נמצאו 3,102 תוצאות עבור עיראק

תוכני ת זו נועדה ל שתק את פעולו תי הם של מקורבי הד״ר נחום גולדמן, מפ״ם, הפעולה ה ש מית ו״ איחוד״ ,וכן למנוע בעתיד הי שנות פר שות כ מו פר שת המחתרת העיראקית וסרבנות הפרופסור פלסנר לה שמע לפ קודות ראובן שילוח בועידת פלך רנץ.

מכתבים איש השנה הנה הצעותינו לאנשי השנה: איש השנה בזי הרוש, שהעלה על פדר־היום את השאלה העדתית; העולם — כרושצ׳וב, כובש הירח ; המרחב — האסם, שסיכל את כל מזימות עבד אל־נאצר; ספרות — יהושע (״סיפור הארבעה״) בר־יוסף הנודקונפור־סיסט; עתונות — אמנון (״האמת על המחתרת העיראקית״) קפליוק, שדפק אתכם; נשים ונוער — יעל (״פנים חדשות במראה״) דייז, שהראתה את פני הדור הצעיר: תיאט- רגז — אברהם (״הערב אימפרוביזציה״) הלפי: כנסת — שושנה פרסיץ.

תמהני מתי יוודע לנו כי לרע׳ים או לעיראק יש כבר פצצה אטומית . . ד״ר זרח בינשטוק, תל־אביב האינכם טועים במקצת?

העולם הזה שצפה התפתחות זו (העולם הזה , 0111 מסר אז, כי התסיסה בין השבטים הסוריים באיזור הצפון תגבר עם התעוררות השבטים הכורדיים באיזור זה, התובעים איחוד בינם לביו אחיהם בעיראק החכיל מתהדק סביב צוואר רוצחה של אביגיל סלומון,״ הודיעו השבוע חוקרי המשטרה שציינו, כי הם יודעים מיהו הרוצח, אך אינם יכולים לעצרו מחוסר הוכחות מספיקות.

סיפר סעיד :״אמרתי לו: אני ערבי וזאת חברה שלי מהמעברה. העיראקים רוצים לשחוט אותנו.״ הקצין הכניס את סעיד לביתו, שמר על מכוניתו מזעם ההמון שעמד להציתה.

.״ פאדל אל״מהדוואי, אב בית־הדין הצבאי המיוחד בבגדאד, בתשובה לטענת נשיא רע״ם עבד אל נאצר כי בית־הדין הצבאי העיראקי הוא קרקס: ״קרקס זה מחכה לך, יא שימפנזה.״ חערדט חזח

כך אמר לודקופ בפברואר 25 ,1932 שנה לפני ועידת באנדונג ועלית גמאל עבד אל־נאצר: ,אם לא יחול שינוי (במדיניות תבדיטית) ,עלולה ארץ־ישראל לחיות לחוליה בשרשרת המדינות הלבאנטיניות׳ שתתמזגנה בהמשך התפתחותן למעין פדרציה בעלת אוריינטציה אסיאתית ונוגדת למערב אס אין למנוע התפתחות כזאת בעיראק, אפשר ואפשר למנעה בארץ־ישראל, בתנאי שיעודדו ישוב יהודי חזק ודקום השתכנע במידה רבה, חבריו של ארלוזורוב, שראו את כל העתיד דרך חלום שיתוף־הפעולה עם האנגלים, היו מרוצים ע ב רו חודשים מעטים (אחרי כניסת ארלוזורום לתפקיד) וכל האטמוספירה הפוליטית בירושלים נ ש תנ ת ה העיד בן־גוריון.

הקורא בספרו של כהן בשנת 1958 היה, אולי, שם לב לדמיון הרב בין דברי דוב יוסף באוזני קלוזריסקי לבין הסברי בן־גור־יון, שילוח וחבריהם לגבי פרשת פלורנץ, פרשת המחתרת העיראקית, ודומותיהן. הוא יכול היה לשים לב גם לכך כי הצעת וייצ־מן להקמת מחלקה למדיניות ערבית, שד,ק־מתה נמנעה אז על־ידי בן־גוריון, נשארה אקטואלית וחסרת־תשובה עד עצם היום הזה*.

״ קרא אחד הסטודנטים, מאוהדי דיין :״נשלח גם אותם לעיראק!״ סטודנט ערבי, שנוכח באותו מעמד, ניגש לקורא קריאת־ד,ביניים, תפס בגרונו ובקושי הצליחו להפריד ביניהם.

.״ אמר התעשיין :״זוהי הסיבה השניה בגללה אני יורד שר החוץ של נטורי־קרתא, לייכלה וייספיש, שהתרועע בשעתו עם שר החוץ העיראקי פאדל ג׳אמלי. פגש השבוע בעורך היומון חירות, אייזיק רמכה.

חברת עראנזקו, היא קצת יותר אפיפיורית מן האפיפיור עצמו, והיא הרבה יותר אנטי־ישראלית משגרירי רע״ם ועיראק גב יחד. ואש הנרימיס רוחץ לא חאלידי ולא שוקיירי א-נם מייצגים את האומה הערבית הפלסטינית.

כשהם מופרעים מדי פעם במאורעות חיצוניים ופנימיים, כמו המהפכה בעיראק וגילוי רשת הריגול בגליל המרכזי, הצליחו החמישה במשימתם יותר מאשר קיזז מלכתחילה.

האמריקאים, שלא נתרשמו ביותר מן הדברים הצוננים, התכוננו בשלוות־נפש לש לוח לעיראק את הנשק שישנה את מאזן״ הכוחות לרעת ישראל.

חברות בריטיות קבלו את הרשות לגלות, להוציא ולמכור כל הנוזל השחור שימצאו בעיראק, איראן ותריסר המדינות הקטנות שעל חוף המפרץ הפרסי.

כשהופיע אוריאל שלח על דו כן העדים, אישר בשבועה שהוא יושב־ראש העברים־ הצעירים, הרוצים לאחד את ארץ־הפרת (ה כוללת את המדינות הנוכחיות של ישראל, הירדן, לבנון, סוריה ועיראק) שאל אותו ברוכ ש טיין, בתמימות רבה :״אדוני יושב- ראש העברים־הצעירים בישראל או בכל ארץ־ הפרת?

מונירה דקות ספורות לפני כן, יצאה זגייר עולה מעיראק, מדירתה כדי לסיים את קניות השבת בחנות הסמוכה.

.״ אך גם המורה המוסמך ביותר הוכרח לבסוף להו דות שבמורים בלחי מוסמכים, הם בכל זאת מורים, להם זכות לפחות, על גג בית המורה. 250 המורים הצטופפו על הגג, שפכו .ויכוחים מלאי מרירות לאויר הפתוח. עולה מעיראק ובוגרת סמינריון בבגדאד לא הח זיקה מעמד בשמש, התעלפה.

כשמת הקיץ, בגיל ,74 לקח עמו פרופסור אברהם שלום יהודה פרקי היסטוריה לקברו: יליד ירושלים, בן לאב עיראקי ואם גימניה (הוא עצמו נשא אשה דרום־אפריקאית) הצ טיין בגיל צעיר במדעי המזרח, השתלם ב אוניברסיטות גרמניה (שטרסבורג, הידלברג), הפך מרצה בברלין, נתבקש לעבור למדריד, מקום שלמענו שונה החוק המקובל, לפיו היה עליו לותר על נתינוחו הבריטית, לקבל נתינות ספרדית.

הוא גם כן גר באו הל שהתמוטט בימי הגשם •״ אמרה צעירה׳ שניה, בת אותו גיל :״העיראקים האלה ! תמיד מקימים צעקות במקום לעזור לעצ מם!

אני אנו, ציוני אמריקה, רואים את עבודתנו למען ישראל כפילנטרופיה אמר הד״ר מילר (הבוקר) יגאל ארנון, ירושלים האמת הערומה 1 דרכי־וויי כ בו ד למ ת משפחת סאעט עלתה ארצה מעיראק עוד לפני שהחלו העננים הכבדים להקדיר את^ ברמת הסאעטים בחירת המרחב.

.״ להם חנות, אך נסתבר שלשכת הסעד לא ספסר שני, עולה צעיר מעיראק, חשב שהם תקיים את הבטחתה, לאחר שחיים, שעבד כצודקים :״יום אחד בהודו יותר טוב מאשר פועל בניין, חלה בשחפת.

הכנסת סוס טרויאני זה, שי שלול מהדתיים את חינוך ילד רבבות העולים אותם העתידם לעלות מעיראק, הכריתה הם (כי העניין כולו סובב על הגדרה פור מלית של ״מעברות״ ,בנפרד מ״מחנות״) מרתיע האיום ב פיזור הכנסת, מפי ב.

בעוד שרבים חלמו על הדייג באילת (שם דאגה חדשה נוספה לפקידי הסוכנות: חוסר נשים מעדות המזרח בקיבוצים. רובן של העולות מעיראק, מצריים, תימן, לוב, צפון אפריקה• ובו׳ — מעדיף לגור בערים ובמושבים.

אני כמעט בטוח שמשרד החוץ לא ישלח אשכנזי כשגריר לעיראק או למדינה ערבית אחרת, בבוא הזמן, כי אם אחד מבני עדות המזרח.