גליון 935, 14 בספטמבר 1955, עמוד 15
במהרה
נתבררו הפרטים: בריאד הבטיח לחזק את
החזית האנטי־עיר^זית ; בסרסנק הודה כי
מצרים לא תתנגד לפעילות עיראקית בסוריה,
בתנאי שלא תחתום על ברית עם תורכיה.
גליון 915, 27 באפריל 1955, עמוד 2
הפרופסור הנדיר את
היהדות כשריד מאובן של התרבות הסורית. אשר
היתה קיימה לפני 2500 שנה. בהנדרה זו לא היה
כל דבר מיקירי.
גליון 996, 14 בנובמבר 1956, עמוד 30
היא שב ולומד זאת
על עורו ועל בשרו, כאשר ניצבת החטיבה
.הבלתי־ידועה -כחומת־פלדה בין סורי הפולש
המצרי לבין תל-אביב.
דיגדוג בסטן.
גליון 1060, 22 בינואר 1958, עמוד 7
תחת זאת פיתו נציגי הסוכנות את בראנד לעבור את הגבול מתורכיה הניטראלית לסוריה,
בה שלטו הבריטים, שם הוסגר לידי סוכני האינטליג׳נס הבריטי, אשר הובילו אותו ישר
למשה שרת.
גליון 1000, 12 בדצמבר 1956, עמוד 13
הוא רצה להתקדם במקצועו, לאסוף סכום
בסף ולזכ ת באחד הימים במוסך משלו. אחרי שנים של עבודה כעוזר במוסך הסורים,
•התקבל נתן כמכונן עצמאי במחלקת העבודות הצבוריות של עיריית ירושלים.
גליון 1054, 11 בדצמבר 1957, עמוד 4
במרחב, המייצגת את. מיסב
•הב! חוו? הלאומניים לא. רק בסוריה, אלא
במצריים ובירדן, הציע. בסים לשלום עם
ישראל, כחלק מרעיון ־מרחיק־ראות של
מפולס הזח •1054
גליון 1069, 26 במרץ 1958, עמוד 14
היא הצליחה לנחש 8מתוך 12 משחקיו!
מנחם
זבדה מז כי ר
סורי הספורט בעתונות היומית היו גדושים
השבוע בסיפורים משמחים אודות שמחה
חינקיס, איש ההגנה שנידון לפני 29
שנה למוות, אחרי שהרג פורעים ערביים,
ואשר התמנה השבוע כמזכיר ההתאחדות
לספורט לחובבים בישראל.
גליון 1041, 18 בספטמבר 1957, עמוד 2
אי־שם בנבכי הלב עוד ניקרה
המחשבה: שמא יקרה משהו כל־כך גדול, כל־כך מהפכני — למשל בסוריה — שיחייב
ברגע האחרון ממש להכתיר איש חדש לגמרי?
גליון 1038, 28 באוגוסט 1957, עמוד 13
עמורי החליט לנצלה למסירה
ידיעות לנספח הצבאי הסורי בירדן.
בעזרת ערבי שעבד בקונסוליה האמריקאית
בירושלים, עברה נאיפה את הגבול
בבית־צפפה, נעצרה על־ידי שלטונות ירדן.
גליון 1440, 14 באפריל 1965, עמוד 10
כדי לרכוש את לב לבנון, וגם להתקרב
לסוריה, הודיעה פאריס לאחרונה בפה מלא
שהיא מתנגדת בחריפות לכל פעולה צבאית
מצד ישראל נגד מיפעל־ההטייה הערבי.
גליון 1464, 29 בספטמבר 1965, עמוד 13
נימוק אחר: איסר הראל אף נכשל בהערכה אחרת,
ערב הפינוי מסיני, כאשר מסר לבן־גוריון כי טילים סובייטים הגיעו כבר לחלב שבסוריה.
הדבר הוכח לאחר מכן כבלתי־נכון, אבל הוא השפיע את השפעתו על ההחלטה לסגת מסיני*
אותם האנשים, שלמענם עבד איסר הראל, ושהפכו בן־לילה ליריביו, הצביעו על סיבות
נוספות מדוע אין להחזירו לעמדת־כוח.
גליון 1439, 7 באפריל 1965, עמוד 10
להיפך, הוא קידם אותה, הביא לאיחוד
מצריים וסוריה.
החולשה היסודית של רעיון מלחמת־המנע טמונה בצרות־האופק שלו.
גליון 1430, 3 בפברואר 1965, עמוד 14
ידידות ירושלים־אנקרה היתד, תמיד ״דיסקרטית״ מאד, אבל היה לה בסיס איתן: השינאה
התורכית לערבים, התובעים את החזרת חבל־איסכנדרון, שהועבר בשעתו מסוריה לתורכיה.
הידידות גברה כאשר נקטה מצריים קו נייסראליסטי תקיף, התקרבה לברית־המועצות,
עזרה למוסקבה לאגוף את תורכיה, שהיא חברת נאט״ו ועמדה מבוצרת של המערב.
גליון 1476, 15 בדצמבר 1965, עמוד 9
:המשתתפים: עורך התוכנית, ומר הופר,
כתב גרמני נוסף: העתונאי המארוקאי מו־זזמד
מטוקי: העתונאי הסורי חאסן סוליאק;
העתונאי הישראלי מיכאל נתן, כתב העולם
הזה בגרמניה המערבית, והעתונאי הצרפתי
אלין רואה.
גליון 1367, 20 בנובמבר 1963, עמוד 15
התוכנית היסודית
היתד, יפה: לפתח את ק־סריה על־ידי
שיחזור עתיקותיה, לבנות בתי־מלון למיליונרים
ומפגשי שעשועים.
גליון 1353, 14 באוגוסט 1963, עמוד 19
מרגלית, שאחותה נמצאת עתה בין שלושה
החטופים הישראליים הנמצאים בידי הסורים,
רזתה לאחרונה מאוד, עד שהיא מתאימה
כיום למימדים האמריקאיים.
גליון 1646, 19 במרץ 1969, עמוד 27
הוא אמר שישראל
יכולה עתה להפיל בקלות את שלוש ממי
שלות־ערב השכנות, כלהלן :״אם ישראל
תחזיר לסוריה את רמת־הגולן, תיפול מייד
ממשלת דמשק, מפני שהיא מבוססת כוליה
על הסיסמה של כיבוש השטחים בחזרה.
גליון 1653, 7 במאי 1969, עמוד 18
״למען השלום,״ אמרו ,״ובדי למנוע שפיכות־דמים
נוספות, תבכר האומה הערכית הדגולה את ההסדר.״
הסורי דחה את ההסדר מכל וכל, שפך עליו קיתונות של לעג, דיבר על ״קנונייה עולמית
של סוכני הציונים והאימפריאליזם כדי לדכא את שאיפת־החופש של האומה הפלסטינית.״
הוא אמר שהאומה הערבית תשחרר בחרב את רמת־הגולן.
גליון 1638, 22 בינואר 1969, עמוד 20
מבהיר דובר האוניברסיטה,
גיורא שמיס :״זה לא נכון שסידורי•
הביטחון ה כה סריים. מאז המלחמה הכנפני
כל מיני סידורי־ביסזזון, כמו רכוז כל התיקים
שסטודנטים שוכחים לפעמים ובדיקתם,
בורות־ביטחון ברחבי הקמפוס להשלכת
חומרי־נפץ לתוכם.׳
^עייח אחת שתמצא את פיתרונח בסידורים
החדשים היא בעיית חתעווקה של
הסטודנטים.
גליון 1627, 6 בנובמבר 1968, עמוד 11
יובטח פירוז אטומי בשני הצדדים. לא יחכו להשתתפות סורית, וממילא לא יטפלו ברמת־הגולן.
י • אחרי השגת הסכם כזה, תקבע הוזעידה את השלבים לביצוע ההחלטה משני הצדדים,
בזה אחר זה.
גליון 1631, 4 בדצמבר 1968, עמוד 21
רואים אותם זורקים פצצות
וכדורים על חיילים אמריקאיים שלווים. מצינים
מלכודות ביער לגיבורי־הסרם האהובים.
מתברר שאלה הם פשוט אנשים סאדיסטיים,
חולניים, שהתענוג היחידי שלהם הוא לרצוח.
גליון 1532, 11 בינואר 1967, עמוד 27
אחרי חמישה עורכים ועשרות רבות של
ע״צים (עיתונאים צעירים) ,עורך את ה־שבועון
בן 24 העמודים אפרים תלמי, מי
שהיה עורך עיתון המחתרת של ההגנה,
החומה, והסבור כי מינויו ב־ 1947 לכתב
הצבאי של דבר עשה אותו לבעל הכתבה
הצבאית העברית הראשונה (נושא הכתבה,
מאוקטובר : 1947 ריפוזי כוחות סוריים בגבול
הצפון).
״לא ראוי לפרסום״ .דבר לילדים,
שגידל עיתונאים כמו החרזן־ד,מתרגם דן
אלמגור, ושנחום גוטמן היה ציירו הקבוע
משך כל שניות קיומו, הוא עיתון ילדים
בררן.
גליון 1535, 1 בפברואר 1967, עמוד 22
״
9כינוסה של ועדת שביתת־הנשק
הישראלית־סורית גרם להתלקחות בחזית
אחרת — חזית הצילום בישראל,
כמעט כל צלמי העתונות במדינה עלו
צפונה, במלוא הציוד, כדי להנציח את
המאורע.
גליון 1098, 15 באוקטובר 1958, עמוד 7
קשה לתאר
מסיבות יותר ק שות של רציחת הסרי־י שע
על־ידי אלימים*.
השופטים סרבו גם לתת לדאהן ליהנות
מן הספק כי ביצע את פקודותיו של מלינקי
בתום לב, וכי הוא עצמו השתתף רק ברציחת
שלושה מתוך 43 האזרחים שנהרגו.