נמצאו 5,087 תוצאות עבור ספרדים
גליון 2632, 10 בפברואר 1988, עמוד 37
רק פקודה מפורשת, ואיום בעונש, החזירו את רפי לבית־החולים, ממנו יצא כשתעודת־נכה בידו ותחבושת שחורה רפי כאליל הבנות שימר חזר לקזפנהאנן רפי, בעניבה ובילעדיה כ ל ^ להנחיית עשרים את קיומו לאחר כמה חודשים, סיפר בכתבות ארוכות על מישחקי־המזל במונטה קרלו, ועל נשף־ריקודים מפואר בבית הרודן הספרדי, הגנרליסימו פרנקו. באחד הימים התבשרה המישפחה על שינוי מישפחתי קטן.
גליון 2611, 16 בספטמבר 1987, עמוד 26
לא ראיתי את הסטודנטים החיפאים מקיפים את ״גן האם״ כדי ש״הריאה הירוקה״ האחרונה ששרדה בנוף *י העירוני של מרכז הכרמל לא תפנה את מקומה לקריקטורה סרת־טעם של גאוך — האדריכל הספרדי האכסצנטרי הנפלא. כאן, בלנינגראד, מצטטים עתה סטודנטים נרגשים את דיברי תשובתו המחורזת של מאיא־קובסקי לצוואת עמיתו המתאבד: וכך מהווה הבסיליקה שבכיכר האדומה הוכחה חותכת לכך, שלכל חידוש באמנות, לכל ביטוי של מרדנות אותנטית ומלאת תוכן, יש כוח הישרדות בתנאי שהוא יונק משורשים מקומיים קדומים.
גליון 2697, 10 במאי 1989, עמוד 25
המאמר ״הרגשה של מקום״ ,שעל שמו קרויה האסופה, מביא למיצוי את שאיפת הסינתיזה הזאת: בבואו לתאר את בעיית עמי־מותה של שירת־המחאה שנכתבה בתקופת מילחמת־הלבנון, הוא מאזכר שירים של זך וויזלטיר, ציורים של גרבוז, עלון של צעירי קיבוץ כפר־הנשיא, נאום של צ׳סלב מילוש, מאמר של סטיוון ספנדר על מילחמת־האז־רחים בספרד, שירים של ארצ׳יבאלד מקליש, של אודן ושל ברכט.
גליון 2691, 29 במרץ 1989, עמוד 24
כזה הוא שחח ירר קים של יצחק(צפל) ישורון, ניטו, סירטו התיעודי־למחצה של חיים תכלת (מסביב להצגת ניטו של יהושע סובול) או לדוגמה, סרט תיעודי של לורנצו זלצי מן על 500 שנות חייה של הקהילה הספרדית בתורכיה. כבסיס לחשיפתם הראשונה של סרטים ישראלים יוצגו נקודח־מבט, סיר־טו של נועם יבור(עבודת בימוי ראשו־ פשט ורייריו השונים ומה קורה להם לפני, בזמן ואחרי מילחמת־העולם השנייה) .צפויים גם פיליפ ליאוטר ומיק־לוש יאנצ׳ו עם ה שחר(לפי אלי ויזל); אמיל וייס, שיביא איתו מיקבץ סרטים בנושא עקורים ואף ירצה על כך; שימעון ויזנטל, שילווה סרט־טלוויזיה שנעשה עליו בכיכובו של בן קינגסלי; הארגנטיני חואן חוזה חוסיד וסרט משלו ומבקר־הקולנוע ניל גאבלר, המתמחה בגורלם של יהודים בעיסקי־השע־ ״שלום לכם״ של שאנדור שימו הבימא׳ יבוא שועים, שאכן מתכונן להגיש תוכנית בשם ״היהודים במייסרי הוליווד״ .וזו תהיה הזרמנות מעניינת לשאלה, איך זה שהם יסדו את הוליוור בלוס־אנג׳לס ולא בטבריה?
גליון 2711, 16 באוגוסט 1989, עמוד 44
למרות שעברו למעלה משישה חורשים מהדיווח הראשון על־כך בכלי התיקשורת(חני סגל, חדש1ח) ,אין חדש תחת השמש, גם לא בחסות החשיכה: לפני שבועות מיספר, ב״מבט״ שוב דווח על ״סימני הדרך״ לצופים בשולי הדרך; עד היום עדיין אין סימן לנוכחות שילטון החוק בכביש׳ הכיסוי של ישראל בתיקשורת העולמית, ללא קשר לאינתיפאדה, נסוב סביב מילה אחת: עימות — עימות בין יהודים וערבים, בין דתיים וחילוניים, בין אשכנזים וספרדים בין ימין לשמאל. העימות ראוי לכיסוי, אבל אין זה כל הסיפור.
גליון 2692, 5 באפריל 1989, עמוד 21
שוב מוכח עד כמה קשה לתיאטרון אקטואלי, במרומז, לעורר פחד במציאות זרועת־אימה כמו זו שלנו. אחרי ששמענו את המישפט ״אשה ספרדיה, המנשקת ספר־תורה, שווה 40 פרופסורים באוניברסיטה, הטוענים שמוצא האדם מהקוף,״ ואנו יודעים אותו בעל פה, האם יכול הרעיון של איסור לימוד האבולציה באיזו ארץ דמיונית ב־1925 לזעזע אותנו?
גליון 671, 31 באוגוסט 1950, עמוד 11
״מעריב״) — באחד הבנינים בתל אביב נפצע פועל בשעת העבודה• חבריו עצרו מונית שנזדמנה במקום וביקשו את הנהג להעביר את הפצוע ל״מגן דוד אדום״ .משסרב הנהג, התנפלו עליו, הרביצו בו מכות נאמנות ואחר כך הזמינו אמבולנס שהעביר את שני הפצועים לתחנת העזרה הראשונה( .״ידיעות אחרונות״) ראשי העדה הספרדית נתכנסו לישיבה גורלית. הוויכוחים נמשכו כל הלילה עד שהשכנים, שלא יכלו לעצום עין, הזמינו את המשטרה כדי להשקיט את הישיבה הסוערת.
גליון 916, 5 במאי 1955, עמוד 13
אורח ספורטאי אחר: הרץ השוזדי ה נודע, סטודנט למשפטים בורגר וויקלונד, שבא להשתתף בתחרויות ההכנה של הסטודנטים הישראליים לקראת אולימפיאדת הסטודנטים, שתיערך בסן־סבסטיאן, ספרד. בית וווחוץ לפי בקשתם של רץ אריה גליק, הודף־כדור ברזל וקפצן ברוך חבס וטניסאי יעקוב בונט־מן, הלומדים בחוץ־לארץ, התירה התאחדות- הסטודנטים לסטודנטים ישראליים המשתלמים בארצות שונות להשתתף במסגרת הנבחרת הישראלית באולימפיאדת סן־סבסטיאן (ראה לעיל) ,אם ישיגו את מספר הנקודות הדרוש, יגישו אישור של שלושה שופטים מוסמכים.
