נמצאו 5,306 תוצאות עבור סוריה

הגשת מישפט אינה מוסיפה, ואולי אף גורעת, כי היא נועדה, לרוב, לעשות רושם על ציבור תמים, ולהפגין את הביטחון־ — --להתנצל איש אחד ששינה את המושגים ב־מיקצוע חשוב הוא ראלף ניידר, אמריקאי ממוצא סורי, שחולל מהפכה במחשבה על תאונות־דרכים.

בעוד שאנחנו, הישראלים, עברגו מ־ש־בר-אמינות בעיקבות מילהמת יום־הכי- סורים ונספחיה, עבר היהודי האמריקאי משבר כפול.

יבטיח את האינטרסים האמריקאיים במרברשימת היעדים מופיעה מטרה מקוחב. כפי שרמז הנשיא ג׳ימי קארטר, הסרית :״הורדת האינפלציה ל-ס.150/״ זוהי דר כזה יכלול את נסיגת ישראל אל גבו מטרה רצוייה וטובה, והיא אמינה במייו־לות יוני ,1967 עם שינויים קלים, והקמת חד מפני שבעלי־התוכנית טרחו לנקוב דבר הקרוי ;,מולדת לפלסטינים״.

פשוט מאד :״אני מציע גם למצרים, גם לסורים וגס לירדנים הצעה שאינם יכולים לסרב לה ...משום שאני אכריע אותם.

בעת ׳נאום שנשיא בנובמבר , 1954 סיפר צ׳רצ׳יל כי בקייץ 1945 שיגר מיברק לפילדמרשל בר׳נרד מונטגיומרי, שבו פקד עליו לאסוף ינשק גרמני נטוש, שה רוסים יכלו להשתמש פו נגד בנות-הסרית המערביות. הצהרה זו הייתה מביכה מאד, משום ׳שבאותה תקופח תוכננו שיחות עם הרוסים ,׳וגם משום ישכל הניסיוניות למצוא זכר או עיקבות כלשהם למיברק זה עלו בתוהו.

זעקות ולחישות (בנייני האומה, שוודיה) — מסע איל מיד ניסני הנשמה של ׳שלוש אחיות שאחת מהן גוססת, ושל המטפלת הדואגת ליה, לפי מיטיב מסורית האיבחיון חסר־חפשרות שיל אינגימר ׳ברגמן.

.״ זמן קצר אחרי בחירתו של קארטר כנשיא ישלח עראיפאת שני נציגים שלי איש״ף, את עיצאם סארטאוויוצברי ג׳רייס * לארצות־הסרית, עלימנת לנסות לעבד עימד, הסכם שלפיו תעשה המועצה הלאומית הפלסטינית המוקמת ויתורים אידיאולוגיים ופוליטיים גדולים בתמורה להתחייבות של ארצות־הברית לבוא בדברים עם אש״ף ולתמוך בהגדרה־העצמית של הפלסטינים.

הספר חיייאנוש מאת אנדרה מארלו (העומד לראות אור השנה בהוצאת עס עובד) מתאר התקוממות קומוניסטית בסין בשנת ,1927 שגי-בוריזה המוסווים הם מאו צה טונג וצץ אן לאי, עומד להיות מוסרט בידי -הבמאי פרד זינמאן • באולם הכניסה של מועדון צוותא בתל־אביב מוצגות יצירותיהן של 3אמניות: יהודית לדין, יעל רשף ונעמי שניידר <• הרמטכ״ל ושר המייסחר והתעשייה לשעבר, חים פר־לב, עסוק בימים אלה בכתיבת ספר המתאר -את מעשיו ופגי-ש-ותיו בישנים 77־ ,1967 ומעורר סקרנות רבד- ,בדבר גירסתו שלו ל״קו בר־לב״ • עלי ג׳ונדי, מעורכי היומון הסורי אל בעת, הגדיר במדורו ״שיחת הבוקר״ את המשכילים בני ארצו :״אם הגשמת הסוציאליזם כרובה בוויתור על פיסת קרקע השייכת להם, הם ׳נבונים להילחם בסוציאליזם עד חורמה״ • בתוכניות רדיו בגלי־צה׳׳ל, הציג יוסף לפיד את חנוך כרטוב כ״פרישן מדיני״ .במהלך התוכנית אמר ברטוב :״אם כנין ייהפך לדה־גול, יש תיקווה שמשה שמיר לא ייהפך למאלרו״ (מאלרו, שהחל דרכיו בשמאל־הקיצוני, ולחם יממילחמת- האזרחים בספרד, סיים -את דרסו הפוליטית בגוליזם הקיצוני בוועידת איל״׳ש (אגודה ישראלית לבלשנ-ות שימושית) תקף הד״ר ראובן סיוון כמד, מחידושי־הלשון בתוכנית־הרדיו ״רגע של עיברית״ ,כגון האיסור על הביטוי ״למרגלות הכרמל״ .סיווז טען שביטוי זה הוא חידושו של י״ד ברקוביץ.

עם גבירים זה גרוע החבה יותר, מסתבר. חלקו יסל הגבר בבעיות הסוריות נדחק לקרן־זווית ,׳מאחורי ׳מחסומים של !

אחרי השלום הישראלי־מצז מוכרח לבוא שלום ישראלי־סורי ׳השילום ישראלי־סלסטיט שלום כזה לא יקום כלי שינוי הפטאטו הקיים כירושלים.

במילא, אבסורד היה לדבר על הבעייה הפלסטינית, שאינה קיימת, כעל ״לב הסיכסוך״ .יש לנו מילחמה עם מדינות־ערב, ואלה משתמשות באגדה הפלסטינית כדי לנגח אותנו. יש לנו עסק עם מצריים, ירדן וסוריה. הרעיון שעל ישראל לנהל משא-ומתן עם פלסטינים, או להכיר בהם בכל צורה שהיא כבצד למשא-ומתן, הוא כל־כן־ מיפלצתי, שרק בוגדים חשובי-מרפא יכולים להעלותו על הדעת.

אחרי השלום עם מצריים יהיה ציורך למגיע לשלום גם עם הפלסטינים והסורים. למנחם בגין עדיין ממתינות החלטות קשות ומכאיבות מאד.

לא רק בשט חים הכבושים בידי ישראל, אלא גם בירדן, בכוויית, בסוריה, במצריים, בסעודיה ובתריסר ארצות אחרות אין הפלסטיני חופשי להרים את קולו, להתארגן כרצונו, לה ביע את דעתו, להתווכח באופן חופשי.

.״ • הנ״ל, על ש רון :״היא גאון אסטרטגי. הרעיון לעקוף את הסורים הוא שלו. בשטח הזה אין דומה לו• הוא אסטר טג עולמי.״ • הנ״ל, אחרי שיצא מ בית הנשיא :״מאז שאני ש ברתי רגל אני לא נותן ראיו־נות אלא רעיונות.״ על כתבי ישראל : פ א בו, ״שמור עלינו אלי, מפני כת בינו.

בתום הקרב נקרא צפונה, לפקד על פעולה לחטיפת קצין בסוריה. ליד באר־שבע התהפך הג׳יפ שבו נסע, ואריק נפצע.

כמו בבריטניה, פסיקת בית־המישפט יוצרת מעין־ אני מוכרח לאמר כי מכרסמים בליבי ספקות הסורים ביותר לגבי מאמצים אלה, וגם לגבי החוק המאפשר אותם.

ועוד אני מוטרד מהשאלה, מה יצא לארנס אם תחזור בה ישראל מההסכם שחתמה עם מצריים, או אם תתחיל במילחמה עם הסורים, או אם תפלוש ללבנון. אמס, חוץ מזה שהוא יו״ר ועדת- החוץ־והביטחון של הכנסת, הוא גם איש שידוע בקשריו המעולים, אם להתבטא בעדינות, עם תעשיית הנשק ומיסחר הנשק.

של דיכוי העם הפלסטיני ומילחמה בו עד־חורמה. של שיתוף־פעולה עם הסורים מול חופי טריפולי. של ״יד קשה״ בשטחים הכבושים.

אנשים סיפורו של אוליבר מקלין, המואשם בקשר עם המודיעין הסורי. מקליז, הידוע יותר כיעקב וייס, יליד ירושלים, הואשם במסירת ידיעות לאויב.

כולם מאוחדים בעוד כמה נקודות: שלא לתת זכויות כלשהן לחצי מיליון הפלסטינים המתגוררים במחנות־הפליטים בלבנון יותר משנות־דור: להכיר בהגמוניה הסורית על לבנון: לבטל את ההסכם עם ישראל — ולשמור על השקט בגבול הישראלי, גם אחרי נסיגת צה״ל, כדי להימנע מצרות (ראה מיסגרת).

בכך היתה חושפת את עצמה מול תעמולת־הארס הסורית והלובית. זה היה יותר מדי. ואילו לממשלת־ישראל ניתנה באותה השעה ההזדמנות לאתר את דראושה ולעלות עליו במכבש של לחצים;־שאייט כמוהו, במצבו ובמעמדו, לא היה מסוגל לעמוד בפניהם. ** ה התרחש בליבו של דראושה, כאשר יצא לדרכו?

״ של תנין למימי ישראל לא חוללה שינוי מהפכני במאזן־הכוחות הישר־אלי־ערבי: נגד שיט־החופים בין מצריים וסוריה יכולים לפעול ביתר יעילות מטוסים או טרפדות, שבסיסם חדשות 1917 ביבשה; נגד ספנות האויב בנתיבים נוסע ישב באוטובוס וקרא בנחת ארוכים יכולה הצוללת לפעול רק את עיתון הצפירה, שנשא את הכו במיגבלות רציניות, שנתהוו עם שיכתרת הראשית ״בלפור הכריז על הקמת לול אמצעי הלחימה והלוחמה של בית לאומי ליהודים בארץ־ישראל!

במשך השנים הבנתי איזו שגיאה זו היתה, ואני מצטער עליה. אני יודע שלא הייתי צריך לנסוע לסוריה, אני יודע שלא הייתי צריך לפעול כפי שפעלתי

מרפי, דיפלומט מיקצועי מגיל ,26 ידוע בצניעותו הקיצונית ובתאוותו לארכיאולוגיה ולטניס, החל את דרכו כפקיד זוטר בקונסוליות האמריקאיות בביירות, בג׳דה, בדמשק וברבת־עמון לפני שהיה, בזה אחר זה, שגריר ארצו במאוריטניה, המדינה המוסלמית בצפון־מערב אפריקה, בסוריה (אחרי מילחמת יום־הכיפורים) ,באיים הפיליפיניים ובסעודיה.