולם הזה - גליון 2030 - 28 ביולי 1976 - עמוד 55 | 16 ] 3 86)1551 17ז ^ 11ת> 13 ח 6ט 6ת ז<10 כמה חודשים אחרי שפרצה, פירסם קראום את מאמרו ז 1ז 1 )11 6ט1€11 01*0111 3ר61 יד| ז, )138 )16ח^|ומ 1<0ז ״בשעה](https://assets.this-world.xyz/pages/2030/t-55.png)
16 ] 3 86)1551 17ז ^ 11ת> 13 ח 6ט 6ת ז<10 כמה חודשים אחרי שפרצה, פירסם קראום את מאמרו ז 1ז 1 )11 6ט1€11 01*0111 3ר61 יד| ז, )138 )16ח^|ומ 1<0ז ״בשעה הגדולה הזאת מאמר שהוא משא סאטירי ד .״ הי מי םהאח רוני ם של ה אנו שו ת״ על גדולתה ועוצמתה הרוחנית של המילהמד( .פרט מעניין היא כי ב־ ,1924 במלאות 10 שנים לפרוץ המילחמה, כתב קראום מאמר אחר, תחת הסותרת ״בשעה עלובה זאת...״ ובו הספיד את השעות הגדולות, תוך שהוא מאחל, בסארקאזם, לשעות הגדולות שתשובנה). … לשמש נושא למאמרים, כפי שטירוף אינו יכול לשמש נושא לסאטירה.״ על כן פירסם באותה שנד. רק חוברת אחת של די פאקל, ובעמוד האחרון הופיע שיר משל עצמו.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 4
הוא טמון דווקא בין גיליונות העולם הזה, ומצוי במאמר שפירסם הפרשן הצבאי של העולם הזה, בנימין עמידרור עוד לפני כעשרה חודשים. הכוונה היא לניתוח הצבאי שפירסם עמידרור בחודש יוני ( 1977 העולם הזה )2078 על היעדים האיסטרטגים הניצבים בפני מדינת־ישראל, נוכח פלישתה של סוריה ללבנון.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 20
אנחנו עורכים את הראיון הזה למען ״העולם הזה״, ואי אפשר •טלא להזכיר שכאשר הופיע התזכיר הראשון שדך, אף עיתון כארץ לא הזכיר את עצם קיומו, ער ש״העולם הזה״ פירסם קטעים ממנו. ויש די הרגשה שאותו דכר קורה גם עכשיו, אחרי שהופיע סיפרך. … חופשיים ביותר הם עיתוני־המימסד. הארץ, למשל, פירסם על תזכירי לירוחם משל ידיעה קצרה, ואחר־כך תקף את התזכיר הזה, בלי להזכיר אותו, אלא היה קורא לי בשם ״חוגים מסויימים הכותבים תזכירים סנסציוניים על מם־ההכנסה.״ זאת גם־כן, כנראה, צורת־ויכוח של עיתונות חופשית.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 81
בדומה למאובנים אקדמיים אחרים, שהחליטו באחרונה להפוך יוצרים והפכו לגרפומנים (דוגמת ד״ר מוקד־מונכז), פירסם הפרופסור זנדבנק בחודש שעבר סיפרון דק, בהוצאת עם עובד י, מחוץ למיסגרת המקובלת של הספריה לעם. … כזאת היא היריבות האישית שבין מייסד השומר הצעיר ומפ״ם, מאיר יערי, לבין חברו לביתניה ושומריה (לפיהם חיבר יהזשוע סובול את מחזהו ליל העשרים) ומאוחר יותר נגיד בנק ישראל, דויד הורוביץ. אחרי שתי רשימות שפירסם העיתונאי דויד שחס בידיעות אחרונות על דויד הורוביץ, בראיון במוסף השבת, אזר מאיר יערי כח׳ וחידש את היריבות האישית הוותיקה ביותר בארץ.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 58
חרזן נוסף שאימץ לעצמו דרך זו, הוא דניאל כוהן־שגיא, שפירסם תחת הכותרת כימעט כמו על אשה אהובה, חריזה המוקדשת לגולדה מאיר, שבה כתב בין השאר :״רציתי לכתוב עלייך / כימעט כמו על אשד, אהובה /ולא יכולתי /ואמרו לי שגם מלכים מתים /ושאלתי האומנם על מהות קשריו עם ראש־הממשלה המנוחה, לא כתב כוהן־שגיא בחרוזיו. אך דיפדוף במדור זד, מגלה, שלפני כשנתיים פירסם הנ״ל בחוברת, את ביכורי חרזנותו, והגב׳ מאיר, היתה אורחת־כבוד בערב, שערך לרגל הוצאתו, באחת מהגלריות התל־אביביות.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 50
^ איך כתב אבא קווסר שידי ^ 12 אלף דולר לחמישה ערבים ^ אמנות זבה חמאה ודבש ש ״ לוק (מ נחם בנין) מפ וצץ את מלון ״ המלךדויד החוקר והביבליוגרף י.ד. אגרמפהי, פירסם רשימות ביקורת על ביבליוגרפיה לכתבי זאב ז׳כוטינסקי הערוכה בידי ישראל יברוכיץ, וברשימתו מגלה אברמסקי: ״לא החבר, עברית ידע ז׳בוטינסקי, אבל הדבר, התנגנה בו העברית. … בגזירות ת״ח ער • שם חקוזקים טבח ביהודים...״ המבורר אכא קוגנר (להקת קצב בחר גריזים) פירסם בימים ׳אלה ספר־שירים מהודר בכותרת תצפיות, בו הוא מנסה להתאים שירש לרוח־התקופה, ונעזר ׳בהכ נסת אלמנטים לא-שיריים פטו נתונים על מיספרים של היהודים בערים גדולות בעולם, עמוד של מודעות ״דרושים״ ועוד.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 12
., ״מהפכתו הסיפרותית״ הראשונה, כאשר לידו משמש שלמה טנאי, התבטאה ב־פירפום חוברת צנועה בשם ילקוט־הועים, שבה פורסמו מיצירותיהם וכן מיצירותיו של ייגאל מוסינזון. בקובץ השלישי של ילקוט־׳הרעים * פירסם שמיר את האני מאמין הסיפרותי שלו ששימש שנים רבות לאחר־מכן, אותו ואת חברת לסיפרות דור־הפלמ״ח. … הוא נושא בדיבו כדור־עופרת.״ (נתן אלתרמן) שמיר (שמאל) עם יגאל מוסינזון ושלמה טנאי ()1946 ״טירוף מחליא של סיאובת וצדקנות, זוהמת ביבים והתחסדות...״ ספק שסיפרות זאת שונה ממיטב הסיפרות האירופית כמאתנו, וקרובה בשלותה ל מיטב הסיפרות הסובייטית בשעתה *** הגדרת עוקצנית ועניינית יותר לעורכי ילקוט הרעים פירסם עמוס קינן (העולם הזה :) 1257 ,״אחד מהם היה הקומיסר של עיתון במחנה.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 57
ועל אותם יזרשים, שהם מבני השמאל הסאלוני, חפצתי לאמר משהו דברים אלה לא באז מפיו של פיאודל דרומי בשם אהרון אוזן, אד סוחר־נשק בשם שמעון פרם, או חובב־דיולארים בשם אבא אבן; וגם לא מפיו של ביורוקראט מתוחכם בשם גד יעקובי — המהווים את המוט האידיאולוגי שעליו מתנוסס דיגלה של ״תנועת־ד,עבודה״ בישראל. דברים אלה פירסם בשבועון על־המיש־מר, חותם ( )1.7.77 משורר־זוטר מהתנועה הקיבוצית יחיאל חזק, שנתפרסם בשירתו הנאיבית שמרכיביה הם •:שמיים, גשם ושמש, אשר מצאו במשך שנים ׳אכסניה בכתב־עת בשם קשת. … האחד, שבר עצסות בהוצאת ס/קריאה, והשני עצבי פלדה בהוצאת תמוז ו* מבקר המוסיקה חנון רון, שסיקר את פסטיבל המוסיקה ה־ 40 בפירנצה, מציין ברשימה שפירסם בדבר כי ״מאז מונה זובין מהטה כיועץ אמנותי של התיזמורת הפילהרמונית הישראלית נסגרה בימת היכל־התרבות בפני גדולי המנצחים של ימינו.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 56
חיבורו החשוב ביותר הוא חיי המשוררים, ׳שאותו פירסם שלוש שנים ׳לפני מותו בשנת .1784 אישיותו של סמיואל ג׳ונסון היא של אדם שהייאוש רדף אותו כל ימיו. … רגב הוא נכדו של מנהיג ציוני פולין בשנות ה־ 30 ושר־הנפים הראשון של יש ראל, יצחק גרינכאום • בימים אלה פירסם המשורר דויד אביזץ ספר חדש תחת הכותרת ״תישדורת־מלוויין־ריגול״ ובו שירים, תישדורות ומיסמכים.
גליון 2298 (16 בספטמבר 1981), עמוד 52
מגישה דדיה מזור* הרווח בין שיני כרמית ג״א שווה מיליונים הסיבה למיתקפה אישית זו ש זינדר על ירון לונדון, שאחד מחברי המליאה קרא לה ״הבליץ על לונדון״ *,טמונה בסידרת־מאמרים שפירסם ירון לונדון לפ ני כמה שנים בעיתונות, ושבה הטיח בפני חבריהם של מליאת־הרשות והוועד־המנהל טענות על בינוניותם ואי־יכולתם להת מודד עם הבעיות המורכבות של הטלווי זיה• אחד ממותקפיו של לונדון באותם מאמרים היה צבי זינדר — אשר נטר לו כל השנים איבה. … הצבא הגרמני במילחמת־העולס השניה דיבר על בליצקריג (״מילחמת בזק״) .הבריטים אימצו את המילה כדי לתאר את ההתקפה האווירית הגרמנית על בריטניה ב־.1940 המארגנים טיסות־נופש תיווך נו סחאמ רי ק ה במהלך אחת מתוכניות בחצי היום ראיין המגיש, גבי גזית, מומחה לעכברים, ש השיב בתשובה לאחת מהשאלות :״העכ ברים מתרבים בהרבה, והם טובים מאוד בהתנחלות גזית חכך בקולו במיקרו פון׳ צחק והניח תקליט על ד,מקול ו צופי־טלוויזיה שטרם רכשו מכשירי־טל- ורזיה בצבע, והתוהים על הסיבה לכך ש־תשדירי־השרות הועברו ברובם לשעה מאוחרת יותר, יגלו, כאשר ירכשו מכשי רים ציבעוניים, כי רוב התשדירים הם צבעוניים, ולכן הם מוצמדים לשידורי- הצבע בעוד שהמומנה על הכנסות־המדינה, אוריאל לין, מציע למנכ״ל רשות״השידור יוסף לפיד, את ביטול אגרת־הטלוויזיה תמורת תשלום של 330 מיליון שקל מצד האוצר לרשות־השידור, תובע לפיד חקיקה מתאימה, שתבטיח את הכנסות רשות־השידור, באחוז מוגדר מ הכנסות המדינה• לטענת לפיד, בלי חקי קה הולמת עשוייה הזרמת הכספים מה אוצר לרשות להיות אמצעי־לחץ ן חיטוט בארכיון של קטעי־העיתונות של רשות־השידור גילה כי מאמרו של יועץ דאש-הממשלה לענייני תיקשורת, אורי פורת, שבו תבע למנות ״נציב עליון ל טלוויזיה״ (בידיעות אחרונות)23.7.76 , התבסס ברובו על שתי רשימות שפירסם, קודם לכן, חבר הוועד־המנהל של הרשות, אהרון פאפו בידיעות אחרונות ()22.6.76 ובמעריב ( )30.1.76ו השבוע תיערך באולפני הרצליה הקלטה פומבית של ה תוכנית חיים שכאלה, בהנחייתו של עמום הפגישה הטלוויזיונית של אטינגר שר־האוצר, יורם ארידור, עם ראש ה־שולחן הכלכלי בטלוויזיה, אלישע שפי גדמן, שבמהלכה ראיין שפיגלמן בשתי שאלות את שר־האוצר, היתה בתמיכתו של הממונה על השגרירות האמריקאית, שקיבל מידי ארידור את בקשת ישראל לסיוע לשנת־ד,כספים . 1983 כמה מכתבי־החדשות התבדחו ואמרו :״כל משא־ומתן במיזרח התיכון חייב להיעשות, כנראה, באמצעות האמריקאים.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 59
נהוג יונדהולדתו ה־ 75 של פרופסור (לסטאטיסטיקה ודמר גראפיה) רוברטו בקי, יליד רומא, שהחל את הקאריירה שלו כמרצה באוניברסיטת קאליארי, בירת האי סארדיניה והיה למנהל הראשון של הלישכה המרכזית לסטאטיסטיקה, ופירסם 180 מחקרים וספרים, ממחקר על הגירת האוכלוסיה בתוך הערים הגדולות באירופה עד נישואין ופיריון ביישוב היהודי בארץ- ישראל(של ימי המנדט). … אקיהיטו, הנשוי לבתו של טוחן־קמח אמיד, עוסק, בינתיים, באיכתולוגיה, תורת־הדגים, שעליהם פירסם עד עתה 24 מחקרים. נ חוג בהרצליה־פיתוח, יום־ הולדתו וד 58 של יצחק מודעי, שר־האנרגיה ויריבם הקבוע על כל שרי־האוצר בכל ממשלות הליכוד, שנולד בתל־אביב כיצחק מדזביץ.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 63
ניקור הגוף הגאוני אביגדור המאיו־־י, מחשובי הסופרים שפועלו בארץ זכה באחרונה לעדנה ש העניק לו עורך ספריית תרמיל, המשורר ישראל הר, שפירסם את סיפרו הגוף הגאוני — ט״ז סיפורים ־ .ספר זה, שראה־ •* לא זכה אור לראשונה בשנת * 1951 כמעט לביקורות. … הוא שואל האם מתנהלת לעיתים האבולוציה בקפיצות נחשוניות, ושאר שאלות הנשאלות אל עבר עתיד ה־סוציו־ביולוגיה. לפני 110 שנה פירסם דארווין את מוצא המינים, וחוברת מחשבות האחרונה מעידה, כי טרם נמצאו תשובות לכל השאלות וההנחות של איש־המדע, שחולל את המהפכה ההשקפתית והמדעית החשובה ב יותר של דורנו בשטח הבנת האדם, עברו ועתידו
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 5
7 0 30)1 84). 17)6151 3 5 )1160 שעשה עיצאם סרטאווי, באותו הזמן ובאותו הכיוון, ושעליו דיווח העולם הזה לראשונה עוד ב־ 21 ביולי .1982 עם הופעת הכתבה בגליון האחרון של העולם הזה, פירסם כתב ניו־יורק טיימס בירושלים, דייוויד שיפלר, את עיקרי הסיפור בעיתונו. … זה לא היה די חשוב כדי שעיתון ישראלי אחד יפרסם אותה. הארץ פירסם ידיעה של 12 שורות בתחתית העמוד — מבלי להזכיר את שמי, למשל, אף במילה אחת.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 37
,היה מקובל מאוד על הציונים הצעירים• ,מאז פירסם, בשנת 898ז, שנתיים אחר שהרצל פירסם את מדינת־היהודי שלו, את חיבורו הוא, מדינת־היהודי הסוציאליסטית.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 4
.די היה במיכתב פשוט. .העולם הזה נהג אז ומתמיד, כדבר מובדמאליו, לפרסם כל (המשך מעמוד )3 מיכתב הנוגע לתיקון עובדות ולהבעת ריעות שכאלה עם חיים כהן, כאשר המנחה החזיק את הנוגדות את מה שפירסם״. בהתאם לחוק פירסמנו את מיכתבו של בר־ < ידו בכיסו, ובידו האחרת הגיש מתנה (את ספר יהודה. … מי היו הדוצהיס! ואלה פירטי העניץ: ביולי 1956 פירסם העולם הזה ()5.7.56 רשימה קטנה במדור במדינה.
גליון 2362 (8 בדצמבר 1982), עמוד 9
מקבלי ההתדמות הוזהוו! בכתבה מקיפה על הטבח שפירסם כתב מעריב יעקב ארז, הוא מדגיש שמקבלי ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני הוזהרו במפורש על הטבח הצפוי אם ייכנסו ה- פלאגגות למחנות־הפליטים. … כתבו המדיני של נועריב, יוסף חריף, פירסם כבר בגיליון של ערב ראש השנה, ב , 17.9.82-ביום שבו התרחש הטבח, את נוסח השיחה בין ראש הממשלה ובין השליח האמריקאי מורים דרייפר.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 18
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, בתקופה שבה פירסם סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, את מאמרו ההיסטורי שקרא לשלום ישראלי־פלסטיני (שבעיקבותיו פתחתי במגעים הפוליטיים עימו) ,פירסם גם ג׳רים מאמר בזכות תפיסה חדשה זו.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 9
שיבעה שבועות אחרי ליל־הדמים, ביום ה־ 5בימי ,1984 בעיקבות חפירסום של מסקנות חקירתו של האלוף (מיל׳) מאיר זורע, פירסם העולם הזה 71 שאלות, המדברות בעד עצמן. … • מדוע דאגת גם אז שעצם עריכת החקירה תישאר בגדר סוד, והטלת עונש יוצא־דופן על הצהרון חדשות שפירסם את הידיעה על עריכת החקירה? • מדוע התנגדת, ומדוע אתה ממשיך להתנגד, לעריכת חקירה אובייקטיבית ובלתי־תלוייה, בהתאם לחוק ועדות־החקירה, מטעם ועדה שתמונה על ידי נשיא בית־המישפט העליון, ובראשה יעמוד שופט בית- המשפט העליון?
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 11
רבים התיישבו בדרום־אפריקה. השליט של פרוסיה הזמין את ההוגנוטים לארצו, והם עזרו להפוך את ברלין הנידחת לאחת הבירותהחשובות של אירופה.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 30
בבית התלוי עמוס עוז ביקש ציטטות -נתן זך מואיל לספק לו אותן בתיקוה שיערבו לחיכו הערות־שוליים בענייו התלוי והחנל ברשימה נאה שפירסם לפני כמה שבועות בעיתונו דבר. בשם ״בבית של תלוי״ ,ציטט עמוס עוז את הפיתגם הידוע לפיו אין מדברים על חבל בביתו של תלוי. … אבל ראשית־לכל קצת חומר רקע, למען יובן על מה ועל מי יצא כאן קצף־הגילוח הנורא. במאמר שפירסם בדבר ביום ,1.7.86 תחת הכותרת ״שתרעד לכם היד״ ,העלה חה״כ אברהם כץ־עוז טענות קשות כנגד ארבעת הסופרים שפעלו בשעתו למען הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 26
הפעם נמסרה עריכתו לידי שלמה גרודזנסקי, שפירסם את הספר בשנת ( 1960 בהוצאת עם עובד) בשם ״מעבר נהר הלתי״ (על־פי שורה מן השיר החותם את כתב־היד)׳.ניתן היה לחשוב שמזל־הביש של לנסקי חירפה סוף־סוף ממורשתו הסיפרותית. … קריב יכול היה לראות — מתוך עיון בכתבי־היד של המשורר — שלנסקי לא גרס את ״תיקוניו״ ,אך הדבר לא הרתיע אותו. הוא פירסם את השירים המוכרים לפי ״נוסחו״ שלו ובשירים שלא היו מוכרים עד כה עשה שפטים.
גליון 2508 (24 בספטמבר 1985), עמוד 11
״ אורי א בניי התלונן אליאב. כעבור זמן קצר פירסם יהושע הודעת־תמיכה נלהבת במיפלגת־העבודה. … אנגליקה זאת היא יפהפיה דרמאתית וגם טיפוס לא־נורמלי מכל הבחינות. אבא שלה אציל פרוסי ואמא שלה יהודיה, אז אבא מתגרש מאמא כאשר הנאצים עולים לשילטון, ואמא של אנגליקה לוקחת אותה לבולגריה, ושם הן מבלות את המילחמה.
גליון 2517 (27 בנובמבר 1985), עמוד 20
אבל סולז׳ניצין הוא אדם דגול, לוחם אנטי־סובייטי בלי־חת, וממילא נעלה מעל לכל חשד. בכל זאת יש מי שחושד. כך, למשל, פירסם מדען יהודי בשם מארק פרח ב־ 1977 בכתב־העת של מכון תיאודור הרצל בארצות־הברית ניתוח, המגיע למסקנה כי ביצירות סולז׳ניצין מופיע מיספר מוגזם מאוד של יהודים בלתי״סימפאטיים. אבל לסולז׳ניצין יש תומכים רבים, כמו, למשל, אלי ויזל, השואן המיקצועי, והמנצח הרוסי־המהגר מסטיסלאב רוסטרופוויץ׳. עכשיו יש בעיה. סולז׳ניצין פירסם מהדורה מורחבת של סיפרו אוגוסט ,1914 המתאר את ראשית מילחמת־העולם הראשונה בחזית הרוסית־גרמנית.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 39
בינתיים תגובת דובר־צה״ל לכל הבקשות שלילית״. ביום השישי פירסם הארץ. ,תחת הכותרת ״הבעת צער״ ,הודעה מוזרה בזו הלשון :״הארץ פירסם אתמול, בעמודו הראשון, תצלום שהופץ על־ידי דובר־צה״ל, שבו נראים הרמטכ״ל, ראש־מפח״ש וקצין־שיריון־ראשי ב־עומדם מול לוח־ההנצחה לחללי־השיריון, כששני האחרונים צוחקים.
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 26
נותרה איפוא הטענה שנשמעה, לפיה אומנם היה דויד פוגל משורר מוכר ומקובל בשנות ה־20 וה־ ,30 ואף זכה בהן בדיברי שבח ועידוד מצד כמה מבכירי הסופרים והמבקרים, כדרך שפירסם בנחשבות שבכמות הסיפרותיות, ואילו כל מה שנאמר על התעלמות, המעטת־ערך ושיכחה כביכול יפה רק לגבי שנים מאוחרות הרבה יותר ומקורו ב״נסיון להשליך ממצב הדברים בשנות ה־ 50 וה־ ״60 על התקופה שקדמה לה, ניסיון אשר ״סייע אמנם טקטית לנתן זך לקדם את העניין בשירת בני דורו, אך לא עשה צדק להיסטוריה של הסיפרות ״.כל אלה דיברי חיים נגיד, ציפור הלילה של מעריב. … והלא דווקא משמו מביא לנו אביגדור המאירי דברים שאמר המשורר ה״לאומי״ לאשר ברש — אחד ממליצי־היושר הבודדים אשר לפוגל אותם ימים — בתגובה על שיר של פוגל שאותו פירסם ברש בהדים שלו(כרך ד, חוברת ב, תרפ״ו עמ׳ 55־ :)56״לפעמים יש לי״ — דיברי ביאליק בתגובה על שירו של פוגל בציטוט המאירי — ״הרושם כאילו איזו מגיפה של רוח תזזית אחזה את העולם״.
