גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 13
כולנו יודעים: הקבוצה של אבו־נידאל.
סוכני סוריה. פלסטינים לאומנים,
שלא ינוחו ולא ישקטו עד אשר ישתלט
מנחם בגין על הדונם האחרון של אדמה
פלסטינית, עד שהפלסטיני האחרון יגורש
מעל אדמת פלסטין.
גליון 2369, 26 בינואר 1983, עמוד 9
הפגישה זומנה מייד אחרי שכמה מראשי
אירגוני־הסירוב הפלסטיניים, סוכני
סוריה ולוב, קיימו מעין פיסגת־זוטא בטריפולי,
בירת לוב, והחליטו לדחות את
הדרו המדינית, את ההליכה לשלום, את
תוכנית־רגן והחלטות־השלום של ועידת-
פאס.
גליון 2302, 11 באוקטובר 1981, עמוד 9
בסוף קיץ 1977 היה ברור לגמרי שברית־המועצות,
יחד עם סוריה ואש״ף, מתמרנת כדי שלא לכנס את
ועידת־ז׳נבה, מפני שידעה כי הגורם היחידי שיש לו
השפעה על ישראל הוא ארצות־הברית, ולא ברית־המועצות
או מעצמה אחרת.
גליון 2345, 11 באוגוסט 1982, עמוד 6
כפי שאמר אחד מהם, שהביע את
דעת הרוב המכריע :״הרשינו ל פלסטינים
לבוא הנה. והם הפכו ל כובשים.
קראנו לסורים כדי להוציא
את הפלסטינים, והם הפכו לכוב שים.
עכשיו קראנו לישראלים כ די
להוציא את הסורים והפלס טינים,
ואנחנו אוהבים אותם.
גליון 2396, 3 באוגוסט 1983, עמוד 7
נסיון ההתנקשות בדיפלומט ישראלי אחד בלונדון, בידי
אירגון־טרור המופעל על־ידי ממשלת־סוריה, הספיק כאמתלה
לפתיחת מילחמה שבה ניספו רבבות בני־אדם, וביניהם 505
צעירים ישראליים (עד הרגע הזה) .הפעולה השיטתית של
כיתות״הרצח בגדה המערבית אינה מספיקה כדי לשנות את היחס
אל הציבורים שממנו מתגייסים הרוצחים.
גליון 2561, 1 באוקטובר 1986, עמוד 21
הוא שיגר גם את נתן פרידמן־ילין(ילין־מור)
לרומניה לשם אותה מטרה, אך ילין־מור נלכד בדרכו, בסוריה,
על־ירי הבריטים.
מה היה חלקו של שמיר בפרשה זו? … כעבור זמן־מה הגיע לשם גם נתן פרידמן־
ילין, שנתפס על־ידי הבריטים בסוריה, בדרך לרומניה האוייבת.
פרידמן־ילין לא הכיר את שמיר לפני כן.
גליון 2557, 3 בספטמבר 1986, עמוד 4
אז קודם כל לא שיבעה מיליון, כי אם תישעה
מיליון, ושנית — ישראל, עם בקושי ארבעה
מיליון, היא מדינה גדולה? או אולי סוריה, על
גבול שיבעת המיליונים, המצליחה להפחיד
אותנו למדי?
גליון 2564, 22 באוקטובר 1986, עמוד 13
השניה של פיקאסו, שנפטר בגיל 92
והשאיר לה, כירושה, רבע מרכוש
המיליונים שלו, בו זכתה רק אחר מאבק
מישפטי ממושך עם חמשת היורשים
האחרים.
מותו של חבר
הפרלמנט הסורי
נפטר 4במג׳דל שמס, בגיל ,67
השייח׳ סוליימאן קאנג׳ אבו־סאלח,
נכבד מנהיגי הדרוזים ברמת״
הגולן. קאנג׳ ,שהיה עד 1967 חבר
הפרלמנט הסורי, קרא, בראשית הכיבוש,
לסיפוח הרמה לישראל, אך היה,
עם החלת החוק הישראלי על רמת־הגולן,
לראש המתנגדים לסיפוח וגם
עמד בראש השביתה הכללית לפני
שנתיים.
גליון 2560, 24 בספטמבר 1986, עמוד 7
מתה
תוכניתו הגראנדיוזית של אריאל שרון(גירוש הפלסטינים
מלבנון לסוריה, ומשם לירדן: הקמת דיקטטורה מארונית;
הפיכת לבנון למדינת״חסות של ישראל: סילוק הסורים מלבנון
וכו׳ וכו׳< .לא נותר ממנה אלא ענן של עשן מעל ל־ 650 קברים.
גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 8
יו טקה גרוף מגיע לארץ: חיוך או א רון־ מ תי ם!
סרית אין שמץ של הבדל בין אנשי
הטרור הערבי ואנשי הטרור היהודי.
אלה גם אלה מאמינים כי המטרה
מקדשת את האמצעים. אלה גם אלה
מסורים לאידיאלים שלהם, ומוכנים
לרצוח למענם בסיטונות ובקימעונות.
גליון 2490, 22 במאי 1985, עמוד 38
הוא מופרד מניסים סאלם.
אשת שבוי הנמצא בסוריה אמרה לי;
״אני שמחה שבעלי בידי הסורים, כל
שישה שבועות אני מקבלת ממנו מיכ־תב,
שולחת לו חבילה.
גליון 2550, 16 ביולי 1986, עמוד 21
או :״נמאס, נמאס /ללי
ג׳ונסון הורידו את הגבס / .מחר
יירד גשם /הקרקע השדודה
יבשה מצדק / .תיתכן מילחמה
נגד סוריה / .מה שלא יהיה,
אלימלך / ,שמור על הבירה
המשובחת שלך.״
יבי הוא תופעת־טבע.
גליון 2553, 6 באוגוסט 1986, עמוד 4
היד, בורך לרכו ש גם א ת לי בן שיהמ דינו ת הס רו־סו בייסיו ת
בעול ם הערבי. ובר א שן סוריה. הגור מי םהמ תוני ם — ובראשם
״העולם הזה״15.9.82 ,
כגודל השקר.
גליון 2523, 1 בינואר 1986, עמוד 20
יזם חודתי רצה להוכיח שמכ שירי הרדי 1־טדפון מה1וים
סיכ 11 ביטחו1י 1 -ע ד כן שידר הזרעה לנ שיא סוריה:
ן עדת־דמישמעת של המועצה
1לקשר ולאלקטרוניקה של מישרד־התיקשורת
היתה מזועזעת.
גליון 2517, 27 בנובמבר 1985, עמוד 17
ובשלב השלישי —
״ברית הקדם״ .ברית בינינו לבין
הארצות השכנות (לבנון, סוריה, ירדן,
ועיראק) .זוהי השקפה מרחיקת־לכת,
הרואה כינון שלום לא רק לטווח קצר.
גליון 2497, 10 ביולי 1985, עמוד 10
הוא צייר תמונה מבהילה
של התמוטטות הביטחון, ב־עיקבות
הקיצוץ(הדמיוני) שכבר היה,
וניבא סכנה לקיום המדינה, אם יהיה
קיצוץ של ממש. לשם כך תיאר את
סוריה כמעצמה עולמית, והעלה סכנות
שגבלו במדע בדיוני.
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 71
תיזה נושנה זו, שהיתה אהודה על
הצרפתים, עת קיוו בעזרתה לפלג את העם הסורי
ולמנוע את ליכודו במילחמת־שיחרור משותפת,
ביצבצה בעד דבריו של בן־גוריון.
קבע בו״גוריון: על האומה הדרוזית להשיג
בהקדם ממלכתיות משלה — כלומר, להקים
מדינה דרוזית עצמאית בשטח השייך כיום
לסוריה. בישראל, יוכל כל דרוזי, מקומי או זר,
לקבל חלקת־אדמה.
גליון 2671, 9 בנובמבר 1988, עמוד 11
אמ״ן קבע בזילזול כי יש ״סבירות נמוכה״ למיל־חמה
— וזאת בשעה שכל הצבאות המצרי והסורי
כבר היו בעמרות־הזינוק להתקפה.
דוגמה זו היא הנותנת. … במפה הפוליטית שלנו, זה
משול לאוגדה מצרית או סורית.
סקר־בחירות, שבו יכול לקרות דבר כזה, אינו
שווה כלום.
גליון 2670, 2 בנובמבר 1988, עמוד 5
מסופקני אם יש משהו דומה לזה
באיזו שהיא מדינה אחרת בעולם. כמו הבקע
הסורי־אפריקאי, הוא אופייני לנוף שלנו.
… בבחירות לכנסת ה־ 12 לא היו נביאים ולא
אנשי־חזון. היו בה הרבה עסקנים חרוצים, מסורים,
בעלי רצון־טוב — משימעון פרס ויצחק
שמיר ועד־ועד.
גליון 2639, 30 במרץ 1988, עמוד 39
,,
גבוי מזוו :״הם סתם מתוסכלים!
הזמר איתן מסורי צפה בתחרות,
אבל גם הוא לא התלהב ״לא סבלתי
מהתחרות,״ הוא מסכם את התרשמותו,
ועל השיר הזוכה :״שיר רגיל מדי, קליט
מדי וצפוי מדי.״
;,מקום
10 ומטה! … בתור שכזה, הוא הפך בשנים
א מ רגן מזו ר
.ומאס ל׳ לשמוע אות! נובח!״
מסורי
״אני הייתי הולך השנה על שיר־שלום.
גליון 2656, 27 ביולי 1988, עמוד 24
יש
לי קצת בעיות, אם להאמין בשלום
שיושג רק בערבויות מתאימות של
ארצות־הברית וברית־המועצות. אני
בוטח יותר במנהיגי סוריה מאשר
אדו״ר ברונפמן(וידידות)1977 ,
״ולדה״ם היה על ק 1הטלפזן...״
טגו, מנהיג ניקאראגואה.
גליון 2658, 10 באוגוסט 1988, עמוד 6
^ ם רוצים לקבוע תאריך אחר למותה של האופציה־שלא־היתה־קיימת,
הרי הוא חל אי־מתי בשנת .1975
בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים עשתה אז ישראל הסדרי־ביניים
עם מצריים וסוריה. הפרדת כוחות, נסיגה חלקית. על
המלאכה ניצח אותו רב־מג, הנרי קיסינג׳ר.
… לכן סירב להצעת קיסינג׳ר.
התוצאה היתה שמצריים וסוריה קיבלו בחזרה חלק מאדמתן,
כפרס על יציאתן למילחמה, ואילו המלך חוסיין, שלא יצא למיל־חמה,
לא קיבל דבר.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 20
8 *114 1^ * 1ס*
רוקחת בת נשיא
הוכתרה בדמשק, על־ידי האוניברסיטה
המקומית, בתואר מוסמכת
למדעי־הטבע ברוקחות, בושרא אל־אסד,
בתו הבכורה של נשיא סוריה,
חאפט׳ אל־אסד( ,שהוא גם אב לארבעה
בנים) .שטח התמחותה של הרוקחת אל־אסר
הטרייה: חקר זיהום המזון והמים.
גליון 2579, 4 בפברואר 1987, עמוד 6
להיפך:
הנשיא חוסני מובארכ עמד על זכותה
של מצריים להחליט בעצמה על
גורלה, ולדבוק בשלום הישראלי־מצרי.
הוא דחה בזעם את נאומו שלנשיא
סוריה, חאפט׳ אל־אסד, שתבע
מעל בימת הוועידה ממצריים לבטל
את הסכם־השלום.