נמצאו 1,761 תוצאות עבור עירק

היה נדמה כי תוך זמן קצר יפלשו הגרמנים למרחב מן ד,קווקז, ממדבר לוב ומכריתים, יתחברו עם ידידיהם בסוריה, באיראן ובעיראק וינתקו במסה אחת הן את עורק־החיים של האימפריה והן את פתיל־החיים של היישוב העברי.

~ 07/017* 0/710ד״זק העריק כיצד הורגים את אבא, אחי מקרב לא שבו ובני כולו דמעות. … לא, אל תכעס עלי, אן לא אסכים ללכת. תרשום זאת לפניך : אני עריק ודי. נולדתי לראות אמי בכתה בלי סוף, עד שירדה בור קבר ן עכשיו היא בבר מעבר י צוחקת לפצצות.

)51 מספר השנים שעברו מאז מלחמת ששת־הימים! )52 זורם בוורידים ובעורקים ! )54 הגן שבו נטעו עץ־החיים ועץ- הדעת!

מצאתיה בדבריו של חכר־הבנסת שמואל תמיר, שנאמרו לפני 15 שנים, כשהיה אחד הדוברים נגד חוק אולם כל הדחפים האלה משרתים, כסופו של דבר, אינטרס חברתי חיוני — הצורך בזרימת המידע, שהוא בדם בעורקי הגוף הדמוקרטי. עשיתי כמיטב יכולתי כדי לשתול את הדחף העמוק הזה — הדחף לגילוי המידע ולפירסומו — בכמה ״דורות״ של עיתונאים שעברו תחת ידי.

• עריקתו •טל סימם קורדיריקה 10.05 עיבוד לטלוויזיה של סיפור אמיתי על מלח לאטווי שעורק לארצות־הברית. המלח מוחזר בידי קצין פזיז לידי הרוסים, ונשלח ברוסיה לכלא.

אצ״ג לא ז( בלבד שאינו חושש מפני חזות כזאת, נדמה שהוא שש לקראתה ...מה טיבו של הלד־הרוח הזה, הבוחר לכנות את הרמטכ״ל (בטעות) בשם ״המצ ביא העליון של העם״ ,ולצייר אותו כמין שימשון שש־לקרב,־ אשר זקני־ציון הגלותיים ״קשרו את ידיו?״ נדמה שיש כאן עורק תת־קרקעי, העובר מתחת למפה הפוליטית בארץ ומקשר יחד הערצת הצבר הגיבור, המצפצף על כל הגויים והלהוט להכות אלף איש בלחי- חמור, עם בוז לגלותיות היהודית...

ההרגשה שנוצ רה בציבור בעיקבות מסע פירסום זה היתד, כי נתגלו מקורות הפשיעה והנזקים של מדינת ישראל. רק יעצרו את אנשי מע״ץ (מועצת עריקי צה״ל — זה היד, שמה של החבורה) ,ומייד ישתנה מצבה של החברה בישראל לטובה. … מרביתם חסרי השכלה מינימלית, חסרי מיקצוע, וכולם, מלבד אחד, היו עריקים מצה״ל בתקופה זו או אחרת. זו, כנראה, גם היתד, הסיבה למתן השם מע״ץ לחבורה.

עבור צרפת מהווים הקשרים עם העולם המוסלמי עורק־חיים חיוני. רוב האימפריה הצרפתית לשעבר, ש נשארה קשורה בטבורה עם פאריס מבחינה מדינית, נדמה לי שניתוח כזה לא הופיע ב־ 20 השנים האח רונות אף בעיתון אחד במערב, אף לא בביטאוני הימין הקיצוני.

ההגיון המיוחד של גיל הזיקנה, גם אצל אלה שלמרות גילם המופלג טרם לקו בהסתיידות עורקים, מכתיב לעיתים קרובות דפוסי התנהגות מציקים וטורדניים.

חצי־האי, ביום השוק בשייך־זווייד, הנערך החשיש לעורק־מוות לישראל. הניסיון להציג הוצאה זו, המרכיבה את מדי יום שישי, או בזה שבכפר שן, המתנתיב החשיש המסורתי החל בטורקיה תקציבה של כל מדינה, כהוצאה שנועדה קיים בימי א /נמכר החשיש בגלוי, כס וסוריה, ארצות ייצורו, יצא משם לשני כיוונים: האחד: איטליה, ממנה הוברח הלאה, יחד עם סמים קשים, לארצות־הברית.

אותה שעה מסיירים שלושה אמבולנסים נוספים בעורקי התחבורה הראשיים של איזור המרכז, מתוך כוונה להיות קרוב ככל האפשר לאזורי התאונות האפשריים.

הכדור שפגע בצווארו חלף מיספר מילימטרים מאב העורקים. היתד. סכנה כי ישאר משותק לכל החיים, אחרי שניצל בנס ממוות.

עינויים ) 12 .כבש רך ושמן )14 .מניע. )16 נתר )18 .אבי הבעל )20 .יין טהור שלא נמהל במים — שתי מילים )21 .פעולת הנפטר מאשתו )24 .איש )26 .מרח. )28 מוקש 30 .א׳) מעורקי הדם )31 .דרו סלולה• )33 יראת כבוד )36 .שר )37 .תפארת השכוי 38 .קשירת ידיים ורגליים. )39 חייב להיות בחגורה )41 .רוטט לפני כביתו )43 .שוק כספים )44 .משא, נטל. )46 יהי רצון בקיצור )47 .שטבעו להרוס. )50 כעס רב )51 .נהר, גבול )53 .שאינו מצומצם או מתוח )55 .מטבע מנדטורי. )57 מין קוץ )60 .עני, דל )61 .בן לאותו אב )62 .מערב )63 .מורה הלכה.

ירושלים פאטץ (אוריון, ארצות-מברית) סדר צריך ל היו ת העריקים (אופיר, תל-אביב, איטליה) — סרט־מלחמה מבוסס על סיפור אמיתי: שני חיילים גרמניים פושטים את מדיהם לקראת סוף מלחמת־העולם השניה, ומנסים להגיע הביתה בכוחות עצמם. … במחנה, כפי שמסתבר עד מהרה, קיימות רשויות: המפקדים הקנדיים של הבסיס, והקצונה הגרמנית, אשר אירגנה את השבויים במשמעת ברזל, כאילו לא היה זה אלא עוד בסיס אימונים של ה״פיהרר״. כאשר מגיעים שני העריקים לבסיס, הם מובאים מיד לפני מפקדיהם לשעבר, השופטים אותם למוות על שנטשו מדיהם ונמלטו ממילוי תפקידם.

הוא גם אוהב מוסיקה קלאסית (בורגס היה מלחין לפני שהחל כותב) ,אבל התשיעית של בטהובן אינה בעיניו שיר־הלל לאחוות האדם׳ אלא אמצעי להפליג בעולם של מעשי־זוועה עקובים מדם, בעזרת כמה זריקות סמים ישר לתוך העורקים. כדי להמחיש את המרחק העצום הקיים בין דור לדור, מרחק ההולך וגדל, המציא בזרגס עבור הצעירים בספרו, מן סלאנג מיוחד, המורכב ממישחקי־חרוזים באנגלית, וממליט סלאביות רבות (שיניים — זוביס, לשמוע — סלושיי, לדבר (המשך בעמוד )12

(אליפאנטיאזיס — ״מחלת הפילים״ — גורמת לניפוח עצום של אברים, כתוצאה מסתימת עורקים ובלוטות. פוליומיליטיס — ״שיתוק ילדים״ — גורמת לתופעה ההפוכה, הצטמקות ודילדול האברים).

כשם שהדם מביא את החמצן ואת המזון לכל תאי הגוף, כך גם עושה האוטובם בעורקי החיים של המשק. ד,תיקווה בה פיטמו רבים את עצמם השבוע, לא במעט בזכות שר־ד,תחבורה גד יעקובי, כאילו יכולה המדינה להסתדר גם ללא מוסד דוגמת אגד, לא היתד, אלא הזיה מעולם אחר.

הוא הסנה את ראשו ימיני, וראה כיצד המכונית מתחילה לגלוש. הוא הביט לעבר התיירים (״דמי לחץ בעורקי״) :אנשים רבים עמדו צפופים ושוחחו בהיסח־הדעת, מבלי לחוש באסון המתרגש ובא, כשעליהם סוככת כנף אחת מכנפי האוירון, שלשלמותה נשקפה סכנה דומה מפגיעת המכונית הגולשת.

תקרית מצערת באודמפידת מוסקבה תקרית מצערת העיבה במקצת על טקם סיום המשחקים האולימפיים .1980 יום לפני גמב המשחקים נודע כי שניים מחברי המשלחת הישראלית ערקו למזרח. השניים, המתעמל עמיצח טלפז והקלע טלצה עמיפז, קיימד מסיבת־עיתונאים מאולתרת במקום־מסתו־רם והודיעו כי אין בכוונתם לשוב לישראל וכי הם מבקשים מקלט מדיני משלטונות מוסקבה. … דובר המשלחת האולימפית ה ישראלית סירב להגיב, אם־כי כינה את השניים ״עריקים״ ו״נמושות״ והוסיף כי על ברית המועצות לפתוח את שעריה ולהתיר ליהודים הנמקים בה זה שנים, לעלות ל ישראל.

בכך חסמה את האופציה המצרית המסוכנת והמעשית ביותר לניתוק עורק־החיים -של ״הציר הצפוני״ ,וגם אחזה בקו־התחלה נוח, לשם פיתוח יוזמה ישראלית התקפית לכיוון קנטרה (אשר, לפי הפירסומים, נחשבה ריאלית מאד הן בתיכנונים שקודם המילחמה, והן בימיה הראשונים).

וכתוצאה מכך חדל היינריך בל לבקר בברית־המועצות, ומן הסתם סתם בכך עורק־בלדרות של סיפרות סובייטית למערב. .2פיכחווג ילדים נפלאה מנחם בן (לפנים בראון) כונה לפני כעשר שנים, על־ידי מבקר־הסיפרות גבריאל מוקד, כ״ילד־פלא של השירה והביקורת העברית.״ אלא שמאז, בדומה לילדי־פלא אחרים של השירה והביקורת, לא פסחו השנים על מנחם בן, והוא הפך פחות מוצלח מילדי־הפלא שקדמו לו או באו אחריו בסיפרות העברית.

חודש אחר־כך נותחה נורית בפעם הראשונה, ובוצע בה דלף בין העורק הרדיאלי שבשורש כף־היד השמאלית לבין וריד סמוך.

אולם איש אינו יכול להסביר בדיוק מה גורם להגברתו או להחלשתו של זרם הביצים, שדרכי זרימתו בעורקי המשק הישראלי הן מיסתוריות בהחלט.

המימסד פיצה את חיים הזז על הענקת פרס נובל לעגנון והוציא לאור את כתביו, התיאטרון הלאומי הציג את מחזהו, הופרסו לו פרסים, ואחרי מותו נקרא אחד מעורקי-התחבורה העיקריים של ירושלים על־שמו.