גליון 993, 24 באוקטובר 1956, עמוד 6
המאבק על הירדן בשבוע
הבחירות נמשך בשקט, שדמה מאד
לשקט שלפני הסערה. הצבא העיראקי, שנעצר
זמנית הודות לאיומי המצרים וטכסיסי
שליטי ירדן הפרו־מצריים, עמד הכן
ליד מכוניותיה
בכל כבישי המרחב זרם לו זרם של נשק
כבד וחדיש, במעט בכל הכיוונים.
גליון 991, 10 באוקטובר 1956, עמוד 19
הצופה הישראלי האנטי־פארוקי יבין לנפשו
של המלך, כשם שיבין לרוחם של
השייכים העיראקיים אשר רצו לפני כמה
שבועות בלבד לרכוש את דינקי סטאייפל־טון,
האקרובטית המחליקה, יחד עם.
גליון 992, 17 באוקטובר 1956, עמוד 25
הצעירים חובשי כובעי הקש הרחבים, הגדירו
אותם במילה אחת: משוגעים. עולה מעיראק,
במעברת עמישב, גילה בקול את
מחשבותיו :״אוטו מתעייף כשעושה דרך
כזא* מה ישאר ממכסז׳׳
מבאר״שבע, מקום חניתם השני* המשיכו
בקסע האחרון לסת* הפעם היה עליהם
להילחם ברוח מזרחית חמה ובמערבולת
חול סמיך, שחדר לכל חלקי גום* מחירותם
מול רוח זאת היתד, כמהירות ההליכה ברגל.
גליון 982, 8 באוגוסט 1956, עמוד 9
יש להישג זה ערך משני, בהתחשב בעובדה
שיוכבד הצעירה, עולה מעיראק וחברת
קיבוץ, קפצה בסך הכל, עד שצורפה למשלחת׳
צניחות מעטות.
גליון 1443, 5 במאי 1965, עמוד 27
בפי האשם ג׳וואד,
מי שהיה שר־החוץ העיראקי בימי קאסם. אחרי שקיימתי עימו סידרת שיחות בניו־יורק,
הכריז ג׳וזאד בראיון ששודר ברדיו ניו־יורקי כי הוא דוגל בהקמת קונפדרציה מרחבית,
שתוקם על־ידי הערבים, אך שבה ימצאו את מקומם גם ״עמים לא־ערביים״).
גליון 1433, 24 בפברואר 1965, עמוד 7
כי אחרי הפיכתו של
עבד־אל־סלאם עארף בעיראק, נותרה סוריה
הבעתית בבדידותה. ראשי המישטר נודו
בקאהיר, בעוד ראדיו בגדאד קורא בקולות
צרודים להמוני סוריה להתקומם נגד ״החיות
המיפלצתיות הבוגדניות״.
גליון 1429, 27 בינואר 1965, עמוד 4
״שמענו על הפגנות־אהדה ומיברקי־עידוד
לקאסם ועראף בעיראק, לאל־חפז בסוריה,
לשמעון בלבנון, לחוסיין בירדן ולגמאל
עבד־אל־נאצר במצריים.
גליון 1310, 17 באוקטובר 1962, עמוד 8
הידיעות הראשונות ששודרו בראדיו צנעא,
בירת תימן, נטעו את הרושם כי
בוצעה מהפיכה דומה מאד להפיכה העיראקית
של עבד אל־כרים קאסם וקציניו.
הודיע ראש ההפיכה התימנית, מפקד נמל
חודיידה, אלוף־מישנה עבדאללה סלאל :״האימאם
נהרג בארמונו.
גליון 1347, 3 ביולי 1963, עמוד 5
ובכל זאת — דווקא להשמצה זו יש צליל החורג מתחום הבדותות הרגילות של
תועמלני המרחב. כי כבר בעבר הכריזו מדינאים עיראקיים וסוריים שהערבים לא יסבלו
את הפיכת כורדיסטאן ל״ישראל שניה״.
גליון 1282, 4 באפריל 1962, עמוד 24
מזה
אני צריך לפרנס משפחה של 13 נפשות,
והנה החשבון :
אוכל (לחם) 6 לירות
שתית (עראק) 31 לירות
סה״כ 37 לירות
ב ע ריכ ת לילי גלילי
(שתיקה)
היו״ר
:אצל מי הכסף!
גליון 1635, 1 בינואר 1969, עמוד 19
ה ק או מיון היו בידו מכשיר
לביצוע קשרים, נטיונות הפיכה ומרידות,
בסוריה, בעיראק, ובלבנון בשנת .1958
המבקר, קרוב מש פחה
אשר פנה נאצר אל הסוציאלתם,
שינו גם ה ק או מיון אל ערב את גישתם,
ובניגוד למייסדי התנועה, שהיו ימניים, פנה
הדור הצעיר שלה שמאלה.
גליון 1582, 27 בדצמבר 1967, עמוד 12
אליהו
כדורי 28 בנו של מורד, ציור עיראקי,
הוכיח שבתוצאות מועטות יחסית ניתן להפוך
חזיתו של בית משעמם ורגיל לחוויה
אסתטית ומרעננת.
גליון 1522, 2 בנובמבר 1966, עמוד 13
.״ שמו
משיח אליהו, הוא תושב אור־יהודה, הגיע
מעיראק כנער, למד את מקצוע הבנייה כאן
בארץ.
גליון 1520, 19 באוקטובר 1966, עמוד 23
.״
• ד״ר הרצל רוזנבלום, עורך
ידיעות א ח רונו ת :״מול פני האיש הסורי
הרי אפילו המצרי הוא קר מזג — ובמקום
שהמצרי, העיראקי והלבנוגי רק מתחילים
במחשבה על משהו, כבר בוער הסורי כלבה,
כשפגיונות בשתי ידיו ובין שיניו
ובכיסיו והוא כל כולו להט.״
• כאלדור פון שיראך, מי שהיה
מנהיג הנוער ההיטלראי :״הגרמנים
הם אנשים טובים בליבם; הם חרוצים, הם
אמיצים; לאמיתו של דבר הם אנשים חביבים
בתכלית, אבל קל מאד להוריד אותם
מדרך הישר.״
העולם הזה 1520
האשד, ממשיכה להסתכל עליו במבט
מבועת ואומרת :״חיילים.״
על המהפכה.
גליון 1504, 29 ביוני 1966, עמוד 16
״
ה שהוא עשה לה, ומה שהיא
עשתה לו, סיפר המאהב, שהתלונן
במשטרה שאהוכתו ניסתה
לרצחו:
קוראים לי ברוך יוסף ואני היום בן .37
עליתי מעיראק יעבדתי בכל מיני עבודות.
אחר־כך עברתי קורם של מורים, וב־1957
נסעתי לאנגליה ללמד בבית־ספר.
גליון 1569, 27 בספטמבר 1967, עמוד 29
כהן, מבכירי המזרחנים
של ישראל׳ נשאר גם הפעם נאמן
לשיטות העבודה שלו: לימוד מדוקדק של
כל המקורות, עבודת נמלים באיסוף החומר,
עיבוד שיטתי של עובדות יבשות, והצגתן
בצורה מרתקת. מגלה כהן, בין השאר:
חברת הנפט העיראקית א״־פי־סי, בבעלות
הון אמריקאי, בריטי, הולנדי וצרפתי, זוקפת
להוצאות היצור שלה גם סכום ענק של 16
מיליון לירות סוריות כל שנה, אותן היא
נוהגת לחלק לכל מיני פוליטיקאים סוריים
עלומי־שם.
גליון 1570, 4 באוקטובר 1967, עמוד 46
.״
חשוון
9ר א שי ללממשלה לוי א ש כו ל, בנאום ביום הצנחן ברמח־גן :״נעלה על ראש
שמחתנו את הצער העמוק
9ד ״ רהרצל רוזנ כ לו ם, עורך ידיעות אחרונות :״מול פני האיש הסורי,
הרי אפילו המצרי הוא קר־מזג — ובמקום שהמצרי, העיראקי והלבנוני רק מתחילים
במחשבה על משהו, כבר בוער הסורי כלבה, כשפגיונות בשתי ידיו ובין שיניו ובכסיו
והוא כל כולו להט.״
9ההו מו רי ס טן דן כן ־ א מו ץ :״מי שמחכה כי הערבים יפתחו במלחמה
עלול להתאכזב — אי־אפשר לסמוך עליהם, על הערבים.״
כי סלו
9ה גנ ראלהצרפתיז׳ אן לו אי ני קו, על משה דיין :״זהו מפקד מצויץ
לניהול מלחמה, אולם לא כדי למנוע מלחמה.״
9הנ ״ ל, על יצחק רבין :״מפקד המסוגל לא רק לנהל מלחמה, אלא גם למנוע
אותה — והתפקיד השני הוא הרבה יותר קשה.״
9ש ר ״ ה ע כו דהיגאלא לון :״הגענו למיתון בצריכה — מתי נגיע למיתון
בצריחה?
גליון 1152, 28 באוקטובר 1959, עמוד 15
תזכיר האיש השדה
אחרי ההתנקשות בקאסם, הודיע
מדור תצפית (העולם הזה )1150 כי האיש
העולה בעיראק הוא מושלה הצבאי הכללי,
אחמד סאלח אל־עבדי.
גליון 761, 28 במאי 1952, עמוד 13
אומרת שותפתו
למשחק: הוא עשה כמה שגיאות אופטימיות.
עולים מעיראק. הסלאנג המדובר בנזשחק הוא בינלאומי,
משחק הבד־דגי:
לאלפי אנשים, ביניהם חובבי הברידג׳ גילה
רק האמריקאי אלי קולברטסון את משחק הבריזג׳.
גליון 1727, 6 באוקטובר 1970, עמוד 12
גורם שאין בשום אופן
לזלזל בו במירוץ זה הם הפלסטיניים, הטוענים
לא רק למלחמת״שיחרור לאומית
אלא למהפכה חברתית בעולם הערבי. בעלי אינם
הסורים והעיראקים שוב
אותו מישקל שהיה להם בתחילת התנועה
הלאומית הערבית, באשר מחשבותיהם ועקרונותיהם
הם ילודי האגן המזרחי של
הים התיכון.
גליון 1093, 10 בספטמבר 1958, עמוד 27
הגילוי המרעיש כי חלק
מן המהפכנים העיראקיים רצהי־ בשעתו להתקשר עם ישראל, אך נדחו על־ידה, רמז על
סיבות התפתחות זו.
גליון 2232, 11 ביוני 1980, עמוד 49
והגידה
מאת יגאל לביב
יהלומן נמלט לאוסטרליה
בהשאירו חובות כבדים
חבר בורסת־היהלומים, דויד צבאג (״דויד העיראקי״) ,יצא עם מישפחתו
לאוסטרליה, בהשאירו אחריו נושים, חברי בורסת היהלומים, במיליון דולר לפחות,
ועוד חובות של 10 מיליון לירות, שהפסיד בקלפים.
גליון 2269, 25 בפברואר 1981, עמוד 47
מנהיג המרד בשלב זה היה סורי יליד
טריפולי, פאוזי קאוקג׳י, איש־צבא שהגיע
פכרי ן ןבד*אל־האדי(מימין) ופאוזי אל־־קאוקג׳י
יגאל אלון בנוטר
לדעת להתלבש —
— ולקבל נשק
לארץ ישר מעיראק. הוא חצה את הירדן
ונכנס מיד בתנופה לפעילות.
גליון 2241, 13 באוגוסט 1980, עמוד 27
.״ ׳
81 עורך השבועון היהודי
בצרפת, הרב ז׳אקו גריני
וואלד, פירסם מיכתב גלוי
לראש־הממשלה, מנחם בגין,
שבו הוא טוען כי מאז שנת
1976 ועד היום לא טרחה הממשלה
להזעיק את דעת־הקהל
היהודי בצרפת, אפילו
לא בעניין הנושא האטומי של
סיוע הצרפתים לעיראק .״רק
פעם אחת הזעיקה הממשלה
את יהדות צרפת.