חיפוש: סוריה
נמצאו 5,306 תוצאות (מציג 4,851 עד 4,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 8
ובכך לחסל, או לפחות לצמצם, את פעילותה העצמאית של הנהגת אש״ף. התוצאה: הגברת האפוטרופסות הסורית והסובייטית על אש״ף, והפיכת האירגון למשרת עיוור של מדיניות דמשק ומוסקווה.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 11
המלך חוסיין כרת ברית עם עבד־אל־נאצר ואף פתח איכשהו באש, וקמנו להורגו גם כן. הסורים פתחו בכל העניין, וגם אותם השכמנו להרוג.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 16
שם הם נמצאים עתה, מול פני הקווים של הסורים, המסרבים לקבלם. רבבות מישפחות — נשים וילדים, הגר ובניה — רובצות שם על הארץ, מתחת לעצים ד לכיפת־השמיים, ואלוהים רואה אותם.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 50
ראש מערכת ״העולם הזה׳ /שלום כוהן, דיווח בראשונה מסידרת כתבותיו מפכמיבל הנוער סטוסקווה, על פגישתו במשלחת שרית לפסטיבל, תחת הכותרת ״הסורים סומכים ר? על הסיג״. תזזת הכותרת ״מסיבה גועלית׳ /הובא פר?
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 26
״המחבלים לחמו בצורה עיקשת בצידון״ ,וכך גם הסורים. חייל קרבי אמיתי אינו שונא את האוייב, ואינו בז לו.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 14
האם דרוש דמיון מופלג כדי להבין כי עולה חדש — שהיה פקיד בכיר בעיראק, רוקח בסוריה, בעל־חנות במארוקו, צורף־אומן בתימן — יזכור את הרגע הזה לעד?
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 5
הוא אמד כי מרחב האינטרסים הביטחוניים של ישראל משתרע מפקיסתאן ותורכיה ועד מרכז אפריקה (העולם הזה .)2312 בביקוריו בארצות־יהברית הגיש לפנטאגון ולמישרד־ההוץ האמריקאי מפות ותוכניות, שבאו להוכיח כי כוח המחץ של צה״ל יוכל, בעזרת אמריקה, להגיע בשעת־הצורך לכל מקום־ תורפה אולם בינתיים היתד, המילחמה בלבנון, צה״ל השמיד את הטילים הסובייטיים בלבנון והביס את חיל־האוויר הסורי. וגם לקח שלל גדול של נשק בלתי־משומש.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 53
אבנר לוי כותב על היסוד התורכי בלאדינו - הסיומות. מישאל מסורי־בספי בודק את מוטיב הגאולה והעלייה לציון בשירת היהודים בתימן.
גליון 2393 (13 ביולי 1983), עמוד 14
אני משער שאיש מהם לא התחנך על בירכי זאב ז׳בוטינסקי. באותו זמן הזמין רבין את הסורים להיכנס ללבנון, כדי להשמיד את אש״ף.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 75
אבל מזל־הסילחמה השתנה, ומכל מם- לכות־הצלבנים לא נותר דבר, מלבד המ צודות הפזורות ברחבי ארץ-ישראל משני עברי־הירדן, בלבנון ובסוריה. בחבל ימית לא נותרה אף מצודה ישראלית אחת.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 7
על כל פנים, כעבור כמה ימים פירסם העיתון הערבי •אל־ערב, המופיע בלונדון בכסף סורי־לובי, הודעה מטעם !הדובר הרישמי של כנופיית אבו־נידאל (״פת״ח המהפכני״) ובה מעין פסק־דין מוות מחודש.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 57
האם הוא רוצה להשתמש בסעודיה כדי לסלק את צה״ל ואת הסורים? האם הוא משלים עם חלוקת- לבנון, כדי לחלוש לפחות על המובלעת הנוצרית?
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 47
הר ב 1בר יקה העובית המאוחדת ^ (השה משה ניסים מתגייס לצה־־ל * אשכול על החטאים ״העולם הזה״1062 : תאריך5.2.1958 : העם סערה [מתערובת באחד מימי השבוע התרחש במרחב ה שמי המאורע החשוב ביותר מאז הקמתה של מדינת ישראל: מצריים וסוריה, שחי שכנותיה של ישראל מצפון ומדרום, הת אחדו למדינה אחת, צעדו בכך את הצעד הראשון להקמת מדינה ערבית מאוחדת לאורך כל גבולות ישראל.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 49
לא מקרב המצרים או העיראקים• כל מציירי סיסמאות ה:אשכ־נאצים לא כאו בקרב הלבנונים והסורים אלא מקרם המרוקאים, כלומר מהשיכבבה הנחשלת והמקופחת כיותר כמדינת ישראל״.״ אין ספק שדבריו של סמי מיכאל, עשויים לפתוח סרק חדש במילחמת התרבויות הישראלית, והפעם לא בין סו סדמכאד יוצאי ארצות־המיזרח ויוצאים אירופה, נגד גיזענות עדתית אלא בין יוצאי עיראק ויוצאי מרוקו. !
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 58
.״ בושמת, למרות שמה, לא ניחנה באוזן לבושם המילים, וכאשר היא מביאה בפיו. של הסורי־הצעיר מילים כמו :״מה חיוורת היא, הנסיכה!
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 34
הם דיברו על ״מחבלים״ ,כשם שדיברו על ״סורים״, ״צנחנים״ .״אנשי קומנדו״ וכו .,המילה איבדה את אופייה כמילת־שינאה או כמילת־גנאי, והפכה ציץ ענייני רגיל.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 17
חייו של מולטקה התקשרו לפחות פעם אחת בחיי ארצנו• הוא נשלח כמדריך לצבא העות׳מאני, כאשר זה היה נתון במילחמה על ארץ־ישראל, לבנון וסוריה מול איברה,ים באשה, בנו של מייסד מצריים החדשה, מוחמד עלי.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 6
העיניים ראו את המחזה שלא יכול היה להיות: שבויים ישראליים בסוריה ובמצריים, שנראו כמו שנראים שבויים בכל מקום: מדוכאים, עלובים, נפחדים.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 47
אלא שאמנון גבות, נהג על חשבונם של קוראי מדור הספרות של מעריב, תור שהוא מתגלח על גבו של יצחק כן־נר, מבלי להבהיר לקוראי הצהרת מתח כירידת במה עוסק סיפרו של בו־נר, ו/או ניתוח ענייני לספר מהעולם זד״ גבות הקדיש ארבעה טורים לדיון עקרוני בלי דוגמות על מגמות בספרות הישראלית כשהוא מאפשר לפרוטוקול של יצחק בן־נר, לזכות בכיבודי השמצה אפילו בכותרות־המישגד״ .דוססדיבסקאיות מפתיעה ברצף עכשוויז י; הפרוטוקול ביקורת׳ עדי־. ארבעת סורי נבות היזדעאלי, מעידים על מוגבלותו של מביש־ מעריב בקריאת ספרות והבנתה בו זמנית.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 9
קומץ של לוחמי אש״ף בצידון עצרו את צה״ל במשך ימים גורליים בציר המערבי, הצבא הסורי הקדים את צה״ל בציר המרכזי, ואף הנחיל לו מפלה קלאסית בציר המיזרחי (סולטאן־יעקוב).
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 34
במאבק שמתנהל בתוכי היום — לצאת לדרך חדשה שאני לא מכיר, או לחזור לסורי ולהישאר פושע. ״כמה מילים על עצמי: אניי גבוה, 1.85 מטר, טיפוס הרפתקן, מטורף על מוסיקה, אוהב לבלות, לא בהכרח במקומות רועשים.
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 16
באוקטובר פרצה מילחמת יום־הכיפורים ואבנר היה בצבא, ומכיוון שהיה בלגאן, אז לקחו את היחידה לתפקידי חי״ר רגילים. אבנר היה בתוך הקרבות בחזית הסורית ואחר־כך המצרית. לא שיתפתי את רעייתי בעניינים, חשבתי שמספיק שאני אוכל את זה לבד.
גליון 2521 (25 בדצמבר 1985), עמוד 11
מנחם בגין חשב על שלום חלקי, שיוציא את מצריים מן החזית הערבית ושיאפשר לו להמשיך במילחמה ביתר יעילות נגד הפלסטינים, הסורים, והירדנים. אחרים, כמו משה דיין, חשבו על שלום קטן, שיביא לחתימת נייר מלא התחכמויות, שבו כל צד מנסה לרמות את השני( .וזה אכן קרה).
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 4
ברור לו, כשם שברור לכולנו, כי יש | הניתוחים ימשיכו להתבצע במחתרת, בבית בארץ הרבה רופאים מסורים, צנועים, העושים את הרופא, ללא בלון־חמצן, ללא צוות מסייע הולם, טהור, עבודתם הקדושה מתוך אידיאליזם ללא בית״מירקחת — והם יסכנו גם את חיי האם.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 7
תודות לכישוריהם, יש ליהודים אלה שליטה מכרעת בתחומים מסויימים של החברה האמריקאית: כלי־התיקשורת, הקולנוע, ענפים מסויימים במשק. כל היהודים המאורגנים מסורים לישראל בלב ובנפש. יש לכך סיבות רבות: הסולידריות היהו־ משמע: ממשלת־ישראל עזרה לאר- צות־הברית בעניין האיראני(בהתאם לפירסומים הזרים) מפני שעזרה זו היתה כדאית, לדעתה, גם מבחינת האינטרסים הישראליים.
