גליון 793 (8 בינואר 1953), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מד, עשה צ׳רצ׳יל י הלך והקטין את קצב
כמו בדמדומי האלים אשר באגדה, יש צורך
ההזדיינות׳ בדיוק כמו שרצה בוואן.
בברקים ורעמים כדי לסמן את ירידת האיש
אולם צ׳רצ׳יל רק חייך, חיוך של אדם
מן הבמה הפוליטית ועליתו לעמוד השיש
עליון.
גליון 802 (12 במרץ 1953), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מלשכתו של
עורך אוסרבסורה רומנו, הגיעה התשובה כי
שום ראיון כזה לא ניתן, וכל עחונאי בשם
עמוס אילון לא נתקבל על ידו לראיון.
יותר כטוח. כשקיבל אליאב סיימין את
הידיעה ממרכז יו..פ. הודיע את הדבר לעורך
הארץ, גרשום שוקן.
גליון 807 (9 באפריל 1953), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אבריאל, חבר קיבוץ געתון, סידר לעצמו
תעודת עתונאי, עליה צוין שהוא משמש
כתב דיפלומטי ראשי של העתון ״געתון
דיילי מיתר״ .עם תעודה זו חזר לליסבון,
נבחר כסגן יושב ראש אגודת עתונאי־החוץ
בפורטוגל. על סמך התעודה הצליח כמובן
להשיג בקלות את האשרות שנדרשו לו לביצוע
תפקידיו בהגנה.
גליון 764 (12 ביוני 1952), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

.״
אחר קריאת 75 העמודים, שהפכו רוצח
להורג, על סמך ההנחה כי יעקובוביץ לא
רצה לרצוח את דני פקטורי כי אם רק
לאנוס את נעמי שטיין, נסוגו השופטים לחדרם
להפסקה קלה, נתנו עוד לפני כן את
רשות הדיבור לפרקליט המדינה שאול ארוין
שמרון, לסניגור אשר לויצקי ולנאשם דוד
יעקובוביץ.
גליון 764 (12 ביוני 1952), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הדרך׳ הקצרה
ביותר למטוס עברה דרך ג׳ונגל סמיך,
ללא שבילים, אשר רגל אדם לבן טרם דרכה
בו 40 .הק״מ שהפרידו ביו שיירי המטוס
ובסיס החיפושים דרשו לפחות עשרה ימי
הליכה קשה ומסוכנת.
גליון 769 (25 ביולי 1952), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

יצוא
בחמשהצב עי ם לו ה טי ם
מאות נשים בשמלות ערב וגברים בסמו־קינגים
עברו, בתחילת החודש, שלובי זרוע
במסדרונות מלון הפאר הלונדוני סבוי,
שאפו לתוכם תערובת משכרת של ריחות
פרחים.
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ת ש בץ מסי 64
מאוזן ) 1 :שמים; ) 4פג; ) 6מפער) 10 :
מפ״ם 11 צריף 13 הלל 14 נר 15 פרה־פיה
17 לי 18 שרוך 20 הבנה 23 פרנסה ;
) 25 את 27 את 29 יד 30 פילגש 32 של גיה
35 רב 36 סם 37 רב 38 רבשעה 41
מבוא 43 עפרן 45 נץ 46 אלבניה 49ה״ ן ;
לפי התכנית תיחפר תעלה מרכזית על ידי
מהנדסים מומחים (אם אפשר ערביים) .תע לות
המשנה תיחפרנה על ידי הפליטים אשר
ייושבו במקום .
גליון 736 (6 בדצמבר 1951), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מלבד כל הדברים האלה שנתקיימו הצליח
גם המספר, הנד בין ירושלים (הכנסת) לרמת־גן(
ה מ עון) לרקום בששה עשר סיפוריו מטווה
סמיך ורב גווני של מציאות האדם.
הסיפור הפותח את הספר, חמסין, מתאר
את סיבת מיתתו של הנכבד הבוכרי, רבי
בכור באזליביוף, על רקע מחסור מים בירו שלים
השחונה, התאכזרות הנובעת מבצע,
חמסינים לוהטים, כלבים גוועים בצמא, תי נוקות
מייללים ואגדה משפחתית החוזרת על
עצמה והממלאת תקוות המון צמאי המים
המחרף את בזאלביוף (שרצה למכור את מי מיו
במחיר מופקע) ״צלול העופרת במים
אדירים !
גליון 734 (22 בנובמבר 1951), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בשעה שלו ש בדיוק הבהיקו שלושה צב עים
באיצטד החגיגי: אדום (חולצות השב דים)
,כחול (חולצות התל־אביבים) וירוק;
(הדשא הקצוץ והמטופח) .המסורת של מסי רת
פרחים התמיהה את הסקנדינבים המנומ סים
והממושמעים שלא ידעו מה לעשות עם:
הפרחים שהופקדו בידיהם על ידי אנשי מרכז.
גליון 739 (27 בדצמבר 1951), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אמר אחד השוטרים :״אילו לא היינו תופ סים
אותם היום, היינו אוכלים מחר גולאש
נקניק חמורי באחת ממסעדות תל־אביב.״
בתי סוהר
אחדים אד חפים
לפני כמה שבועות פנה אחד האסירים אל
שמואל יוגב, מנהל בית־הסוהר ביפו, ביקש
ממנו לאפשר לו לעבוד ולהרויח כמה לירות
למען יהיה לו ממה לחיות בתום תקופת מא סרו.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

תולדות חייו של
שחקן הבייסבול האמריקאי־איטלקי המפור סם
בייב (״במבינו״) רות. וויליאם בנדיקס.
גליון 773 (21 באוגוסט 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

דרכי־אדם
בן מ 1כי דאת אביו
לפישל אהרונסון איש זכרון־יעקב וגיבור
נילי היו ארבעה בנים ושתי בנות המפורסמים
שבהם: אהרון, שרה, אלכסנדר, רבקה,
שני בנים האחרים: צבי ושמואל (סם) אינם
נזכרים בהיסטוריה של רשת הריגול ר,זכרו־נית
המפורסמת.
גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

״ כתוצאה מכך, נרגע העוף
המסכן, הרכין ראשו, השתדל להשלים עם
גורלו. על סמך הצלחתו, התאזר מטרלינק
שוב, חזר ליער, לקח גם את הנסל וגרטל,
את המכשפה, ועוד כמה שדים, שדות ורו חות
למיניהם, והחל לכתוב מחזה.
גליון 733 (15 בנובמבר 1951), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

גם מספר סילופים
היסטוריין&בולטים אינם מושיעים את הסרט,
המטפל בנושא ממדרגה ראשונה, מהיות
מסמך קולנועי פושר ביותר.
כתוספת גזרה הצנזורה הישראלית, שאינה
יכולה, כפי הנראה, להחזיק את ידיה בכיסי
המכנסים, מן הסרט מספר קטעים חסרי־ערך
הפוגעים, כביכול, במדינה ידידותית.
גליון 748 (28 בפברואר 1952), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

שאל, בגלימתו השחורה
גבה קומה, ממושקף ובעל שערות חומות
התיישב ליד שולחנו, סמך את ידיו על ה דוכן
שארבעה ספרי חוק עבים נחו עליו
והחל מקריא בשקט ובמהירות את פסק־הדין,
בו זיכה ראשית־כל ארבעה נאשמים,
ולפני שהמשיך בקריאת סקירתו שהיתר,
מסוגננת במיטב השפה העברית ומתובלת
בדוגמות בשפה האנגלית ביקש מהקהל לא
לנסות לעזוב את האולם באמצע קריאתו,
,העולם הזה״ ,מם׳ 746
עורך־דין מוחמד נימר אל-הוארי אולי הלאומיים הקיצוניים מתרחבים והתרופה שהרופאים היו
נותנים מקודם לחולה מעוררת בו עכשיו בחילה — נודף
ממנה ריח לא טוב.
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

״רציתם מדי
דים
על רגליהם, הזמנה שנייה אינה לפי כי־סם.
מתלחשים, כי עמוס אשר נסע לפני
חדשים מספר ארצה באופן פתאומי, לנתח
את שקדיו, קבל את הקצבתו בדולרים ובמזומנים
ומאחר שמכרם בפלצל, רובע היהודים
והשוק השחור הנודע לשמצה בפריס —
הרויח 30%נוספים על קצבתו הרגילה.
גליון 753 (3 באפריל 1952), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לא התפנה זמנם ליון בהצעה, שאמרה להפוך
גרעין זה לדבר, שכמוהו טרם היה ארץ,
להוסיף ענף חדש להתישבות הישראלית
עמוס מלמד, בוגר גמנסיד, הרצליה, כיום
פרח־טים בצד,״ל, בסם את יד,הצעד״ אמד :
בשעתו, כשדברו על הקמת משקים התלויים
בים, עורר הדבר ויכוחים סוערים, הוכיח את
עצמו בכל־זאת מבחינה מעשית.
גליון 745 (7 בפברואר 1952), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אחר שהמחסור בספרי לימוד הלך וגבר
נמצא מושיע לשני פרופסורי האוניברסיטה
העברית: דוד כן־גוריון. על סמך התערבותו
האישית נהג משרד האוצר כיוצא מן
הכלל, הקציב מטבע זר לרכישת ספרי היסטוריה
וחימיה שהיו דרושים לפרופסורים.
גליון 745 (7 בפברואר 1952), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

כאשר גנרל לי מי, מפקד אחד הגייסות
של צ׳יאנג קאי־צ׳ק בדרום סין, הבין שהמערכה
על עתידה של סין אבודה לגנראלי־סימו,
היתה לו הברירה בין שלוש אפשרויות
( :א) להיכנע( ,ב) להסתלק ולהצטרף
לגנראליסימו (ולאשתו היפה) באי פורמוזה,
או (ג) לפלוש לטריטוריה של בורמה ולהמשיך
שם במלחמה פרטית נגד מאו.
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

המטוס הצהוב מטה כנף, מסתובב לכיווננו.
בעצלתים, כאילו מהסם, הוא מתקרב אלינו.
פתאום הוא מגביר את המהירות ובא בקו
ישר.
גליון 757 (29 באפריל 1952), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

מה
זכותך המוסרית, כמזכיר מועצת פועלים,
לקבוע אשמת עובדים לפני שראית אפילו
את דו״ח רב־החובל, שהוא מסמך התביעה
העיקרי (חוץ מדו״ח השובתים עצמם) ושהוא
ודאי, אליבא דכל הדעות אינו משוחד
לטובת הימאים־השובתים?
גליון 760 (22 במאי 1952), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הסניגור
לא הואשם כרוצח או אנסי הוא נאשם
סטודנטים מפגינים נגד ניכנס*
לא מחרחר או בו מים אתו מיי ם
פרה התל־אביבית לבגדי ילדים, גרפיקו, לא
זז, החל מתרגש :״הכבאים האלה נמצאים
כאן כבר חצי שעה ולא עושים כלום, למה
הם לא שופכים מים?״
עשן כבד וסמיך כדיסת קוואקר דביקה פרץ
דרך חלונות המתפרה, כיסה את השמים והטיל
על הרחוב חשכה מוחלטת.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

ברם, אם קרייה נאמנה אינו סרט ישראלי,
לפחות הריהו סרנו, וזאת אי־אפשר היה לה גיד
על כל שאר הסרטים שהופקו ומ, מנו
על ידי הקרנות למיניהן *• ההם לא היו פר טים
כלל, בעוד שבקרייה נאמנה ישנה עלילה
המתפתחת בהגיון (מסוים) מן התמונה ה ראשונה
והמגיעה לשיא בוק־ג׳ונסי בסוף
רווי יריות, פצצות, רדיפות ומעשים של
גבורה.
כלי פטפוט ציוני. סם (ג׳יימי סמית)
הוא סטודנט אמריקאי במכללת ירושלים ה נקלע,
כמדריך, לחוות נוער בקרבת העיר,
אליה מגיעה קבוצת ילדים עולים, ביניהם
מאקס (ישראל חנין) ,ז׳אן ממרוקו (יהודה
לוי) ,ווילי הארי למחצה (אמנון ליפשיץ),
אנה (דינה פסקין) .אלה הם ילדים קשים,
חסרי־חנוך, מושחתים, שהקופת אחר־המל־חמה
באירופה שטופת השחיתות והזימה חר שה
באופיים ערוצים עמוקים, המסרבים לק בל
על עצמם עולה של משמעת ועבודה.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

פי פקטורי הסתלק, כי לא הרג אותו וכי הוא
לפני בית־המשפט המחוזי הוכח האונס,
עלול להביא עזרה כל רגע. האונס לא היה מלבד על־סמך עדותה של נ. ש .גם על־ידי
יכול לדעת כי פקטורי יברח ולא יזעיק איש קביעת העובדה כי נמצא זרע גבר על מכלעזרת
הבחורה.
גליון 783 (30 באוקטובר 1952), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

האדם: אלוף־משנה שושנה
גרשונוביץ, מפקחת חיל הנשים•
הקצינה החייכנית דמתולתלת־השער לא
הסתפקה בהסבר חשיבות שרות הנערות,
הממלאות את מקומותיהם של חיילים המועברים
בשל כך, ליחידות קרביות, יצאה להתקפה
על המשמיצים, גילתה (על סמך סטטיסטיקת
בתי־המשפט במדינה) כי נשים במדים
נוהגות ביתר מוסריות מאשר נשים שלא
במדים.