נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת

אותו הרגע שבו נפתחה דלת־המטוס ועמדנו במרומי המדרגות, וראיתי למטה את הנשיא סאדאת ורעייתו, ג׳יהאן, ואת מישמר־הכבוד המצרי.

החבורה היהודית הסיחה בפני השמצות ואיומים, והחבורה הפלסטינית צעקה לעברו בזעם :״אתה יושב ליד ציוני י סופך יהיה כסופו של סאדאת ! ימח שימך, בוגד ארור!״• והוא קרא לעברם ,״אם חושב מישהו שחלושי־אופי עושים שלום, הוא טועה!

אפשר להלהיב אותו לשעה קלה בסיסמות של ״אף שעל״ .אבל כאשר בא אנוור אל־סאדאת לארץ — הוא השפיע על הרוב הזה יותר מעשרה שרונים.

.״ שיריו־פיזמוניו של אביסל דפנא אינם קלים, אך קיימת בהם אותנטיות, שמשר דרים קלי־עט עשויים להתקנא בה למרות פשטותה, כמו השיר נשיאים ורוח המוקדש לביקור אל־סאדאת בירושלים שבו כתב :״אד יש לזכור חלל, וחד / : למילחמה מם פיק אחד /ולשלום רחשים השניים — /פריד הבא לירושלים!

מטה אש״ף היה ב־קאהיר עד לביקורו של מר סאדאת בירושלים. המטה הועבר לאחר־מכן לדמשק, ושם נמצא כל הזמן מישרדי הרשמי (.)1 קפליוק: האם עמדתו הפאסיבית של העולם הערבי הפתיעה אותך?

לעיתים הטענות שהושמעו כלפיי היו מאוד צודקות. אני זוכר פעם, בעת ביקור אל־סאדאת, איזה כתב מהשטח אמר דברים שלא מצאו חן בעיני דיין.

אני זוכר שאפילו אתה שלחת לאבו־עמאר (יאסר ערפאת) מיכתב גלוי, אחרי ביקור סאדאת, בהתחלת התהליך של קמפ״דייויד, והצעת שלטובתנו נצטרף לתהליך הזה, מפני שהנה התהליך הזה הולך, ואנחנו בחוץ.

הילדים האיראניים, הרצים לקראת הטנקים העיראקיים, כשמפתח גן־עדן תלוי על צווארם; הצעירים אשר ירו באנוור אל־סאדאת לעיני המצלמות של כל העולם: הקנאים והקנאיות הנוהגים במכוניות־התופת בדרום־לבנון — האם אלה הם בסיס איתן לבנות עליו תיאוריה של מאזן־אימה?

האס היה הגרי קיסינגד את המסקנה הנכונה הסיק אנווו ידיד ישראל? ההיסטוריה אל־סאדאת, אחרי שקיסינג׳ר כבר הר רח מתפקידו.

אין הוא רוצה להיראות כמי שממשיך באופן עיוור בדרכו של אנוור אל־סאדאת. אין הוא יכול להרשות לעצמו להעמיק את הקרע בין המישטר והשמאל, ועל אחת כמה וכמה בין המישטר והחוגים האיסלאמיים הקנאים, ההולכים מחיל אל חיל.

הרוב העצום של הציבור תמך בהחלטה זו. יוזמתו הדרמאתית של אנוור אל־סאדאת שיכגעה אותו. היתה זאת הכרעה היסטורית, והיא היתה נכונה.

וייצמן מקובל מאוד על המצרים. הוא היה מיודד עם אנוור אל־סאדאת, הוא ידיד אישי של מובארב (מי שהיה עמיתו־יריבו כמפקד חיל־האוויר המצרי) ,הוא ידוע במצריים כמי שדחף בלי־הרף להשגת הסכם־השלום.

אך היא דרושה למעשה. בלי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים, לא היו נפתחים שערי השלום.

המלך חוסיין השמיע, על דעת ערפאת ובבירכתו, הצעת־שלום היסטורית, שעלתה אף על נאומו הדרמאתי של אנוור אל־סאדאת. הוא הודיע על סיום מצב־הלוחמה והציע משא־ומתן ישיר בין ירדן ואש״ף ובין ישראל, תחת חסות בינלאומית, על בסיס ההחלטה ,242 לשם השגת שלום בר־קיימא.

המשא־ומתן החשוב ביותר בתולדות ישראל — המשא־ומתן לשלום עם מצריים — התנהל כולו על בסיס של תנאים מוקדמים. ועוד איך! עוד לפני שאנוור אל־סאדאת בא לירושלים, נפגש איש־אמונו עם משה היין, שהיה איש־אמונו של ראש ממשלת־ישראל, מנחם בגין.

ואילו אפשר היה לכלול במשא־ומתן גם את היסודות הקיצוניים ביותר של אש״ף, זה היה כדאי. לפי העיקרון הזה פעל אנוור אל־סאדאת, כאשר פנה אל מנחם בגין, טרוריסט־לשעבר וקנאי לאומני, ולא אל יצחק רבין ושימ־עון פרס.

לדעת כמה מומחים (וביניהם יצחק רבין ושר־החוץ המצרי לשעבר, איסמאעיל פאהמי) בא אנוור אל־סאדאת ב־ 1977 לירושלים כדי לפוצץ את רעיון הוועידה הבינלאומית, שעמד אז על הפרק.

כמעט כל הפלסטינים סבורים כי בקמפ־דייוויד מכר סאדאת את העניין הפלסטיני. טוב שהאיש מם׳ 2באש׳׳ף, ח׳ליל(״אבו־ג׳יהאד״) אל-וזיר.

הנזק המיידי הבולט ביותר הוא ביחסים עם מצריים. כאשר חתם אנוור אל־סאדאת על השלום הנפרד עם ישראל, הוא יצא מגדרו כדי להוכיח כי לא זנח את הא־ כולו בחסדי ממשלת־ישראל, השולטת בקונגרס האמריקאי אף יותר מכפי שהיא שולטת בכנסת.

בימינו, למשל, פגישת וינסטון צר־צ׳יל ופראנקלין דלאנו רוזוולט עם סטאלין בעיר יאלטה, שמנעה את מילחמת־העולם השלישית עד היום. והפגישה בין אנוואר אל־סאדאת עם מנחם בגין בירושלים. כל הפגישות האלה מגרות את הדימיון, אך אין בהן רמז למה שיתרחש בעתיד.

זה היה דבר חדש, מיסתורי, קסום, משהו שלא ידענו. • לשחות ידעתם? ליד סאדאת ובגין ,הרגשתי שמיציתי א ת עצמי מו קד ם מדי...״ בן נצרת ובני״ הוא ראה בדו־קיום ערבים ונוצרים בארץ את המדינה העברית האידיאלית.

אני יודע שבעיקר מזכירים אותי בהקשר הנשיא לשעבר ג׳ימי קארטר — אני אוהב אותו! כשאנואר סאדאת ביקר בירושלים, עבד אצל קרטר יועץ בשם בוב ליפשיץ.

לדידו היה השלום מיטרד אשר יש לצמצם את ניזקו ולהורידו מסדר היום של שאר המדינות הערביות. סאדאת, שהשלום היה יסוד במדיניותו כחלק מהחזרת עטרה ליושנה, בא לירושלים, בהכירו בצורך להידבר.

אתה יודע למי ניתנה הנ חכה, נגיע גם לזה. שבוע לפני שבא סאדאת לירושלים, אף אחד לא האמין שיבוא נשיא לדבר שלום.