גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הידיעות על מערך אימתני של
לוחמה כימית, ההולך וקם בסוריה,
בעיראק ומי יודע היכן עוד (ראה
הנדון).
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא
התעקש שנשאר עוד יומיים, ושניסע לסוריה
להיפגש עם אסר שם.
כך נפגשתי עם אסר בפעם הראשונה, וכעבור
כמה שנים זה עור לי לשחרר את גודמן(הטייס
^ האמריקאי שנפל בשבי בלבנון).
גליון 2564 (22 באוקטובר 1986), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

.
• עם מי אתה מזהה יותר את
התוכנית הכלכלית -עם מודעי או
עם פרסי
^ 60 ענו: מודעי 39 פרס.
בחוגי מודעי סבורים כי הסקר
הסורי, בין היתר, היה אחד המאיצים
להעברתו של מודעי ממישרד־האוצר.
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אותם אצילים מתייוונים
נהגו במישרות הכהונה, כולל הכהונה
הגדולה, כבתוך שלהם, מכרו וקנו
אותן, לא נרתעו מלסבך את שליטי
הארץ הסוריים במאבקיהם הפנימיים
על חלוקת אותן מישרות דתיות.
גליון 2503 (21 באוגוסט 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

היתה זאת סטירת־לחי למלך חוסיין
הפרו־אמריקאי, וסטירת־לחי ליאסר
ערפאת, שהוצג לעיני מתנגדיו הקיצוניים
כמי שתולה תיקוות באפס המסתובב.
ואילו חאפט׳ אל־אסד הסורי,
בעל־בריתה של ברית־המועצות, נראה
כמי שצדק: הסומך על האמריקאי
סומך על מישענת קנה רצוץ.
גליון 2519 (11 בדצמבר 1985), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

• אנשים אומרים שזה גם צעד נגד
בסאם שבעה, ראש־העיריה המודח,
התומך בסוריה. אומרים שהוא כבר לא
משמש סמל, כפי שהיה מאז שהודח
ונפצע, שאנשים כבר לא מתייחסים
אליו ביראת־בבוד כמו שנהגו.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אך המ שמ שת האמיתית של
פצצת השגריר היתה שננה מזו שגרמה לשערוריה
(המשך מעמוד )7
חוץ מאחמר ג׳יבריל ובעליו הסוריים והלו-
ביים, אין איש מרוצה ממנה.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

קומץ
של לוחמי־אש״ף בצידון עצר את צה״ל במשך קרוב לשבוע
בגיזרה המערבית. הסורים ארבו לצה״ל והיכו אותו בגיזרה
המיזרחית.
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

הוא הסביר
שלמרות הקשיים יש עוברים מסורים, הפועלים
בתנאים קשים במיוחד ובמיבנים הראויים
להיכלל במיסגרת הפרוייקט לשיקום־שכונות.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בתפקיד זה
עתיר הנסיעות לחו״ל וטובות־הנאה
קטנות אחרות, רוצה גם שאול סווירי,
(המשך בעמוד )37
בף ציון עיטדיז
כאשר גאו השבוע בכל רחבי הארץ
התביעות לצימצום התקציב הביטחוני,
שאיחדו יונים וניצים, אנשי שמאל
וימין, כלכלנים ואישי־ציבור מכל
הסוגים — התעטפה ההסתדרות
בשתיקה רועמת.
גליון 2516 (20 בנובמבר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ממשלת־ישראל אינה
זוממת לעשות שלום עם הפלסטינים! וגם לא עם הסורים!
ברוך השם. המשבר חלף. הכל חזר לקדמותו.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כמעט ואמרתי: אלוהים י ש מור:
ץ עוד הערה:
1אילו הקדישו שרינו לספורט האולימפי ע שירי ת
מן המרץ, שהקדישו השבוע לשמירה על יום־הכי־סורים,
היו ספורטאינו משיגים הישגים אחרים.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אסד אינו מסוגל לקבל שום החלטה תקיפה.
מישטרו מעורער. באחרונה היו בסוריה שני נסיו־נות־הפיכה.
אחיו, החולש על שרותי־הביטחון,
גורם לו צרות.
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ואני
מנסה תמיד להבין את רוחם של אותם קוראים
טובים, נאמנים ומסורים המבינים את חשיבות
פעולתו של העולם הזה, הרואים בו לא רק
עיתון אלא גם גודם לאומי ממדרגה ראשונה, אך
המשאירים לאחרים את הדאגה לכלכלתו.
גליון 2655 (20 ביולי 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

חפר
טוען כי השתתף כלוחם בשני קרנות בתקופת
מילחמת-העצמאות — פשיטה על בית-
המכס הסורי וקרב על המשרפה. אבנרי מכחיש
זאת, ויטען לחילופין כי גם אס היה חפר נוכח
באותם אירועים — אזי היה זה במיסגרת תפקידו
כ״משורר חצר״ ,שהתלווה למפקדים שואפי־פיר־סום
— ולא כלוחם או כחייל קרבי.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

בעוד שבשורות־איוב כלכליות הקדירו את האופק, הוטל השנה
אור חזק על פינה בלתי״ידועה של המשק: משכורות־הענק של
המנהלים. לפתע הסתבר לעובדים מסורים, שחיו בצל הפיטורין
בגלל כישלון מיפעליהם, כי מנהליהם מקבלים משכורות של 10
אלפים 15 ,אלפים ואף 20 אלפי ש״ח ויותר.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

מסביב
להנהגה, שבמרכזה עומד פת״ח, התלכדו הקומוניסטים משמאל
והקנאים האיסלאמיים מימין, אוהדי ברית־המועצות והשואפים
להסדר עם ארצות־הברית.
מלבד קומץ של סוכנים סוריים, היה המחנה
הפלסטיני מאוחד — וזהו תנאי מוקדם לתזוזה
היסטורית.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ההווייה של הפלסטינים
במחנות־הפליטים בלבנון, בירדן
ובסוריה שונה לגמרי מזו של תושבי
השטחים הכבושים, החיים על אדמתם,
בחברה מסודרת.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

במילחמת־הלבנון היה ראש־המטה
של החזית הסורית. זה היה תפקידו
כאשר השמיע את הצהרתו המפורסמת
על הצורך בהתפטרות שרון.
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

חלק מילדים אלה
גדל אצל הורים־מאמצים אוהבים
ומסורים במשך שנים אחדות. אולם
אחרי סיום המילחמה, כאשר חזרו
ההורים היהודיים, הוריהם הטיבעיים
של הילדים, נאלצו המאמצים להחזירם.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

לחט לתד־חי
נפטרה בראש־פינה, בגיל ,97
שולמית זרחיה, מי שניהלה משך
יובל שנים את המלון היחיד במקום,
מלון שולמית בן תישעה החדרים, מה
שלא מנע ממנו את התואר ״ההילטון
של ראש־פינה״ ולהיות, לפני 38 שנים,
מאוד בחדשות, עת שימש מקום
המיפגש עם הסורים למשא־ומתן על
שביתת־נשק בתום מילחמת־העצמאות,
זרחיה, ילידת מטולה ואם לשישה, גם
התגאתה בכך שלפני יותר מ־ 60 שנה
היתה אופה מדי יום לחם לשכן
מפורסם: יוסף טרומפלדור, איש תל־חי.
• ש1ולר ב700ו בישראל בן־אלישר
1היה מלמד, שתש בתיים סיות 1ש1חט
לפ •1שהחל, ב1ם־ה1לרת 1הי ,36 תפיץ.
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

ערפאת יכול לשבת, שם בתוניס הרחוקה, ולחוש
גם לא זכורים לנו כל קולות מחאה וזעם אודות גורל אלפי הילדים והנשים הסוריים שגורשו
או שברחו מרמת־הוגלן. זו נכבשה, לאחר לחץ ישיר של קיבוצי הצפון, ובראשם — לפי עדות סיפוק וחדווה — היהודים עושים בשבילו את העבודה.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

מי אמר על משוררים שלא ניחנו בחוש
נבואי?
אפילו על ״החזית הסורית אשר לנו, בגבול
הגולן, הבשן והחורן״ כתב ב־ , 1948ש״אין
היא מוצקה גם היום״.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

מי
שעוקב אחרי ״רדיו דמשק״ ו״העיר תל־אביב״ במקביל, יכול
לגלות ש״העיר״ היה הראשון שפרסם כבר לפני מספר
חודשים כרזה מעשה ידיו של דוד טרטקובה תמונת הרב
ועליה כיתוב ססגוני ושמן ״הלוואי שהייתי הורג אותו״.
מסתבר שהסורים עדיין לא מסוגלים להגות דבר ללא
שיתוף הפעולה הפורה והיצירתי של הסייענים מישראל.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אריאל שרון, אז אלוף
פיקוד־הדרום, השמיע דברים אופייניים: הוא
התנגד לכל פעילות ״שתיצור אווירת מיל־חמה
בארץ ...יש לנו תוכניות לכל מצב ...עוד
1000 טנקים למצריים ועוד 500 טנקים
לסוריה אינם מסכנים כיום את קיום מדינת־ישראל
ואת יכולת ההגנה במקום שאנחנו
יושבים היום.״ בעיני שרון היה חשוב דווקא
״למנוע הישג מדיני מהמצרים ושמועות
על מילחמה קרובה עלולות היו להנחיל
למצרים הישג כזה.