גליון 2200, 31 באוקטובר 1979, עמוד 31
עורר ..אוקטובר״
ע ל ׳ברובי ש מיר
אניס מנצור, עורך השבועון המצרי אוקטובר ומקורבו
של הנשיא אל־סאדאת, קבל באוזני שר־הביטחון,
עזר וייצמן, על הפרופסור שימעון שמיר, שבילה
לאחרונה שבועיים במצריים כאורח הממשלה
המצרית.
גליון 2198, 17 באוקטובר 1979, עמוד 35
חריזה
חסן כאמל, ראש לישכתו של הנשיא אל־סאדאת, עומד
להגיע בשבוע הבא לישראל כדי לסייר באיזור
סנטה־קתרינה, העומד לעבור בחודש הבא
לידי מצריים.
גליון 2133, 19 ביולי 1978, עמוד 51
לגבי מבט נתבקשו הצופים לערוד הש וואה
בין מבט שיל היזם ילבין מבט של
התקופה הסועדת ימה ביקר הנשיא המצרי
אנח־יאר אל־סאדאת בארץ, וכמובן ש-
בתקופת סיאדאת הייתה הצפייה ׳במבט ירבה
יותר ורישומה על הצופים היה עז ׳ביותר.
גליון 2136, 9 באוגוסט 1978, עמוד 16
ועד־הפעולה העביר מיכתב לממשלה, ובו
תביעה להחיל ריבונות ישראלית על הפית־
הה, בעיקבות בקשת־המחווד, של סאדאת
על אל־עריש.
לפי אותו ההיגיון, יכלו לתבוע החלפת
בית־העם המקומי — בפירמידה.
גליון 2165, 28 בפברואר 1979, עמוד 6
לאחרונה, אך לא לבסוף: טכסיסיו הפו ליטיים
בבית — ראה את הערמומיות שלו
ושל מנכ״ל מישרדו, אליהו בן־אלישר, ב קשר
לנוסחת האוטונומיה — ובחוץ: מיש-
חק החתול והעכבר שלו עם אל־סאדאת. אף
יאכנע לא הית הטובה ממנו בכך.
גליון 2170, 5 באפריל 1979, עמוד 3
חשנו זאת על
בשרנו בעיתון זה בשבוע שעבר, כאשר
נאלצנו — בפעם השנייה מאז תחילת יוז מת
השלום של הנשיא אל־סאדאת — לד חות
ביממה אחת את מועד הופעתו של
גיליון העולם הזה.
גליון 2170, 5 באפריל 1979, עמוד 10
זאב צבעוני, תד־אביב
מנהיגי ישראל י תנו דעתם ויתחשבו ב מצבו
החמור של נשיא מצריים ולא רק
באינטרסים המיפל׳גתיים־פנימיים שלהם.
עלינו להקל על הנשיא סאדאת לעמוד
בלחצים שמפעילים עליו, ולא להפכו ל־
׳טרף קל לעטים, לבזים ולשאר עופות
הטרף.
גליון 2167, 14 במרץ 1979, עמוד 33
טעותם של מתכנני ״מיבצע
נאה״ היתה בכך שהטילו את כל האחריות
הביטחונית על שירות הביטחון הכללי,
שהפעיל את המישטרה, ולא על המיש-
טרה, כפי שהיה הדבר ב״מיבצע שער״,
כאשר הגיע אנוור אל־סאדאת לארץ.
אנשי השב״ב החליטו להיות מתוחכמים
עד הסוף, הוציאו עשרות סוגים של תעו־דות־אישיות
בצבעים שונים, עליהם מוד פסות
אותיות זיהוי שונות.
גליון 2167, 14 במרץ 1979, עמוד 50
המינוי לא ימצא חן
בעיני מנהל מחלקת־החדשות האחראי על גורן,
חיים יבין, שביטל אותו• ,והטיל את המלאכה
על פקידה חסרת־נסיון של דסק שידורי־החוץ,
אנוור אד־סאדאת
• הטכנאים נגד קאדמר
כתב יעדי
הטכנאים כועסים -בעיקר אחרי שד,סנקציות
של העיתונאים זכו בהצלחה ,׳ורשות־השידור
״׳נשברה״ בעניינם.
גליון 2175, 9 במאי 1979, עמוד 6
מכחכים
תשבץ
(המשך מעמוד )4
וההיגיון שבשלום מצחיק זה? איפה האוהדים
הקבועים לאל־סאדאת בגדה שטרחו
ובירכו אותו בעת מסעו לירושלים?
גליון 2145, 9 באוקטובר 1978, עמוד 26
אנוור אל־נוסייבה
בא לפגישה
והם סירבו. אחרי זה, לא קארטר ולא
סאדאת יוכל לבוא אלינו בטענות.
ביגין ז איך אתה יכול להיות בטוח
שהפלשתינאים לא יקבלו את זה ד
דיין נ הם תמיד סירבו.
גליון 2154, 13 בדצמבר 1978, עמוד 28
הוא התקשר
1מי שט״נוביץ
הצייר, תפט טרמפ על ה ענ ק ת
פרם־נובל לשלום, שניתן לראש״
הממ שלה מנ ח ם גגין, ולנשיא מצריים, א מו ראל־ סאדאת. הוא
מציג תערובת ציורים משלו ב או סלו, ב מלון ״ שקאנדינביה״ .לפני
שיצא ל או סלו, נערכה לצייר קבלת״פנים על־ידי נספח״ ה תרבו ת של
השגרירות הנורווגית בישראל, ה אנ סברא טו סטה, ובה פגש זמי א ת
סמדר עיאני, תי מני ה צעירה, שלהפתעתו דיברה פינית.
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 45
גדולה זו מהתקציב באה בגלל המיבצ־עים
הגדולים, שאי-אפשר היה לחזותם
מראש, כביקור אנוור אל־סאדאת,
ומהלכי השלום שבאו בעיקבותיו.
חלב׳ ר׳חם עד צ־כזד
אחד הביזיונות הגדולים של השבוע
האחרון קשור בראיון שערך הכתב רפיק
חלדי עם סגן שר־הביטחון, תת־אלוף
(מיל ).מרדכי (״מוטקה״) ציפורי.
גליון 2156, 27 בדצמבר 1978, עמוד 2
.״
בגין ל 1עג
לעצ בנו תסאדאח
בפגישה בחוג סגור שנערכה השבוע לעג ראש־הממשלה
מנחם בגין להתבטאותו הפומבית של נשיא
מצריים, אנוואר אל־סאדאת, כי הוא עצבני בגלל
הפסקת המשא־ומתן לשלום.
גליון 2038, 22 בספטמבר 1976, עמוד 31
הוא עשה הכל כדי לשבור את יאסר עראפאת,
המסמל את העצמאות של אש״ף והחותר עתה להקמת
מדינה פלסטינית לאומית עצמאית בגדה וברצועה, מחוץ
לתחום־ההשפעה של דמשק. הוא ביקש לבודד את
אנוזאר אל־סאדאת, איש־המרחב של תשל״ד
ותשל״ה, שעסק בפיתוח ארצו.
גליון 2094, 19 באוקטובר 1977, עמוד 21
בוושינגטון האמינו הבד בי תע
דודיו שד דיין אינם אלא פרובוקציות,
שנועדו להביא את הערכים
לכך שהם יפוצצו את ההבנות
לז׳נכה, אחרי שישראל עשתה,
ככיבוד, ויתורים מפליגים.
אולם אנוואר אל-סאדאת לא התרגש.
הוא מצץ את מיקטרתו, יעץ לעיתונים
הערביים שלא להתרגש נוכח מטר ההודעות
של מנהיגים ישראלים.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 103
• דאש־הממשלה, מנ
בגין, על נשיא מצריים,
אנוור אל־סאדאת :״התימהו-
#שר־ הדתות אהרון
אכו־חצירא :״הטמפרטו
פוליטיקאים
שמצותתים להם
צריכים להיות מאושרים, לפחות
מישהו מאזין להם.״
ח״ב יגאל אלון:
״משה דיין הוא פחדן מיקצועי
זואולוגי.״
• בתב ״הארץ״ ,דן מרגלית,
לאחר פירסום יומני
משה שרת :״שרת הוא הקמיע
של יצחק רבין.
גליון 2354, 13 באוקטובר 1982, עמוד 30
כ־
,1014 שלוש שנים דפגי שבא הנשיא
הסצרי סאדאת לירושלים
כדי לכרות שלום עם ישראל, אמר
עיתונאי :
טולקוכסקי בראיון
״.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 15
היה זה ישראל גלילי אשר ניסח את מצע מיפלגת-העבו-
דה לבחירות של — 1973 מצע שנתן דחיפה אחרונה
לנשיא אנוור אל־סאדאת, לפי עדותו, לפתוח במילחמת
יום־הכיפורים.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 25
בנאומו הקצר השפיע אזהרה נוקבת :״זוהי סטירת־לחי
לנשיא אנוור אל־סאדאת. זוהי הבלה במשא־ומתן לשלום.
זהו מעשה המונע השלטה עם העולם הערבי והעולם
המוסלמי, המונע כיל אפשרות של הסדר עם העם הפלס־טייני.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 64
אחרי שבוע של אירועים דרמאתיים, התעשתו
קצת העיתונאים והחלו לטפל באירוע
כאילו היה זה ביקורו השני של הנשיא אנוואר
אל-סאדאת בישראל. מי שהאזין בקפידה לשידורי
הבי־בי־סי וקול אמריקה יכול היה להבחין אפילו
בנימת הסתייגות מסויימת כלפי השובתים.
גליון 2221, 26 במרץ 1980, עמוד 4
ב־ 1במאי 1966 מת
בכלא שאטה מהתקף־לב.
1965
— 31.3הממונה על שירותי-
הביטחון, איסר (״איסר הקטן״)
הראל, התפטר בעיקבות חילו-
קי־דעות בינו לבין ראש־הממ-
שלה דויד בן־גוריון בשאלת
המדענים הגרמניים במצריים.
1967
— 26.3ממשלת ישראל
החליטה על כינונה של הטל וויזיה
הלימודית, במיסגרת
רשות-השידור.
1977
— 20.3אש״ף דוחה את
הצעתו של נשיא מצריים,
אנוור אל־סאדאת, לכונן ממ שלה
פלסטינית גולה, תוך קשר
עם ממלכת ירדן.
גליון 2276, 15 באפריל 1981, עמוד 27
עיראק תנצל
את ההזדמנות כדי להיחלץ ממיל־חמת־הכיש
שלה באיראן, ותצטרף
אף היא לחזית.
0המילחמה תעמיד את אנוור אל-
סאדאת במצב בלתי־אפשרי, ועלולה לסתום
את הגולל על השלום בדרום.
!
גליון 2279, 6 במאי 1981, עמוד 35
מסירת תפקיד זה לווייצמן, ה איש
ששינה את דיעותיו מן היסוד
אחרי ביקור אנוור אל־סאדאת
בירושלים, היא פיתרון מצויץ. מה
גם שווייצמן שינה במידה ניכרת
גם את גישתו כלפי פיתרון ה־בעייה
הפלסטינית, ויש לו בעניין
זה דיעות שהן הרבה יותר מת קדמות
מאשר מצע מיפלגת־הע־בודה.