נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת
גליון 2256, 26 בנובמבר 1980, עמוד 4
ווי ״ רוזנבאום לפני כמה ימים הודיע השגריר האמריקאי בקאהיר, רוי אתרטון, כי הנשיא אנוור אל־סאדאת מתח סופית קו על ממשלת בגין. הוא התייאש מכל אפשרות להגיע עימד. … הם קראו זאת בשבועון זה, לפני שלושה שבועות, במיסגרת הדיווח שלי על שיחותי עם אישים מצריים בעת ביקור הנשיא יצחק נבון ב־קאהיר (העולם הזה .)2253 הנשיא אל־סאדאת יכול היה להגיע מזמן למסקנה זו, אילו קרא ראיון שהעניק מנחם בגין לפני 25 שנים בדיוק להעולם הזה.
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 31
הערבים פשוט מכריזים שיש להם מאבק עם הנשיא אל־סאדאת, אך לא עם העם המצרי.״ אם מצרים רכים מתייחסים כ חשד אל השילום עם ישראל, מתרגזים עד הפרובוקציות התכופות •טל מנחם כגין כדפי העולם הערכי ומהססים כיחס לנורמדיזציה, יש לכך קשר עם קיום הפזורה. … למרבה הצער, המצב הפוך. ״אתם הורסים את סאדאת כעולם הערכי,׳׳ אמר די, כפ שטות תמציתית, איש-עסקים מצרי — שעיקר עסקיו כעולם הערכי.
גליון 2244, 3 בספטמבר 1980, עמוד 30
העולם הרגיז אותו, והוא סבר כי תפקידו העיקרי הוא ״להשיב לעולם״ .המדינאי מס׳ 1 של ישראל היה נתון באויפוריה של מילים, הפציץ את נשיא מצ ריים במיכתבים (השבוע ביקש אותו אנוור אל־סאדאת בנימוס להפסיק) ,נאם נאומי־פולמוס אני טי־עולמיים, אנטי־אירופיים ואנטי״ אמריקאיים באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע. … גם במצריים אין סיכויים רבים לשליחות לינו־ביץ. אנוור אל־סאדאת. אינו רואה כל צורך לעזור לקארטר, כאשר קאר־טר עצמו משועבד לגמרי ללובי היהודי.
גליון 1856, 28 במרץ 1973, עמוד 13
״הזמן צריך לעשות מה שהשכל (של הערבים, כמובן) אינו עושח.״ הבעייה האמיתית היא ״אם סאדאת יכול לקום ולומר לעמו באחד הימים: יישראל קיימת כעובדת־קבע.״ בן-אהרון לא שמע, כנראה, שאנוואר אל-סאדאת, כמו קודמו, קיבל את החלטת מיועצת־הביטחוו ,242 המדברת בפירוש על ״הכרה הדדית בעצמאות, בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית״ של כל המדינות במרחב.
גליון 1806, 11 באפריל 1972, עמוד 9
אין בה הכרה ישירה, ואין בה הסכמה ישירה לשלום. לבן על הערבים להודיע כצורה אל־סאדאת הימהם, היסס, התלבט. לב סוף קרא לגונאר יארינג, ועשה עימו הסכם: ישראל תידרש להכריז על נכו נותה להימוג רק לגבול הבינלאומי, ו תמורת זה תכריז מצריים על נכונותה לחתום על הכרה ושלום. … ך* יטלב זה מת עבד־אל־נאצר, לשימ־ 2חתה הרבה של ממשלת ישראל, ואת מקומו תפס אנוואר אל־סאדאת, אך הוא היה זקוק להסדר עוד יותר מקודמו ה- כאריזמטי, ומיהר להודיע על נכונותו להכיר בישראל ולכרות עימד, שלום רשמי.
גליון 1770, 3 באוגוסט 1971, עמוד 39
פלסטין יוק״ .מה הפלא, שבבוא הכרה בישראל ונכונות לשלום עימה. הנשיא אל-סאדאת סיכן את מעמדו, את עצם חייו הפוליטיים, כאשר בישר שינוי היסטורי זה. … לא הצהרנו על נכונות לוותר על סיפוח, לא עשינו את המחווה הקטנה ביותר כדי לאפ שר לאל־סאדאת להגיד לעמו שלו: מצריים צעדה קדימה לקראת השלום, ישראל הגיבה בוויתור חשוב משלה- .
גליון 1997, 10 בדצמבר 1975, עמוד 21
זו, היא פרובוקציה קיצונית כלפי אנואר אל־סאדאת, שגם שאר מעשי ישר צה״ל הפסיד. עדויות אלה שהיה בכוונתו להביא לבית־המישפם, היו אמורות להבהיר בי לא מגיעים לו כל הרשעה או עונש, שכן,הוא עשה מד, שעושים בולם, ההל בשר־הביטהון ובלה בזוטר שבין הקצינים הבכירים. … אדם הרה־שואד׳ זה, אשר המיסמך הנושא את שמו (״מיסמך גלילי״) על הקמת העיר ימית שיכנע את סאדאת, לדבריו, לפתוח במילחמת יום־ הכיפורים, שוב מופיע עתה כנביא ההתנחלויות.
גליון 1785, 17 בנובמבר 1971, עמוד 15
ניתן היה להבין מדבריו, שסכנה נוראה מרחפת על מדינת ישראל. מצד אחד מאיים עליה נשיא מצריים, סאדאת, בחידוש האש ! ומצד שני מאיימים עליה שר־האוצר ותומכיו בקיצוץ הוצאות הבטחון. … הוא רוצה לקצץ למשה דיין הקמתן של יחידות טנקים נוספות, כדי של־צה״ל לא יהיה במה להתמודד עם סאדאת ומסייעיו הרוסיים. מלחמת צללים. היתד.
גליון 2107, 18 בינואר 1978, עמוד 2
תקופה בד, ארובה, ב מאבק על השלום בין שיני עמי הארץ, במו סעיד חמאמי. הרבה זמן לפני שא- נוואר אל־סאדאת הגד, את יוזמתו חהים־ טורית, הטיף סעיד חמאמי לדרך זו. … הסוסים העלובים שנאו את המצרים אתמול, כשם שהם שונאים את הפלסטינים היום — ׳והם יהללו את הפלס טינים ימהר, בשם שהם מהללים את סאדאת היום. אנשים קטנים, אנשים עלובים, שוטפי־׳מוח שהם עצמם אינם אלא קור בנות של ׳שיטיפת־מוה.
גליון 2100, 30 בנובמבר 1977, עמוד 47
להוציא מספר אוגדות עיראקיות, כל יתר צבאות־ערב לוקים בחוסר ניסיון, באימון, בשיטות לוגיסטיות מפגרות ובמחסור בפיקוד ופיקוח. מאזן סאדאת בעת ביקור בצב או ארצוודהברית לא קיבלה מעולם את נקודת ההשקפה של תוכנית ״מטמון בי״ לגבי האיום או צרכי הסיוע וההתעצמות של ישראל. … מאמרו של קורדסמן פורסם אומנם במיסגרת מסע של לוחמה־פסיכולוגית המיועד להכשיר את הקרקע להג בלת הסיוע הצבאי לישראל — ובשל כך כבר עורר תגובות נזעמות מצד יהודי ארצות־ברית — אבל יש בו היטב חשוב אחד לפחות ו הוא מבהיר כיצד נראית התעצמותה הצבאית חסרת־התקדים של ישראל בשנים האחרונות מהעבר השני של המיתרס — אם בעיני בני־הברית האמריקאים, או בעיני ״הידיד״ החדש, אנואר אל־סאדאת. ע לול להיות מ שו ע ר 272,400 עלול להיות מ שו ע ר 75,000 2,670 1,900 3,300 1,320/220 240,000 2,670 960 1,440 700 670/40 456/76 2,000 3,040 1,200 1,600 504/84 67,100 540 250 530 220 — 600 460 880 400 36,000 586 900 760 30,000 528 750 690 7,300 76 180 130 21,000 2,400 275 מ שו ע ר 410,000 353,000 2,420 1,560 3,000 1,200 600/36 1,200/200 3,000 * בטור ״אפשרי״ של ישראל מופיעים מספרים משוערים של ציוד שישראל יכולה לייצר בכוחות עצמה.
גליון 2119, 12 באפריל 1978, עמוד 53
בהנחיותיו למורים מציליה ברגסון ׳לעוות אף יאת ה־יאמת, וכיותיב גיירסה ומשלו לתולדות היישוב היהודי בארץ :״החכרה ביישוב כולה משתתפת כמאבק, אין הבדלי מעמדות: האינטליגנציה, הפועלים, האי׳ פרים, בני־הקיכוצים, כולם עשו יד־אהת * ״•הזנב השמן של תנומה״, עמיחי, הוצאת שוקן. יהודה סאדאת אמר: לק1רף איסם... נשיא מצרים, סאדאת, אינו מסכים עזימית ושאר הישובים שלנו ב - פתחת-רפיח ישארו במקום.
גליון 2202, 14 בנובמבר 1979, עמוד 27
אם היו בימים הראשונים ספקות בעניין זה, הרי באו תוכניות-האוטונומיד, של מנחם בגין, בתוספת ההתנחלויות האחרונות, וסילקו כל ספק. תהיה דעתו של אנוויר אל־סאדאת כאשר ׳תהיה — מנחם בגין רואה בהס כמים -הכשר לסיפוח השטחים הכבושים, בדרך עקיפה. אל־סאדאת, הנשיא ג׳ימי קארטר ואולי גם מנחם בגין האמינו, כאשר חתמו על ההסכמים, כי תושבי השטחים המוחזקים הם מתונים יותר מאשר אש״ף, וכי על כן אפשר להשתמש בהם כדי להוציא את א׳ש״ף מן התמונה.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 10
רבבות התומכים של השנים 9־ 1978 בתנועת ״שלום עכשיו״ האופנתית, של אחרי ביקור-סאדאת בישראל, ישבו בבתיהם ולגמו מיץ קריר. … הם השאירו בישראל את אלפי האזרחים וחאזרחיות, שנאבקו לשלום ונדחו בבוז על-ידי ״חוגגי השלום״ של בגין אל־סאדאת וקארטר. הפמלייה חגגה בוושינגטון, התעופפה לניו-יורק, כדי לקנח את חגיגת הגויים בשיכרוך נצחוו״יהודי״ניו-יורק, וחזרה לירושלים כדי להפריח יונות־שלום ברחבת הכנסת.
גליון 2157, 3 בינואר 1979, עמוד 9
השיחות שהחלו בין ישראל ומצריים בחודש דצמבר , 1977 לא חר ביקור הנשיא סאדאת בירושלים, היו יכולות להביא להסכמים ואולי גם לחוזה- שלום לפני כמה חודשים. … במשך השנה שחלפה התחזקו המדינות׳ הערביות והתלכדו והדבר מתבטא בהק שחת עמדתו של סאדאת. ייתכן שההפסקה הנוכחית של השיחות מעודדת ומשמחת את מתנגדי חוזה־השלום — הן שלנו והן של הערבים — אבל אוי לאותה שמחה.
גליון 2159, 17 בינואר 1979, עמוד 15
לפני כן כמקום המילחמה הישראלית• דגלו בסיסמה חילונית מובהקת : ״מדינה ערכית, שאפשר למצוא לה פיתרון אל־עדתית דמוקרטית״ .אנוור אל־סאדאת רציונלי, מצטיירת כאן דמותו של וכנסיה בית־כנסת חולם על הקמת מיסגד, בגדאד ודמשק הם הג׳יהאד — מילהמת־הקודש, מיס בסנטדדקתרינה. … בינואר 1979 מעלה הדבר הירהור, ש־אי־אפשר להיתכיחש לו לפני ישנה ורבע הציע אמור אל־סאדאת, במחווה היסטורית חסרת־תקדים, שלום לישראל.
