נמצאו 1,871 תוצאות עבור ערפאת | עראפאת | עראפת

אלה הן שתי הצפרדעים שבגץ נדרש לבלוע. יש רק הבדל קטן אחד בין הצדדים: עראפאת כבר הסכים חלקית להצעה, בגין מתנגד לה לחלוטין.

לכן חייבת המדיניות לעסוק גם (ובעיקר) בגועל״נפש (ג׳יימס בונד לא היה מדינאי, כפי הידוע דבר שני יאסר ערא- פאת, איננו כל״כך בחירה פלסטינית /אלא התפתח וגדל מן הקונפליקט הישראלי־פלסטיני אחרי 1976 ותינו תוצר ותוצאה ישירה של המדיניות הישראלית (התכחשות ליישות הישראלית, פיצוץ בתים וגירוש אישים שלא היו שרים את המנגינה הרצויה לממשלת ישראל). כך הפך עראפאת הדובר הפלסטיני הכמעט־בילעדי. אין לצפות שהמדיניות הנוכחית תיצור אישיות בעלת גוון שונה.

ואכן, בראיון שפורסם בעיתון הצרפתי פיגארו ציטט עראפאת מאמר זה, ואמר כי ״אנשים פוליטיים ישראליים, כמו אורי אבנרי, הציגו שאלות מסויימות לממשלתם, .נזה עשית?

לאחר ימי חרדה אחדים, לאור שמועות זדוניות, חזר והצהיר עראפאת כי לא זו בלבד שלא יכיר ב־ ,242 הוא לא יכיר לעולם בישראל והוא גם מגנה את מאמצי התיווך ׳של הדוד מגדל־הבוטנים מאמריקה.

שהרי אם אין הבדל במחיר — מדוע עדיף המלך על יאסר עראפאת? כאשר הוזמנו העסקנים מן השטחים המוחזקים למושב המועצה הלאומית הפלסטינית בקאהיר, שבה הם עמדו לחזק את האגף המתון של אש״ף, אסרה זאת ממשלת יצחק רבין.

לכן עושה המישטר הסעודי את הכל כדי לשמור על מעמדו ויוקרתו של יאסר עראפאת. בשיא מילחמת־האזרחים בלבנון, בקיץ ,1976 כאשר הצבא הסורי עמד לכבוש את המובלעת הפלסטינית בלבנון, הגיש המלך הסעודי אולטימטום לסוריה, ועצר את ההתקדמות.

נו ואו אותו השבוע במשך שעה וחצי בשידול ח׳ שני מיליון הפלסטינים בשטחים העושים ובישואו לעמאן יש מעלה אחת, שאין לשום מקום אחר במרחב: היא בטווח הקשר הטלוויזיוני עם ירושלים ושכם, תל־אביב וחיפה. כי מעמאן יכול היה יאסר ערפאת לדבר במישרין אל בני עמו בשטחים הכבושים, אל הפלסטינים- שהם אזרחי־ישראל, וגם אל הציבור הישראלי היהודי. … וכן זכו השבוע שני מיליון הפלסטינים שתחת השילטון הישראלי לראות במשך שעה וחצי, בשידור חי, את יאסר ערפאת, ולשמוע מפיו דין־וחשבון מפורט על מצב עמם, בעיותיו ודרכו בעתיד.

ממשלת־סוריה ובעלי־בריתה באש״ף פתחו בהתקפת־מחץ על הנהגת אש״ף, כדי לחסל את עצמאות התנועה הלאומית הפלסטינית. הם מאשימים את יאסר ערפאת בניהול מדיניות המכוונת להביא להכרה במדינת־ישראל ולהסדר עימה. … ממשלת־ישראל השיבה ריקם את כל הפניות שבאו מן המחנה הפלסטיני — בין השאר באמצעות המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, שחבריה נפגשו עם יאסר ערפאת ומנהיגים פלסטיניים אחרים. אחת המטרות האמיתיות של מילחמת־הלבנון היתה לשים קץ למדיניות המתונה של אש״ף, שהיתה עשוייה ליצור בדעת־הקהל הישראלית והעולמית את הנכונות להתפייסות היסטורית.

לידו עורד־הדין מוחמד קיוואן מאום־אל־פחם, מראשי אחד הפלגים של תנועת בני־הכפר. אל״חות הוא מנאמני ערפאת. הוזמנתי באופן אישי, כ״מומחה״, כדי לתת הרצאה. … הנה, בבוקר, קרא נציג אש״ף ברכה מטעם יאסר ערפאת. זאת היתה ברכה טובה ומתונה. אך משום־מה לא דובר בה על ממשלת־ישראל, אלא על ממשלת־תל־אביב.

נאומו שיל שר־המישפטים היה חמור. הוא גינה את הנפגשים עם ערפאת. עם זאת. ניכר היה שהוא כועס מאוד על ח״ב איתן. … נאומו של ח״כ וייס כלל את איזכור העובדה, שב־ 1976 סירב שר־המיש־פטים חיים צדוק להעמיד לדין את ״תברי המועצה למען שלום ישראלי־פלסטיני, שנפגשו עם עיצאם סארטווי וכמה מחבריו. בנושא׳ד,פוליטי הגדיר ח״כ וייס את ערפאת כ״אוייב״ .וטען שרק עם אדיבים אפשר י לעשות שלום. … הוא גם נקט בשמו של מנחם בגין, שנפגיש עם אוייב מר של ישראל, בשים אנוור אל־סאדאת. סיכם וייס :״לליכוד אין מה להציע לערפאת. המעיר — מנוע לפי שעה מלקבל את הצעותיו.

• מי היה האיש ששאל אותך על ״כפית״?־ עמאד שאקור, יועצו של ערפאת. הוא אמר לי :״מה שלומך אייבי? מה העניינים בכסית? … אני רוצה לעזור לכם לשחרר את הטייס, ויהיה לכם טוב מזה. #איך פגשת את ערפאת? פתאום הוא עבר ליד המישרד של לבאדי. … שמעתי עליך. מה אתה עושה פה?״ #איך התרשמת מערפאת? מה אני אגיד לך, אני קצת פחדתי. • וחוץ מהפחד?

״רק הליכוד יכול״ ״שלום אמית- כמו במיזרח התיכון, כמו בלבנון, כמו בין עיראק לאיראן, כמו במיפרץ אילת, כמו שערפאת מבטיח ...ומקיים! ״רק הליכוד יכול״ ״משק חופש,,, מפוטרי כור, מפוטרי אזרק, מפוטרי סולתם ותריראן, מפוטרי ורד הגריל, מפוטרי ארגמן. … ״רק הליכוד יכול״ ״קדימה איתך המחנה הלאומי״ השר יצחק רבין, השר שימעון פרס, יוסי שריד, שולמית אלוני, דדי צוקר, שלום עכשיו, פייצל אל־חוסייני, חנא סניורה, פאיז אבו־רחמה, בסאם אבו־שריף, המלך חוסיין, חוסני מובארכ, יאסר ערפאת. ״רק הליכוד יכול״ ״א1י אתן ל ליכו ד אח הכל״ ואני אתן לשמיר את הקול — כי ג׳ורג׳ בוש וג׳יימס בייקר — טיפשים, מארגרט תאצ׳ר ופרנסואה מיטראן — נאיבים, מר בארב וחוסיין — מטומטמים, ערפאת ואחמד ג׳יבריל — פתאים, אריק שרון ודויד לוי — לא מתוחכמים, גנרי ורפול — לא מבינים ש — אני ושמיר על כל העולם עובדים. ..כ׳ רק הליכוד יכול״ לפנות את סיני, לשמר את האינתיפאדה, להביא לבחירות ראשונות בעולם הערבי, לתת לגיטימיות לנציגי אש״ף הנבחרים, לנהל משא״ומתן על עתיד יש״ע, להקפיא את ההתנחלויות, לטרנספר את אריאל, לאבד את יש״ע ולחלק את ירושלים, בירת פלסטין החדשה...

מהרגע שרבין חזר מקהיר והצהיר על מה הסכים עם חוסני מובארק יכול היה וייצמן להניח ובצדק, ששר הביטחון מוכן ומזומן למעשה לשבת לדיונים עם משלחת פלשתינאית, שלאמיתו של דבר תייצג את אש״ף ואת יאסר ערפאת. בכך נתן למעשה הצב והעקוב או וייצמן וטמיר יפה את תפקידם. … וחיבוק הרב של וייצמן היה יותר מדי, קרוב לוודאי, עבור רבין, כי וייצמן פירושו בעיני הציבור — הכשר גלוי לאש״ף ולערפאת. עזו מסבו זנוונות ^ עמים רבות לאורך דרכס עמדו וייצמן ורבין בעמדות מנוגדות, מכדי שדווקא עכשיו כשרבין חושב שהוא מגיע לפיסגת צ׳רצ׳יליותו, יועדו יחד להליכה בשניים. … הרי מי כמוהו הקדים לעשות ולקרוא מאז הצטרף למפלגת העבודה, לשיחות עם אש״ף ויאסר ערפאת, ובשיתוף מצרים? והנה חלומו עומד להתממש דוקא בידי יצחק רבין.

כך עשה מובארק ב״מוקד״ וכך הגדיל לעשות אלבז כשישב עם יאסר ערפאת במסיבת העתונאים לה שיחרו, כמובן, העתונאים הישראלים. … ודי היה לשמוע מרבין שהוא נתן בידי מובארק את השרביט ,״להכריז״ על חברי המשלחת הפלשתינאית, כדי להבין שהיוזמה הועברה לידי מובארק — ערפאת. ולמי שהיה עוד ספק בעניין, מספיק היה לקרוא את המאמרים והתיאורים שיזמה לשכת רבין בעתונות אשר שיבחה בהתפעלות את השינוי הגדול שחל ברבין. … כשם שהטלוויזיה המצרית מעולם לא העמידה את מסכיה לרשות יצחק שמיר וקוד־מיו — כמו שעשתה זאת הישראלית לא אחת, עבור מובארק וערפאת. הכל בתאום מוחלט בין קהיר לאש״ף כדי להכניס פירוד, פילוג, סכסכנות בין היהודים לבין עצמם, לפורר אותם מבפנים, לפי התוכנית המקורית של סאדאת, כיצד לחבק את ישראל בשלום־עד־מוות.

בביתו ,אפילו לאשתי לא גיליתי!״ ואני -עם יאסר ערפאת, ציטט ערפאת מאמרים של שיף ואמר שהוא קורא את בל המאמרים שלו. באיזשהו שלב במילחטת לבנון היתה אפשרות ששיף ייפגש עם ערפאת, אן האפשרות נדחתה בעצתו של אחד מחברי המערכת.

בימים האחרונים פיתחה המיפלגה פעילות קדחתנית, יחד עם סוכני סוריה בגדה כדי להקים את הגדה המערבית נגד ערפאת. בין השאר אירגנו הקומוניסטים ״עצומה״ ,בחתימת 400 נכבדים מן הגדה, שהתנגדו לכינוס המועצה. … אך אלפים רבים מצעירי הגדה עברו בגשם השוטף בשדה הפתוח והגיעו אל המקום. הם הביעו תמיכה מוחצת בערפאת ובכינוס המועצה, למרות הנסיונות של מיעוט קטן של אנשי־סירוב וקומוניסטים להפריע להם. … ד פנ ה ברק הצעד הבא: ברמאללה הוצתה מכוניתה של רמונדה אל- טוויל, העיתונאית רבת־הטט פרמנט, הידועה כתומבת נלהבת בקו־השלוס של ערפאת. יתכן מאוד שזהו אות לבאות. • נצים,ונים ודגים ^ פעלת חיילי צה״ל כדי למנוע \ 1את כינוס ביר־זית לא היתה מיקרה.

כשסיים, זכה במחיאות־כפיים סוערות — אולי הממושכות ביותר שבהן זכה עד לאותו רגע נאום כלשהו, מלבד נאומו של ערפאת. גם הערבים ונציג אש״ף מחאו כפיים, וכעבור זמן קצר נערכה הסתערות כללית על השולחן, שבו היו מונחים עותקי הנאום לחלוקה. … אחרי שפירסמנו, בערב הפתיחה, הודעה שבה הבענו ״אכזבה״ מני המיברק שנקרא בפי אש״ף(ושהתיימר להיות מסר של ערפאת, אף שלא היה לו כל קשר אליו) י[ אנשי רק״ח מגידרס כדי לגנות אותנו. … הדבר לא הפריע לאנשי רק״ח להידבק אלינו כאשר הזמין אותנו ערפאת לפגישה, אחרי הידבר מוקדמת מדוקדקת — ואחר־כך להעמיד פנים כאילו היו הם המחותנים הראשיים.

עיקרן: שבירת עצמ־ ן אותו של אש״ף וחיסול מנהיגותו של יאסר ערפאת מצד אחד, והוכחה כי לא יתכן שלום במרחב בלי שותפותה של סוריה, מצד שני. המטרה הראשונה מושגת על־ידי רציחת אנשיו של ערפאת, ובייחוד י אותם שעסקו בדו־שיח עם אנשי־שלום ישראליים (סעיד חמאמי, עיצאם סר־טאווי ורבים אחרים) .גם ההתנקשויות במטרות יהודיות באות לשכנע צעירים פלסטיניים מתוסכלים כי חסידי סוריה £ עושים ופועלים, בעוד שחסידי ערפאת רק מדברים ומנהלים פעילות דיפלר | מטית.

חלק מהתושבים ברחו לצידון הסמוכה, האחרים ניסו להחזיק מעמד. יש להניח כי הגברים, הנאמנים לערפאת, כבר התכוננו קודם לכן למאבק זה, כשהם מאורגנים באירגוניהם הקודמים. … בעוד שבמרחב צידון שיתפו סונים ושיעים פעולה ביניהם ועם הפלסטינים של ערפאת, היה המצב שונה לגמרי במערב ביירות. שם התנפלו השיעים והדרוזים על הסונים (המיליציה של המוראביטון, חסידי זיכרו של גמאל עבד־אל־נאצר) ועל הפלסטינים נאמני־ערפאת. המטרה העיקרית של הסורים היא עתה לחסל את הכוחות הפלסטיניים הנאמנים לערפאת, ולהשליט במחנות את הסוכנים שלהם, אנשי סעד מוסא (״אברמוסא״) ,ג׳ורג׳ חבש ואחמד ג׳בריל.

שניים מראשי הרשימה המתקדמת לשלום, ח״כ מוחמר מיעארי והכומר ריאח אבו־אל־עסל, מזכיר התנועה המתקדמת(החלק הערבי של הרשימה הפדרטיבית), נפגשו עם יאסר ערפאת ועוזריו. השניים סירבו לזהות את מקום המיפגש, כרי שלא להביך את הממשלה המארחת, אך ברור שהיא נערכה בתוניס. עיקר דבריו של ערפאת, בשתי פגישות שנערכו במשך יומיים ושארכו ביחד שש שעות: • אש״ף דבק בעקרונות הסכם חוסיין־ערפאת, למרות שחוסיין עצמו ניתק את יחסיו עם אש״ף.

בינתיים ניחתה על ראשו של הציבור הישראלי הנדהם, שטרם הספיק להתאושש מן התקריות הקודמות, גם פרשת החטיפה של הספינה, לא הרחק מחופי־ישראל. יאסר ערפאת אישית מיהר לגנות בחריפות את החטיפה, והיה ברור כי המעשה בוצע על־ידי אוייבי־אש״ף, המבקשים לשבש את שילוב האירגון בתהליך השלום — מכיוון שבשבוע האחרון עמדה איטליה בראש המדינות האירופיות שהתייצבו לימין אש״ף אחרי הפצצת מישרדיו בתוניס. … הפיגועים אינם מבוצעים על־ידי כמה אנשים מבודדים, אלא על דעתם של קרוב למיליון וחצי התושבים של השטחים הכבושים, שנואשו מכל פית־רון מדיני. אחרי שיוזמת־השלום של יאסר ערפאת והמלך חוסיין, שהציבור בגדה וברצועה תמך בה כמעט פה־אחד, לא נשאה שום פרי, ונדחתה על״ידי ממשלת־האחדות־הלאומית בפה מלא, החל עתה שלב שבו כל קבוצה של צעירים מקומיים יכולה לצאת ולהרוג את היהודים הקרובים ביותר. … מעולם לא עמדה ישראל לפני ברירה גלויה וחותכת יותר בין שתי דרכים, כפי שהיא עומדת כיום: • עליה על דרך השלום, תוך שיתוף אש״ף, כאשר חוסיין ומובארב מתייצבים משני צדדיו של ערפאת ומדברים בפה מלא על הפסקת מצב הלוחמה ,״שלום תמורת שטחים״ והפסקת האלימות לאלתר. • דחיית ההצעה לשלום, כאשר מעשי־ההרג משני הצדדים יגברו בארץ, ואחר־כך גם ברחבי העולם, והיחס הבינלאומי לישראל ישתווה יותר ויותר ליחס לדרום־אפריקה.

יחסים מרחביים ההגיון שבאבסורד מישלחת פלסטינית רצתה לצאת כדי לפעול למען השלום — ולכן גאסר על חבריה לצאת ״אילו הודענו שאנחנו נוסעים להגיד ליאסר ערפאת שעליו להגביר סגן־שר דקל מחיאות־כפיים לשחיתות את הטרור, לא היה איש מפריע לנו לנסוע ״:ליגלג במרירות אחד האישים הפלסטיניים, שנסיעתם לעמאן נאסרה השבוע על־ידי השילטונות. … מישלחת האישים הפלסטיניים מן הגדה המערבית, רצועת״עזה וירושלים המיזרחית התכוננה לנסוע לעמאן, כדי להיוועד עם המלך חוסיין ועם ערפאת. המטרה: להביע באוזניהם את חוסר־הסבלנות של הציבור בשטחים הכבושים, המבקש תזוזה מהירה לקראת הסדר. … המדינאי האמריקאי סיפר להם שהתרשם כי ערפאת עצמו מוכן לצעד הזה, אך נתקל עדיין בהתנגדות של חלק מחבריו.

המועצה הכריזה על הקמתה של מדינה פלסטינית. ערפאת הכיר בהחלטות מועצת־הביטחון 242 ו־ 338 ובזכות־קיומה של מדינת־ישראל. … אחרי שמגמת־הירידה נמשכה בבחירות ברשויות המקומיות, שבהן איבדה מיפלגת־העבודה את באר־שבע, ערפאת לא היה איש־השנה תשמ״ט מפני שנתקע באמצע״הדרך. … משום־כך לא יכול היה לשכנע את ההנהגה הפלסטינית לעשות קפיצה נחשונית קדימה, בנוסח אנוור אל־סאדאת. #האמדט במדים ך 0יריביו של ערפאת בצד הישראלי לא ^ יכלו לזכות בתואר.

הם פתחו במשא־ומתן סודי. ״ולבסוף ביקש יאסר ערפאת לבוא לכנסת ולשאת את דבריו לעם הישראלי, כפי שאר במישדר ארון, נשפה הערבית, של רדיו מונטה־קארלו מניירות. … מדוע ההסתדרות נגררת אחת הוועדים החזקים, שלא זקוקים לעזרתה, ומפקירה אותי ואת חבת — עובדי הייצור, תושבי שכונות המצוקה, והזוגות הצעיתם? ערפאת נואם בכנסת (ציור כעיתץ בריטי) ״היו מהומות, אל תשאל!