נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת
גליון 2246, 17 בספטמבר 1980, עמוד 6
לכן, מחובתי ד,ברורה, כראש־ממשלה, לשרת את בני עמי — או לפחות את 20 האחוזים שעדיין סבורים שעלי להמשיך לכהן כ־ראש־ממשלה (לפי סקרי דעת־הק־הל האחרונים) — ולסייע להם לה גיע ל־ 200 אחוזי אינפלציה, השי עור הגבוה והמרשים ביותר שנרשם אי־פעם במדינה מערבית כלשהי. במיטב האיחולים לך ולגברת סאדאת, שלך, מנחם בגין. נ. ב .זהו מכתב זהה כמעט לזה שמר בגין שלח לנשיא אל- סאדאת, כדי להסביר לו את חוק- ירושלים הגאוני של גאולה כהן, אשר השפיע על אויבינו וריפה את ידי ידידינו.
גליון 2239, 30 ביולי 1980, עמוד 34
תחילה היתה המישלחת צריכה לבוא לביקור־תגמול, אחרי ביקור מישלחת מפ״ם במצריים. לאחר־מכן החליט הנשיא אל־סאדאת כי המישלחת תהיה ״לכל המיפלגות״ בישראל, כנראה אחרי התערבות השגרירות הישראלית. … בינתיים בא רק עיתונאי מצרי יחיד, עבד־אל־סתאר אל־טאווילה, עיתונאי שמאלי ותיק התומר במדיניות אל־סאדאת. הוא עומד לכתוב 20 מאמרים על רשמיו בישראל, כולל שהייה בקיבוץ גבולות.
גליון 2244, 3 בספטמבר 1980, עמוד 22
הביטו על הכיס שלי, אין בו שום מפתח. המפתח נמצא אצל השכן שלי, סאדאת.״ 0למישמע הנחייתו של בגין לשריו, להלך בקומה זקו פה חרף עזיבת השגרירויות את ירושלים, העירה ח״כ ח יי קח גרוסמן ממפ״ם רק אם הוא ישיר להם בקביעות את התיקווה, יצליח בגין לש מור על קומתם הזקופה של שריו.״ ! … 0אחרי ששגריר ישראל במצריים, אליהו בן־אל־ישר, נפגש לשעתיים עם הנשיא אנוור אל-סאדאת, הוא מיהר. לבוא לישראל, כדי לדווח לראש־הממשלה על פרטי השיחה, אך לא הביא עימו איגרת כלשהי מהנשיא המצרי.
גליון 2230, 28 במאי 1980, עמוד 4
למחרת הצהיר נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, כי הדילול הוא צעד מעודד לקראת שלום וכי ישקול להתיר מעבר בתעלה של מיטענים המיועים לישראל. … ד ה> הראיון של אורי על אבנרי עם אנוור אל־סאדאת (״העולם הזה״ .)2223 כולנו יצורי־אנוש ואין ספק ש־מערכי הנפש שלנו מושפעים גם ממחוות שוליות של נדיבות מופג נת• אורי אבנרי זכה לקבלת פנים חמה מאד במצריים, ואפשר לומר שהיתה לסאדאת סיבה להעדפת אבנרי על פני עיתונאים ישראליים (המשך בעמוד )6 העולם הזה 2230
גליון 1832, 11 ביולי 1972, עמוד 34
בעזרתן של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע אשר לתוצאות צעדו של הנשיא אל־הסובייטיים) (הוצאת המומחים סאדאת הרי הטעות בדיבורים אלה היא ההתייח סות לצעד זה כאל תימרון, שבו רצה למצוא חן בעיני האמריקאים. הדיבורים על העיתוי, לפני הבחירות באמריקה או אחריהן, הם דיבורים בעלמא, משום ש החלטת אל־סאדאת הוכתבה על־ידי שי קולים פנימיים, לאומיים ועולמיים.
גליון 1762, 9 ביוני 1971, עמוד 22
לכן אך טבעי הוא כי ההשוואה של אל- סאדאת צילצלה באוזני ישראלים רבים כאיום בהשמדת ישראל. … העיקר הוא שגם אחרי חתימת ההסכם שלו עם פודגורני, לא שינה אל־סאדאת את עמדתו הבסיסית: הסדר־ביניים תמורת נסיגה חלקית, שלום רשמי תמורת נסיגה שלמה לגבולות ר,־ 5ביוני . 1967 על כך יש צורך להתווכח, בתים השנה הרביעית של המלחמה שלא נגמרה.
גליון 1759, 19 במאי 1971, עמוד 19
השבוע התחוללה במצרים המהפיכה החשובה השניה. אנוואר א־סאדאת, הכפרי ממצריים העילית שירש את נאצר במקרה, הדיח את כל צמרת השלטון המנגנונית של מצריים מימי נאצר, בנסיון להשתחרר מהמכונה המנגנונית, שהפכה מאמצעי שלטוני לכוח בפני עצמו. אין זה משנה מה הניע את סאדאת לכך, בכתב, בעל־פה ובטלפון לעזרה׳ וטובות והלוואות• כשלא נענה, זכה באיומים.
גליון 1750, 17 במרץ 1971, עמוד 35
. • הממשלה היתד, משוכנעת שהערבים לא יסכימו לעולם להסכם־שלום רשמי עם ישראל. אולם עבד־אל־נאצר, ואחריו אל־סאדאת, הכריזו על נכונות זו. הגיע הזמן לשים קץ לניהול החובבני של העניין הגורלי ביותר כדורנו. … יש רק טענה אחת צודקת בדברי חבר־הכנסת לנדאו היום, והיא שבלי הפלסטינים השלום יהיה פגום. הוא הזכיר את דברי הנשיא אל־סאדאת, לא בצורה נכונה, ובוודאי לא בהקשר הנכון ובפירוש הנכון, אבל גם אני רוצה לומר שבלי פיתרון הבעיה הפלסטינית — השלום שיושג הוא פגום. ...הנשיא ניכסון אמר עכשיו בפירוש ש־ ״לא ייתכן הסדר בר־קיימא במזרח התיכון, מבלי לטפל בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.״ הנשיא ניכסון הכיר בכך, סיס־קו לפני חודש, הכיר בכך, המלך חוסיין אמר שאחרי השלום, אם הפלסטינים ירצו מדינה פלסטינית בגדה ובעזה, הוא מסכים.
גליון 1773, 24 באוגוסט 1971, עמוד 13
. ״...כל מה שהצליחה תנועתנו הלאו־ימית מיום קומה להשיג מהערבים, בנסיון אין־סוף להידברות, להבנה, להסדרים ולהסכמים, היה עד כה הכרות בדיעבד בעובדות שייצרנו בניגוד לרצונם.״ הצעת השלום של סאדאת אינה הליכה לקראתנו, אלא מנוף לסילוקנו. … הנה הפסוקים העיקריים: מה עלינו לעשות כדי לקדם את על סמך מה אפשר לטעון כי נכונות אל־סאדאת לכרות חוזד-,שלזם אינה כנה, כאשר ממשלת ישראל מסרבת להעמיד את הדבר במיבחן ודחתה את ההצעה על הסף, מפני שהמנהיג המצרי לא הסכים לתכתיב הישראלי בענייני הגבולות?
גליון 1970, 4 ביוני 1975, עמוד 16
הרעיון עצמו נולד כאשר הכריז אבודאר אל־סאדאת שהוא יפחה את התעלה ב־ 5ביוני. למרות שה־נשיא המצרי התחייב לכך מראש, הוא הצליח להציג את המעשה, בלפי דעת־הקהל העולמית, כמחווה מצרית לקראת השלום. … #כלפי דעת־הקהל העולמית, שוב לא היד, ערך למעשה שנעשה בצל פגישת פורד־סאדאת. כך, כמו תמיד, התיישבה ממשלת יש־ראל בין שני הכיסאות.
גליון 1941, 13 בנובמבר 1974, עמוד 10
״ להיפך: היה ברור שיקרה ההיפך. .מתחת לשולחן היה קיים הסכם בין אנוואר אל־סאדאת והנדי קיסינג׳ר, והסכם מקביל של נשיא מצריים עם מלך ירח ונשיא סוריה, תוך תיאום עם המלך פייצל זנסיכי־הנפט• גם הסובייטים שותפו, איכשהו, בהסכמה כללית זו. … עמדו מאחוריו אינטרסים מוצקים : האינטרס החיוני של סאדאת בהמשך הנסיגה הישראלית בסיני, האינטרס של סוריה לקבל חלק נוסף מן הגולן הודות ללחץ כל־ערבי על אמריקה וישראל, האינטרס של פייצל לשמור על ההגמוניה האמריקאית במרחב, וגם להבטיח את קיומו של חוסיין, שכנו ועמיתו המלכותי.
גליון 1776, 13 בספטמבר 1971, עמוד 8
מי שחשש שמותו של גמאל עבד־אל־נאצר, איש־השנה של תשט״ז, שנפטר בימים האחרונים של תש״ל, יקבור את סיכויי השלום — טעה. בחסות יורשו, אנוואר אל־סאדאת, קם במצריים מישטר פחות יומרני, יותר מעשי. … לא היד, זה פסוק חד־פעמי. כימעט כל מעשיו של אל־סאדאת, לפני ואחרי כן, הוכיחו כי זוהי תוצאה אובייקטיבית של האקלים החדש במצריים.
גליון 1796, 2 בפברואר 1972, עמוד 11
באותו רגע דיבר אלון על נשיא מצרים א;ואר אל־סאדאת. אלון, שלא הבין מדוע התשואות, הגיב בתקיפות :״לאיש הזה לא מגיעות מחיאות־כפיים! … ,שמע בחו״ל כמה בדיחות טובות המתהלכות כיום בחוצות קא־היר — עיר הידועה בשל ההומור המלגלג שלה. בדיחה מצרית אחרונה :״אנואר אל־סאדאת אמר ש־ 1971 היא שנת- ההכרעה. אבל הוא לא התכוון ל־ 1971 לפי ספירת המוסלמים.״ המוסלמים סופרים כידוע את הזמן מאז הנוצרים, אלא ל־1971 לפי ההג׳רה, הגירת מוחמד הנביא מעיר־מולדתו מכה.
גליון 1986, 24 בספטמבר 1975, עמוד 4
קיפיגג׳ר טען כי: הלחצים בהם נתץ עתה סאדאת עלולים להשפיע על מצב ליבו, אחרי שבעבר כבר למה:פעמיים כהתקפותל 4 בדיד לצון אמר קיסינג׳ר, כי לא להתמדלב נופף לסאדאת, :כדאי לגרום *מלד בגלל התעקשות על מועד העברת שאם * ־ • ^ רריח רמה^ ׳ן וד — ליבו של סאדאת כ׳ אם ידרשו יתיר את כמועצת עיריית חיפה, הוא המועמד כעל הסיכויים הגדולים ביותר לרשת את מקומו של יוסף אלמוגי בראש־העיר, כשזה יתמנה ביו״ר הנהלת הסוכנות.
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 10
הבונקר המצוי ** שמעות וחומרת מחדלה זה של ממשלת ישראל ׳ ^ 1בולטות במיוחד על רקע השוואת הנעשה, בתחום זה, בצד המצרי. עוד בטרם המילחמה כבר ידע סאדאת, והגדיר היטב לעצמו ולאחרים, מהי המטרה המדינית, שלשמה יפתח במילחמה. ממנה השכילו סאדאת והצמרת הצבאית המצרית להפיק את המטרה האיסטרטגית־הצבאית, ואף ליישם אותה באמצעות הגדרת היעדים המערכתיים המתאימים ועיצוב התוכנית המיבצעית להשגתם .
גליון 2106, 11 בינואר 1978, עמוד 6
יש להניח, על סמך תוצאות הבחירות האחרונות בישראל, ש זה כאין וכאפס לעומת הסיכון שלוקח על עצמו סאדאת. כשלון צעדיו יכול ל הביא, כדבריו, להתפטרותו או למקסימום להרצח׳ו. … תיס בנגור״ תיזציה שלב גין פרס נוכל — למדינת ישראל העתונות ודעת־הקהל העולמיוז מציעה לתת לנשיא סאדאת את פרס נובל לשלום עבור יוזמתו. עיני אינה צרה בו אך ב הצעות אלו, בא לידי ביטוי היחס האיום והמזלזל של העולם כולו למדינת־ישראל ועם ישראל.
גליון 2101, 7 בדצמבר 1977, עמוד 49
האכזבה מהמהפיכה המצרית היא תמ־צית סיפרו של ואגיה גאלי ** בירה במועדון הסנוקר עתה, כאשר מערכת היחסים בין מצרים לישראל מתחילה לקבל ממד המניח את הדעת, למרות סימני השאלה המרובים המרחפים באוויר, הרי שתיאור האווירה וההווי של האינטלקטואלים המצריים במהלך שנות ה־50׳ מטיל אור על הקרקע בה צומחת האהדה לנשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת בארצו, לאחד ביקורו חסר התקדים בישראל. … יי 011111 0 ^ 1.1הקדים ב־10 שנים את העיתונאים המצריים בפמלייתו של הנשיא אל־סאדאת, ביקר בארץ ופיר־סם את רשמיו בטיימס הלונדוני.
