גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 46
אותו הרגע שבו נפתחה
דלת־המטוס ועמדנו במרומי המדרגות, וראיתי
למטה את הנשיא סאדאת ורעייתו, ג׳יהאן, ואת
מישמר־הכבוד המצרי.
גליון 2380, 13 באפריל 1983, עמוד 6
החבורה היהודית
הסיחה בפני השמצות ואיומים, והחבורה הפלסטינית צעקה לעברו בזעם :״אתה יושב
ליד ציוני י סופך יהיה כסופו של סאדאת ! ימח שימך, בוגד ארור!״•
והוא קרא לעברם ,״אם חושב מישהו שחלושי־אופי עושים שלום, הוא טועה!
גליון 2373, 23 בפברואר 1983, עמוד 9
אפשר להלהיב אותו לשעה קלה בסיסמות של ״אף
שעל״ .אבל כאשר בא אנוור אל־סאדאת לארץ —
הוא השפיע על הרוב הזה יותר מעשרה שרונים.
גליון 2372, 16 בפברואר 1983, עמוד 49
.״
שיריו־פיזמוניו של אביסל דפנא אינם
קלים, אך קיימת בהם אותנטיות, שמשר
דרים קלי־עט עשויים להתקנא בה למרות
פשטותה, כמו השיר נשיאים ורוח המוקדש
לביקור אל־סאדאת בירושלים
שבו כתב :״אד יש לזכור חלל, וחד / :
למילחמה מם פיק אחד /ולשלום רחשים
השניים — /פריד הבא לירושלים!
גליון 2346, 18 באוגוסט 1982, עמוד 9
מטה אש״ף היה ב־קאהיר
עד לביקורו של מר סאדאת בירושלים.
המטה הועבר לאחר־מכן לדמשק,
ושם נמצא כל הזמן מישרדי הרשמי (.)1
קפליוק: האם עמדתו הפאסיבית של
העולם הערבי הפתיעה אותך?
גליון 2348, 1 בספטמבר 1982, עמוד 74
לעיתים הטענות שהושמעו כלפיי היו
מאוד צודקות. אני זוכר פעם, בעת ביקור
אל־סאדאת, איזה כתב מהשטח אמר דברים שלא מצאו חן בעיני דיין.
גליון 2542, 21 במאי 1986, עמוד 17
אני זוכר שאפילו אתה שלחת לאבו־עמאר
(יאסר ערפאת) מיכתב גלוי, אחרי ביקור
סאדאת, בהתחלת התהליך של קמפ״דייויד,
והצעת שלטובתנו נצטרף לתהליך הזה, מפני
שהנה התהליך הזה הולך, ואנחנו בחוץ.
גליון 2565, 29 באוקטובר 1986, עמוד 7
הילדים האיראניים, הרצים לקראת הטנקים העיראקיים,
כשמפתח גן־עדן תלוי על צווארם; הצעירים אשר ירו באנוור
אל־סאדאת לעיני המצלמות של כל העולם: הקנאים והקנאיות
הנוהגים במכוניות־התופת בדרום־לבנון — האם אלה הם בסיס
איתן לבנות עליו תיאוריה של מאזן־אימה?
גליון 2525, 22 בינואר 1986, עמוד 6
האס היה הגרי קיסינגד
את המסקנה הנכונה הסיק אנווו
ידיד ישראל? ההיסטוריה
אל־סאדאת, אחרי שקיסינג׳ר כבר הר
רח מתפקידו.
גליון 2558, 10 בספטמבר 1986, עמוד 7
אין הוא רוצה להיראות
כמי שממשיך באופן עיוור בדרכו של
אנוור אל־סאדאת. אין הוא יכול להרשות
לעצמו להעמיק את הקרע בין
המישטר והשמאל, ועל אחת כמה וכמה
בין המישטר והחוגים האיסלאמיים
הקנאים, ההולכים מחיל אל חיל.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 7
הרוב
העצום של הציבור תמך בהחלטה זו. יוזמתו
הדרמאתית של אנוור אל־סאדאת שיכגעה אותו.
היתה זאת הכרעה היסטורית, והיא היתה נכונה.
גליון 2485, 17 באפריל 1985, עמוד 7
וייצמן מקובל
מאוד על המצרים. הוא היה מיודד עם
אנוור אל־סאדאת, הוא ידיד אישי של
מובארב (מי שהיה עמיתו־יריבו כמפקד
חיל־האוויר המצרי) ,הוא ידוע
במצריים כמי שדחף בלי־הרף להשגת
הסכם־השלום.
גליון 2490, 22 במאי 1985, עמוד 7
אך היא דרושה
למעשה.
בלי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים,
לא היו נפתחים שערי השלום.
גליון 2510, 9 באוקטובר 1985, עמוד 7
המלך חוסיין השמיע, על דעת ערפאת
ובבירכתו, הצעת־שלום היסטורית, שעלתה אף
על נאומו הדרמאתי של אנוור אל־סאדאת. הוא
הודיע על סיום מצב־הלוחמה והציע משא־ומתן
ישיר בין ירדן ואש״ף ובין ישראל, תחת חסות
בינלאומית, על בסיס ההחלטה ,242 לשם השגת
שלום בר־קיימא.
גליון 2510, 9 באוקטובר 1985, עמוד 13
המשא־ומתן החשוב ביותר בתולדות ישראל —
המשא־ומתן לשלום עם מצריים — התנהל כולו על
בסיס של תנאים מוקדמים. ועוד איך!
עוד לפני שאנוור אל־סאדאת בא לירושלים, נפגש איש־אמונו
עם משה היין, שהיה איש־אמונו של ראש ממשלת־ישראל, מנחם
בגין.
גליון 2581, 18 בפברואר 1987, עמוד 13
ואילו אפשר היה לכלול
במשא־ומתן גם את היסודות הקיצוניים ביותר של אש״ף, זה היה
כדאי.
לפי העיקרון הזה פעל אנוור אל־סאדאת, כאשר פנה אל מנחם
בגין, טרוריסט־לשעבר וקנאי לאומני, ולא אל יצחק רבין ושימ־עון
פרס.
גליון 2598, 17 ביוני 1987, עמוד 7
לדעת
כמה מומחים (וביניהם יצחק רבין ושר־החוץ
המצרי לשעבר, איסמאעיל פאהמי) בא אנוור
אל־סאדאת ב־ 1977 לירושלים כדי לפוצץ את
רעיון הוועידה הבינלאומית, שעמד אז על הפרק.
גליון 2613, 30 בספטמבר 1987, עמוד 10
כמעט כל הפלסטינים
סבורים כי בקמפ־דייוויד
מכר סאדאת את העניין הפלסטיני.
טוב שהאיש מם׳ 2באש׳׳ף,
ח׳ליל(״אבו־ג׳יהאד״) אל-וזיר.
גליון 2625, 23 בדצמבר 1987, עמוד 9
הנזק המיידי הבולט ביותר הוא ביחסים
עם מצריים.
כאשר חתם אנוור אל־סאדאת על
השלום הנפרד עם ישראל, הוא יצא
מגדרו כדי להוכיח כי לא זנח את הא־
כולו בחסדי ממשלת־ישראל, השולטת
בקונגרס האמריקאי אף יותר מכפי
שהיא שולטת בכנסת.
גליון 2624, 16 בדצמבר 1987, עמוד 11
בימינו, למשל, פגישת וינסטון צר־צ׳יל
ופראנקלין דלאנו רוזוולט עם סטאלין בעיר יאלטה, שמנעה
את מילחמת־העולם השלישית עד היום. והפגישה בין אנוואר
אל־סאדאת עם מנחם בגין בירושלים.
כל הפגישות האלה מגרות את הדימיון, אך אין בהן רמז למה
שיתרחש בעתיד.
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 16
זה היה דבר חדש, מיסתורי, קסום,
משהו שלא ידענו.
• לשחות ידעתם?
ליד סאדאת ובגין
,הרגשתי שמיציתי א ת עצמי מו קד ם מדי...״
בן נצרת ובני״ הוא ראה בדו־קיום ערבים ונוצרים
בארץ את המדינה העברית האידיאלית.
גליון 2614, 6 באוקטובר 1987, עמוד 39
אני יודע שבעיקר
מזכירים אותי בהקשר הנשיא לשעבר
ג׳ימי קארטר — אני אוהב אותו!
כשאנואר סאדאת ביקר בירושלים,
עבד אצל קרטר יועץ בשם בוב
ליפשיץ.
גליון 2716, 20 בספטמבר 1989, עמוד 48
לדידו היה השלום מיטרד אשר יש
לצמצם את ניזקו ולהורידו מסדר היום של
שאר המדינות הערביות.
סאדאת, שהשלום היה יסוד במדיניותו
כחלק מהחזרת עטרה ליושנה, בא לירושלים,
בהכירו בצורך להידבר.
גליון 2714, 6 בספטמבר 1989, עמוד 20
אתה יודע למי ניתנה הנ
חכה,
נגיע גם לזה. שבוע לפני שבא
סאדאת לירושלים, אף אחד לא האמין שיבוא
נשיא לדבר שלום.