נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 33
דיבורים בנוסח: הערבים לא יכולים לשתות את הנפט שלהם, סאדאת לא יעז להלחם כי הוא יודע שיובס בחרפה תוך שעות אחדות, גם סיני היא ארץ־ישראל, בימית יחיו מאה אלף יהודים עד סוף שנות השמונים, מבחינה סוציולוגית אין בנמצא עם פלסטיני.״ הם הירהדו היטב באוזני כל הפעילים הציוניים המסורים, שנכחו באולם, כשמיספר ההרוגים הישראליים במילחמת אוקטובר הגיע לאלפים. … למרבה האירוניה, עסק באותו קיץ עצמו אורחו של דיניץ בהכנות המדיניות והשיחות מאחורי הקלעים, שאיפשרו לנשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, לתקוף את ישראל באוקטובר .1973 רוב המומחים לנושא קיסינג׳ר (מעשיו ומחדליו של שר־החוץ־לשעבר יספקו תיזות למאות דוקטוראטים בעשרות השנים הבאות) ,סבורים שהוא היה האדריכל העיקרי של מילחמת אוקטובר, כדי לשבור את .עקשנותה המטורפת׳ של הבוסית של דיניץ, גולדה מאיר.
גליון 2512, 23 באוקטובר 1985, עמוד 10
. • רצונם של הקנאים האיסלא־מיים לנצל את המצב נגד חוזודהשלום עם ישראל ונגד האיש אשר ירש את מקומו של קורבנם האחרון, אנוור אל־סאדאת. נסיונם של הקומוניסטים ושאר י אנשי־השמאל לעורר את זעם ההמונים נגד האמריקאים ונגד השלום־הנפרר עם ישראל. … למובארכ אין כל 1 חשק לסיים את דרכו כמו סאדאת. הוא נקט באמצעי־זהירות סבירים: בעודו מהדק את אמצעי־הביטחון, פתח בדו שיח עם האופוזיציה השמאלית וזד איסלאמית (המקיימת שיתוף־פעולה הדוק בין מרכיביה השונים) .הוא נקט בסיגנון אנטי־אמריקאי חריף ותבע התנצלות פומבית מפי הנשיא רגן.
גליון 2499, 24 ביולי 1985, עמוד 31
אני חושב שזה היה צעד פרובוקטיבי, ושני הצדדים צריכים לעשות כמיטב יכולתם כדי לשפר את המצב. • עבדת גם עם הנשיא סאדאת וגם עם הנשיא מובארב. מה ההבדל ביניהם? האסטרטגיה נשארה כפי שהיתה. כששואלים את מובארס ״אתה נאצר או סאדאת?״ הוא אומר: ״אני מובארב, ואני רוצה להבטיח שהמדיניות של מצריים עכשיו ובעתיד היא אותה המדיניות.״ אולי הטקטיקה והדרכים לפיתרון הבעיות השתנו, והוא דן בבעיות בדרכו שלו — אבל באותה הפוליטיקה ובאותה המדיניות
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 4
שרה ברייטבך• ,־ברק דרוש: קאמוס על התעתיק הנכון של מילים ערביות (״מיקטרת מבית סאדאת״ ,העול הזה .)21.10.87 תמהני על השלם הזה, המקפיד כל־כך בתעתיק הנכון של מילים ערביות עד כדי כך שהוא זו לשונו: נעמי אדווה(״העולם הזה״ )3.2.60 .מקו סדנא וקר...־ והתאהב בה. … דויד מנע, שגם שמו מופיע בכתבה, הוא חבר מועצת העירייה מטעם הליכוד. סאדאת, מיקטרת וידיד כיברית זה לא קיברית מבחין בין חית ערבית רפה לבין חית ערבית רגילה, בציידו את החית הרפה בגרש (ח׳) נכשל עכשיו נכשל בתעתיק המילה הערבית לגפרור.
גליון 2715, 13 בספטמבר 1989, עמוד 47
אלא משום שהלוחם ללא מדכאות, שרון, בכך שצלח את תעלת סואץ מערבה, בראש אוגדתו, בקרבות מריס שניהלו פיקודיו וחייליו במלחמת יום הכיפורים , 1973 הוא שתרם לכך שאנואר סאדאת הגיע לירושלים. אילו היה סאדאת צולח את התעלה מבלי צליחה נגרית ישראלית, אי־אפשר היה להעלות כלל על הדעת שהנשיא המצרי, שנרצח בגלל השלום, היה נענה ליוזמתו של בגין ומופיע ב־ 1977 לשיחות שלום בישראל.
גליון 2046, 17 בנובמבר 1976, עמוד 24
תגובתו המזלזלת, שפורסמה גם היא בכל העולם :״אין שום חדש בהצעותיו של סאדאת.״ התשובה הנבונה היתה צריכה להיות : ברכה לסאדאת, היענות חיובית עקרונית לעמדתו, תוך הצגת העמדה של ממשלת ישראל לגבי הפרטים. תחת זאת נתקבל הרושם, כי תשובת ישראל לדברי־השלום הסבירים של סאדאת היא שלילית. רושם זה נתחזק כאשר באו אנשי־הקונגרס לישראל, שמעו מפי הדוברים הרישמיים את הפיזמון הישן : ״גבולות בני־הגנה״ ללא פירוט, שלילה טוטאלית של שיתוף אש״ף בוועידת- ז׳נבה. … אבל עד כה היא קיוותה להינצל ממשא־ומתן לשלום, בעזרת אש״ף. החשבון: סאדאת ידרוש את השתתפות אש״ף בתהליך השלום, אש״ף עצמו מתנגד להסדר עם י שראל, וכך יישמר הקיפאון.
גליון 2324, 17 במרץ 1982, עמוד 62
לפי אותה שיטה מנתח מילסון את תגובת הפלסטינים על יוזמת אל־סאדאת, שאותו ליווה מילסון בביקורו בירושלים, מטעם השילטון הישראלי. … האמת היא קצת יותר מורכבת. כשבא אל־סאדאת האמינו רבים כי יצליח ביוזמתו הנועזת לשכנע את היהודים לספק את מאווייהם הלאומיים של הפלסטינים. גם ראשי אש״ף המתינו. כאשר התברר כי אל־סאדאת נמנע אף מלהזכיר את אש״ף בנאומו בכנסת, קל וחומר שוויתר בקמפ־דייוויד על ההכרה בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו, ושגם ״האוטונומיה המלאה״ פורשה על־ידי ממשלת־ישראל כהכשר לסיפוח הגדה והרצועה — לא נותר אף אדם אחד בעם הפלסטיני שלא סבר כי זוהי בגידה.
גליון 2273, 25 במרץ 1981, עמוד 57
* חעולשיח עי ״ו 2 0 *1ז * א ערב החופשית קטע של ראיון המופיע בפרק זה, שבו נשאל נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, על הנטיות הפרו־גרמניות שלו ושל כמה בהבריו בשלבים הראשונים של המילחמה העולמית, חופף דברים שאמר באחד הפרקים הקודמים של עמוד האש אנה״ר אל-נוסייבה, שצונזרו מתוך הסידרה. לוסין :״הפרופסור יהושע פורת קבע שזיקתו של המופתי הירושלמי לנאצים היתה יותר אידיאולוגית. אצל סאדאת איש מהפרופסורים לא העיר דבר. שאלתי אותם, שהרי סאדאת אומר כמעט את אותם הדברים שאמר נוסייבה, הוא הרי אומר, אויבו של אויבי — הוא ידידי׳ ,וזה נאמר עם התקרבותו של רומל למצריים. אז פורת, שאמר על נוסייבה שהוא מדבר כעורו־דין, העיר על דברי סאדאת, זה אותנטי,. ״אם להישאר בנושא זה: את הקטע, ש בו רואים את המופתי הירושלמי בתנועה, מצאתי בבונדס־ארכיב הגרמני בקובלנץ.
גליון 2169, 29 במרץ 1979, עמוד 41
:אשם ואינו זק מיוחמות,־־ אמתו אשתו של מיילד דני מגדיר את עצמו כיימני קי צוני: ״יש בשלום הרבה פירצות, אבל אפילו אני מודה — סאדאת עשה כאן צעד ענק. משהו חזק מאד נישבר כאן — הנה, המנ היג של המדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר יוצא כחלוץ ואומר לעם הערבי: אני מכיר בישראל.״ ״ירח׳הדבש שלנו יהיה ליד הפירמי דות,״ קבעה חברתו אירים ,״שייט על הנילוס, ומועדון לילה אכזוטי.
גליון 1730, 28 באוקטובר 1970, עמוד 13
בבואה לאמריקה אמרה גולדה מאיר שאינה מכירה את אטזאר אל־סאדאת, ואינה יודעת לאן מועדות פניו. (מנימת דבריה אפשר היה להבין שכוזנתה היתה לומר :״נאצר ניכסון וגולדה (בכית הלבן) מועד חדש להפסקת-האש, מבלי שהדבר ייראה בנסיגה מעמדתה הקודמת. … אולם למעשה מצטרפים מעשיה של הממשלה החדשה לתמונה ברורה למדי, המגלה את כוונותיה. בין השאר: • אל־סאדאת חזר על נכונות ממשלתו, בעיקבות החלטת עבד־אל־נאצר, להכיר בקיומה של מדינת ישראל ולתת מעבר לספינותיה בסואץ, תמורת נסיגה מן השטחים המוחזקים.
גליון 2231, 4 ביוני 1980, עמוד 48
ליד המלון מנה האוז, כמאה מטרים בלבד מביתה של ג׳יהאן אל־סאדאת הבת. הפתיחה החגיגית של המים־ על תיערך בחודש ספטמבר בנוכחות כוכבי-קולנוע, המשמשים כ־שגריריה של החברה, כמו קרי גראנט, ושחקן הכדורגל קווין קיגן, שחתם לאחרונה חוזה עם פאברג׳ה לפירסום סידרת ברוט .55 הפתיחה תהיה בחסותה של ג׳יהאז אל- סאדאת האם, תהיה זאת חגיגה מר חבית, כי הכוכבים ישמחו לבוא גם הפעם לישראל ולמצריים.
גליון 2236, 9 ביולי 1980, עמוד 32
יותר מכל אדם אחר, מילבד משה דיין, נושא גלילי באחריות למדיניות שהביאה למילחמה. בשעתו גילה אנוור אל־סאדאת כי החליט סופית על פתיחת מיל־המת יום־ד,כיפורים כאשר קרא שמיפלגת־העבודה קיבלה את ״מיס״ מך גלילי״ — מצע־המיפלגה לקראת הבחירות של , 1973 שנתקבל כתוצאה מאולטימטום של משה דיין, ושנוסח עלי־די גלילי. … היה זה כימעס קוריוז, שעל מינויו החדש של גלילי נמסר באותו שבוע שבו הקרינה הטלוויזיה הישראלית כתבה ארוכה על המיל יארדים שהושקעו בימית, אשר ילכו לטימיון ביום שבו תימסר ה עיר הבנוייה־לתיפארת למצרים.״ בשיחתו עם העולם הזה אמר אגוור אל־סאדאת כי לא מיסמך- גלילי בילבד גרם להחלטתו — אך שהידיעה על מיסמך זה חיזקה בו את ההחלטה לפתוח במילחמה.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 5
אני משוכנע שמאחרי ויתוריו של מנחם בגין מסתתר איזה רעיון גאוני לטרפד את כל העניין בצורה בה יראה כאילו היה זה אנוואר אל־סאדאת שהכשיל את השלום. בצורה זו יצליח בגין לשפר לישראל את תדמיתה בעיני דעת־הקהל העולמית. … עוזי ומירח צפריר, לוס אנג׳לס ביצת השלום מנחם בגין ואנוואר אל־סאדאת הטילו ביצה בקמפ־דייוויד: ביצת השלום.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 41
כאלה היו שני אנשי־הטלוויזיה שחשו לקאהיר מייד אחרי ביקורו של אנוור אד־סאדאת בירושלים — אלכם גילעדי, ואהוד יערי. … חידלונה העיקרי של הסיפרות הישראלית בולט לנוכח התפקיד שמילאה הסיפרות המצרית בשינוי ערכי העם המיצרי לאחר מילחמת יום־ד,כיפור, שאיפשר את ביקורו של סאדאת בירושלים. תי אסרו! הורוביץ: פולחן הנוסטלגיה הדמות הרעננה והמקורית ביותר בתיאטרון הישראלי היתה בתשל״ח דמותו של המחזאי דני הורוכיץ, שמחזהו צ׳ארלי קאצ׳רלי, שהועלה על במת החאן הירושלמי, העלה את פולחך ד־,נוסטאלגיה הישראלי על מיזבח של זרדים.
גליון 2255, 19 בנובמבר 1980, עמוד 52
יעיד על כך הפתק שאותו שיגר במהלך הישיבה עורך־הדין פאפו אל דובר-הרשות משה עמירב :״שים לב איך המנכ״ל מסובב סביב האצבע הקטנה שלו את חברי־המליאה.״ עם אל־סאדאת, היו בעלי משמעות חד שותית מהמעלה הראשונה, ושונה מביקור שיגרתי של פרס בהולנד או בארץ אירו פית אחרת. … הוכחה גלויה לכוונותיו של לפיד ניתנה בשבוע שעבר, כאשר מישלחת מיפלגת־העבודה -שימעון פרס, אכא ארן וחיים כ ר ־ ל ב — נסעה לקאהיר לפגישות עם הנשיא אברור אל-סאדאת ועם ראשי מיפלגת״השילטון שם. לפיד הורה למנהלי הרדיו והטלוויזיה לשלוח כתב טלוויזיה, שהוטל עליו לסקר את מיסגשי המישלחת.
גליון 2256, 26 בנובמבר 1980, עמוד 24
האם י ע רו ך ירוחם מעול ה פגנ הבס עו די ה. 9עם מלאת שלוש שנים ליוזמת השלום של נשיא מצריים אכוור אד־סאדאת צפה הנשיא בסרט שצולם בעת נאומו בכנסת. בסרט נראה עזר וייצמן מעביר פתק למנחם כנין• אל־סאדאת סיפר למקורביו שפעם שאל מה היה כתוב בפתק הזה, והתברר לו שווייצמן כתב :״האם ממתינה לנו מילחמה חמישית ן״ 9העיתונאית סמדר פרי מספרת כי לפני שלוש שנים, אחרי שנשיא מצריים הודיע בנאומו כי הוא מוכן לבוא ולדבר בכנסת בישראל, התקיימה בתל־אביב ישיבה שבה דנו אם באמת מתכוון אל־סא- דאת למה שאמר.























