גליון 1110, 7 בינואר 1959, עמוד 10
עשרות רבות
של מתיישבים, מעולי תימן, צפון־אפריקה
ועיראק, עלו ברגל למקום הקבר, כיסו את
המחסה הזמני באלפי נרות דולקים, קבעו
קדושה קיימת.
גליון 1102, 12 בנובמבר 1958, עמוד 12
מאחורי הסכם זה עמדו לא רק אנשי עבד
אל־האדי בארץ, אלא גם שני האישים המרכזיים
בעולם הערבי של אז: נורי אל־סעיד
בעיראק ומוסטאפא אל־נאחאם באשא, ראש
ממשלת מצריים ומנהיג מפלגת אל־וזאפד.
גליון 1116, 18 בפברואר 1959, עמוד 8
כמה אנשי ציבור ופעילי
המחתרות לשיעבר ינשו בקרוב להקמת היכל־גבורח, אשר ינציח את עולי
הגרדום של מלחמת המחתרת, שהוצאו להורג בארץ־ישראל, מצרים ועיראק.
המיוחד בבית־כנסת זה, יהיה העמדתו לרשות מתפללים מכל העדות ולצורן זה
אף חושבים יוזמיו לבקש מהרבנות הראשית לחבר תפילה בנוסח אחיד לכל
העדות
גליון 1117, 25 בפברואר 1959, עמוד 15
פלסנר שמח לקרוא בהעולם הזה ( )1106 כי
לא היתד, זאת שיכחה, אלא שלה־פירה מחזיק
אצלו את הבקבוק כקמיע גם פרט
אחר בדו׳׳ח עורך העולם הזה העלה זכרונות
.בירושלים. אחרי ששר־החוץ העיראקי, האשם
ג׳וואד, הזכיר באוזני העורך לטובה
את שמו של הנשיא המנוח של האוניברסיטה
העברית, הד״ר יהודה לייב מגנם,
נזכר אחד מידידיו של מגנס איך נוצרה
היכרות זו.
גליון 1088, 6 באוגוסט 1958, עמוד 14
הסיבה:
השבוע היה ברור לכל כי אחרי נצחון
המהפכה בעיראק (ובהעדר מלחמה על ירדן)
ינסה המערב להתחנף שוב לגמאל
עבד אל־נאצר.
גליון 1085, 16 ביולי 1958, עמוד 18
.״
אנשים
עמוד האש מעדה עשן
משחק המלכי ם
עם המהפכה האחרונה בעיראק והפיכת
ממלכתו של המלך פייצל לרפובליקה, התקרבה
להתגשמות נבואתו של מלך לשעבר
אחר, המלךפא רו ק, שניבא עם סילוקו
מכס ד,ממלכו; המצרית :״בעוד זמן ישארו
בעולם רק חמישה מלכים: ארבעת מלכי
הקלפים ומלך אנגליה חדשה כמעט
מלכותית אחרת התפרסמה השבוע בג׳ואיש
כרוניקל, שבועון יהדות אנגליה: המושל
הכללי של גאנה, נציג המלכה אליזבת בארצו
של נאק רו מ ה, נשא השבוע צעירה
יהודיה מלונדון.
גליון 1082, 25 ביוני 1958, עמוד 15
אחוזי יאוש, פנו
בני משפחתה ליהודיה עיראקית, מומחית
גדולה יותר מן השייך מחמוד בהוצאת
רוחות ודיבוקים.
גליון 852, 18 בפברואר 1954, עמוד 12
.״
בי.ג״ .מבקש סליחה
יחזקאל שעשוע, עולה עיראקי בן ,30 לא היה שונה
משאר אחיו למצוקה.
גליון 871, 1 ביולי 1954, עמוד 7
התוצאות: התחזקות גדולה
של הסניפים לעומת המרכז, ארגוני העולים
(עיראקים, הונגרים, רומנים ועוד) ,החקלאים,
בעלי־התעשיה, הסוחרים.
גליון 886, 6 באוקטובר 1954, עמוד 8
כאשר הופיע הראיון
בעתונות התורכית, הגיבו השלטונות במ הירות:
למחרת בבוקר הועברו שני חובשי־הכפיות
ולובש־החליפה תחת משמר שוטרים
אל שדד,־ד,תעופה. שם חיכה להם המטוס
המפליג לעיראק.
סילוקם של שלושת האורחים מבגדאד
הוסבר על־ידי השלטונות בקצרה: איגוד
האחים המוסלמים נתמך על־ידי הקומוניס טים
— ותורכיה אינה אוהבת קומוניסטים.
גליון 851, 11 בפברואר 1954, עמוד 9
־
בלשון בני הארץ ,״כורדי״ הוא לאו
דווקא בן השבט המקופח השוכן באיראן
ועיראק, אלא כל אדם שאינו יודע מה
לעשית׳ מחכה בשעת־צרה שמישהו יגיד לו
כיצד לנהוג.
גליון 818, 25 ביוני 1953, עמוד 11
זו אסתר
חלבי שבאה ארצה עם בעלה אברהם לפני
15 שנים מעיראק, הולידה לו שני בנים ובת.
משך שנים הלך הכל למישרין, עד שאברהם
שלא היה צעיר ביותר ( )50 הכיר נערה לא
מבוגרת ביותר 23 החל לדברי השכנים,
לחיות עמה ללא קידושין ומבלי להתחשב
ביותר בדעתה של אסתר.
גליון 813, 21 במאי 1953, עמוד 11
גם עמדתן של שאר ארצות ערב — וב ראשן
הלבנון׳ סעודיה ועיראק — בענין זה,
השתנתה בשבועות האחרונים.
גליון 824, 6 באוגוסט 1953, עמוד 11
״
דוד חכם ,)40( ,רזה, יפה תואר, הוא בעל
משפחה הכוללת עשר נפשות שבאה לישראל
לפני שנתיים וחצי מעיראק, מקום בו עסק
בבילו ש ברכבות הנוסעות מבגדד למוסול.
גליון 831, 23 בספטמבר 1953, עמוד 10
.״
לא היה שום דבר מ־וחד בברכה עצמה,
אך אחרי סיום נאומו של שאול רזיאל,
סטודנט הטכניון, מתולתל־השער ודק השפם
בקונגרס הסטודנטים הבינלאומי בווארשה,
קרה דבר מאד בלתי־רגיל: קאמיל, אחד
משליחי מצרים׳ ניגש אל עמי השחרחר,
חבר המשלחת הישראלית, חיבק אותו בהתלהבות
בשתי ידיו והעתיר עליו נשיקות.
הוא לא היה יח־ד: עיראקים, עבר־ירדנים,
מצרים לחצו בלבביות את ידי הנציגים הישראליים״
הביעו את התפעלותם מן הנאום.
גליון 786, 20 בנובמבר 1952, עמוד 14
״בגלל סיבות שונות, אין הגרמנים
מסוגלים, לעת־עתה, לחסל את ישראל,״ הכריז
עלי אל־ווספי, איש עסקים עיראקי מפורסם,
שנשלח כראש משלחת ארצו לבון על
מנת לפעול נגד אישור הסכם השילומים.
גליון 800, 26 בפברואר 1953, עמוד 13
היו לו כל המעלות הדרושות: קודם כל, הוא היה עולו,
חדש, עיראקי. זו כבר היתד״ כמעט, הוכחה. אף כי לא היתר,
שום הוכחד, לפך שהפושע לא בא מתל־אביב או מירושלים,
היה מן הרגע הראשון ברור לכל, וגם למשטרת ישראל
(המורכבת בעצמה ברובה מעולים חדשים) שזה היה יכול
להיות רק עולה־חדש הגר במעברה.
גליון 807, 9 באפריל 1953, עמוד 7
שורת האבירים ניצבת
מול המציאות המרה, נוכחת לדעת, כי חרף חוסר עבודה,
תנאי דיור איומים ועוני, יש לה רק סחורה אחת להציע :
השתתפות בצער. לתלונתו של עולה עיראקי מוכה אבטלה,
יכולה חולית ההתידדות להציע ללמוד עברית באחד הקורסים.
גליון 768, 17 ביולי 1952, עמוד 14
״בגלל סיבות שונות, אין הגרמנים
מסוגלים, לעת־עתה, לחסל את ישראל,״ הכריז
עלי אל־ווספי, איש עסקים עיראקי מפורסם,
שנשלח כראש משלחת ארצו לבון על
מנת לפעול נגד אישור הסכם השילומים.
גליון 772, 14 באוגוסט 1952, עמוד 6
מצב של ערב־מהפכה
קיים בירדן ובלבנון רק בעיראק וב־סעודיה
עוד קיים משטר פיאודלי יציב.
גליון 772, 14 באוגוסט 1952, עמוד 7
איש שלישי שהפריע להפגנה, אם כי לא
מתוך רצון רע, היה עולה עיראקי וקן שעמד
ליד דודו המהביל, צעק ״תירם במקום
״בוז ו״הידד !
גליון 757, 29 באפריל 1952, עמוד 7
אך בולטים מהם
היו אלפי תושבי המעברות, אשר מוצאם
העיראקי בלט בקריאות הבוז או העידוד
המשולהבות .
גליון 1735, 2 בדצמבר 1970, עמוד 21
בחירת ליבו החדשה היתד, אריאלה בר-
דה, שחרחורת בת 20 ממוצא עיראקי. השיטה
היתד, בילויים תוך הפרחת הבטחות
באוויר על כוונה להתגרש מאשתו כדי
שיוכל לשאת אותה בהזדמנות ראשונה.
גליון 677, 19 באוקטובר 1950, עמוד 7
לעומת זאת גבר הענין בתורה אחרת
של ה״כגענים״ ,היא תורת ״ארץ הפרת״,
האומרת שישראל, הירח, סוריה ועיראק
חייבות להיות למדינה עברית אחת —
תורה הדומה מאד לזו של הד״ר ישראל
שייב ואורי צבי גרינברג, ה״יהודים״( ,ההב דל
העיקרי: ה״כנענים״ סבורים שיש לשכנע
את הערבים לדבר עברית וליות ל״עב־רים״
,אך אינם אומרים מה יקרה אם יסר בו
הערבים להשתכנע) .משתי התורות מש כנעת
יותר תורתו של הד״ר שייב, שהיא
תורת־כיבוש גלויה ועקבית.