נמצאו 3,102 תוצאות עבור עיראק
גליון 1511, 17 באוגוסט 1966, עמוד 12
וכאילו כל זה לא מספיק, בא עריק מחיל- האוויר העיראקי ורומם את ליבו של האזרח הישראלי במתנה שלא היתה עוד כדוגמתה: מטוס מיג שנחת בישראל מרצון. … אלה הם שניים מ־ 99 הכינויים ה־רישמיים של אללה, שרוב השמות הערביים גזורים על פיהם. ** פייסל בן־חוסייין, שהפן לאחר מכן אבי שושלת המלוכה העיראקית. לורנלו הבריטי ניסה להמליכו כדי למנוע את הש תלטות הצרפתים בסוריה.
גליון 1147, 23 בספטמבר 1959, עמוד 17
בין השאר, כתב אזולאי ביומנו, על ביקור בפאריס 1796 אפילו מספרן המדויק של הפרוצות בעיר זו: ״אלף כתובות בפנקס, מלבד רבות מנשות העיר שאינן כתובות בפנקס בינתיים גם נודע השבוע ממקור מוסמך מי היה התומך העיקרי ברעיון להכניס את משה ניסים לרשימת המועמדים של הצ״כ: ראש עירית רמת־גן אברהם קריניצי, שביקש לחזק את עמדתו בעירו, נזכר כי קיים בה גוש גדול של בוחרים מעולי עיראק בצרה היה נתון ח״כ חרות שמשון יד ניצ׳מן, שמצא עצמו יושב בין שני כסאות.
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 8
האספה שעליה הרחיב סעדון את הדיבור התקיימה בליל־שבת לפני כן, לרגל יום השנה להפיכה העיראקית. של הגנרל עבד אל־כרים קאסם. חודשיים לפני ק ימה פנו נציגי המפלגה ה־קימוניסטית לבעלי קולנוע רמת־גן, ביקשו לשכור את האולם לאותו יום ששי. … הם גם לא הגיבו כאשר תקפו שמואל מיקונים ואמיל חביבי את המדינה, שיבחו את ההפיכה בעיראק. רק למחרת קיימה המשטרה ביקורי־בית אצל עשרות מהנוכחים בעצרת, הזמינה אותם לחקירה.
גליון 1080, 11 ביוני 1958, עמוד 3
ך* מרכז הויכוח עומדת הטיזה אותה ביטא ארלוזורוב 2שבועות מעטים בלבד אחרי שדרך בפעם הראשונה על אדמת הארץ: את תחיתם הלאומית באלף חוטים מעשיים בתחיה העברית — החל בתמיכה עברית בתנועות השיחרור הערביות בסוריה ובעיראק ובמצריים׳ ומלחמה משותפת באימפריאליזם המערבי, וכלה בבנין כלכלה משותפת בארץ־ישראל, שלא תוכל להתחלק לשתיים (ראה נוסגרת). … הוא הציע דברים מעשיים מאד: לשלב את הערבים בתוכנית הפיתוח העברית, לקשור תחת לחשוב על השתלבות האומה העברית החדשה במסגרת משותפת עם העמים השכנים — אז מצריים, סוריה ועיראק — היה מדבר עתה על המרחב השמי הגדול, ממארוקו ועד למפרץ הפרסי, ועל השתרשות מדינת ישראל בה כגורם עצמאי, חזק ומשפיע.
גליון 878, 19 באוגוסט 1954, עמוד 6
ובולט לעבר הפנטגון האמריקאי, שהדביק אות כבוד על חזה הרמט״כל העיראקי, נמנע לחזור על אותה ג׳סטה כלפי הרמטכ״ל הישראלי. … בעוד שממשלת ישראל לא ראתה לפניה כל דרך אל לב התנועה הלאומית הערבית, ראתה בחוסר־או־נים את התחזקותם המכרעת של הערבים במצריים ועיראק, הסיק ראש־הממשלה היהודי של צרפת מסקנה חותכת ממצבו הדומה.
גליון 797, 5 בפברואר 1953, עמוד 7
ממשלתי, פנה לפקיד ושאל אותו :״מה חבורה ססגונית של תימנים מגודלי פיאות, אתה עושה, אדוני?״ ״שום דבר,״ השיב עיראקים ממושקפים, יקים חבושי מגבעות, הפקיד. … ״אתה רואה-חשבון, אבל היתר היציאה לכשתונהג השיטה החדשה, לא את חשבוננו ערכת,״ אמר בשפה מליצית לפיה יהיה כל ארזח זכאי לקבלת היתר, עולה עיראקי אחר. אלא אם כן תהיה התנגדות בטחונית לכך.
גליון 752, 27 במרץ 1952, עמוד 6
כמעט, המהווים ״כתם שחור על העיר״ ,עליו אומר פסח לב :״(הכתם) היחידי על עירנו, שלוש שנים לאחר מכן היוו 1200 הערבים (אף לא המצטיינת ברמה מוסרית גבוהה הנשארים מיעוט בתוך 15.000 היהודים, בני גניבה אחת) וברמה תרבותית״ ,שהניעה את העלייה החדשה׳ דוברת־האידיש ברובה וב־ההסתדרות להקמת אולם תיאטרון בעיר מיעוטה יוצאת עיראק, צפון־אפריקה, בולגר (שלושת אולמות הקולנוע חסרים במה).
גליון 682, 23 בנובמבר 1950, עמוד 3
באותו יום הודיע הקצין השמן וה הסוכנים העיראקיים בדמשק. סאמי חנאזזי ומרעיו הושבו במאסר ורק לפני כחדשיים שוחררו וגורשו מסוריה ומצאו מקלם בלבנון. … אחר זמן קצר (ב־ 18 בדצמבר) באה ההפיכה השלישית של הקולונל אדיב שישכלי (היה ראש הכנופיה שהשמידה את השיירה לי־חיעם באפריל ,)1948 אשר התנגד לתכניות לאיחודן של סוריה ועיראק שנרקמו במחתרת ע״י סאמי חנאווי ו״מפלגת העם״ (אשר שלטה אז בסוריה) ,בשיתוף פעולה עם סידי מוחמד בן יוסף, שולטן מרוקו, חזר לארצו לאחר חודש של נשפים, קבלות־פנים ובילויים בצרפת.
גליון 1213, 21 בדצמבר 1960, עמוד 8
רעיון האומה האחת נראה בעיניה כמזימה אימפריאליסטית נתעבת, בעזרתה מבקש ״הרודן המצרי״ להשתלט על אומות אחרות• למשל — האומה העיראקית, או האומה הירדנית. לא כן כאשר מדובר על בעיית־הפליטים. … האומה הערבית הגדולה, שיש לה 50 מיליון נפש, המיישבת אזור עצום מעיראק עד מא ת אודי אבנד מארוקו — כיצד זה לא יכלה לפתור את בעייתם של כמה מאות אלפי פליטים?























