נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת

במשך שנים שפכה קיתונות של בוז ולעג על כל יוזמת־שלום של אנוור אל־סאדאת והמלך חוסיין, ורדפה בשינאה עיוורת את כל שוחרי־השלום הישראליים!

וייצמן השתמש בה כדי לתאר את יחסה של ממשלת בגין ליוזמת סאדאת. אני השתמשתי בה לתיאור הטקטיקה של אש״ף.

נראה כי הסרט תוכנן לפני יוזמת הנשיא סאדאת. הקרנתו מראה כי עדיין אין במחסן סירטי־שלום.

״גם כאשר הזמנתי בשעתו לווינה את הנשיא אנוור אל־סאדאת, והכרזתי כי אני רואה בו בר־שיחה להשגת השלום — התנפלו עלי עיתוני ישראל, תקפו אותי וגידפו אותי.

קו־קו, קו־קו• ארכיאולוג, שהיה רמטכ״ל לפני משה דיין׳ רפאל איתן ויצחק רביו, אמר שאם אנדי יאנג (שגריר כושי של ארצות״הברית הלבנה באו״ם הצהוב לישראל) ייפגש עוד פעם אחת עם נציג סינדיקאט הפושעים (פלסטיני) תבטל ממשלת ישראל את השתתפותה במאמצי השלום של סאדאת וקארטר• מנחם בגין כבר קיבל את פרס- נובל לשלום.

עגבים־ /אייט־הא־מגדדות ( /שיקל) שגר (שגל אלפים) /ושגלו עלי אהבה /שגול מרכבה /משגולת /שיגלא ( /שריפה) שגילה (חנק רבו׳) /איומה כנישגלות / פתשגל /שתגלן • /מתגלנות /מימדל ונדמגל /הימתגל, השתגלות, משוגל / שגלגל /שיגליה /שגול וכישלון /שגלגל, שגלגולת /שיגלון /אגי תישגלתי ל / שיגלול(ים מגליל /עם־שגולה (סגו לה) /טכין ושגילין /אבני־מישגל / שיגול־דעת /שגול (שקול) ומדוד / תישגולת / /עגב אורחא, דרך עגב / / זגוגית (סנונית אך הוא ניצל כמעט ברגע האחרון, הוא רגע המומנטום של נחיתת אל־סאדאת בישראל. במהלך אודיסיאת הכלא שלו, משחזר-ח׳ את יחסיו עם דינה גרושתו (העושה מה שעושה, כמו בסיפור הקודם), נזכר במעילה שמעל ובחברה שבחוץ, שבודדה אותו.

כך הופך מנדלה סמל, במילחמות שבין השנים 2007 עד .2024 יחד עם זאת מתבררים דברים מד הימים, כמו :״ספינת האויב באה מעתי־דנו או רשימת חייליו של מנדלה, שביניהם מצויים, לא פחות ולא יותר : ״אל־סאדאת, בוסיה, מקסוול ואחרים. ׳במהלך מילחמותיו מתאהב מנדלה בהדרגה בחברתו לנשק, מריגיי.

ראשיד עלי אל־כיילאני לא היה יותר ״פרדנאצי״ מאשר אנוור אל־סאדאת ואב רהם שטרן, הוא יאיר, שביקשו להיעזר באוייבי״האנג־לים כדי לגרש את האנגלים.

השם מאיו (חודש מאי, בערבית) בא להזכיר את המועד שבו התגבר אל־סאדאת על יריביו הפנימיים, אחרי מות גמאל עבד אל־נאצר.

בשעית־גודל, זוהי דרכו של מנהיג.״ אמוד אל־סאדאת נהג כך. מי עוד?

אני משוכנע שהמדיניות הישראלית היתד, נכונה ביסודה, ומבחינה היסטורית היא שהביאה לביסוס המדינה, לניצחונותינו, להסכמי הפרדת־הכוחות, להסתייעות באר־צות־הברית, לפיתוח כלכלי ומדעי, ובסופו של דבר הביאה גם לביקור סאדאת בירו שלים ...אני חוזר ומדגיש: הממשלה לא היתד, נעולה על קונספציה של אי-פריצת מילחמה עם מצריים.

כמו רוב הערבים — וביניהם אנוור אל־סאדאת — ראה המופתי בגרמנים בעלי- ברית פוטנציאליים, על פי העיקרון האומר ש״האוייב של אוייבי הוא ידידי״ .הגרמנים לחמו בבריטים ובצר־פתים, שגי הגורמים הקולוניאליים השנואים ביותר במרחב באותם הימים.

זה היה בביירות, ב־ — 1958 שבע שנים לפיני שחביב אל־בורגיבה השמיע קריאה דומה ביריחו 19 ,שנים לפני ביקור אנוור אל־סאדאת בירושלים. זמן קצר לאחר מכן היה חסן נשיא ועידת־השלום הראשונה שהתקיימה בפירנצה, בהשתתפות ערבים וישראלים — כינוס שפוצץ על־פי הוראותיה של גולדה מאיר).

,תחת הכותרת עושת שלום, רומן זה סובב על רקע יוז־מת־השלום של הנשיא אנוור אל־סאדאת, כאשר במרכזו כמה דמויות־שוליים שנקלעו לסחרחורת עלילה.

השאח תומך בשולטן הפרו־מערבי, המתקדם קצת יותר מקודמו שהופל במהפכת־חצר, והלוחם נגד לוחמי־הגרילה של תנ׳ועת־שיחרור שמאלנית. ביקורו של סאדאת אצל השאח, שעליו הכריז גמאל עבד־אל־נאצר מלחמה בשעתו, היא הכרה רשמית בחשיבותה הגדלה והולכת של איראן.

פיצוץ העניין עכשיו נועד להבהיל את אנוואר אל־סאדאת, ולהרתיע אותו מהת־קרבות־יתר אל הנרי קיסינג׳ר.

אבל הוא לא היה מסוגל, בשום פנים, לשקול את מערכת הכוחות הפוליטיים בעולם הערבי, את הלחצים המדיניים שהשפיעו על סאדאת ואסד. לא רק באופן פורמלי, אלא גם באופן מעשי, היה רק פורום ממשלתי- פוליטי מסוגל להעריך גורמים אלה — ולגבש את המדיניות הלאומית בהתאם לכך.

לעומתו, פרנץ הניו־זילנדי במדינה (המשך מעמוד )16 בגידה בחיילים המצריים שחצו את התעלה ביום־הכיפורים. בגבור הלחץ, ביקש אנוואר אל־סאדאת מישראל, באמצעות הנרי קיסינג׳ר, לעכב למשך כמה ימים את הספינה החבורה, בעלת המיטען הישראלי, שנועדה לעבור את התעלה בתור מיבחן ומיפגן להסכם.

אחרי שיפגש עם נ־שיא מצריים, אגוואר אל־סאדאת, ועם ראשי השילטון החדש בעמאן, עבר את הגשר כדי להיפג-ש עם כמה אישים ישראליים ועם ראשי־הערים החדשים בגדה.

הסערה גברה גם משום עיתוי הצגת הסרט, מייד אחרי ביקורו של הנשיא סאדאת בישראל, דבר שד,ת־העולם הזה 06ו 2

כ .יהושע החלו כותבים באחרונה ברוח ״השקפות הסיפרות של ס/קריאה בימים אלה עלה על קרשי הבמה בקאהיר מחזמר בשם סצרייס ארצנו, המתאר את תולדותיה מימי הפרעונים ועד לנסיעת אנואר אל־סאדאת לירושלים. במחזמר משתתפים יותר מ־ 300 שחקנים וזמרים.

מאחר שהערבים היו ׳משוכנעים תמיד כי ישראל רוצה לספח את דרונדלבנון עד הליטאני, מחזקת פרשיה זיו את מתדמית השלילית של ישראל במרחב, מקטינה עוד יותר את היכולת האמריקאית ולשכנע את אל־סאדאת להמשיך במישחיק, שהתרוקן מתוכנו.

. • המדינות הערביות, המתנגדות למדיניות אנוואר אל־סאדאת, אך שאינן מסוגלות לפתוח במילחמה בישראל, מדרבנות את האירגונים הפלסטיניים להילחם במקומן.

למעשה, עלפי החוק הבינלאומי, פוגעים התנאים שמציבה ישראל בזכויות הריבוניות של הערבים, וכפי שהאירופים עצמם חזו על בשרם אחרי מילחמת-העולם השנייה: כשכופים על אחד הצדדים בסיכסוך ״נורמליזציה״ של יחסיו עם צד אחר על-פי תנאיו של זה, ההשפלה שבכך הופכת מצב של כניעה. למרות כל זאת •הרחיק הנשיא סאדאת לכת עד כדי רמיזה לממשל קארטר שניתן יהיה להגיע לידי נורמליזציה מלאה חמש שניט אחרי חתימת ההסכם, אך הדבר עדיין כרוך בניתוק של פער-זמן בין הנורמליזציה המוחלטת לבין תהליך נסיגתה של ישראל — ומשום כך •הוא שולל מכוונות השלום של הערבים את כושרן הפוטנציאלית להשיג את הנסיגה שהם מבקשים.