חיפוש: סוריה
נמצאו 5,306 תוצאות (מציג 5,101 עד 5,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 14
ידידות ירושלים־אנקרה היתד, תמיד ״דיסקרטית״ מאד, אבל היה לה בסיס איתן: השינאה התורכית לערבים, התובעים את החזרת חבל־איסכנדרון, שהועבר בשעתו מסוריה לתורכיה. הידידות גברה כאשר נקטה מצריים קו נייסראליסטי תקיף, התקרבה לברית־המועצות, עזרה למוסקבה לאגוף את תורכיה, שהיא חברת נאט״ו ועמדה מבוצרת של המערב.
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 9
:המשתתפים: עורך התוכנית, ומר הופר, כתב גרמני נוסף: העתונאי המארוקאי מו־זזמד מטוקי: העתונאי הסורי חאסן סוליאק; העתונאי הישראלי מיכאל נתן, כתב העולם הזה בגרמניה המערבית, והעתונאי הצרפתי אלין רואה.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 15
התוכנית היסודית היתד, יפה: לפתח את ק־סריה על־ידי שיחזור עתיקותיה, לבנות בתי־מלון למיליונרים ומפגשי שעשועים.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 19
מרגלית, שאחותה נמצאת עתה בין שלושה החטופים הישראליים הנמצאים בידי הסורים, רזתה לאחרונה מאוד, עד שהיא מתאימה כיום למימדים האמריקאיים.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 27
הוא אמר שישראל יכולה עתה להפיל בקלות את שלוש ממי שלות־ערב השכנות, כלהלן :״אם ישראל תחזיר לסוריה את רמת־הגולן, תיפול מייד ממשלת דמשק, מפני שהיא מבוססת כוליה על הסיסמה של כיבוש השטחים בחזרה.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 18
״למען השלום,״ אמרו ,״ובדי למנוע שפיכות־דמים נוספות, תבכר האומה הערכית הדגולה את ההסדר.״ הסורי דחה את ההסדר מכל וכל, שפך עליו קיתונות של לעג, דיבר על ״קנונייה עולמית של סוכני הציונים והאימפריאליזם כדי לדכא את שאיפת־החופש של האומה הפלסטינית.״ הוא אמר שהאומה הערבית תשחרר בחרב את רמת־הגולן.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 20
מבהיר דובר האוניברסיטה, גיורא שמיס :״זה לא נכון שסידורי• הביטחון ה כה סריים. מאז המלחמה הכנפני כל מיני סידורי־ביסזזון, כמו רכוז כל התיקים שסטודנטים שוכחים לפעמים ובדיקתם, בורות־ביטחון ברחבי הקמפוס להשלכת חומרי־נפץ לתוכם.׳ ^עייח אחת שתמצא את פיתרונח בסידורים החדשים היא בעיית חתעווקה של הסטודנטים.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 11
יובטח פירוז אטומי בשני הצדדים. לא יחכו להשתתפות סורית, וממילא לא יטפלו ברמת־הגולן. י • אחרי השגת הסכם כזה, תקבע הוזעידה את השלבים לביצוע ההחלטה משני הצדדים, בזה אחר זה.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 21
רואים אותם זורקים פצצות וכדורים על חיילים אמריקאיים שלווים. מצינים מלכודות ביער לגיבורי־הסרם האהובים. מתברר שאלה הם פשוט אנשים סאדיסטיים, חולניים, שהתענוג היחידי שלהם הוא לרצוח.
גליון 1532 (11 בינואר 1967), עמוד 27
אחרי חמישה עורכים ועשרות רבות של ע״צים (עיתונאים צעירים) ,עורך את ה־שבועון בן 24 העמודים אפרים תלמי, מי שהיה עורך עיתון המחתרת של ההגנה, החומה, והסבור כי מינויו ב־ 1947 לכתב הצבאי של דבר עשה אותו לבעל הכתבה הצבאית העברית הראשונה (נושא הכתבה, מאוקטובר : 1947 ריפוזי כוחות סוריים בגבול הצפון). ״לא ראוי לפרסום״ .דבר לילדים, שגידל עיתונאים כמו החרזן־ד,מתרגם דן אלמגור, ושנחום גוטמן היה ציירו הקבוע משך כל שניות קיומו, הוא עיתון ילדים בררן.
גליון 1535 (1 בפברואר 1967), עמוד 22
״ 9כינוסה של ועדת שביתת־הנשק הישראלית־סורית גרם להתלקחות בחזית אחרת — חזית הצילום בישראל, כמעט כל צלמי העתונות במדינה עלו צפונה, במלוא הציוד, כדי להנציח את המאורע.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 7
קשה לתאר מסיבות יותר ק שות של רציחת הסרי־י שע על־ידי אלימים*. השופטים סרבו גם לתת לדאהן ליהנות מן הספק כי ביצע את פקודותיו של מלינקי בתום לב, וכי הוא עצמו השתתף רק ברציחת שלושה מתוך 43 האזרחים שנהרגו.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 19
בתגובה על כך הקדיש קישון את אחד מפיליטוניו האחרונים לבעלי סורים אלד״ הציע לבסוף למכור להם קטעי רכילות על אנשי־שם תמורת מחירון קבוע מראש, מ־ 10 גרוש עבור קטע על אורי זוהר עד 10ל״י ל- אימרה טובה של שלונסקי.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 9
דבריהם -של הפרופי־רב־סמל יוסף טימינסקי ( <22 יליד רמודיעחק, שם היד הוריו מראשוני חמת -י סורים למדעי האטום לאי עברו ללא הד. היעת הרות במסת הגישה -שאילתה ־׳ מי־ישבים.
גליון 1107 (17 בדצמבר 1958), עמוד 15
חברי הכנסת השתדלו להוכיח את פקחותם הרבה, וכ ש מנ חםכגין דיבר על משאלי־עם במצרים ובסוריה, קראו רביב לעבר סרלין: איך היה בביאליסטוקי סרלין קיבל את הדברים ברצינות.
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 4
הערתו נבעה מתוך קריאת קטעים כמו זה שהופיע בהד החינוך 7.8.58״הכנוס מביע רחשי תודה למרכז־הסורים על מאבקו הנמרץ לסידור גמלאות המדינה לטורים הותיקים, ומציין לשבח את עמדתו המכובדת והתקיפה של החבר שלום לוין, המזכיר הכללי של הסתדרות המורים, שנלחם ללא רתיעה לזכויות הותיקים ולקיומם ההוגן, והגיע להישגים ניכרים וחשובים.״ בקיץ.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 13
אחרי זה התחלתי לייצר קופות• בין השנים 1932—1925 נפוצו הקופות שלי בכל רחבי המזרח התיכון. היה לי יצוא לסוריה, מצרים, עיראק ופרס. חברת תעלת סואץ למשל, מחזיקה עד היום את מסמכיה בקופות מתוצרת בית־החרושת שלי.
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 4
לפעולותיו הנפשעות בשנות ההשמדה, ול- חתירותיו נגד התובע באותן השנים.״ חובה?״״סרית. קראום לא השמיע את האשמותיו אלה בפעם הראשונה.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 6
שבועיים לפני מיבצע־סיני והשניה למחרת איחוד מצרים וסוריה — נודעו לי לפרטיהן, אך היחסים בינינו היו מוגדרים מן הרגע הראשון.
גליון 1160 (16 בדצמבר 1959), עמוד 12
כניסתה של תנין למימי ישראל לא יבלה לחולל שינוי מהפכני במאזן־הכוחות הישראלי־ערבי: נגד שייט־חופים בין מצרים וסוריה יכולים לפעול ביתר יעילות מטוסים או טרפדות המבוססים ביבשה; נגד ספנות האויב בנתיבים ארוכים יכולה הצוללת לפעול רק תחת מיגבלות רציניות, שנתהוו עם שיכלול אמצעי־ר,לחימה והלוחמה של האניות בצוללות.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 11
.״ כאן המקום להזכיר לקורא כי אנו עומדים עדיין בשנת — 1950 שנה בה שלטו נודי בעיראק ופארוק במצריים, עבדאללה בירדן וסוכני האנגלים בסוריה ובלבנון. בעולם הערבי כולו לא היה משמר אחד שלא היה כפוף למדינות המערב, וגמאל עבד אל־נאצר היה עדיין קצין בלתי־ידוע בצבא המצרי.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 2
אליאס מועמר, ירושלים הבחשה דוהרת במדור תצפית (העולם הוה )1086 התפרסם כי טשא־ומת! סורי מתנהל בי! סיעות הצ״כ וחרות בעירית נתניה, בדבר פרישתו של חבר המועצה מר מאיר האום.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 6
אולם בתורכיה נפגש עם שליחו של שרת, אהוד אבריאל, והלה המריץ אותו לעבור את הגבול לסוריה שהיתה בידי הבריטים, להיפגש עם שרת שם.
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 6
ועדת שביתת הנשק הישראלית־לבנונית (המתכנסת במטולה) ,הועדה הישראלית־הסורית (ליד גשר בנות־יעקוב) ,הועדה הישראלית־מצרית (בעוג׳ה וליד עזה) ,והועדה הישרא־לית־הירדנית (שמושבה בשער מנדלבאום הירושלמי) .זו האחרונה החשובה ביותר : גבולה משתרע לאורך 631 קילומטרים מסוכסכים.
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 7
בעיראק בה מעטים יודעי קרוא, מופיעים 26 עיתונים יומיים, בסוריה — .33 לפי ממדים בינלאומיים ישראל היא בין המדינות שאוכלוסיהן ממעיטים בקניית עיתונים ( 169 קוני עיתון על כל אלף תושבים) בהשואה ל־ 596 לאלף באנגליה, למשל.
