גליון 2004, 28 בינואר 1976, עמוד 13
חוץ מזה פועלים בלבנון גופים קומו ניסטיים
(התומכים בסוריה, הנהנית לפי-
שעה מחסות ברית־המועצות) ,גופים נא-
צריסטיים (התומכים במוסלמים) ,פידאיון
הקשורים במישרין בסוריה, סוכנים לוביים
ועיראקיים, סוכני ההון הסעודי, סוכנים
אמריקאיים, סוכנים צרפתיים* שליחי ה אפיפיור,
ועוד ועוד.
גליון 1951, 28 בינואר 1975, עמוד 10
.״
י בשעת הרצאתו בפני
חברי מועדון ליונס בירושלים
וחל ביגור
ליבו ביין הזמין יבי את כל
מאיימיו לשתות איתו עראק
זחלאווי, בתנאי שיזהו את
עצמם.
0מישחק הכדורגל, בו
ניצחה ניבחרת ישראל את
ניבחרת ארצות־הברית בתוצאה
,0:1התקיים בעיירה הצפונית
בית־שאן.
גליון 1742, 20 בינואר 1971, עמוד 13
ייאסר על מדינות ערב להציב בשטחיהן ״כוחות עניי
נים״(
.ניסוח מעורפל זה יכול לחול על העיראקים בירדן,
ו /או על הסובייטים במצריים)
גליון 2060, 23 בפברואר 1977, עמוד 27
״מה טיב הקשרים שלך עם שלמה ה פחח,
המכונה גם שלמה משה העיראקי?״
נשאל יפתח.
״אני מכיר אותו,״ היתר.
גליון 2041, 13 באוקטובר 1976, עמוד 13
התעשייה אומנם התרחבה בממדים חשרי-תקדים, אך
בעלי־המיפעלים העדיפו להעשיק פועלים מן השטחים,
בערב פשח, ה 6-באפריל ,1985 פתחו מצרים, שוריה,
ירדן ועיראק בהתקפה משולבת על גבולות ישראל. בו-
בזמן הופצצו הערים הגדולות ושדות״הנפט בחולון בטילים
ארוכי״טווח, השבו נזק עצום ונפגעים רבים.
גליון 2044, 3 בנובמבר 1976, עמוד 15
שלא לדבר על זה שהמישטרים הקי צוניים
העיראקים והלובים יקבלו מכה ני צחת
ואיתם ברית־המויעצות, הוספתי וא מרתי.
גליון 2110, 8 בפברואר 1978, עמוד 42
ואינני היחידי כך מסתבר
מתגובות שבאו אחרי אסקימו לימון, כמו:
,נכון, הכרתי גם כמה עיראקים נחמדים...״
אחרי שסיים את בית־הספר היסודי
תל־נורדוי הלך, כמעט כמו כולם, לגימ נסיה
הרצליה.
גליון 1972, 18 ביוני 1975, עמוד 6
אמריקה יודעת כי התיקוות היש ראליות
שמדינות ערב יתחילו להילחם
בינן לבין עצמן וישהיא, אמריקה, תפתור
את בעיית האנרגיה בעתיד הקרוב, קלושות
ביותר, העובדה שעיראק וסוריה נמצאות
במצב ׳•של איבה בגלל הנהר פרת, ושקיים
חיכוך בין לוב ומצריים ושלבנון.
גליון 1981, 20 באוגוסט 1975, עמוד 29
.״
ז׳נט היא ילידת ירושלים. מישפחתה,
ממוצא עיראקי, מתגוררת בשכונת־עוני,
ברחוב שמואל הנביא, בדירה בת שני
חדרים.
גליון 1976, 16 ביולי 1975, עמוד 46
.״
גם במחזה זה, כמו במחזהו
של אל־שרקאווי, עוברים הפליטים
מייד לאחר הכיבוש הישראלי
להתארגנות ולמילחמה
בכובשים.
עם פרוץ המהפכה העיראקית ב־,1959
מזדהה סאלם הזדהות מלאה עם הקו
המדיני -סל ההנהגה החדשה, המסתייגת
מאחדות ערבית כוללת ומהנהגתו של עיבד־אל־נאצר.
גליון 1835, 1 בנובמבר 1972, עמוד 7
בתוכנית ששודרה בתחנת
גלי־צה״ל על הרב
יהודה לב הכהן מימץ,
סיפרו חבריו כי לפני למעלה
מ־ 60 שנים ביקר הרב מימון
בבגדד והשיג את רשותו של
המלך העיראקי לנאום בפני
היהודים בבית הכנסת ודווקא
בעברית .
גליון 1846, 17 בינואר 1972, עמוד 16
קונצרט של זמר או נגן )32 .עובד בית
מרחץ )34 .מעממי כנען )35 .מי שיוצא
איתו נחשב לתמהוני )36 .תואר כבוד בארצות
המזרח )38 .מצב צבירה של מים.
)39 רשע ידוע )40 .תבלין בו מתבלים
עראק )41 .פור )42 .רסק, קרע)44 .
קידומת שם הולנדי )46 .פו היה כזה.
)47 קלח )49 .אוטומציה )51 .עשית טוב,
צדקה )53 .לפיד )55 .חלק האוזן )56 .מילת
שלילה )57 .בן משפחה )59 .בירה.
גליון 2177, 23 במאי 1979, עמוד 52
האחד איש לח״י והשני איש
האצ״ל — משה ברזני ומאיר פיינשטיין.
משה בן ה 21-נולד בעיראק, הגיע
לארץ עם מישפחתו כשהיה ילד, גדל
והתחנך בעיר העתיקה בירושלים.
גליון 2095, 26 באוקטובר 1977, עמוד 8
(ד) בכנס השתתפו מישלחות ערביות
ואחרות, המתנגדות עקרונית לכל שלום
בין מדינת ישראל והמדינות הערביות,
וביניהן מישלחות מעיראק ומלוב. הדבר
לשחרר. אילו היתד, הצעה זו מתקבלת
מבליט את העובדה שעליה עמד העולם
היה בכך כדי למנוע ניסיונות חטיפה
הזה, ושבלטה בכנס עצמו: שבעוד שהעמדה
הסובייטית היתה מתונה, הרי מרבית ורצח אחרים.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 13
כמה חודשים אחרי שנולד
— כנראה ב־ 17 במאי — 1900 נרצח אביו, בעלותו
לרגל לעיר הקדושה אל־נג׳ף בעיראק, מקום קבורתו של
עלי, חתן מוחמד.
גליון 2355, 20 באוקטובר 1982, עמוד 42
סתיו, שהוזמנו גם הם
.לפסטיבל, הודיעו ברגע האחרון שאינם
•יכולים להשתתף.
.אנקרי הסביר לי מראש, כי הוזמנתי
׳על-ידו מכיוון שבפסטיבל יסלו חלק יוצרי
׳סרטים ערביים, בהם פלסטינים מאש״ף,
.מצרים, לבנונים, סורים, עיראקים, תו-
ניסייים, אלג׳ירים, ומארוקאים.
גליון 2420, 18 בינואר 1984, עמוד 6
תוגונן י ך
שערוריה בארגנטינה
בכירים בליכוד חוששים מפני.תיסמונת
ארגנטינה־־ ,שתאפיל לדבריהם על פרשיות
הפצצות בבתי־הכנסת בעיראק ו״עסק־הביש׳׳
במצריים.
הממשלה עלולה להסתבך בשעתריה
בינלאומית; הקשורה לענייני עליה והקשרים עם
ה^ולס ה של ה2ד
התבטאות של גורם מרכזי במערכת, שיש
לטפל בעליית יהודי ארגנטינה באופן
בלתי־שיגרתי, גורמת דאגה רבה בצמרת.
גליון 2428, 14 במרץ 1984, עמוד 3
מחדלי ממשלת בגין כוללים ניהול כושל של
מילחמת־לבנון (או רעיון כושל בעצם ייזום
המילחמה) ,הפניית משאבי־ענק לשיחוד בוחרים
ויצירת אינפלציה דוהרת, ושימוש בצבא למטרות
בחירות, על־ידי הפצצת הכור הגרעיני העיראקי
ערב הבחירות לכנסת העשירית. גם מעללים
נוספים, כפרשת האנרגיה של מרידור אסור
שיישתכחו.
גליון 2474, 30 בינואר 1985, עמוד 34
ש ג רי רלחמש מדינות
מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם
־־״דבכר טי סי אשר אי ב מ חי רי
£8$ 01116א 1ס
61א 0וז*א£6זאו
סדו 15**61
המערכ תי
שו אנ ר ט
נ חו ג יום־הולרתוה־ 62שליו ר
הכנסת, שלמה הילל, י לי ד בגדאד,
שעלה ארצה בגיל . 7הילל, ל שעבר חבר
קיבוץ (מעגן מיכאל) ואי ש המוסד
(שהתמחה בהעלאת יהודים מעיראק
וממצריים) ,היה בגיל 30 אחד ה־ח״כיס
הצעירים ביותר של הכנסת(מט־עמ״מפא״י)
.לאחר מכן שי מ ש הילל
כ שגריר במדינות אפריקאיות רבות
(גיניאה, חוף השנהב, וולטה העילית,
ניג׳ר ודאהומיי) ובמשך כמעט שמונה
שנים שר־מישטרה.
גליון 2474, 30 בינואר 1985, עמוד 48
היא מכנה אותי גרוזיני, אך האם סיפרה שהיא בכלל
עיראקית?׳
במריבה ביניהם עורבה גם המישטרה, עורכו עורכי־רין, דווח על מכות ו על מה לא.
גליון 2476, 13 בפברואר 1985, עמוד 13
הימים היו
ימי השיכרון שאחרי הפצצת הכור
הגרעיני בעיראק, וזיגי, כנבחר ציבור,
חשובים יותר, מבלי לוותר על
הקוריוזים שהוא היה משתעשע
בהמצאתם, בחדר־עבודתו בווילה
הצנועה שלו בסביון.
גליון 2308, 25 בנובמבר 1981, עמוד 27
״הסכמי קמס
דייוויד,״ הדגיש חוסיין ,״אינם מחייבים אותנו לספק
לישראל מים מנהר הנילוס, להעניק לאמריקאים בסיסים
צבאיים, או להרשות לישראל להפציץ בעיראק יבלבנון.
אם מובארב ידבק בקמם־דייוויד אבל יעמוד על הגשמת
וווס־אט־יזוה: הננסיות
מחריגות גזענים
שר־החוץ הסובייטי גרומיין ו
התקרבות למיבצר הריאקציה
מועצת המיסיון העולמית איננה, כמובן, אירגון
שמאלני.
גליון 2301, 5 באוקטובר 1981, עמוד 8
לכן, מניעת השתלטותה של ברית־המד
עצות על המרחב — מפאקיסתאן עד
מארוקו, מעיראק עד חבש — היא אינטרס
* בין השאר בדברים שאמר להעולם
הזה, ערב בחירתו כאיש־השנה תשל״ג.
גליון 2407, 19 באוקטובר 1983, עמוד 31
• ובכל זאת, איפה הבית שלך?
נולדתי בעיראק, הייתי שם עד גיל .10 בארץ חייתי 14 שנה
ואחר־כך 15 שנה באירופה.