נמצאו 5,306 תוצאות עבור סוריה

כוונתי למאבק הנ ס תר, שלא פסק אף לרגע מאז ת חיי ת הל או מיו ת הערבית, בין המגמות החילוניות( ,ה״ג׳אהיליאי״ ה קד ם־ איסל מי והברברי מחד והמ ארכסיז ם מאידך) לבין ״אל פארד ארקן״ — ה חו בות ה מו סל מיו ת, המאוגדו תבמסכתה ״ ח אר א ם וח ח אל־אל״ — ה אי סורי ם והציוויים בקוראן. ההתעוררות החדשה — ״נהדה״ — של ערבי הקוראן מבעיתה א ת האירופים ואת הישראלי המצוי.

על המיכתב חתומים שישה מחשובי הסינאטורים: ג׳ורג׳ נזק־גאברן, רובוט ברד, פראנק צ׳רץ/ אדוארד מצנבאום, בנט ג׳ונסטון וג׳ון גלן. במיכתב מבקשים השישה מהנשיא הסורי להעניק אשרת־כניסה לדמשק ל״טייס השלום הישראלי״ אייבי נתן.

אך ככל הנראה, לא רחש שום אמון למישטר הסורי, שנשלם אז על־ידי צאלח ג׳דיד, ואף נאצר לא •היה חביב עליו.

האם גילוי נפלא שכזה של תבונה לאומית והעזה מדינית בימים טרופים אלה אינו ראוי לרגע היסטורי מפי ראש־הממשלה, אמן חלוקת הרגעים ההיסטוריים ן אודה ואתוודה, כשאני מסייר בגולן מתקשרים במוחי גם הירהורי״עבירה אימפריאליסטיים נוסח :״לעזאזל, מה הסורים האלה צריכים את השממה הזאת ז״ מה לעשות, השוטים האלה פשוט לא מוותרים, לא פחות מהמצרים שלא ויתרו על שעל אחד של סיני.

הרפואה עוברת בארץ ׳תהליך של דה־הומאניזציה, התגברות הטכניקה על הרגש האנושי. אמנם, יש הרבה רופאים מסורים, נאמנים, המחביאים תחושה עמוקה של שליחות מאחרי מסכה מיקציעית קפואה.

ה תנ חלו ת מופגזת בבקע ת הירדן, עם תרנגולות מעופפות בב הל ה ונשים וילדים פצועים — כל תקציב מי שרד־החקלאות. ראיון עם שבוי סורי בכיר יעלה לעיתונות הבינלאומית שנייס״שלושה מיליוני לא שאיכפת לי במיוחד, אבל ממה שקולטות אוזני כאן, בגולה הדווייה של פ אריס, נמאס ליהדים להזיע בגלל ישראל.

אך עכשיו כל רומז לס ם :״בסיס הק ם ! ״ מזמין רק :״סורי, היכן נת מקם ז״ על מים רבים (א) הבעיה המיסתורי האמינו או לא — בתגובה על רשימתי ״איך לגמור אותם״, שהובאה פה בשבוע שעבר, ובה הרהבתי להציע לג׳ימי קארטר להניח לרוסים להשתלט על פקיסתאן והודו, שכן שם תהא קבורתם, הגיע אלי בדרכים עקלקלות שדר ממוסקבה, ובו תודה על העצה הפרו־סובייטית .

לאט לאט ובהדרגה גוועה סימפוניית הקולות העשירה שמילאה פעם את הרחובות שלנו ואת מקומה תפשה קא- קפוניית הקידמה של מכוניות, משאיות, אופנועים, בולדוזרים, טרקטורים וקומפר- סורים. אני יודע. את הקידמה אין לעצור ובכל זאת נצבט משהו בלב כאשר גם החלבן, הסוליסט האחרון שנותר ממקהלת הרחוב הנפלאה, יורד בימים אלה בצעדים יגעים מהבמה.

הפגישות התנהלו עם נציגים מארצות ערביות (אלג׳יריה, מצריים, עיראק, לכגון וסוריה) ועם נציגים של אירגונים אירופיים (פלגיה, פיג־ לנד, צרפת׳ ,בריטניה, יוגוסלכיה, גרמניה המיזרחית, הונגריה ובריודהמדעצות) ועם אישים המייצגים כוחות־שלום כישראל ובארצות־הכרית, ועם אישים מאירגונים בינלאומיים.

תופעות כמו גירו ש הבדואים מפיתחת רפיח ועתה השמדת שדות עק- ראבה ברעל, העידו כי ההשחתה המו סרית, שהיא כורח בלתי נמנע מעובדת היות עם אחד כובש ומנצל את משנהו, מכרסמת ואוכלת בנפש האומה הישראלית.

האמריקאים הצליחו להשיג הסכם כזה, שרק הסורים סירבו באותה שעה לקבלו. על כך ענה בן־גוריון, בצורר, חד־משמעית :״אם נשיג נשק — אתה יכול לבוא אלי גס בעניין זה.״ אחרי שאנדרסון נסע שוב למצריים והביא משם גם הפעם הצעות מצריות פשרניות ברוח הצעותיו הקודמות של עבד־אל־נאצר, נערכה השיחה האחרונה. : 9.3.56 בן־גוריון :״להביא לידי שלום — כמעט שאין כל אפשרות ...הדרך היחידה למנוע מלחמה היא שלישראל יהיה נשק מגן ...לעת עתה, הדרך היחידה היא לתת לנו נשק.״ והאיום הסופי :״אם לא — אך תשים אותנו ללעג.

היה ברור לכולנו בי הגה דרכנו הפוליטית והמסד האידיאולוגי שלנו מסורים בידיו האמונות של אבישוע פינקלשטיין.

• החלטת המישטר המצרי להגיע להסדר מדיני הנתמכת בחצי־פה גם על- ידי הסורים, מפעילה לחץ חזק על אש״ף. •:הינתקות הציבור בגדה המערבית מירדן, ותמיכתו באש״ף, מאפשרות לצי בור זה להפעיל השפעה ממתנת על אש״ף.

כדי לחלץ את כוחות אוגדת ברן ניסה גונן לבקש סיוע אווירי מאסיבי. אולם חיל האוויר היה עסוק בחזית הסורית והתברר לגונן כי לא יוכל לקבל כל סיוע אווירי עד למחרת בבוקר.

יתר על כן, מאוחר יותר הסתבר שעל פי הוראה מיסתורית, הוצאו מתאיהם בשעה 4.00 אחר־הצהריים כל האסירים ששיחרורם נדרש, כולל האסירים היהודים, רמי ליבנה ולדמן, מאנשי רשת הריגול הסורית, שנחשפה לפני שנה. אבל הם לא רוכזו יחד ולא הוצאו אל מחוץ לבתי-הבלא.

בעיית ירושת כס המלכות. המצב אינו יציב. כך גם בסוריה, שהיא גורם נטול יציבות פנימית. כמו-כן אסור לנו להתעלם ממצריים עצמה, העוברת שינויים מרחיקי-לכת ויהיה עליה לפתור את בעיות המשק שלה.

הגדרת עוצמת־האוויר באמצעות תיפקודה הייעודי והייחודי הוא המאפשר גם להבחין, ש״חיל־האוויר״ איננו זהה ל״עוצמת־האוויר״ ,אלא מהווה רק אחד ממרכיביה — ולאתמידהחשוב ׳שבם: אצל המצרים והסורים ביום־הכיפורים, שימשו כוחות הנ״מ הקרקעי המרכיב העיקרי של עוצמת האוויר: וכך גם אצל הגרמנים, בשלבי־הסיום של מילחמת־העולם־השנייה ברמה האופרטיבית.

מיספר ההרוגים הגיע ל־.175 באותו בניין שכנה המיפקדה של אירגון פרו־עיראקי אחר — רסיס שפרש מאיר־גונו הקטן של אחמד ג׳בריל, הקצין הסורי לשעבר, המתקרא ״החזית העממית לשיח־רור פלסטין — המיפקדה הכללית״ .גם ג׳בריל פרש מן החזית של ג׳ורג׳ חבש.

אני, שבל מחלות הילדות כבר מא חורי, משוכנעת היום יו תר מ תמיד שמהפכה הצריבה לבוא מתוך כוח, ו בי טוי של כוח אצל נשים בבר מראש עושה או תן לבלתי-נשיות ובלתי ״נס בלות״ (בלשונו) .במו בן אני משוכנעת שוויכוחים על דפי העיתונות, שאין בצידם מעשים של ממש, לא יועילו, ובי רק נשים המובנות לקבל על עצמן מראש תדמית של מתוסכלת (ובלתי ״נסבלת״) וכל שאר י סורי השמ צות תובלנה לדרוש לעצמן שיוויון.

אבל המניע האמיתי מאחרי ההתקפה היה הרצון להילחם על ״הכבוד הערבי״ .אם ב־מילחמה זו, בה יוכו צבאות מצריים וסוריה שוב מכה ניצחת, תעלה יחד עם המפלה קרנו של מה שקרוי ״הכבוד הערבי״ ,ע שר ייה דווקא מילחמת דמים אכזרית זו — מטורף ככל שיהיה הרעיון — לפתוח דרך לשלום.

כך, למשל, הוא לא יכול היה לשכוח את עוצמת ה פגיעות של טילי ד,נ.מ. המצרים והסורים במטוסי חיל-ד,אוויר במילחמת יום־הכי- פורים, שם לעצמו למטרד, לפתח שיטות באמצעותן יוכלו מטוסי־קרב להכות בטילים.

.״ את הקונפליקט המשפחתי בשיאו, מפורר בואה המפתיע של אם שושנה, מיסוד־המעלה, המופגזת בידי הצבא הסורי. היא מגיעה לראשונה מאז נישואיה של בתה, ומתעתדת להתגורר עם שושנה, פואד, אמיר, נעים, ויקטור וסוזי.

את הפליטים קיפחו דווקא אותם עזתים אמידים שסלדו מן הפליטים, שהגיעו לעיר ב־ ,1948 הסרי־כל. נוצר פער חברתי שלא גושר עד היום, ושום בית ב־ 35,000ל״י לא יפתור אותו.

שימעון בלם מציג את מיכלול הענפים השונים של הסיפרות הפלסטינית, בצד זו המצרית, הסורית והעיראקית, ויחסן לסיכסוך במשך קרוב לשלושים שנה.