גליון 858, 1 באפריל 1954, עמוד 6
.
• פהאמי חכר, רב־טוראי, בן 20׳
עלה ארצה מעיראק לפני שלוש שנים, שירת
29 חודש וחצי בצבא, כל הזמן באותו גדוד.
• אלכרט יחזקאל, רב־טוראי, מפ קד
כיתתו של נתן, בן ,24 עלה מעיראק
לפני שלוש שנים, שנתיים בצבא, כל הזמן
באותו גדוד.
• שלמה ישראלי, רס״ג בן ,32
שנה חמישית באותו גדוד, הכיר את נתן
היכרות אישית קרובה.
גליון 852, 18 בפברואר 1954, עמוד 6
אחת הסיבות, ל דעת
קצין גרמני: גם אחר הפיכת נגיב מס תפקים
רוב הקצינים המצריים ביום עבודה
של ארבע שעות.
לא יותר מוצלח הוא צבא עיראק בן 40
אלף האיש דלי האימון והציוד או צבא סו ריה
בן 30 אלף האיש, שלא לדבר על צבא
הלבנון ש־ 5000 חייליו אינם אלא חטיבת
משטרה כפרית.
גליון 838, 12 בנובמבר 1953, עמוד 7
הם ידעו
מה מסתתר מאחורי כרוזים אלה.
לפני כשלוש שנים נוסדה בעיראק מחתרת,
שאיש אינו יודע בבירור מה גודלה. כל
אשר נודע: שאישים רמי מעלה תמב בה
באופן פרטי, וכי חוגים בעלי נטייה שמא לית
התרכזו מסביבה. מטרתה: לחולל מה פכה
בעיראק בכוח הזרוע, לסלק את הממשלה
המשועבדת לבריטים.
גליון 804, 26 במרץ 1953, עמוד 10
האיש: אלברט רביע, יהודי
עשיר, עולה עיראק, שערך עם בליזובסקי
חוזה לפיו ישקיע כ־ 300 אלף ל״י תמורת
חלק ניכר במפעל יינות בראשון־לציון.
גליון 744, 31 בינואר 1952, עמוד 6
בשנות מלחמת העולם הופסק יבוא מוצרי
האופנה ממרכזיו החרבים (ברלין ווינה) ,יצרני
הארץ רכשו את שוקי מצרים, עיראק,
אירן, עבר־הירדן וסוריה. דובר שיגר משלוחים
ענקיים, שנשלחו בכמויות כפולות ממה
שצויין ברשיונות היצוא, מתוך כוונה
להערים על חוקי ההגבלה המנדטוריים.
גליון 782, 23 באוקטובר 1952, עמוד 12
כיום לומדים כמאתיים ילדים יהודיים,
רובם בניו משפחות עולי עיראק שהתקשו
בבתי הספר העממיים, לא עיכלו את השינוי
המהיר בין המתון שהורגלו אליו לבין ה סוער
שבבית הספר העברי.
גליון 763, 12 ביוני 1952, עמוד 11
השנה יצאו להתקפה נגדית:
שבועון לאשה בחר גם הוא במלכת
מים, בנשף של עולי עיראק. יפהפיה בבגד ים
ענדה את סרט לאש ה, זכתה לנשיקה מצלצלת
מפי צלאח בנימין ששון, חבר הכנסת הספרדי
הציוני-כללי.
גליון 704, 26 באפריל 1951, עמוד 11
ניקולם כתב בשביל פורד גם את
הפאטרול האבוד הבריטי במדבר עיראק,
המושמד כולו (בעת המלחמה העולמית הראשונה)
על ידי בידואים, שאינם נראים
כל העת.
גליון 690, 18 בינואר 1951, עמוד 11
במקום דוריי ם -תנתח
בי3ד־׳נלכדה המצודה ( 29פ׳ 26 ,צילומים)
— אלוף יצחק שדה — ספרית פועלים
(730׳ פרוטה).
של עיראק
על גג ־-מבצר״המשטרה
סווידאן, ליד נגבה, עמד סאמי סאהא, המ פקד
הסודאני השחור של.
גליון 698, 15 במרץ 1951, עמוד 8
בסוריה התפטרה הממשלה, היציבה
ביותר מאז הפיכת חוסני אל זעים, כשנודע
לעם המרוגז, כי חתמה על הסכם עם
עיראק. בפאקיסטן נאסר הרמטכ״ל, כשראש
הממשלה האשים אותו בנסיון.
גליון 721, 23 באוגוסט 1951, עמוד 14
האפשרות המוצעת על ידו: מדינת ישראל
חייבת להטיל את שלטונה על כל המרחב,
כלומר על הירדן, הלבנון, סוריה, עיראק.
הדרך הנראית לקורלניק (ושאינה מפורטת
בספר) :העם הישראלי החדש חייב לקלוט
בתוכו את מליוני התושבים של אותן אר צות׳
בעזרת אמונה מיסתית חדשה.
1ז 1שים
העוזרת ואש ת ה שר
כאשר רחל כגן, ח״כית ויצ״ו בכנסת ה ראשונה
החליטה לחלוץ את תנועתה מצפורני
המפלגתיות, לא להופיע ברשימה נפרדת
לכנסת השנייה, לא ידעה כיצד יתקבל הדבר.
גליון 716, 19 ביולי 1951, עמוד 15
אליהו אלישר, ראשון רשימת ם״צ
הספרדית, גילה נימוק תעמולה חדש: השני
ברשימה, נציג יהודי עיראק, הוא פילם
בנימין ששון, אשר שם משפחתו לא שונה
משך 2600 השנים האחרונות (שלא כרוב
האשכנזים השולט במדינה) .אך מתנגדים פוליטיים
הסבירו כי עורך הדין יליד בגדאד,
שגדל בהודו וחונך באוקספורד, רכש את שמו
לפני 26 שנים בלבד• ההסבר: צירוף השם
ששון לשמו הקודם (סילס בנימין) בא אחר
אישור קרוב-רחוק, פיר פיליפ ששון,
מעשירי יהודי אנגליה ושר תעופה שמרני.
גליון 1213, 21 בדצמבר 1960, עמוד 9
התשובה היתה תמיד
אחידה: גורם הפליטים יצר בקרב ההמונים שינאה כה לוהטת לישראל, עד כי שום מדינאי
אינו יכול לדבר פומבית על שלום עם ישראל. לא מיקרה הוא כי מדינאי עיראק, המדינה
היחידה שאין בה כמעט פליטי פלסטין, מתונים הרבה יותר ביחסם לישראל מאשר מדינאי
מצריים, סוריה או ירדן.
גליון 1223, 1 במרץ 1961, עמוד 8
כל פיתוח הלול לא היד, אלא
מד, מניע חקלאים מפליטי־השואה, יחד עם חלום תעתועים של משה דיין ושל לוי
עולי עיראק ובני היישוב הוזתיק לצעד כזה? אשכול.
גליון 1260, 1 בנובמבר 1961, עמוד 16
מפני שזה לא היה בדיוק בשבילי,
אז הלכתי לחיפה — בהסכמתו.
האם יפה הוא שמה של בחורה, ילידת עיראק בת ,20 שהתאהבה
בבהור ערכי כן 22 וילדה לו ילד.
גליון 1229, 11 באפריל 1961, עמוד 9
נידונה כוונת
ארצות־הברית לספק נשק לעיראק, למצריים ואולי גם לחברות אחרות של החבר הערבי.
… הבריטים, שניהלו במשך שש שנים רצופות מדיניות אנטי־ישראלית
מובהקת, כדי למצוא חן בעיני ידידיהם בירדן ובעיראק, גילו לפתע כי מדינת־ישראל
הקטנה יכולה להיות מכשיר שימושי מאוד, לעת מצוא•
בבריטניה עצמה לא היתד, דעה אחידה לגבי פינוי סואץ.
גליון 2187, 1 באוגוסט 1979, עמוד 46
האפשרות שהיו אלה
יריביו בקרב בני-עמו גדולה יותר, ובני
עירו משוכנעים, מתחת לפני השטח, ש רוצחיו
היו פלסטינים, בעלי דעות אנטי-
סוריות, אנשי הבעת מהפלג העיראקי, שידעו
שזוהיר מנסה להשפיע על חאפז אל־אסאד
שלא להתקרב מדי אל העיראקים.
גליון 2186, 25 ביולי 1979, עמוד 33
כמה מן המוחות האיסטרטגיים המבריקים
ביותר בישראל הביעו את דעתם, בפומבי או
בשיחות פרטיות, כי מדינה פלסטינית, בעלת
יכולת מוגבלת, הקשורה בהסדר־ביטחון עם
ישראל, עדיפה על פני שכנה ירדנית, שתשלוט
על שטח הרכה יותר גדול, ושיהיה לה
גבול משותף עם עיראק, סוריה וסעודיה, עם
כל הסכנות הכרוכות בכד.
גליון 2210, 9 בינואר 1980, עמוד 15
היוצא מדברנו, שהרוסים ימשיכו לשדר בטלוויזיה שלהם
את שירי ״הלוך הלכה החבריא״ ו״מקהלת הצבא האדום״,
ואת מחולות ״להקת מויסייב״ ושאר הישגי הקומוניזם המשחרר,
ואילו באפגניסתאן הם יעשו מה שעשו העיראקים
בכורדים — בערך באותם תנאי טופוגרפיה ואקלים — אבל
בדרגות עוצמה ואכזריות שאפילו הטבחים העיראקיים אינם
מסוגלים להשפיל עדיהן בדמיונם האכזרי.
גליון 2257, 3 בדצמבר 1980, עמוד 28
׳כאשר הכרתי את ידידי רן
כהן, שהוא יליד עיראק, חבר גן־שמואל, חקלאי וסגן-
אלוף של צנחנים, כלל לא עלה על דעתי לסווג אותו
לכאן או לכאן.
גליון 2273, 25 במרץ 1981, עמוד 30
למשל: התיאור בפרק ד 11-,על הפרעות בעיראק.
גם מי שאינו מתעמק במייוחד יכול היה להבחין בחו טים
הגסים.
… פרשה זו מעניינת אותי מזה כמה זמן, ודיברתי עם
חוקרים שונים — ביניהם חוקר ערבי שהקדיש זמן
רב לנושא זה.־ הוא נבר בתיקים העיראקיים וה,בריטיים.
בלונדון נתקל בתופעה מוזרה: הדו״חות של השגריר
הבריטי בבגדאד על הפוגרום לא שוחררו לפירסום, גם
כאשר הגיע מועד ההתיישנות של הסודיות, על פי ה חוק
הבריטי.
גליון 2272, 18 במרץ 1981, עמוד 39
מיד עם סיום ההגירה
(״העליה ההמונית״) מצפון־אפרי-
קה, עיראק ומזרח־אירופה, סיימה,
למעשה, הציונות את תפקידה באחד
התחומים החשובים ביותר מבחינתה
— הבאת יהודים לישראל.
גליון 2260, 24 בדצמבר 1980, עמוד 55
המלך חוסיין הרגיש
בעוד מועד כי אסד עומד לבלוע את
לבנון, להקים את סוריה רבתי ולהתקשר
בברית עם עיראק הבעת׳ית. כך תשתנה
מפת המרחב לבלי הכר.
גליון 2206, 12 בדצמבר 1979, עמוד 52
התחיל בכך הביטאון הקומוניסטי בגדה,
• מחנה־ השלום המוצהר, שנציגו
הבולט ביותר (אך לא היחידי) הוא
עיצאם סארטאווי:
9הזרם המרכזי, בהנהגת יאסר
עראפאת, השואף למדינה בגדה וברצועה,
אך המהסס עדיין מלהצהיר פומבית על
נכונותו להכיר בתמורה לכך בישראל (אף
שהדברים נאמרים בבירור בשיחות בלתי-
פומביות) ;
• הזרם של חזית־הסירוב, המתנגד
לכל שלום, והנתמך על-ידי מדינות
כמו סוריה, עיראק, לוב ועוד.
בגדה יש זרם רביעי, שאינו מייוצג
בצמרת אש״ף: הקומוניסטים.