גליון 2147, 25 באוקטובר 1978, עמוד 35
אך איני יבול לעשות את שני הדברים
ביחד.׳׳
והגה כא אל־סאדאת, וממשלת־ישראד אימצה
לעצמה את גישתו במלואה, בתמיכתו
הנאמנה של המטכ״ל.
גליון 2132, 12 ביולי 1978, עמוד 19
בימים אלה הופיע בעברית ספרו ש
נשיא מצרים, אנואר אל-סאדאת
בעמוד הראשון של הספר נכתב, כי כ
ההכנסות ממכירת הספר ברחבי העול
ובמצרים הוקדשו על־ידי המחבר לפיתו
כפר הולדתו.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 42
הילסה רודדהרפאיס הפלס טינית
כעולם כולו, עד שמיסטר המדינות ה־מכירות
כאש ׳׳ף עלה על מיספר המדינות
המקיימות יחסים רישמיים עם ישראל.
ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים יצר מצב חדש.
הנשיא המצרי עמד בדי בוריו על מרכזיות הבעייה ה פלסטינית
והטיף לישראל בעניין זה.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 63
אולם
החלטות אלה לא זכו אז בתשומת־לב עולמית, מפני שהוועידה
כולה עמדה בסימן ההתנגדות לשלום הנפרד של אנוור אל־סאדאת,
והרטוריקה בה היתד. קיצונית. קשה היה להבדיל בין
ההתנגדות לשלום ישראלי־מצרי נפרד ובין ההתנגדות לשלום
ביכלל.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 17
היא גייסה המונים, ביטאה את מצב-הרוח
ה״יוני״ שנוצר בארץ בעיקבות ביקורו של אנוור אל-
סאדאת.
ויכוח זה הסתיים — לפחות זמנית — עם השגת
השלום בתשל״ט וכינון הנורמליזציה בתש״ם.
גליון 2281, 20 במאי 1981, עמוד 37
בין השאר:
• אין לדעת מה תהיה מידת המעור
מצריים תושפע קשות על-ידי מיל־חמה
כזאת. הנשיא אנוור אל־סאדאת לא
יוכל להתערב, כי אין ברצונו לספק עילה
לממשלת־ישראל שלא להחזיר את צפון־
סיני.
גליון 2280, 13 במאי 1981, עמוד 27
ברור כי מועמד הליכוד הוא ״בגין במיטבו״׳ ״בגין
הישן״ ,בגין היורק בפני מדינאי העמים (״הגויים״) ,בגין
איש־המילחמה, שהסתבך בענייני-שלום לא-נעימים כימעט
בעל־כורתו, כתוצאה מיוזמתו ההיסטורית החד־פעמית של
הנשיא אנוור אל־סאדאת.
אם עם־ישראל כוחר כו, הוא ראוי לו.
גליון 2280, 13 במאי 1981, עמוד 74
חיזוק־מה לדרכינו הנלוזות מצאנו
כשהתפרסם הראיון עם ג׳יהאן סאדאת
הבת 19 שבו הודתה, שאחד הכיפים
הגדולים שלה עד היום — זה לישון עם
הוריה במיטה.
גליון 2423, 8 בפברואר 1984, עמוד 17
.״
העימותים בין שרון לממשלת־הליכוד
הראשונה החלו עם פתיחת המשא־ומתן עם אנוור
אל־סאדאת. בשלב זה הציע שרון להקים בסיני
עוד ישובים, כדי לקבוע עובדות בשטח ולקעקע
את היסודות לשלום הרו.
גליון 2443, 27 ביוני 1984, עמוד 7
עתה, לאחר
ישבו עדיין שרי גח״ל, בראשותו של הצהרת אל־סאדאת בדבר נכונות מצלוי
אשכול המנוח. ההחלטה התקבלה ריים להסכם־שלום עם ישראל, תחזור
ביום ה־ 19 ביוני ,1967 או בסמוך לו, אותה החלטה, השמורה בידי מישרד־כלומר
— קצת יותר משבוע אחרי החוץ האמריקאי, למישחק הפוליטי.
גליון 2331, 5 במאי 1982, עמוד 5
״ממשלה שתכריז על פירוק ה ישובים
בפיתחת־רפיח תיפול בו
ביום,״ הצהיר ראש-הממשלה מנחם
בגין, באוזני עורכים מצריים,
אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת
בירושלים.
היה זה בגין שהחזיר את פית-
חת־רפיח ופירק את יישוביה.
גליון 2331, 5 במאי 1982, עמוד 57
עכשיו, אם המצרים יקימו כדבריהם את העיר החדשה
״סאדאת״ על חורבות ימית ובין אם לא, חרפת העיר ההרוסה
לא תחלוף.
גליון 2334, 26 במאי 1982, עמוד 30
זה קרה גם מול אתגר־השלום של אנוור
אל־סאדאת, בימים הגדולים שבהם ניתן היה לשנות
את פני המרחב.
גליון 2438, 23 במאי 1984, עמוד 11
משמעות הצעד הזה חשובה לאין שיעור
מביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ, כי מילחמת
ישראל־מצריים היתה מישנית וצדדית, ואילו
מילחמת ישראל־פלסטין היא לב-ליבו של דד
סיכסוך ההיסטורי.
גליון 2438, 23 במאי 1984, עמוד 28
תמיכתה בעיראק — גם באמצעות
המלך חוסיין — נועדה גם לנשל את הסובייטים ממאחזם החזק
ולהנחיל להם תבוסה נוספת, אחרי הטראומה שלהם ממצריים של
הנשיא אנוור אל־סאדאת.
עיראק יצאה למילחמה, מעודדת מהטיהור המזוויע שערך
חומייני בצבאו.
גליון 2466, 5 בדצמבר 1984, עמוד 9
באחת מפגישותי עם ערפאת, לפני שנה וחצי, אמרתי לו:
״השלום זקוק למחווה דרמאתית ופשוטה, שהמוני ישראל יוכלו
לראות אותה בעיניהם, כפי שראו את סאדאת בירושלים. אינך
יכול לבוא לנאום בכנסת, אבל אתה יכול להזמין חברי־כנסת
לבוא ולנאום בפרלמנט הפלסטיני״.
גליון 2477, 20 בפברואר 1985, עמוד 11
רעיון זה
כבר הועלה ב־ ,1977 לפני הביקור של
אנוור אל־סאדאת בירושלים, שטירפד
את כינוס ועידת־השלום, שעליה דובר
מובן שהסכם זה, המדבר על
עקרונות בלבד, משאיר מרחב רב
לחילוקי־דיעות בעתיד — טיב
ראלי־פלסטיני יעלה על סדר-
היום במשא־ומתן האמריקאי־סובייטי.
גליון 2341, 11 ביולי 1982, עמוד 72
אם מאמינים הישראלים כי הלבנונים אוהבים אותם
מקרב לב, הם טועים .״אתם הרגתם את סאדאת״ ,אמר
לי אחד מבעלי־היכטות .״חתמתם עימו על הסכם.
גליון 2341, 11 ביולי 1982, עמוד 77
על
כן אני מוכן לקיים שיחות עם כל ערבי המוכן לדבר
עם ישראל, כוללערפאת. לא סאדאת ולא
אסד ולא חוסיין לא הכירו במדינת־ישראל, ובכל שלא סיבה אין זאת משוחחים איתם.
גליון 2338, 23 ביוני 1982, עמוד 28
.״ את ממשלת רביו האשימו,
כי היא משאירה את הגדה המע רבית
״יודנריין״ — נקייה מיהודים —
כפי שביקשו הגרמנים לעשות באירופה,
וכשבא אל־סאדאת לירושלים לבשר שלום,
אמר עליו משה שמיר בכנס בעופרה:
״זהו היטלר שעל הנילוס.״
אין כמעט אסיפה, חוברת, מודעה של
גוש־אמונים שאין בהם איזכור של ״סכנת
החורבן״ (המיידית גבולות אושוויץ״
(הקו־הירוק) ,״אובדן עצמאות״ ,״שואה״,
״טבח בידי שונאי ישראל״ .טדי קולק
הפך בעיניהם ל״פועל לפי מיטב מסורת
היודנראט״ וחיים בר־לב שהתנגד להקמת
אלון־מורה ״חצה את הקווים לשרם את
האוייב.״ גם בגין הפך לבוגד מסוכן,
כאשר הסכים לפינוי כל סיני.
גליון 2404, 27 בספטמבר 1983, עמוד 55
הוא עצמו לא ניסה
כלל להוציא מסקנה מעובדה מעניינת ביותר
הנכללת בסיפרו — שנולדה מאיר דחתה את
הצעת השלום של נשיא מצריים, אנוור
אל־סאדאת, ב־ ,1971 שנתיים לפני המילחמה!
גליון 2411, 16 בנובמבר 1983, עמוד 44
אולי הוא נתון עדיין תחת ההלם שקיבל
במילחמת לבנון, אולי תחת ההלם שהנחית עליו
סאדאת כאשר הפריד את העולם הערבי. הוא
עשה שלום בין מצריים וישראל ויכול היה
לעשות שלום בין כל העולם הערבי ובין ישראל
גליון 2405, 5 באוקטובר 1983, עמוד 3
מחיר קמס־דייוויד
מ שה ארנם,שהתנגד להסכם השלום עם מצריים, התלונן
השבוע שהשלום הוא ״קר״ .בראיון מיוחד טוען שר־החוץ
המצרי לשעבר, מו ח מד איבראהים כאמל, כי
השלום הובס על־ידי מנחם בגין, ששם לאל
את תיקוות הנשיא המנוח אנוור אל־סאדאת.
ח״כ מפא״י וכספי 01
מישפחה שיזזח
״הוא היה נאיבי כילד קטן,״
אומרת גאולה, בתו של דויד
בן־גוריון על אביה.
גליון 2387, 1 ביוני 1983, עמוד 4
אז נוצרה נוכחות סובייטית
מאסיבית במצריים, וישראל נאלצה
להפסיק את המילחמה ולהסכים ל־הפסקת־אש.
זו נמשכה עד שגירש
אנוור אל־סאדאת את היועצים הסובייטים
מארצו, ופתח במילחמת יום־
הכיפורים.