נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת

גאה וחייכני יתכן שעל רקע שיחתי עם אל־סאדאת יש עניין בכמה קטעים מאותו ראיון עם ירוחם. … אחת מפרשיות העבר עלתה בשיחתי עם הנשיא אנוור אל-סאדאת (העולם הזה .)2224 ,2223 אני מתכוון לפרשת ירוחם כהן, שעליה סיפרתי לנשיא בהרחבה. … היינו משוכנעים אז כי ניתן להשיג שלום עם מצריים, בתנאים סבירים. הנשיא אל-סאדאת אישר בשיחתו עימי שאכן היתה אפשרות כזאת.

שי ח ר צל״ש ״מח>ךדאגהד 3גץ״ • לכתב •הטלוויזיה בערבית, אלי לני אדו, על הראיון שלו עם הנשיא אנוור אל־סאדאת, שעלה בהרבה על הראיון ה־מקביל שערך כתב התוכנית העברית, אהוד יערי. למרות שהראיון של לניאדו שודר לפני הראיון של יערי, דיבר אל־סאדאת תחילה עם יערי, אחר־כך עם לניאדו. … מצריים אף אינה רוצה להטיל את מרותה על לוב דלת־האוכלוסין. • על תוכניתו של אל־סאדאת לבוא לירושלים ולנאום !שוב לפני הכנסת: ״גיליתי זאת כאשר (אורי) אבנרי שאל אותי על כך.

ראשיהם של כמה מן האירגונים האלה הם חברי המוס דות העליונים של מיפלגת סאדאת עצמו. אירגון הרופאים, למשל, נקט שיטה מחוכמת כדי להערים על השילטונות. … עד כמה שיכולתי, בתור איש מן החוץ, להתרשם, התמיכה העממית בנשיא אל- סאדאת היא איתנה, אמיתית וכללית. מבין האירגונים המתנגדים לנורמליזציה יש בסיס רק לדתיים — כפי שהוכח כאשר כינסו עצרת של רבבה נגד הפלישה הסוב ייטית באפגניסתאן, שהפכה במהלכה לכנס נגד כיבוש ירושלים בידי ישראל. … כל מי שהיה במצריים, בימי האכסטאזה הגדולה שאחרי ביקור אל־סאדאת בירו שלים, יודע כי להתלהבות המונית עצומה זו היה מקור עיקרי אחד: האמונה שהש לום יביא בדלילה לשינוי המצב הכלכלי של מצריים, ישים קץ למצוקה ולפ-גור הטכני, יספק דיור, כבישים וטלפונים לכל.

.״ אילו ערכים, הגבר ת מאיר ץ לפי הגברת מאיר עצמה, כל ערבים הם אדיבים, רוצים לרצוח אותנו. סאדאת. חוסיין. עראפאת. קדאפי. כו־לם. … תשב היא עם מדינת־ישראל — איך אנוואר אל־סאדאת? ייתכן שהגברת מאיר הפליטה את הפסוק הזה בהתקפה של זעם ושינאה, כאשר שמעה על הצלחתנו בוועידת בולוניה. … אותו פסוק עתיר־חוכמה של הגברת מאיר מגלה: אין היא מתכוונת לשבת אי־פעם עם ערבי כלשהו. אם סאדאת יתחנן מחר שתבוא לשכת עיטו ליד השולחן, היא תגיד :״אתה אוייב, הזומם לרצוח אותנו, לא נשב עם אחד כמוך.״ המצרים רוצים לרצוח אותנו.

אחרי שנפגש עם הנשיא המצרי אנוואר אל־סאדאת, הכריז על נכונותו להיפגש לאלתר, בכל מקום שהוא, עם נציג ישראלי, כדי לדבר עימו על השלום. … המספנות שלי, בקיצור נמרץ, הן אלו: • מצריים מוכנה היום לשלום גלוי ורשמי, הכרה בקיום ישראל וסידורי־ביטחון סבירים, תמורת ניתור על השטחים וכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. אין שחר לדברי שר-החוץ, שהנשיא סאדאת מדבר על שלום בחוץ ועל מילחמה מבית. הנשיא סאדאת מדבר בבית, באוזני המוני הערכים׳ באוזני אזרחי ארצו, ככד נאום, על רצונו בפיתרון מדיני, על רצונו בשלום המבוסם על החלטת .242 הוא מאיים במילחמה, למרבה הצער, אם שלום זה לא יושג. • עיראקוסוריה נמצאות בתזוזה לקראת קבלת ההחלטה.

אולם, לפי;גירסתם, לא השפיעו עובדות אלה על איוולת זו גרמה לעיכוב של בעשרה ימים בהעברת ה־מיטען, וכאשר הוא עבר — היה זה בעת ביקורו של אנוואר אל־סאדאת באמריקה, דבר שעזר לו להופיע באדם המגשים את התחייבויותיו והחותר לשלום. … נוסף לכך ביקשו, כי מעבר האונייה יהיה סמוך לביקורו של הנשיא סאדאת בארצות־הברית. האמריקאים נענו, וב־ 12 בספטמבר ניתנה הוראה לאונייה להיעצר בלב־ים, ולהמתין להוראות נוספות. חל ויכוח בין ישראל לארצות־הברית, כאשר האחרונה מבקשת לא להכביד על המצרים, ולעכב את האוניה עד סוף החודש, סמוך לביקורו של סאדאת באמריקה. ב־ 19 בספטמבר נזכרו לפתע באגף־הספנות־והנמלים, כי כל יום* . 1,000,000 מאין לו הכסף?

כך שמפוברקת הקביעה ש״הרוסים בחוץ״ .אולם יותר מכך: הקונצפציה של סאדאת, שהאמריקאים יביאו לו את חצי האי סיני בחזרה אם יהדק את קשריו עם ממשלת ארצות״הברית ויתרחק מברית־המועצות — נחלה כישלון, ובמצרים נשמעת יותר ויותר ביקורת על קו זה של סאדאת. הפגישה בין שר״החוץ הסובייטי, גרומיקו, לבין שר-החוץ המצרי, פאהמי, הביאה להתקרבות בין שתי המדינות ; סאדאת, בנאומו האחרון ( ,)10.11 דיבר על מאמצים לשיפור היחסים עם ברית־המועצות.

יוזמות אלה קיבלו משמעות מיידית ברגע בו פרצה יוזמת השלום של סאדאת. הם ,נתקלו ׳בהתנגדות עיקשת ונוקשה ׳מצד מרבית ׳מנהיגי הליכוד ובראשם בגין, ש התבצרו בעמדותיהם הישנות. גם אחרי. ביקורו של סאדאת בישראל ׳והתנופה הבלתי־יניתנת־לעצירה שנוצרה עקב כך, נדמה היה כי בגין לא ישנה את עורו וכי עמדותיו הקשוחות יכשילו את היוזמה ׳בעודה באיבה. … המפה שמאחורינ ממחישה את הימצאות ערי שראל בטווח טילי קטיושות העלולים להיירות מגבול . 1967 נוקשותו את ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה בעקבות יוזמת השלום של סאדאת. המגעים מאחרי־הקלעים נערכו על־ידי דיין עצמו ועל־ידי כמה מעוזריו, ובראשם עוזרו האקשי, אלי רובינשטיין.

מכתבים כולם טסים ביקורו הצפוי של נשיא מצירים, אנוואר אל־סאדאת, בישראל! ,מהווה הוכתר, ניצחת לצידקת מדיניות ממשלת הליכוד. רק מדי ניות זו יש בכוחה לשכנע את הערבים כי אם לא ידברו עמנו פניכדאל־פנים ולא ישבו עמנו לשולחן אחד, לא יגיעו לשום פתחון. אהרון דבש, בת-ים אם אומנם וממש סאדאת את !תוכניתו לבוא לביקור בישראל ולהופיע בפני הכנסת בירושלים, הוא יעשה בכך דבר שאפילו ידידינו האמריקאים טרם עשו: הפחה בירושלים כבירתה של ישראל. … ״ שמואל הרפזי, קיבוץ אילע מיכאל (״מיש״) דפידות, רחובות הזדעזעתי למקרא הראיון שהעניק ה- רמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי גור, לכתב ידיעות אחרונות, בו ניסה להציג את ביקורו של סאדאת כמסע של הונאה. אם אומנם זה באמת.

זכה עם ישחאל כי נוצרו יחסי־אנוש תקינים ולבביים פרטיים בין עזר שלנו לבין עמיתו המצרי. והנשיא המצרי אל- סאדאת בטתפונת :״לשון רכה תישפור גרם״ ו״מוות וחיים ביד הלשון״ .במקום איומים, קללות, חירופים, גידופים, זילזו־לים ׳1׳עלבונות — הצדדים האויקנים נוהגים בנימוס למופת בפגישותיהם פנים־אל־פנים ; ;ולא מפני,שאינם יודעים לגבל פיהם, אלא ׳ברוח ״וכיתתו חחבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות; לא ישא גוי אל נוי חרב ולא ילמדו עוד מילהמה״. … רבקה תל, קיבוץ עמיר רק לפני שבועיים הופיע ראש־ממשלת ישראל בטלוויזיה וכינה את תוכנית השלום של הנשיא סאדאת ״מירשם להשמדת ישראל״ .והנה עתה מוכן לפתע בגין לנסוע לקמפ-׳דיוויד ׳ולדון שם עם סאדאת, בחסות הנשיא קארטר, ב״׳מירשם להשמדתישראל״.

לשמוע מפי זבנית באחת החנויות כי בעל-החנות הוא ״יהודי מפלסטין״ ,לגשת אל האיש ולשמוע מפיו בעברית רהוטה — שהיה תלמיד גמנסיה ״הרצליה״ ושיש לו בית בגיבעת־הרצל. לשמוע כי ג׳יהאן אל־סאדאת עסוקה עתה בחיבור עבודת המ״א שלה באוני ברסיטת קאהיר, על הנישא ״השפעת שי רי (המשורר הבריטי) שלי על השירה הערבית״. … להתרשם, בשיחה זו ובעשרות שיחות אחרית, כי בעיני המצרים כלל אין ספק שהסכם־השלום ייחתם, במוקדם או במאוחר, מפני שהישראלים יבינו בעצמם שהצעות סאדאת הן לטובתם. לאכול במיסעדה בשולחן הסמוך לזה של גנרל מצרי, אשר חזהו מעוטר בשמונה שורות של עיטורים — ולחפש לשווא תירוץ כלשהו כדי להיכנס עימו בשיחה. … ״ לשמוע מפי איש-ביטחון, שהשתתף בביקור הנשיא אל־סאדאת בירושלים, את רשמיו בעת הטיסה הראשונה מקאהיר ללוד :״ההתרגשות חנקה את גרוננו...״ להיכנס לחנות של שפרים וציורים עתיקים, לשמוע שבעליו הוא קופטי, לשוחח עימו על הסיכויים שהשפה הקופטית תקום ותחזור להיות שפת־דיבור כמו העברית, לשמוע מפיו: אבל לכם, היהודים, יש ארץ משלכם להתבונן בקלף עתיק של פירקי־תורה שהוא שולף מתחת לערימה של עתיקות.

פ* ,חיפה חנן * הצבועים והמתחסדים נסיעתו, עלול עוד סאדאת לנצל עובדה זו כדי להחליט ברגע האחרון כן להשתתף בטכס ואז יצא בגין מופסד. … בגין יכול היה למסור הודעה פומבית, כי מאחר שהוא שותף לפרס נובל לשלום עם סאדאת, הרי שבלעדי סאדאת לא יופיע בטכס.

סיכום ביניים השערים הגבוהים של המניות יצרו שוב מעין אווירה של ערב מפולת, המזכירה את המפולת שאירעה בעת ביקורו של הנשיא סאדאת בארץ. היועצים מצביעים על כך שמדד המניות הכללי נמוך רק ב 150/0-מהשיא של ערב הביקור, וטוענים כי השערים שוב גבוהים מדי. … כיוון שעצות-אחיתופל אלה כבר גרמו, ב- ״מפולת סאדאת״ ,הפסדים אצל משקיעים רבים. כדאי להזהיר את ציבור המשקיעים מפני יועצים אלה, ולהוכיח עד כמה הוליכו אותו שולל — בעבר ובהווה. ראשית, דוגמת המדד הכללי מסולפת, שכן עיקרו מושפע ממניות הבנקים. אלה ירדו במשבר סאדאת מעט מאד, וגרמו ירידה כללית של המדד ב-ס/ס ,30 בעוד קבוצות־מניות רבות כמו תעשייה ומקרקעין, ירדו ב־ס/ס — 80 כך שגם עתה, המדד הכללי נמוך רק ב״ 150/0מהשיא של ערב הביקור.

לממשלת־ישראל נדמה שהיא מחזיקה את אל־סאדאת כגרון, ויכולה עתה להכריח אותו לחתום על שלום שיהיה נפרד לגמרי. לדעתה, אין אל-סאדאת יכול עוד לסגת, ועל בן ניתן ללחוץ עליו עד הסוף. אל־סאדאת, מצידו, אינו מוכן לכך. ה־העולם הזה 2147

בנובמבר אשתקד חזיתי בארצות־הברית בדרמה על־אנושית לקוחה מספרי הספרים של האי-אפשרי: ראיתי בשידור טלוויזיה חי מבניין הכנסת בירושלים את הראיס אנוואר אל־סאדאת בכבודו ובעצמו מדבר בערבית קלאסית ומאיץ במנחם בגין ובמוסדות השילטון הישראלי להס כים עמו ולעשות שלום נצחי, בכדי לזרוע את שתילי האחווה, האהבה והשכנות הטובה בין עמו לבין ישראל. … לשניות מיספר הופתעתי ובהיתי מילחמתית ואנוואר אל־סאדאת הולך אליך. אתה חייכת אלי חיוך שובב ו בדרכו לוועידת פיסגה ערבית, העומ נעלמת אל תוך הבניין. … חיוך של תיקווה — של סיפוק. חאלד ונשיא סודאן נומיירי. אם סאדאת האם היום אתה עדיין מחייך כך? ישתתף בפיסגה זו, יהיה זה הסוף למסע אני איתך מר וייצמן.

עמדתי בקהל של עיתונאים מכל העולם בהלווייה של אנוור אל-סאדאת. היתה שם העילית של המיקצוע: כתבי-מילחמה ותיקים, כוכבים של רשתות־הטלוויזיה, אנשים הטסים ממשבר למשבר וממאורע למאורע. … פגשתי אותם בוועידות פירנצה בשנות ד.־ 60׳ המוקדמות, ואחר-כך בוועידת- השלום בבולוניה בראשית ,1973 ובימים האחרונים של אותה שנה בוועידת־השלום בז׳נבה, אחרי מילחמת יום- הכיפורים. ושוב — בעת ביקור אל־סאדאת בארץ, ואחר- כך במינה־האוז בקאהיר. … אילו היה מישהו רואה ושומע אותנו באותו מעמד, מול הקבר הפתוח, או ליד בימת־המיצעדים שעליה נרצח אל־סאדאת ארבעה ימים לפני כן, היה מן הסתם נחרד.

אחרי הצעת־השלום הראשונה של אנוור אל־סאדאת, ב־ 1971׳ באו הפרופסורים המלומדים והסבירו כי אל־סאדאת מאחז את עינינו, מפני שהוא משתמש במילה ״סלאם״ ,ולא ! … גולדה מאיר נכנעה ל תביעה׳ ׳והורתה לשר־החוץ אבא אבן להשיג הפסקת־אש. רב סירובו של אנוור אל־סאדאת מנע את סיום המילחמה בדרך זיו. ההערכה של פלד היתד, כוזבת לחלוטין, כפי שהוכח בעליל בימים שלאחר־מכן.

מדוע, בקיצור, אנחנו מניחים לשוטה כמו אותו ירחמיאל לזהם את גלי־האתר בדברי־הבל פאראנואי- דיים על אי־האפשרות המוחלטת של שלום בין ישראל והגויים? זה היה המצב ערב בואו של אנוור אל־סאדאת. מחשבותינו וכישרונותינו, מורשתנו וכלכלתנו, חינוכנו ומאמצינו, חיינו הפוליטיים והרוחניים — הכל היה מאורגן במילחמה, מתואם למילחמה … ואם המצרים בסדר, כל שאר הערבים הם רוצחים. כי לא שלום ידברו. ההלם של סאדאת היה כביר, אך לא די כביר. הוא פרץ פירצה בחומות הגטו, אך הפירצה בודדה. … וכך, חמש שנים אהרי המעשה ההיסטורי היחיד־במינו של אנוור אל־סאדאת, שלוש שנים אחרי כריתת חוזה־השלום עם הגדולה במדינות־ערב, חודש אחרי הגשמת ההסכם והשלמת הנורמליזציה, משדר קול ישראל שיחת־ירחמיאל פסבדו־תנ״כית, לאמור: שום דבר לא קרה.

המילהמה הזאת זקפה את גוום של הפלסטינים, הנחילה תהילה רכה לאש״ף, וביצרה את מנהיגותו האישית של יאסר ערפאת. כמו אנוור אל־סאדאת אחרי יום־הכיפורים, יכול עתה יאסר ערפאת להרשות לעצמו לצאת ביוזמת־שלום — והוא אכן עושה זאת בפה מלא, על אפם ועל חמתם של מנהיגי ישראל ודובריד( ,וביניהם כדאיניקים המשתייכים כביכול למחנה־השלום) המבקשים לאטום אוזניהם. … אך מכחינה אחרת, הם מצויים עתה כמצכ שכו היה נתון אנוור אד־סאדאת כתום מילחמת יום־הכיפורים. הוא יכול להרשות זאת לעצמו, כי הוא נשאר ככיירות מכלי לכדוה, מפני שחירף שם את נפשו והתחלק שם יום־יום כסיכלות חייליו (כניגוד למנחם כגין, אגב) ,ומפני שאין איש כעולם הערכי כולו הזכאי עתה לפקפק כאומץ־ ליכו האישי והלאומי. … ניתן היה להשיג זאת, ואולי בתנאי טובים יותר, אילו היתה ממשלת־ישראל מוכנה לבוא אל אש״ף, ואל העם הפלסטיני ביכלל, במחווה היסטורית, כפי שבא אנוור אל־סאדאת אלינו. חכמים יאמרו: עצם הרעיון הוא אבסורדי.

ואילו השינאה של העם הנבגד תישאר. השלום עם אנוור אל־סאדאת לא היה כזה. סאדאת עמד בראשו של עם, וכל מי שהיה בקאהיר באותם ימים סוערים יודע כי העם ברובו העצום תמך בו. וכך החזיק השלום מעמד אחרי מותו של סאדאת — ורק עתה, אחרי מעשי־הפשע של אריאל שרון ושות׳ ,הוא מתחיל להתערער, כי העם המצרי זועם.

כלומר: מאפה שיש בו מעט מאוד בצק והרבה מאוד אוויר, אך הנראה גדול ומבטיח. סאדאת היה איש של אינטואיציה. היה לו חזון מרקיע־שחקים, י£יחד עם זאת היה נאיבי להפליא. … אך מבחינה אישית, היה ביניהם הבדל עצום. סאדאת היה בן כפר קטן במצריים העניה, שהגיע לעמודי ^ההיסטוריה. חסן נולד לשושלת עתיקה של אימפריה גדולה, והוא מודע מאוד למסורת מישפחתו ולחובותיו. סאדאת, איש־החזון, עשה מעשה גדול וגם שגיאות גדולות.

ך* היסטוריה, הידועה לכל: \ 1אנוור אל־סאדאת עשה מעשה עוצר־נשימה ובא לירושלים, בירתה של מדינה שבינו לבינה היה קיים מצב של מילחמה. מעשה זה, שאין לו אח ורע בהיסטוריה, היה אפשרי מפני שמנחם בגין, ראש ממשלת־ישראל, הבטיח לו בחשאי מראש שכל השטח המצרי הבבוש יוחזר. מבחינת ישראל נפתחו שערי־שמיים. סאדאת לא התכוון רק להבקיע פירצה בחומת־המילחמה שבין ישראל והעולם הערבי, אלא להפיל את החומה כולה. … השאלה היא רק: מתי ואיך. האם לפי דוגמת סאדאת־בגין, בפשרה, ברוח טובה, כל השטחים תמורת כל השלום — או לפי דוגמת פפו־פרויקה, אחרי התעקשות, אחרי שכלו כל הקיצין, כל השטחים תמורת לא־כלום.

תיזכורת לאותם שהאמינו, הצ־ צל ובלפור חקק, על ה ראיון של אורי אבניי עם אנוור אל-סאדאת (״העולם הזה״ .)2230 התאומים חקק מנותבים על־ידי דעותיהם הפוליטיות ומאבדים את שיקול הדעת וההגינות. חקק מקוננים על העדפת הנשיא סאדאת את ח״ב אורי אבגרי. אך האם הוא לבדו ביקר במצריים?

.״ 81 בעמוד הראשון של השבועון המצרי אוקטובר כתב עורכו, אניס מנצור, בדיחה ישראלית: כאשד הודיע אנ״ וור אד־סאדאת על הפסקת שיחות האוטונומיה, אמר אחד מאנשי הליכוד :״אילו היה מגחס בגין בחיים, סאדאת לא היה עושה את זה.״ התובעת האדמונית דבורה ברלינר טענה לפני השופט כי המיקרה שבו עסקו הוא מיקרה קלאסי למעצר עד תום התהליכים.