נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת
גליון 2113, 1 במרץ 1978, עמוד 2
אני מתכוון לגילוי בגיליון שעבר (העולם היה זה, ללא ספק, הצילום הטוב ביותר שצולם במהלך ביקורו של אנוואר אל-סאדאת בישראל. הוא שיקף והביע, יותר מכל אחד ממאות אלפי הצילומים שצולמו בידי מאות צלמים במרוצת הביקור, את תחושת הקירבה המפתיעה, שנוצרה כתוצאה מביקורו של סאדאת בירו־ מושתלב עזאם* זכות ראשונים התמוגה האוריגינדית שד שער אחת משלוש הטובות בעולם שער ״העולם הזה״ ()2000 תחושה מהממת טאליטריות גם יחד.
גליון 2115, 15 במרץ 1978, עמוד 26
ארגוני־הטירור הפלסטינים לא הסתירו את מדיניותם וכוונותיהם להכשיל כגל חדש של מעשי- טירור את יוזמת השלום של הנשיא סאדאת. כידי ממשלת־ישראל היו כל הנתונים על כך כעוד מועד. … אין ספק כי ההחלטה להימנע מכל יוזמה ישראלית למילהמה כ טירור היתה החלטה שקולה ונכונה• נקיטת יוזמה כזו היתה מוסיפה לתדמיתה השלילית של ישראל כמי שמנסה להכשיל את יוזמת השלום של סאדאת, לא רק כאמצ עות התנחלויות. יוזמה כזאת כרד כה גם כהסתכנות כפגיעה כאזרחים חפים מפשע, כנשים וכילדים, החיים כצמידות לכסיסי אר- גוני-הטירור הפלסטינים, דכר שהיה מקומם עוד יותר את דעת• הקהל העולמית נגד ישראל.
גליון 1978, 1 באוגוסט 1975, עמוד 16
אפילו יוסכם (או כבר הוסכם) על מעמד משותף בעת החתימה, או לקראת החתימה, בז׳נבה או במקום אחר, אין סאדאת יכול להרשות לעצמו לקרוא לזה ״משא־ומתן פנים־אל־פנים״. כהכריזו על כך כפה מלא, תקע רכין יתד כגלגל עגלתו של סאדאת. הוא הכריח את נשיא מצריים להתנגד, להכחיש, להתגונן מפני מכקריו הלאומניים מחוץ ומכית, ודווקא כרגע עדין מאד כטצריים.
גליון 1983, 3 בספטמבר 1975, עמוד 27
הסכנה הגדולה ביותר שריחפה על ישראל במישור הדיפלומטי — גירושה מעצרת האו״ם — נמנע בסוף השנה רק על-ידי התערבותו של אנוואר אל-סאדאת, איש-המרחב, שהטיל את כל כובד מישקלו על כף־ המאזניים נגד הגירוש. … במקום הלאומן הדתי בא איש מתון, המלך חאלד, שנתן לסאדאת גיבוי מלא. חתירתו של סאדאת להסדר־ביניים עם ישראל, והחשש שמא הוא מבקש לפרוש מן המאבק הכלל-ערבי, גרמו לתמורה המוזרה ביותר של השנה בעולם הערבי: התקרבותו המהירה של המלך חוסיין אל נשיא סוריה, חאפז אל־אסד.
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 2
״הגישה החדשה״ ,שנועדה לתרום לפריצת הדרך לחידושו של המו״מ, קובעת שמאחר שבעיית הצהרת העקרונות היא כיום המיכשול העיקרי להמשך המו״מ, יש להתעלם ממנה בשלב זה ולמצוא קודם נוסחה משותפת לגבי עתיד הגדה המערבית ופתרון בעיית ההגדרה העצמית לפלסטינים. רעיון זה הוצע בשעתו על־ידי סאדאת לממשלת־ישראל, אולם במשך כחודשיים היא לא הגיבה עליו. רק באחרונה, בעת פגישתו של דיין עם שר־ההוץ האמריקאי, אימץ למעשה דיין את הרעיון של אל־סאדאת, שתואר בידי אמצעי־התיקשודת כיוזמה מקורית שלו.
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 4
ל וח א^1־111 ..חגיגות ה שלוס״ ״ועדת אירועי־השלום״ ,שהתכנסה השבוע, נאלצה לבטל תוכנית שהוכנה זמן קצר אחרי ביקורו של הנשיא אל־סאדאת בירושלים. מתוך הנחה שחתימת ההסכם קרובה, תוכננו אז ״חגיגות השלום״ על פני שנה שלמה ונועדו להשתלב בחגיגות ה־ 30 של המדינה. … הטכסים המרכזיים ייערכו עם צאתו של ראש־הממשלה מנחם כגין לוושינגטון, וכן כיום כואו של הנשיא אל־סאדאת לחתימת ההסכם כירושלים. האמת היא שהרעיון, לוותר על הנפט בסיני תמורת הסרת התביעה להצבת קציני־קישור מצריים ברצועת עזה, הועלה בישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון והיו שותפים לו מיספר שרים.
גליון 2177, 23 במאי 1979, עמוד 61
.״ הרצל מפנה את תשומת־הלב לעובדה שבראש שלוש המדינות שחתמו על הסכם השלום במיזרח־התיכון עומדים מנהיגים בעלי נטיה דתית חזקה: קארטר — ומינהגי ״ראשון בכנסייה״ שלו, סאדאת — ואמו נתו החזקה באיסלאם וייראתו בפני דתות אחרות, ובגין — שמטיבעו הוא איש חזון ואדם מאמין. … ״צפויות התפתחויות חיוביות בסעודיה: היא תהיה לצד סאדאת כבר בתקופה ה קרובה — תוך חודש־חודשיים, ולצד יש ראל ומצריים במילחמה.
גליון 2174, 1 במאי 1979, עמוד 6
ה״קליק״ שבמותו הרגשנו בשימחה ובהתרגשות באותו יום, בימעט אבוד, שבו הגיע סאדאת לארץ. לי רעיון. קטונתי מכדי לבצע אותו בעצמי ולבן אני פונה אליכם, אנשי העולם הזה. … ניתן להוסיף לרשימת מילותא ״המעוברות״ של תם עוד כהנה וכהנה. לדוגמא: חרטום אנכי — חרא! אנוואר סאדאת — אנוס! טיפול- שיניים — טיפש ! חוסה וקידושין — חוקי.
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 2
עיתונים ל בני ם ־ כטחאה ידחה טכס פרס נו בללש לו ם * נוכח השמועות שהגיעו מקאהיר בדבר כוונתו של גשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, שלא להשתתף ביחד עם ראש־הממשלה מנחם בגין בטכס הענקת פרס־נובל לשלום, העומד להיערך בעשרה בחודש הבא באוסלו, אם לא ייחתם עד אז הסכם השלום, לא מן הנמנע כי הטכס יידחה. … הם טוענים כי בגין דוחף במתכוון לעריכת ועידת־פיסגה משולשת נוספת, בינו לבין הנשיאים קארטר ואל־סאדאת, שבה יוסרו, כך הוא מקווה, כל המיכשולים בדרך לחתימת הסכם השלום.
גליון 2126, 31 במאי 1978, עמוד 58
ה ספר מעניק לקוראים בו ממד אחר של אהבת הארץ ועברה הלא־דחוק. נשיא מצ ריים, אנוואר אל־סאדאת מתאר באו- טוביוגראפיה שלו סיפור חיי (הוצאת עידנים) את חייו מכפר־היולדתו ועד לטיסתו לירושלים. זהו ספר מרתק, שבניגוד לאו־טוביוגראפיות של מנהיגים ישראלים כ- גולדה מאיר, אכא אכן, משה דיין ומנחם כגץ, הכנסותיו קודש לקרן לשי פור החיים בכפר־מולדתו של סאדאת. כתבי •עת תמונת מצב שבוע הספר העברי הפך בשנים האחרו נות אירוע, למענו מפרסמים עיתוני ו* שנתוני הסיפרות גיליונות מיוחדים, ה משקפים נאמנה את חיי הסיפרות בארץ תוך שהם נותנים תמונת מצב שלהם.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 36
לכן רבצה קללה על המיפעל הזה, מאז יומו הראשון. ביגלל ימיות, כך אמר אנוור אל־סאדאת, הוא נתן את הפקוחה לפתוח במילחמית יום־ הכיפורים, שכה נשפכו נהרות של דם ודמעות. ביגלל ימות ביימעט ונסגרו שיערי השלום, שנפתחו על-ידי אל-סאדאת. אם יכיא פינוי הפיתחה להסרת !הקללה הזאת, תהיה גו כרכיה אוי ב ת ך* טלפון כמערכת העולם הזה ציל־ וכדרכו בכתבים חדשים אמר לח מילה י י צל.
גליון 2149, 9 בנובמבר 1978, עמוד 2
הסיבה, כפי שמסבירים מקורביו: בגין אינו רוצה שהמשא־והמתן יסתיים לפני ה־ 19 בנובמבר, יום־השנה לביקורו של הנשיא אל־סאדאת בירושלים. דכר זה היה מאפשר לנשיא המצרי להציג את ההסכם כפרי כילעדי של יוזמתו. חתימת השלום במועד מאוחר יותר, ערב קבלת פרס נובל לשלום באוסלו, או במועד אחר, תאפשר לבגין להתחלק עם אל־סאדאת בתהילה. בפה חו ד ה גו רדה באמת?
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 43
איש־השנה חומייני חולל מהפכה כבירה באיראן, השליט בה מישטר קנאי אלים, גרם להתעוררות דתית גם בעולס הערבי ובשאר ארצות האיסלאם, הטיף לסילוק ישראל מירושלים הקדושה. בקצה השני של הבמה עמד אל־סאדאת, איש־המרחב של תשל״ח, כשהוא מטיף לשלום עם ישראל ופועל לבדו. … רוב הניצחונות האלה לא היו אפשריים בלי האיש שהחזיק את אצבעו על עורק־החיים של העולם המערבי — השייח׳ אל-ימאני. חומייני מלהיב ומטיל אימה. אל־סאדאת הוא אמן הדראמה ויחסי־הציבור. עראפאת מפליא בכישרונו לשמור על אחדות התנועה רבת־ר,פלגים שהוא עומד בראשה, ובמאבקו להשגת ההכרה בלגיטימיות.
גליון 2306, 11 בנובמבר 1981, עמוד 10
ך* טענה העיקרית של ממשלת־בגין, כאילו סותרת התוכנית את הסכמי קמפ-דייוויד, היא חסרת בסים. כשבא הנשיא אנוור אל־סאדאת לירושלים, השמיע באוזני הכנסת תוכנית המתאימה בדיוק לעקרונות פאהד. אל־סאדאת לא הסתיר מעולם שהוא חותר להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, שאינו משלים עם סיפוח ירושלים המיזרחית לישראל, ושעל ישראל לסגת מכל השטחים שכבשה ב״.1967 ׳ולה עו בהי ^ דבר הקרוי ״תוכנית פאהד״ ,על שם יורש־העצר י י סעודי, האיש החזק בממלכת־הנפט, אינו תוכנית.
גליון 2452, 29 באוגוסט 1984, עמוד 3
בני נפתלי, ראשון־לציון כשחזר הנשיא אנוור אל־סאדאת מביקורו ההיסטורי בירושלים, הוא מיהר לרווח על צערו המדיני לקודמיו על כס השילטון — מומיות הפרעונים שבמוסיאון הקאהירי. אחרי שהקשיב בסבלנות להסבריו על ישראל, הפתיע אותו אחד הפרעונים בשאלה :״תגיד, יוסף עוד מנהל שם את העניינים?״ ״איזה יוסף ״.ביקש סאדאת לדעת. ״יוסף בורג, כמובן!״ לשמע התשובה החיובית, אפילו הספינכס של גיזה חייך בהקלה .
גליון 2407, 19 באוקטובר 1983, עמוד 35
חצוצרני הצבא הישראלי הריעו תרועת־ברכה, וכשאלפי ישראלים מנופפים בדגלי האהום־לבדשחור המצריים שרכשו זה עתה, יצא מן המטוס הנשיא אנוור אל־סאדאת ב״שליחות קדושה׳ ,לדבר במישרין עם העם בישראל על השלום. … בשעות המאוחרות של אחר־הצהריים כמעט כל ישראל — וגם רובו של העולם ידע שפרצה מה ששר־הביטחון, משה ריין, כינה ״המילחמה לחיים ולמוות.״ :1977 סאדאת *ץ תי דקות לפני השעה שמונה במוצאי השבת — שעת הנחיתה הערבית נבחרה בקפרנות, כרי שלא לחלל את השבת היהורית — התקרב חייל ספרדי ברגע מותו( 1936 ,צילום של בו ב קאפה) נחלים של פצצות























