גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

בעוד שהנהגת אש״ף
דבה בפירוש לגנות את סרטאווי,
א הותקף על־ידי שלושה גורמים
לבד: אל־צעיקה הפרו־סורית,
רגון־הטרור של אחמד ג׳בריל,
ק״ח.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

• יום ראשץ: 25.4 ,
״יום ראשון החדש״ .הע ארמנים
וסורים.
דות :
מקום האירוע: הקתדרלה
של ג׳יימס הקדוש בירוש לים
והכנסיה של מארק ה קדוש
בעיר העתיקה, ירו שלים.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 67
טקסט · תמונה · PDF

.״
בובר־אגסי ממשיכה לעומת זאת ובוחנת
את הלקה של האשד, בתנועה הציונית,
ושבר, מייד לעסוק באופן שבו מסורים
דיני האישות בישראל בידי הרבנות.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אץ לי ספק
שלפתיחת החקירה הגוכחית לאמצעי־התיקשורת
וזי־ות וזלק במסקנות (תמו־עדה.
הסוריות
בוועמת־אגרנט — אינני
יורע אם היא מעוררת צחוק או בכי.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

לדוגמה: פאוזי קאוקג׳ ,יליד טריפולי
הלבנונית, סרן בחיל־הפרשים התורכי
של מילחמת״העולם הראשונה: סגן
מפקד המורדים בסוריה נגד הצרפתים;
מקים הצבא הסדיר של אבן סעוד;
מנהיג המרד הערבי של ;1936 משתף-
פעולה עם הגרמנים במילחמת־העולם
השניה ובגיל 58 עדיין מפקד צבא
ההצלה שהקימה הליגה הערבית
למילחמה בארץ־ישראל.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

נצרת המנגנון יענה
ער הנר
דאש־העיד״יה היוצא, הח״כ
/הקומוניסטי תופיק זיאד, היה זה
מיבחן חמור. לראשונה בתולדות נצרת
הסורי על אש״ף בטריפולי שימש
נגדם.
באין לה נכסים אידאולוגיים, נותר
לרק״ח לסמוך רק על המנגנון המשומן
והמאומן שלה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

יחד עם רעיו הטייסים, סירב אז להפציץ
אוכלוסיה אזרחית בביירות( .על חוויותיו
במילחמה זו נגד הצרפתים של וישי בסוריה כתב
דאהל סיפור יפהפה).
ב״הודעה לעיתונות״ שפירסמה דוברת
רשות־השידור, אריאלה רבדל, בשמו של
יוסן 6לפיד, היא סילפה, ביודעין או שלא
ביודעין, כמה עובדות: ראשית, התעלמה ההודעה
מכך, שדאהל לא פירסם בליטרארי רוויו מאמר,
אלא ביקורת על סיפרו של טוני קליפטון,
אלוהים בכה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

להיפך, מר
שרת התנגד אישית לנסיעתי הרת־הגורל לחלב
בסוריה. נסיעה זו אורגנה על־ידי נציגים אחרים
של הסוכנות היהודית והאינטליג׳נס הבריטי.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

״הם המתינו עשר שנים, בנו את כוחם הצבאי,
ובקיץ 1967 פתחו בהתקפה שהנחילה להם את
עזה, סיני, הגדה והרמה הסורית.
״אין ספק שהם רוצים לספח את כל השטחים
האלה למדינתם.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

גוליגן״
עמ־חז—ייאגזרי\2אי
לטג\ ^ס־יי א
ך* אותו שלב הגיעו ארצות־הברית ויארינג לידי המסקנה, כי אין תקווה להסדר׳עם
מצריים וסוריה, והחליטו להתרכז על הסדר ישראלי—ירדני בלבד.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

הם העבירו את הצעיר למשטרת
באר־שבע ודק שם שוחרר למחרת על ׳מנת שיוכל להצטרף
לפלוגת הצנחנים שלו, שיצאה לרמה הסורית.
ההאשמה שבגללה עצרו השוטרים את שמעון (״כושי״)
רימון, בן ה־ ,28 היתד, אחת ההאשמות הנדירות ביותר
שהועלו נגד יהודים במדינת״ישראל: הסתננות למדינה ער״
בית שכנה.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

אלא
שבינתיים התברר כי שלושה מבץ השב עה
הינם חברי מפא״י מסורים, והתביעה
נגדם בוטלה.
להגנת ארבעת הנותרים טען פרקליטם
הצעיר, מנחם וקסמן, טענה פשוטה: הם
לא השתתפו באסיפה פוליטית בלתי-
חוקית, כי אם באסיפה מיקצועית.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

הם אומרים
כי השגריר האמריקאי בקאהיר אליטס,
הוזהר שאירגון פלסטיני הנהנה מתמיכה
סורית מבקש להתנקש בחייו( .אליטס מאשר
כי קיבל אזהרה כזאת בסוף 1974
ואומר כי ״אפשרי הדבר״ שמקורה של
האזהרה הוא בסלאמה) .המקורות אומרים
גם כי באביב ,1976 כאשר השגריר האמריקאי,
דץ בראון, הגיע ללבנון במהלכה
של מילחמת־האזרחים שם, ביקשה ארצות-
הברית וגם קיבלה הבטחה מצידו של
סלאמה, שבראון לא יירצח (בראון מאשר
כי האמריקאים אכן ביקשו הבטחה
כזאת.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

בבית דיברו רוסית ויידיש, והיה לנו גם
מורה לעברית. אני למדתי בחדר מתוקן,
עם סורים שאבי העלה אחר־כך לארץ.
לפני שעלינו מרוסיה, אבי ביקר כאן ש לוש
פעמים והחליט לעלות.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

האריות יעניקו
יחס חם ולבבי, ואם חוכחת עצמן
בידיד־אמת, תוכל לוותר על מעמד חב *
רתי. הם יהיו מסורים ונאמנים ובשעת *
צרה יוכיחו את אצילותם.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הפלאנגות בבר החמיצו (ולא במיקרה) את ההזדמנות להשתתף בלחימה, במשך
81 הימים של המילחמה עד להוצאת הכוחות הסוריים והפלסטינייס מביירות.
הכניסה לביירות המערבית, אחרי רצח בשיר אל־ג׳ומייל (וברור כי הרצח
לא שימש אלא כתירוץ להשגת יעד, שאריאל שרץ לא יכול היה להשיגו קודם לכן)
היה טיול צבאי, ואבידות צה״ל היו מיזעריות.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

מרי, אמריקאית בת ,29 שהתאהבה ב פקיד
המודיעין הסורי, ואספה למענו חומר
מודיעיני בישראל, היתה צפוייד, לעונש
חמור ביותר.
גליון 2374 (2 במרץ 1983), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

בקשר מדברים
מעט ככל האפשר, משום שידוע כי
האמריקאים והסורים מאזינים, והפעולה
המתבצעת במחנות היא עדינה ביותר
מבהמה מדינית.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

אש״ף, שהיה יכול ליצור מצב חדש
נלחץ בין אבני-הריחיים של הלחץ היש־ראלי,
הלחץ הסובייטי והלחץ הסורי, שלא
לדבר על הלחצים הפנימיים של קבוצות
קנאיות והרפתקנים ציניים, ונראה כי בעתיד
הקרוב אין בכוחו לעשות דבר.
גליון 2399 (24 באוגוסט 1983), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בקצה המינהרה
המתינו להם, כמתוכנן, חבריהם
והעבירו אותם את הגבול המפריד בין
הכוחות הישראליים ו! :סוריים.
מה באמת מתרחש במחנה השבויים
הגדול?
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

העולם חזה משחזר את
שעותיהם האחרונות של הקורבנות.
...שלט הטרור
קו ללא תיקווה
מדוע לא הביס צה״ל את הצבא הסורי,
למרות עליונותו הצבאית הגדולה?
בכתבה רביעית בסידרה
ממשיך העולם הזה
^ 1 ^ 1לנתח את המהלכים
הצבאיים של המילחמה.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

היתה שילוב של
לחימה אמיצה ועיקשת מצד אש״ף
והסורים עם תנאי השטח הקשים, שהצליחו
להשהות את ההגעה לביירות,
למרות העליונות הכמותית והאווירית
המוחלטת של צה״ל.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

היא באה
ממנגנונים ממשלתיים ירדניים או
סוריים. ואולי משניהם יחד.
• אני רוצה להזכיר לך שיש
עוד טענה אחת •טאתה חיים
תשובה עליה — העניין של
פיתרון זמני כנגד פיתרון־קכע.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

אותם שורים, המוכרים כנאמנים,
מתוארים פיציבים ועומדים עם שתי רגליים
מסורים וצמודים לבן־זוג אחד ויחידי -
מוצקות על הקרקע.
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

בפעילותו
הציבורית עם העדה היהודית־סורית
הוותיקה המתגוררת במחוז זה,
הוא גם עוסק בענייני הספרדים —
ובהם נתקל לא פעם בניסים גאון