נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת
גליון 2668, 19 באוקטובר 1988, עמוד 40
בפברואר ,1979 שלושה חודשים אחדי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים, היה אורי אבנרי הישראלי הראשון ששוחח עם הסופר הקשיש. באותה התקופה היה המשא־והמתן לשלום בעיצומו, ובמצריים שררה אכזבה עמוקה על כד שישראל לא נענתה במחווה ספונטנית גדולה על מחוותו היחידה־במינה של סאדאת. ״העולם הזה״ מפרסם להלן בשנית ובמלואו את הראיון, כפי שפורסם בגליון הנושא את התאריך 7 בפברואר ,1979 עם הכותרת וההקדמה כפי שהופיעו במקור. … איך יתכן שלא תהיה לי כזאת כלפי הפלסטינים? עוד לפני ביקורו של סאדאת בירושלים, כתבתי מאמר ואמרתי שאני מעדיף שתקום ישות פלסטינית, שיהיהילה קשר עם ישראל.
גליון 2193, 12 בספטמבר 1979, עמוד 34
יני יודע, כמובן, מה נעשה בראשו של איש מפתיע זה מן הכפר מיט אבו־אל־כום שעל גדת הנילוס. את זאת עושה עתה הנשיא אנוור אל־סאדאת. הוא מכדרר. ^ 7ה היתה 1* 1לכיקור הזה היתה מטרה אחת בלכד: הביקור עצמו. … האופטימיסטים בצמרת ישראל יכלו להגיד לעצמם, בתרועת־ניצחון :״זהו, הצלחנו. סאדאת הבין כי בעניין הפלסטיני לא נוותר. … העניין מורכב הרכה יותר. ן ! נווד אל־סאדאת הוא ריאליסט. הוא גם אדם י * היודע לכלכל את מעשיו בשכל.
גליון 2106, 11 בינואר 1978, עמוד 15
בקבלת־הפנים שנערכה לאורחים בגן מעונו של הנשיא אל־סאדאת, הוגש כיבוד בשפע. אבל הדתיים, ולנר, דניאל ו אדי רוכינשטיין, ראש־לישכתו של שר־החוץ, חששו לגעת באוכל. … היו אלה תמונות מפגישת סאדאת־בגין בירושלים, שנשלחו ממערכת השבועון הגרמני כמתנה לשני המנהיגים. … אבל בגין חזר בלי תמונת־מזכרת לארץ. סאדאת שמר לעצמו את שתי התמונות הנותרות. 15י
גליון 2173, 25 באפריל 1979, עמוד 65
דרכי אד מ שו ח בן ־ דוי ד פיוס פתיחת בית־כגסת השלוס הגיע סאדאת?ארץ. ביומ סיום בגיית החזק הישגי הגיע קארטר 7ארץ. … משה תבול מנהריה התחיל, כבר לפני שלוש וחצי שנים, לבנות את מ תכנסת השלום. אל-סאדאת רק התחיל לתכנן לפני שנה, אך עוד לא הניח את אבן הפינה. … ביום שבו הזמנתי אנשים לפתיחה הגיע סאדאת לארץ. ביום שבו נגמרה בניית החלק השני הגיע קארטר, כל אלה מביאים אותי להכרה בצידקת מעשי, אומרים — ,הזורעים ב- דימעה ברינה יקצורר וזה נאמר עלי.״ בית־הכנסת צבוע ורוד ותכלת.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 7
אסתר שגיאורסון, תל־אביב פי אגד כקספ-דייוויד הנשיא ג׳ימי קארטר ויועציו חיברו, הפיקו וביימו מלודראמה הוליוודית בנוסח הישן והטוב, עם שני אוהבים גדולים והפי- אנד אחד בקמפ־דייוויד. תחילה :״נער פוגש נערה״ — סאדאת פוגש את בגין בירושלים. אחר־כך :״נער מאבד נערה״ -ך בגין הפסיד את סאדאת באיסמעיליה. ולבסוף :״נער מוצא נערה ונערה מוצאת נער״ — בגין מצא את סאדאת וסא- דאת מצא את בגין — בחדר־ההקרנה ב־קמפ־דייוויד. … הצהרותיו על המשך ההתנחלויות, אחרי ההק פאה לשלושה חודשים, ועל המשך השיל- טון הישראלי בגדה, מעידים על כך, שהטענה כי הפלסטינים יוכלו כעבור חמש שנות אוטונומיה להשתתף בקביעת גורלם, הם סתם תרמית ואחיזת־עיניים. בגין הציג את סאדאת כמי שנוטש לחלוטין את העניין הפלסטיני.
גליון 2153, 6 בדצמבר 1978, עמוד 15
ודווקא כאן נכשל הכלל, שמלאכי תו של צדיק יכולה להיעשות על ידי אחרים. נעשה הכל כדי להכיך את אל־סאדאת כעיני העם המצרי, וכדי להכיך את מצריים כשטח הרגיש כיותר שלה — יחסיה עם העולם הערכי. נעשה הכל כדי׳ להכריח את נשיא מצריים להפר כגלוי את ההכטחות שהשמיע כאוזני עמו והעולם הערכי. אל־סאדאת ובגין(בשער שבועון ה״פיגארו״) חתימה על מיסמך נוסף, היתה המהומה פורצת מחדש. … הסירוב המוחלט לקבוע לוח־זמנים כלשהו, אף בלתי־מחייב לגמרי, להגשמת ההתחייבויות הישראליות בגדה המערבית ורצועת־עזה. וכעיקר — הכשלת רצונו העז של אל-סאדאת להכתיר את יוזמתו כטכס חגיגי של חתימת ההסכם דווקא כיום־השנה לכיקורו.
גליון 2147, 25 באוקטובר 1978, עמוד 8
מכחכים כנץ — האיש ו8עלו בסקירתכס על איש־השנה (העולם הזה )2143 נהגתם בניגוד לסיסמתכם — ״בלי מורא ובלי משוא פנים״ .מצד אחד אתם קובעים כי הנשיא אל־סאדאת הוא זד, שהיה הפעיל, ואילו מנחם בגין ומשה דיין היו הסבילים, ולכן היתד, זו ״יוזמת- השלום של סאדאת״ .מצד ישני אתם מצני עים את העובדה, שכבר בחודש ספטמבר 1977 ויתר מנחם בגין על סיני — דבר שבלעדיו לא היה אל־סאדאת חושב לבוא לירושלים. לדעתי יש לומר באומץ, כי היוזמה כולה היתר, של מנחם בגין ואל-סאדאת נאלץ, בעל־כורחו, לשחק את המישחק.
גליון 2417, 28 בדצמבר 1983, עמוד 7
אך בבואו אז לביירות נתקל בהתנגדות המוחלטת של שאר ראשי אש״ף ליוזמת־סאדאת. דובר בגלוי על הדחת ערפאת. הוא קיבל את דעת הרוב המוחץ. … על הסכמי קמם־דייוויד• ,טכהם ראה כגידה חותכת כעניין הפלסטיני, היתה מכוונת בעיקר נגד אנוור אל־סאדאת אישית. היא לא היתה מלווה בשינאה למצריים ולעם המצרי. … זה שוקד מזמן על גיבוש מעמדו העצמאי. אין הוא רואה בעצמו יורשו של סאדאת, אלא נשיא שלישי של מצריים החדשה, אחרי גמאל עבד־אל־נאצר וסאדאת, מנהיג בעל קו עצמאי.
גליון 2341, 11 ביולי 1982, עמוד 12
ב־ 1971 הציע אל־סאדאת שלום עם ישראל במיסמך רישמי שהגיש לשליח האו״ם. … משום־כך נהרגו אלפי ישראלים, מצרים וסורים במילחמת יום־הכיפורים. אל־סאדאת למד את הלקח. ב־ 1977 לא שלח איגרת, אלא ביצע פ 11ז פ11פ־ פ ס? … שלושה וחצי מיליוני ישראלים ישבו דבוקים למקלטי־ד,טלוויזיה, העולם כולו היד, מרותק. המסר המרכזי של כיקור אל-סאדאת לא היה כלול כתמליל נאומו ככנסת.
גליון 2410, 9 בנובמבר 1983, עמוד 63
אחרי קריירה ממושכת בצבא (מפקד כוחות־השיריון במילחמת יום־הכיפורים, מפקד חיל־המודיעין בעת ביקור אל־סאדאת בישראל) נתמנה ב־ 1978 כשר״ההגנה, ב־ 1980 כשר־החוץ. … וההוכחה הטובה ביותר להצלחת הסוס הערבי יליד מצריים הוא נביל (״אציל״) ,סוס־ההרבעה שהעניק אנוור אל־סאדאת ב־ 1979 למי שהיה אז מלך סעודיה, ח׳אלד. … עוד לא ברור מי תהיה המדינה הערבית הראשונה, מאותן שניתקו את יחסיהן עם מצריים אחרי מסע אל־סאדאת לירושלים, אשר תחדש את היחסים עם קאהיר.
גליון 2562, 8 באוקטובר 1986, עמוד 6
הם מאשרים את העובדה ההיסטורית: אנוור אל־סאדאת היה מוכן מאז 1970 לשלום עם ישראל, באותם התנאים שהתקבלו על־ידי ישראל בקמפ־דייוויד. … בתשובה לשליח האו״ם, גונאר יארינג, הודיע סאדאת בפברואר 1972 כי הוא מוכן לשלום תמורת החזרת חצי־האי סיני. … חללי צה״ל בסיני(בעת החזרת הגופות אחרי ביקור סאדאת) גולדה סירבה גם מבחינה צבאית, ההבדלים הם חסרי־משמעות.
גליון 2513, 30 באוקטובר 1985, עמוד 16
(הפרט האחרון נכון. הטענה כאילו חקר סאדאת ומובארב .לא נועדו להם חיים ארוכים...״ נפט ציוני או אמריקאי ״.ירינו בג׳אראללה, והוא ניצל הפעם. … כבר היו שחצנים, שחשבו שהם בני־אלמוות — סאדאת וידידו של ערפאת, עיצאם אל־סרטאווי. … מי עוד יעז לטעון שנועדו חיים ארוכים לחוסני מובארכ ולמלך חוסיין? • לא חיסלת את סאדאת, אבל חיסלת את סרטאווי. מה היה הפשע שלו, לטענתך?
גליון 2718, 4 באוקטובר 1989, עמוד 21
אני זוכר שפעם ניהלנו שיחה, לפני הרבה מאוד שנים, על בקבוק־ויסקי, ואתה הסברת לי מדוע הגדה המערבית חיונית מבחינה ביטחונית. הנה בא סאדאת, ואתה השתנית, ומעטים מאוד השתנו כמוך. … למה לי ללכת לגורבצ׳וב? האיש שהשתנה יסודית היה סאדאת. סאדאת עמד בראש 50 מיליון מצרים, הוא היה חבר בצוות־המהפכה, נגד פארוק, לאומי מצרי ברמ״ח אבריו בלי חוכמות, והוא בא ואומר לא עוד מילחמה. … עזוב אותי עם העולם הגויי. אני ואפסי. אז היה סאדאת. ניקח את בגין. • לבגין זה לא קרה.
גליון 2718, 4 באוקטובר 1989, עמוד 45
אינם יודעים וגם אינם מסוגלים להביא שלום. סאדאת קודמך קלט מיד שעם המערך יש דיבורים יפים על שלום ואחווה, דיבורים ״תכליתיים״ על תכניות ויוזמות על ניירות ועל נקודות. … כך הססנות רבץ והתנצלות מצנע הזמינו את המשך תקפנות האינתיפאדה. וכך הביאה איתנות בגין את סאדאת לשלום. ואם היה קם סאדאת מקברו, היה אומר לך שבמקום להשחית זמנך על יצחק ושמעון תקדיש אותו ליצחק, ול־מישה, לדוד ולאריק, לקצב ולמילוא. … כי בלי הליכוד אף אחד לא יכול. כי רה הליכוד יכול. אילו יכל היה סאדאת קורא לך לבית הקברות ושם מייעץ לך: דבר לעצים ולא ל״רבינים״ ,דבר לאבנים ולא לפרסים.
גליון 1907, 20 במרץ 1974, עמוד 18
.״ אופירה תלם, המורה ששלחה מיכתב לג׳האן סאדאת, אשתו של ;שיא מצריים, וביקשה ממנה לנסות לאתר את אחיה, עלי קמחי 22 מנעדרי מילחמת יום- הכיפורים ,׳אינה ׳רואה במעשה זה דבר יוצא־דופן. … עלי שישמו ממעה רבים החושבים אותו לערבי ,׳הוא שם וזנ״כי מוב שמו של עלי הכהן. ומימין: גיהאן סאדאת, אשתו של נשיא מצרים, שהשיבה למיכת׳בה של אופי מיכתבה של אשת נשיא מצרים, ומיכת׳בה של אופירה תלם צוטטו בהרחבה בעיתונות הערב סאב, דב קמחי, שלח את אופירה, שהיא הי אם לשתי בנות, ל׳השומר הצעיר, בנעוריה.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 31
הכל נעשה עדיין באדיבות (המשך בעמוד )57 המרצין ליד עליזה בגין, בגין העליז ליד ג״האן אל־סאדאת אביזרי חתיירות, אם מטעמי ביטחון, אם מטעמי אסתטיקה. … לשווא ניסו אנשי־העיתונות של ראש־הממשלה — דן פתיר, שלמה נקדימון וזאב על חזהו של נער בכי־כר־השיחרור, שצולם באקראי ערב בואו של בגין לקאהיר. דריסת אנוור אל־סאדאת מקשיב לשאלת עיתונאי (למעלה) .עיתונאי מצרי שואל (למטה).
גליון 2271, 11 במרץ 1981, עמוד 3
היה זה תירגום מקוצר של כתבת העולם הזה על אשת־השנה כהן, שהופיעה ערב ראש השנה האחרון (העולם הזה .)2245 איש השנה מנחם בגין כותרת כ״פדסטין אל־ת׳ורה״ חודשיים אחרי ביקור אל־סאדאת, חודש אחרי איסמאעיליה בפעם הראשונה בכנסת כתבת־השנה, שהיתר, מוקדשת למנחם בגין. … הגיליון (העולם הזה )2088 נשא את התאריך 7בספטמבר .1977 כעבור חודשיים אירע המאורע הדרמתי, שאיש לא חזה אותו מראש: ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים. אפשר היה להניח כי כתבה שנכתבה לפני כן איבדה את ערכה, ואולי אף הפכה מגוחכת. אך לא כך היה — השבועון הגרמני מצא את הכתבה כשרה ורלוונטית דווקא אחרי ביקור אל־סאדאת, ופירסם אותה בלי שינויים, חודשיים אחרי הביקור, חודש אחרי ועידת־איסמאעיליה.
גליון 2247, 23 בספטמבר 1980, עמוד 38
לדעת רכים, כתב אניס מנצור, איש־אמונו של אנוור אל־סאדאת, א ת המאמר הזה על פי כק שת הנשיא עצמו, כדי להנחות א ת העיתונאים והקאריקטוריסטים במצריים לחדול מהשוואת מנחם בגין לאח־לך היטלו*. … הצכא הגרמני, שעלה על מצריים מלוב, נראה, על בן, בצכא משחרר מעול משעכד. אנוור אל־סאדאת לא היה היחידי, כדור המצרי הצעיר של אז, שהתייחס משום כך כאהדה גלוייה לגרמניה הנאצית ולמנהיגה. … די שתתקרב אליהם כדי שיקפצו ממקומם בבעתה — וזהו בדיוק מה שקרה למר מנחם בגין, אשר על בשרו עברו מעצר בבתי־הסוהר, סבל ;וייסורים, עד לבריחתו לישראל, שם הפך ;אחד מעמודי־התווך, השומר על החים־ אי-אפשר לפתור או להביו את התסביך הזה, מבלי לחזור אל היסטוריה של היהודים באירופה או בפלסטין. על־כן, באיגרת ששלח אל הנשיא אל- סאדאת ב 18-באוגוסט, ניצל מר בגין
גליון 1766, 6 ביולי 1971, עמוד 25
אחת התופעות שעוררו תשומת־לב מיר־בית במצריים, לאחר ההפיכה שביצע הנשיא סאדאת, היתד, שתיקתם רבת־המשמעות של הפרו־סובייטים בצמרת הציבור — וביחוד העיתונאים שבהם. … הרגעי וחשבי על החורף שעבר, כאשר כל כך התגעגעת לקיץ.״ סטודנטית עבד״אד־מונעים ,בן־גוריון׳ — יסוד להצלחה עורך המרוש מעצרים — הוכחה לעצמאות המרכזי — הדחת השרים השמאלניים מממשלתו של סאדאת. הוא התרכז בעניין הקשרים בין מצריים לרוסיה• היה זה מאמר תהילה לברית־המועצות, ש״הוכיחה עד כמה אינה מתערבת בעינייניה הפרטיים והפנימיים של ידידותיה.״ והיינו — העובדה שברית־מועצות הסכימה למעצרם של חסדיה בידי סאדאת ללא מחאה, אינה אלא סימן לשבחה, לדעת העורך הראשי של רוז אל־יוסוף.
גליון 1797, 9 בפברואר 1972, עמוד 5
מסתבר כי הכוונה היא להעמיד פנים כאילו איו ישראל מוכנה לסגת מקו בר-לב, כדי ש• הוויתור על עמדה זן במהלד המשא־ומתן ייראה כהישג גדול של סאדאת. הדכר נע שה מתוך תקווה שזה יאפשר לסאדאת לוותר על דרישתו לחציית התעלה על־ידי הצכא המצרי. … בחוגים דיפלומטיים בירושלים נשמעת הטענה שישראל יכלה להשיג תנאים הרבה יותר טובים, אילו קפצה על המציאה והסכימה להסדר חלקי מייד כאשר סאדאת העלה את הרעיון, ולפני שהעלה את ענייך החצייה, אולם אז העמידה גולדה תנאים שעיכ בו את העניין משך חודשים רבים. … • ידיעות מעודכנות שברשות המודיעין האמריקני אומרות שמעמדו של סאדאת התרופף ביותר, וכי ״הושגה התקד מו ת בדרך ל שלו ם!
גליון 2324, 17 במרץ 1982, עמוד 50
להוציא, כמובן, את המיפגש עם הגברת סאדאת, שהיה מאוד מרגש לנו ולה. היא פרצה בבכי … • האם התרשמת שהמצרים אינם מעוניי נים שתיפגשו עם גברת סאדאת? קשה להגיד, אם כי עד לרגע האחרון ממש לא היה ברור אם המיפגש יתקיים. התרשמתי, מכל מקום, שהגברת סאדאת קצת מבודדת. • ראש־עיריית אילת, גדי כץ, שאל על גורלו של הכפר של רפי נלסון.
גליון 2297, 9 בספטמבר 1981, עמוד 49
״יכולתי לצלם את הסרט שלי ב שחקן מצרי שייגלם את הנשיא אל־סאדאת בגולדה טפחה האכזבה על פניו. השחקנים המצריים, אפילו אלה שמקורבים ל־מימסד ולנשיא, לא היו מוכנים לשתף פעולה ולבוא לישראל. … אחד השחקנים הסכים להשתתף בתנאי שהפגישה של גולדה ואל־סאדאת תיערך בקאהיר. קור־מן לא הסכים לשנות את ההיסטוריה. כך נולד אחד הליהוקים הבולטים של הסרט: חוזה פרר, מי שזכה בזמנו בפרס האוסקר עבור סיראנו דה ברדראק ועיצב עוד תפקידי אופי רבים ומגוונים, יהיה הנשיא אל־סאדאת. ־ -¥שני שחקנים מוכשרים נוספים בסרט זה: נד בייטי (שהיה עוזרו של ג׳ין הקמן בסרט סופרמן )2ובארי פוסטר (ש היה הרוצח בפרחי של היצ׳קוק וואן דרו־אלט בטלוויזיה).























