חיפוש: סוריה
נמצאו 5,306 תוצאות (מציג 1,601 עד 1,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 68

אבל אנו יודעים היטב למה מכוון דוידי כשהוא מדבר בזכות ה״עקשנות״ .הוא מביון לאי־פשרנות עם הערבים עד ל״שינוי עמדות וערבים מצידם״ (ולרבות העמדה המשונה הגורסת, למשל, שרמת הגולן היא כיברת״ארץ השייכת לפי בל חוק ונוהג למדינה הקרויה סוריה, כלומר, ששדודה היא מסוריה ומצויה בידי מדינה אחרת — ישראל — שאין לה שום זבות עליה (ומעולם לא טענה לזכות עליה)״ ומאחר שהערבים טרם שינו עמדות וערבים, אנו זקוקים ליהודים עקשנים, שמובנים להקריב את עצמם על מיזבח מניעת החזרת ארץ שדודה לבעליה (הסימפטיים או לא־סימפטיים — לכך אין שום שייכות לענייננו. … ואם עונש נלעג שכזה ממתין מעבר ליממה הקרובה לאותו דודו הלוי, מה טעם להחריד מרבצו את מכבש החוק הישראלי ז הניחו לו, למלשין הנתעב הזה, אשר עשה יד אחת עם שונאי ישראל להכפיש יהודים כה מסורים בישראל, בי ירקב בקלון כזביו אשר הפיח בוושינגטון, ולמה תתלכלכו בכליאת חדל״אישים זה באיזה בלא ישראלי מופתי, למען יסנן משם כתבות אימים על הסוהר השחור ן או שמא את אזרחותו הישראלית תסירו מנו !
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 58

ופה אעשה תפנית כלשהי, ואומר משהו לצ׳רלי ביטון, ולא רק לו, שכן אין ספק בעיני, שהוא מייצג במשטמתו הקיצונית קצה- קרחון מתון הרבה יותר, אן מסוייג וביקורתי מאוד מאוד לגבי כל היבטי הטיפול המועדף, המועדף כביכול והלא-מועדף בעולי ברית״המועצות : הבו יוסף מנדלביץ׳ פרסי אחד ! סורי אחד ! מרוקאי אחד ! — ותיהום הכנסת ! אהה, אין ולא יוכלו להיות יוסף־מנדלביצ׳ים שכאלה, ומן הסיבה הפשוטה, שיהדויות המזרח, רובן בכולן, כבן עלו בשלמותן ארצה, ולגביהן לא קיימת בכלל שאלת גאולה ממצוקה פרי התעמרות שילטון זר ; ואם יש יהדויות בעלות מניין, שלא עלו מארצות המזרח או ארצות האיסלאם (פרס, מרוקו) — בכל הנראה אין הן חפצות לבוא לישראל, ובוודאי לא נאבקות היום, עכשיו, על עליה באופן שיבול להוליד דמויות-סמל ביוסף מנדלביץ׳; ואם יש ביסים של יהודים כלואים בארצות ערביות (סוריה, תימן), מצבם שונה תכלית שינוי מזה של ה״ביס״ היהודי בברית־המוע- צות, ולאו־דווקא בשל הגודל, אלא מפני שמן הביס הסובייטי אפשר לצאת אן ורק באורח ״חוקי״ — אין, למעשה, שום אפשרות לברוח מברית־המועצות (בפי שמעיד בגופו יוסף מנדלביץ׳ ,שבריחתו סוכלה בשעתה, וצאתו עתה היתה חוקית שבחוקית, מבחינת מישפט המדינה הסובייטית) — ואילו מן הכיס הסורי, למשל, אפשר לצאת, בכל הנראה, אך ורק באורח בלתי״חוקי.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 59

כאשר אתה עוצר שיירה של הצלב האדום כדי לגנוב אבקת- חלב המיועדת לילדים, ואתה צוחק כאשר מבקשים ממך לא לעשות כך, אין אתה חייל, אתה טרוריסט, רוצח. הסורים אינם מתנהגים כך. הירדנים אינם מתנהגים כך. … לא פחות מוזר לשמוע דיברי־שבח כאלה לסורים. כל חייל צה״לי שנפלו אי־פעם בשבי הסורי חזרו משם כשבפיהם סיפורי- זוועה. … אחר־כך נשמעת מנגינה שונה לגמרי : שרץ: אין לנו רצון להתערב בעניי נים הפנימיים של לבנון, אבל תהיה זאת צביעות לומר שאנו נסכים לממשלה, ה מוכנה לשוב ולארח את הסורים ואת ה מחבלים. בנרי: זהו מישפט קלאסי.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 16

אך לא זה בלבד שממשלת רגן אינה מקיימת קשרים עם הפלסטינים, אין היא באה בקשרים גם עם הסורים, עור אומה הגובלת בישראל. אי־אפשר להוציא את סוריה ממישוואת־השלום במיזרח־התיכון. … הייתי בא בדברים במישרין עם הישראלים, הייתי בא בדברים במישרין עם כל הערבים — הסורים, הירדנים, המצרים, הסעודים, הפלסטינים — והייתי טוען שהישראלים ירוויחו, ושגם אש״ף ירוויח, אם תתקבל מדיניות של הכרה ״נמה מן האיוגונים היהודיים כרתו ברת עם אוייבינו ההיסטוריים הגרועים ביותר״ תחת כיבוש.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 4

שלוש המדינות העיקריות של המרחב המזרחי — מצרים, עיראק וסוריה — הסכימו על הדרך לאיחודן. כאשר נודעו הפרסים, נסתבר כי היה זה נצחון אישי ניכר של גמאל עבד אל־נאצר. … בבית העליון יהיה לכל ארץ שליש, או השליט המצרי יוכל לטמון,על כל המשלחת המצרית, על מחצית המשלחת הסורית ועל חלק מן המשלחת העיראקית. העולם הזה 1337
גליון 1870 (4 ביולי 1973), עמוד 15

כך, למשל, כאשר נפגעו לפני שבועות מיספר שני טירוריסטים ממוצא סורי במרכזה של רומא, בעת שהתפוצץ שם מיטען נפץ במכוניתם, היה ברור לכל שזו תאונה שנגרמה בשל חוסר ידע של החבלנים עצמם בטיפול בחומר הנפץ שנשאו במכוניתם. רק בימים האחרונים מסרה מישטרת רומא, כי היא בודקת אפשרות שאלה שמסרו את מיטעני הנפץ לסורים, מסרו להם מיטעני נפץ ממולכדים בכוונה.
גליון 1952 (1 בפברואר 1975), עמוד 8

זלמן חן, הממונה על יחסי־ציבור והסברה, מישרד־העבודה, ירושלים הקו הסגול לסוריה, בשעות הראשונות של הפריצה. בדאחותי היה אלתו על אותו רכב. הם חטפו פגיעה ישירה, בל האנשים נפגעו ונאדל, שחטף כנראה רק שריטה קלה, נשאר עם הפצועים בשדה במשך כחמש שעות, עד שהגיע כוח- החילוץ. במרחק 30—40 מטר מהם היה מיתתם סורי מאוייש. נאדל הגיש עזרה־דאשונה לפצועים, טיפל בהם, הרים להם את המוראל ודאג לנוחיותם.

















