גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ברבות הימים גילתה פני להפתעתה, כי
נסיך החלומות הוא דרוזי, וכי מאחורי השם
הבדוי יעקב מסתתר ג׳מאל שהין (,)28
יליד הר־הדרוזים, שמשפחתו נמלטה, ב־
1948 מסוריה והתיישבה בעוסופיה•
התגלית המפתיעה לא הרתיעה את פגי.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

מתנגדה
העיקרי היה חאלד באקדש, מנהיג
המפלגה הקומוניסטית הסורית. הוא עמד
על דעתו, כי ייתכן רק פתרון אחד לבעיית
ארץ־ישראל: חיסול מדינת ישראל בכוח.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

צריך פשוט לבדוק אם מסיבות־פורים
מתקיימות או לא. אם הן מתקיימות, סימן שהסורים הגיע, והשמחה באה על מקומה
בשלום.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

קוראים לה שולמית גולני, היא צברית וב־ 23 שנותיה הצליחה
לסיים סימינר לפינסקי, להיות סמלת חיל האחיר, לא להתחתן,
לרכוש מכונית, ולהורות שלוש שנים — במסגרת חילופי סורים —
נוער יהודי בדטרויט. שאלו אותה בפצמכס אין היא פשתה זאת.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מפני
שכך, יתכן, הפסיד הקהל את הסיפור על
האיש שהתחפש בסורים לביסקוויט והכלב
שלו אכל אותו.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הם פשוט נעמדים לפני ושורקים, קורצים, נובחים, עושים
פרציפים, דוחפים־כאילו־במקרה — בשביל למצוא תירוץ טוב
לדקלם את אוצר המילים האנגלי שלהם בנשימה אחת, :אוה, אכם־
קיוז מי. איי אם ורי ורי סורי!׳ .
״לגברים בני עשרים וחמש עד שלושים וחמש יש טכניקה אחרת.
גליון 1282 (4 באפריל 1962), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

.״ כרמלי הכין
את הויסקי, אך הוא פתח אותו בביתו,
לאחר שבראיון, שלמחרת התחרות, הסכים
פורבס לדבר אתו מבלי להזכיר כלל אתי
התנאי המוקדם לאחר שהשתתף
אישית בקרב נוקייב, שכב חשוף תחת הפגזת
הסורים והקליט את תכניתו על הפעולה
בחוף הכינרת, זכה כתב גלי צה״ל, אבר־ה
ם מרץ, למקלחת צוננים ארסית מפיו
של מנהל התחנה, בגו צור.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הודעות־ביטול באו, זו אחר
זו, מאנוור נוסייכה, מי שהיה שר־הביטחון
של ירדן; עזיז שהארה, מראשי
הדוברים למען מדינה פלסטינית; ודזאזם
חאלידי, לשעבר מפקד חטיבח סורית.
על דעת שלושתם שלח נוסייבה לכנס
מיכתב אדיב ומרשים, בו הודיע כי ייעדר,
כהפגנה של ״מחאה אילמת״ נגד מדיניות
ממשלת ישראל, המחבלת ביוזמת המעצמות
ומסרבת להסכים לשלום על פי החלטת
מועצת־הביטחון.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

ישבו במלון זה גם
חלפני כסף מירושלים, עוסקים בהברחת
זהב מסוריה לארץ־ישראל. החלפים־ד,מפריחים
ערכו את חשבונותיהם, מבלי לחשוד
מהבחורים הקיבוצניקים המסובים לשולחן
אחר.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

מצריים אין דבר מתסכל יותר את האזרח הישראלי
— ועוד יותר את החייל הישראלי —
מאשר מצב טאקטי, המאפשר ליריב להלום,
מבלי שתיתכן פעולה נגדית צבאית מתאימה.
מצב כזה שרר במשך 19 שנה בגבול
הסורי — והוא גרם להשתלשלות שנסתיימה
במלחמת־ששת־הימים.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

בשיחה שלו
עם הפרופסורים בירושלים סיפר, כי פעם
רגז על רי סי ט רי *׳ו־כאחין, השגריר
הסובייטי, לאחר שזה החשיד את ישראל
בריכוז כוחות בגבול הסורי מתוך נכונות
לשרת אינטרסים זרים.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

.
• מלחמהכשחיתות: כדי לשמור על שמס הטוב של הרופאים, שרובם נאמנים
ומסורים לעבודתם, יש לבער את תופעות השחיתות, שאחזו בשולי המקצוע.
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אך הנשיאות שללה את הדחיפות — וככלל
קברה את העניין, כפי שעשתה, לפני כן, לגבי הצעותינו בעניין פיטורי איטר הראל, ריתק־דיות
בגבול הסורי, ובעיות בוערות אחרות( .רק במיקרה אחד נענתה הנשיאות לבקשת־הדחיפות
שלנו: לגבי העלאת שבר־הדירה.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אין זה קל, במצב הנוכחי. בשבוע בו
נהרגים אנשים על הגבול הסורי, קשה
שבעתיים לעכל הגיון זה.
א ף יהיה זה טראגי אם בגלל
תקריות פרובוקטיביות, שאיננו
יודעים מי יוזם אותן ומה הן מטרותיהן
הסמויות, נתרחק מן היעד
שהוא לכדו חשוב לישראל: השלום.
גליון 1499 (24 במאי 1966), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

האוירה העכורה אופפת אותם, וגם רופאים מסורים הופכים למקבלי חולים
בסיטונות. כל חולה שאינו יכול להיבדק תוך שלוש דקות, הופך בעיניהם למיקרה מסובך
המצריך טיפול בבית־חולים, או טיפול של מומחה.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

בזאת נוכחו השבוע כתבי ידיעות
אחרונות, שיצאו לטיול ברמה הסורית בשני
אוטובוסים שכורים. למזלם הרע ערכו את
טיולם בשבת, וכשהגיעו לקוניטרה עצרו
אותם השוטרים הצבאיים ואסרו עליהם את
הכניסה לעיר.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

היה זה הוא שגילה את קברה של משפחת
קצין־המשטרה לייזרוביץ׳ ,שנרצחה בביתה
בעתלית במאורעות , 1948 והיה
זה הוא שחקר והעלה גירסות על גורלם של
י״ג חללי ליל־הגשרים וכ״ג יורדי־הסירה
שנעלמו בתקופת מלחמת־העולם השניה בצאתם
לשליחות סודית לסוריה.
פרשת ניל״י הלהיבה את דמיונו של בן־
אלקנה כמו כל בני הדור שגדלו על סיפורה
המופלא.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בן־שיחי הנצרתי לא האמין כי חוסיין היה
במטוס המפורסם, שניסה לעבור מעל לחבל
הסורי של רע״ם. אבל הוא סיפר כי שבטים
שלמים של בדויים עלו על עיר־הבירה
בשמעם את גירסת המלך על נסיון ההתנקשות.
גליון 1106 (10 בדצמבר 1958), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

.״ הפעם האמינו לו בתורי המשק
ללא הסתיגות•
הבחירות מדם מגא לחזית
״אתם יכולים כבר מחר לפנות למשרד
הבטחון ולקבל מפרעה בסו 60 אחוז מערך
הנזקים,״ הכריז בחגיגיות רבה שמעון פרס,
מנהל משרד הבטחון בביקורו בחולתא ה־חרבה״למחצה,
למחרת ההפגזה הסורית (ראה
עמודים .)3—5נדיבותו הגדולה זכתה מיד
(חמשו בעמוד )8
המנצח 1ז׳אק סוסטל, האיש שהנהיג את הריאקציה הצרפתית לנצחזנה הגדול
ביותר מזה דורות, נראה במצב־רוח מרומם, בחברת מנחם בגין, בביקורו בישראל.
־־־ מאח
ך * יום השחור
או רי
אכנרי -י
היה אפור.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בידיעה נאמר גם כי קיים חשש
שהוא ערק לסוריה, או התאבד בטביעה
בכנרת. הבאתי את העתון להורי, ואחותי
הקריאה להם את הידיעה.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הם בחרו להקים
קיבוץ עצמאי על הגבול הסורי בצפון.
היה להם גם שם לישוב: גונן.
גליון 1154 (4 בנובמבר 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

״לקחו מאתנו את תעודות
המשקיף כדי שלא יוכלו לראות איך מסורים אותנו,״ אומר
אחך. כולם מסכימים.
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

צעיר אחר עובד בליטוש שיש. חברו, עולה מסוריה בן ,22 הוא רוכל ירקות בשוק
הכרמל.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

נוכחתי בזאת בזמז לימודי בבלניה,
כשהיתה לי אפשרות לפנוש בסטודנטים
סוריים וביניהם אחד משכיל וכנה מאוד.
ניסיתי לברר עמו באיזו טירה אפשרי שיתוף
פעולה בינינו, אם נעזור להם להשתחרר
מעמי המערב.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לסיכון כזה לא נתונות, כמובן, העובדות
בלשכות :״הבנות של הורים יראים שהולכים
מרצונן הטוב לשרת באיזה משרה פרטית אז
נפשם וכבודם אין מסורים ביד בעל הבית.
ונהפוך הוא: עתם וכבודם בידם ואם תראה
(הבת) שבעל הבית שלד, חושב מחשבת פיגול
אודותיה אז תיכף תעזוב את המשרה ואין
אנו צריכין לחשוש שמא יוכל לבוא לידי קל קול
וחרפה.״
הרב של ברונכס יודע כי דאגה זאת ל־גורלן
של העובדות בלשכות מיותרת.