גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 10
תימניה קטנה, בעלת עיניים צוחקות ו עגולו ת־ו^
התיישבה וענתה בבטחון ובשלוזד, שהיא בת , 17 תו׳
בת מעברת כפר־שלום 9 ,שנים בארץ׳ בוגרת סמי
לגננות• כן, היא שרה שירה הימנית, כמובן, היא לומז
כבר שנתיים.
גליון 1135, 1 ביולי 1959, עמוד 4
תחת לנהוג
כך, פנה הוא לדרך הרגילה בישראל. הוא
סמך על קנוניה של עסקני־מפלגות.
גם כאן לא נהג בגילוי־לב רב.
גליון 1141, 12 באוגוסט 1959, עמוד 17
אמרו שזה אינפנטילי
ולא יודעים אם אני צוחק או שזה ברצינות•
היתד, לי רשימה על המורה לרקודים
סמי. אז הגיעו מכתבים מטקצית הירחמיא־לים,
שטענו איך אני עושה תעמולה למורה
לרקודים.
גליון 1105, 3 בדצמבר 1958, עמוד 4
האמהות, המת תר, התעכבו המחנכים על נס השמן בבית־עקשות
שלא לשלוח את בניהן לבתי־סם ר המקדש. כי איש מהם לא הצליח, עד כה,
בשכונות תימניות, מכחישות בתוקף כל להפריד לגמרי בין דת ומדיניות בהיסטוריה
׳היהודית.
גליון 1100, 29 באוקטובר 1958, עמוד 17
הוא
שכח רק להסביר איך בכל זאת קיבל בית
ארלוזורוב את הכסף ברכה חדשה הנעל
דאש האשה. היג התעשיין שמואל (״סם״) דובינר,
^ סאן אנטוניו, ארצות־הברית, שידר בעל מפעלי קוגל• מעתה מחליפה את הברכה
״שלום״ במכתביו הרשמיים הברכה:
*• השריף קריאה ברדיו לבעל שאיים לר ״גייצא ונחיה סגנון חדש בדרכי הצוח
את אשתו ואת מאהבה, בדרישה
שזה ויכוח הפרלמנטרי בישראל הכניס השבוע קיבל יסגיר את עצמו לפני ביצוע הפשע,
מקומיות, ראש מועצת נחלת־יהודה, אלימלך צמיר.
גליון 1116, 18 בפברואר 1959, עמוד 9
השנה היה השלג שירד סל צפת והר הג׳רמק הסמוך
סמיך מאוד, הגיע בעיר עצמה לשכבה של חצי מטר ויותר.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 18
״אולם קודם לכן הייתי רוצה לקבל הדרכה, לא מעתונאי בריטי,
אלא מבחור די מבוגר, כבן 30—26 בערך, שיהווה סיום מתאים
לרומן — ,כנהוג אצל כל סופרת צעירה, כולל הצרפתית — ויראה
לי את הדרך כיצד מפרסמים ומתפרסמים, כאשר אין מכירים את
אבי או אמי וקשה לסמן בסוגריים ליד שמי( ,בתו ש ל
,,הצלחת למצוא כותרת מעניינת?
גליון 1120, 18 במרץ 1959, עמוד 2
דויד הורוביץ, רותי ורד, אברוזם תרמוו,
יוסר אבויהפרי, אביבה סמו, דמום עינו.
למה ערז.
ביותר
במדיגר
הממלכתית של ישראל היא עבירה פלילית
לפי חוק העבירות נגד המדינה, אולם לא
ננקטו אמצעים משפטיים נגד אבנרי, מחשש
פן יהפוך אותו הדבר לקדוש.״
בצרפתית אומרים :״הסגנון הוא האדם״.
גליון 1115, 11 בפברואר 1959, עמוד 18
כאשר חג
המטוס בו טסו מישה אשרוב שחקן
הבימה, גרשון סלוטקין, במאי הקאמרי,
ורב כרמי האדריכל, אי־שם מעל לאי־רוסה,
התברר להם כי ערסל סמיך מכסה
את כל שדות התעופה. כאשר שאל הטייס,
באיזה שדה תעופה אין ערפל ואפשר
לנחות שם, הודיעו לו כי השדה הקרוב
ביותר הוא שדה התעופה ב;וד• לא היה
רחוק שהשלושה שהמריאו מלוד, ינחתו
חנית־אונס בלוד עדה טל, שחקנית
תיאטרון הבימה, מופיעה לאחרונה בהצגת
עלי־כינור בפני תלמידי בתי־הססר.
גליון 1148, 30 בספטמבר 1959, עמוד 21
האיש שבלט בפרשה זו בעמדה שאמרה
כבוד אישי, היה שר־הפנים ישראל כר־יהודה.
כאשר טען בן־גוריון, על סמך קטע
מפוקפק בפרוטוקול, כי עיסקת הנשק הובאה
בשעתה לדיון בממשלה, דחו בר־יהודה
וחבריו את הטענה בחריפות מרוסנת.
גליון 1154, 4 בנובמבר 1959, עמוד 12
דף אחד, מפנקס שמספרו
הסדורי ,1000 מגיע לידי יושב־ראש הוועדה כמסמך־הוכחה.
קלפי ,50239 שכונת התקוה.
— 11.45 מהומה קטנה בחוץ.
גליון 1083, 2 ביולי 1958, עמוד 12
הסיבה: אחרי ששבועון־מצוייר גרמני פיר־סם
סיפור גדול עליה, פנה השאח הפארסי
רשמית לממשלה הגרמנית, איים לנתק את
היחסים הדיפלומטיים עמה, אם לא תגיש
משפט פלילי נגד העתון.
גליון 865, 20 במאי 1954, עמוד 5
כשחזרתי, לא היד / ,א
זה היה כדי להעכיר את ההיבית •טלהם לעיריות. כאן מסמך, לא קובל׳ ולא ב־ניצקי.
רצת־׳החוצה והתחלתי לצעוק.
גליון 876, 5 באוגוסט 1954, עמוד 9
השבוע, חמשה ימים אחר האסון, מת שומ רוני
מפצעיו, העלה את מספר קרבנות מעגן
ל־.17
יוזסי־וזוץ
הכרה ל מ כיר ה
כשירד נחום גולדמן ממטוסו לפני שבו עיים
והפליט, כבדרך אגב, שעל ממשלת
ישראל להחלים בקרוב אם לחדש את היח סים
הדיפלומטיים עם גרמניה המערבית׳
וכי לדעתו כבר החל הויכוח על כך בממ שלה,
הפך הסיגאר שלו לפתיל של פצצה.
גליון 880, 2 בספטמבר 1954, עמוד 9
השבוע התברר
סופית כי שאול לנגנס לא יפוטר והצ״כ לא
יוציאו עתון פולני חדש: התגלה שהסכסוך
בין לנגנס וברנדיס לא היה כרוך בכל
מחלוקת פוליטית, התנהל על רקע אישי
בהחלט.
ח קל או ת
ר.וה 3ה ד בן
סם המבורג מקליפורניה היה מצויין ב מעלות
רבות: היו לו מטעי־כותנה גדולים,
הבנה בלתי־רגילה בחקלאות, ומרץ רב, אך
בראש וראשונה הצטיין המבורג בעקשנותו
— בשאיפתו לעשות את כל הנראה כבלתי-
אפשרי.
גליון 853, 25 בפברואר 1954, עמוד 17
.״
מחקר 3וכ
3נולד ב»עבדה
האופיום מפורסם מאד בעיקר בגלל שורה
ארוכה של משפטים נגד אנשים המשתמשים
בו כסם נארקוטי. הוא מוברח בעיקר לארצות
המזרח, בדרכים שונות.
גליון 854, 4 במרץ 1954, עמוד 12
אבל האהבה חזקה מן הדת, החוק
מאיר, ארץ ורבקה פדיי,סמן
״כ׳שתצמחנה שערות על כף ידי...״
״מאיר קראה רבקה בשמחה בצאתה מאולם בי תי
המשפט ,״פשוט איני מאמינה שהכל נגמר ונחייה ככל בני־האדם
!
גליון 847, 14 בינואר 1954, עמוד 14
במכתב קצר, שנעדרו ממנו כל גינוני הנימו סים
הדיפלומטיים המקובלים, דרש ש!־ החוץ
המצרי׳ ד״ ר מחמוד פאוזי, מד,שגריר הרת־חני
לעזוב את מצרים במהירות המקסימלית.
גליון 822, 23 ביולי 1953, עמוד 7
בחוגים רבים הובעה הדעה כי יש צורך לעשות ג׳סטה גדולה
מצד ישראל, ל קז מין את ברית־המועצות רשמית לחדש את היח סים.
אולם הממשלה פחדה, בצדק־מה, מפני כשלון.
גליון 822, 23 ביולי 1953, עמוד 12
,כתב אז באלוק :
״,..אם ניסוי ציוני הנהו נחוץ או ר צוי,
או אז י ש לע שותו כך שהוא יתבסס
על כוח משטרה יהודי או על צבא יהודי,
אין לבנו תו על מסן־ של חסות־מן־החוץ,
שכן היא לא תאריך ימים באשר תהווה
זיקודת־חולשד, ל שלטוי המגן ותיצור מצב
כנגד צורה זו• שאין בכוחם
ש׳ל היהודים להקים צבא כזה
או משטרה כזו והם ינוצחר
וידוכאו נ;לי סם !5על ידי.
הרוב השוטמני והלוחמני, כי
אז הם.צריכים לעשות ניסוי
זה במקום אחר.
גליון 824, 6 באוגוסט 1953, עמוד 6
אולם
יהד עם זאת היתד, זאת הפגנה עגומה :
בימים עברו לא בא הקיבוץ אל העיר, סמך
על כך שבני העיר יבו או בחרדת קודש אל
הזעו לא החזיק רובה
חידוש היחסים בין ישראל וברית־המוע־צות
לא היה אלא חלק ממשא־ומתן מקיף
יותר שהתנהל בכמה בירו ת של הדמוקר טיות
העממיות בין נציגי ישראל ו בין יצי גים
קומוניסטיים בעלי־עמדה.
גליון 820, 9 ביולי 1953, עמוד 13
דים מפולניה שעמדו, יותר מאוחר, להתפר סם
מאד. ניידורף, בן גילו של צ׳רניאק,
הפך תוך שנים ספורות לאלוף ארגנטינה
ודרום אמריקה, נחשב בין גדולי האמנים
בעולם ומנחם חבוייניק, ששינה את שמו
לאורן, הפך לאלוף ישראל בשנים האחרו נות.
גליון 817, 18 ביוני 1953, עמוד 2
באמריקה׳
למשל, מופיעים עתונים הכוללים למעלה
ממאה עמודים, נמכרים במזי־י 5ג
סנט הגליון, בעוד שמחיר הניר עליי דוד־סם
העיתון מגיע ל־ 25 סנט. ההכנסות ממכירת
העיתון הן רק סעיף משני בתקציב.
גליון 837, 5 בנובמבר 1953, עמוד 10
במד־ jה
(רינזשך מעמוד ) 7
מכתביו האנגליים לנכדו היחיד, דודי־ ,פת־קים
מקומטים מימי הקונגז־סים, עליהם חישב
את חשבונות הכספים שהיו צריכים לזרום
להסתדרות הציונית מכל קצות הפזורה, הצעה
ל מזון מרוכז לחילות הבריטיים במזרח הר חוק
וברכה למסדר צה״ל בתל־אביב.