נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת

וכך זכינו סוף־סוף ששלום עכשיו, תנועת- המחאה הספונטאנית הגדולה שקמה ערב ביקורו של אנוור אל־סאדאת בישראל ונתחזקה ונתפרסמה מאוד בארץ ומחוצה לה לאחר פרעות צברה ושאתילה, עומדת היום במקום שאורי אבנרי, ישעיהו לייבוביץ, עמוס קינן ויורם קניוק, למשל, עמדו בו לפני 20 שנה, וועד היוצרים הישראלים והפלסטינים בהנהגתם של אמיל חביבי ויורם קנ־יוק — לפני ארבע שנים.

ימים מעטים אחרי ביקורו של אמור אל־סאדאת בירושלים, טסתי למצריים. באחד הבקרים הופיע בבית־המלון שלי גבר אלגנטי, גבה־קומה ויפה־תואר, והציג את עצמו כאחמד עות׳מאן.

משום־כך לא יכול היה לשכנע את ההנהגה הפלסטינית לעשות קפיצה נחשונית קדימה, בנוסח אנוור אל־סאדאת. #האמדט במדים ך 0יריביו של ערפאת בצד הישראלי לא ^ יכלו לזכות בתואר.

מחד-גיסא, שעה זו היא שעתה היפה. יוזמת הנשיא אל־סאדאת, וההתפתחויות שבאו בעקבותיה׳ הוכיחו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את תקפותם של עיקרי תפיסתה.

׳ מה זה מבלבל לי את המוח, היא אומרת לעצמה, .מה אתה אומר?׳ היא קוראת אליו בחזרה, .א מת סאדאת הוא יבוא כירושלים והיא ממוססת את תחושו תיה הגופניות כלפי אותו פועל ערבי.

איך ראש־עיר כמו אריה גוראל יכול להקים שער לכבוד סאדאת, ולכתוב לנו מיכתב שאין תקציב לדוד חימום ושהילדים יסתפקו בקומקומים של מים חמים לש טוף את הידיים.

לעומת זאת, ההודעה הצהירה על תמיכתה של לפגישה עם המזכיר הכללי של מיפלגת השילטון במצריים, עלי צברי, שהפך אחרי מותו של הראיס ליריב מסוכן של אנוור אל־סאדאת והושלך לכלא. מספר אכו־איאד : בדרך, בעודו נוהג בעצמו במכוניתו, הציג לנו הייכל לפתע שאלה מפתיעה : ״אתם חמושים?

כאשר החליטו האמריקאים לפתוח דף חדש של שלום עם ברית־המועצות, לא תבעו שהנהגת הקרמלין תכריז תחילה רישמית על ביטול הסאניפסט הקומוניסטי, שתצהיר כי ויתרה על חזון ד,מהפיכה העולמית. כאשר בא אנוור אל-סאדאת לירושלים, לא תבענו ממנו לבטל רישמית את שלושת הלאווים של חרטום, שנתקבלו ביוזמת קודמו בתפקיד.

אריה אינו איש קשר טבעי ביני לבין ראש־הממשלה, והנה הוא מת־ מכירים אותי, יודעים שאני מייצג מיס- סר ניכר של עיתונים פשוט מאותה סיבה שראיינתי את רגן, אל־סאדאת והגנרל בראון. • עד מה שוחחתס כאותה ארוחה סינית בינונית?

הגעתי בלי לה, נרגש ונפעם, כמה ימים אחרי יוזמת אנוור אל־סאדאת. בידי היה דרכון ישראלי בלי אשרת-כניסה, ולא ידעתי אם יתירו לי לרדת, או שיחזירו אותי ב מטוס הראשון.

המעצמה מס׳ .1היתד, זאת הכרזה בעלת משמעות היסטורית, כימעט כמו ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים. כי סעודיה היא כיום מנהיגת העולם הערבי.

למה לא מצאה הממשלה לנכון להגיב על איומי המלחמה של סאדאת, כפי שהגיבה על נאומו של חוסיין?

אני אינני מאמין שאפשרות כזו קיימת או תהיה קיימת בעתיד הנראה־לעין, בגלל עדיפותנו הפיסית, החברתית, הצבאית והטכנולוגית הגדולה. מתי הזכיר את דברי סאדאת, וזוהי טענה שכולנו נתקלנו בה פעמים רבות במגעינו עם הערבים בארץ ובחוץ־לארץ: בפועל — אנחנו המאיימים על העולם הערבי, ולא להיפך.

באופן רשמי יכול היה המר, בדוחק רב, להורות על עיכוב ההקרנה. הוא הסתמך אל־סאדאת אצל קארטר מצב עגום אותן תכונות אשר האנטי־׳שימים ייחסו אותן •במשך דוחות ליהודים.

היהודים הרעים בצורר! עיקבית ביותר מבטיח אנואר אל-סאדאת שבדור הבא יהיה שלום. אם הבטחה זו!

:גלותיות של שמיר ברצוני להודות באמצעותכם לעורכי מעריב, על.ששיבצו במהדרות יום שישי של עיתונם (מיום )16.6.78 את מאמרו של ח״ל משה שמיר ״סאדאת בעיניים פקוחות״. אין ספק — עיני נפקחו !

היום אחרי שפרש לגימלאות, הוא עוסק בענייני הקראים, ובעיקבות מסעו של הנשיא אל־סאדאת, גם בענייני השגרירות הישראלית בקאהיר.

כיום ד,יא אחד ההסברים השגורים־ ביותר ליוזמת השלום של הנשיא אל־סאדאת. העולם הזה השמיע אותה ביום השלישי למילחמה. 1 1 1 כאותו גיליון פירסם אורי אבנרי מא מר בשם מניצחון לשלום, הנקרא גם הוא כיום כנבואה.

דומה שתהליך התבגרותה של הסיפורת הערבית בצל המלחמה עם ישראל, יש לו חלק רב — על־פי סימנים שמביא בלס — בעריכת מסע סאדאת לירושלים, ובטיפוח ה׳ריאל־פוליטיק׳ המתהווה בשכבות האינ טלקטואליות המצריות, בכיוון להשלמה ולדדקיום בין היהודים לערבים.

כותרת ה ר איון הי א :״ דיין הצעיר: אבי מנ צחב מי ל ח־מות, א בל סאדאת ני צח ב שלום.״ מ ר איין ה אי ט ל קי הציע ל א סי ל היעז רבהמל צו ת של לאב ולבן ש שלוש עיניים מגנטיות, והאפיפיור עושה סקי *זסוחוו] ח 8ץ 0 3מסס 0ווו ף £ 00110 1^ 11611)10111 סין מסק גו 101111 סס ז * וווו ־ 3 4 0 11 0 0 0 3 9ז 1וחוח 3סו!

בפרק הביקור ההיסטורי מנסה גולן להעטות מעט מברק ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים על שמ עון פרם. בפרקים גוספים, על ראשית ההתמודדות עם יג אלא לון וההתמודדות השלישית עם יצחק רכין, ממשיך גולן בייפוי שהוא מעניק לפרס, תוך התעל מות מן העובדה, ששום ייפוי עלי אדמות אינו יכול לקצר את אפו של סירנו דה־ ברז ׳רק.

מחליף דברים עם אחמד בהא־אל־דין, העיתונאי המצרי הנודע, נביא השלום הישראלי־מצרי, מי שהיה יועצו המקורב של אנוור אל- סאדאת. הוא ידיד ותיק, החי עתה בכוויית.

לא אוטונומיה נוסח בגין ולא אוטונומיה נוסח סאדאת. לא פשרה טריטוריאלית ולא מדינה עצמאית.״ טבנקין דוחה את הטענה שיש עם פלסטיני בעל זהות לאומית משלו.

אבל אם רצוננו לחיות במציאות האמיתית ולא לשגות בדמיונות אימפריאליים ולבנות אימפריה על חולות מידבר נודדים, ואם אנו נכונים לברך על שלום, או על סיכוי לשלום, חרף העובדה שמצב מפחיד ולא מוכר זה לא היה פרי מאמץ ישיר שלנו, אלא נכפה עלינו על־ידי איש זר — אל־סאדאת — ולאו־דווקא בכוח מחוות־השלום שלו אלא יותר בכוח הוכחתו המדהימה שניתן להוליך עם ערבי למילחמה עקובה מדם כדי להבהיר באורח מוחץ אי־השלמה עם מציאות שיקרית שביקשה ישראל להנציח, כלומר שנצח הכיבוש פירושו נצח הטילחמה ושפך־הדם (וכל תינוק יודע מי יכול להרשות לעצמו לאבד יותר) ,כי אז עלינו לשמוח על יציאת סיני, להודות על הורדת דגל ישראל מעל שטח זר, שהשליטה בו רק מזמינה מילחמות.