גליון 1964, 23 באפריל 1975, עמוד 42
..אני מונן לשחק
עם סאדאת
עד סיני!״
אומו עזרא טיסונה,
היוצא לסיבוב
הו נעו ת ששיבש
למען המגבית
נגשים, מנסים לחצות זה את שימחו של
השני לעבר יעדיהם, מציבים מיכשולים
להתקדמות היריב ותופסים את אנשיו
בשבי.
גליון 1984, 10 בספטמבר 1975, עמוד 16
בין
אש״ף למצריים פרצה מילחמת־תעמולה׳
שבה איימו ראשי הפלגים הקיצוניים לה*
רוג את אנוואר אל־סאדאת. הוויכוח בין
סוריה למצריים הגיע לסיגנון חריף יותר
ויותר.
גליון 1985, 17 בספטמבר 1975, עמוד 28
שגרירות מצריים במדריד, את ההצגה.
אילו היה סאדאת במצב זה מתיר לספינת
השלום של אייבי את המעבר בתעלה, היה
הדבר מתפרש כהוכחה לצידקת טענות ה פלסטינים,
ומעניק קלף נוסף למתנגדי
ההסדר עם ישראל בעולם הערבי.
גליון 1986, 24 בספטמבר 1975, עמוד 3
דבר המערכת
דו ר סי ה ש לו
״נתבשרנו״ שעומדת ממשלת י. רבין
למסור לממשלת א. סאדאת את שדות
הנפט של א. רודס בשלמותם .
גליון 2100, 30 בנובמבר 1977, עמוד 50
שומרים
על שימי
מי שמוגן היום בארץ כמעט במו הנשיא
סאדאת הוא הזמר העממי שימי
תגורי. שימי, שעבר טראומה איומה
אחרי שחטף מכות רוסיות מכנופיה אלי מה
של גרוזינים בחיפה, עדיין לא הת אושש
מהעניין. .אומנם, ורושקה, שהיא
הסיבה לבעיות ולמפות שיחררה סוף־סוף
את שימי ׳לצמיתות, אבל הוא עדיין לא
מאמין שהבעיות נגמרו.
גליון 2102, 15 בדצמבר 1977, עמוד 19
תופעה
קבועה, במצריים, בעיקר מאז עלה ל־ש״לטון
הסשקא הנוכחי אנוואר סאדאת,
לאחר מות הנשקא,הקודם.
המיוחד
שליחנו המיוחד
מצלצל מהקיר
טחר״טרר ..גלינג־גלונג ..גלקנג־גליוגג
..טחרהרחחר ..דינג־דונ׳ג ..פרד־יפרר
..גלינוג־דונג ..טחרר־פדר ..דיונג־דקנג־דינג־״סלוגג
..טרר ..טדרר ..גילינג־דונג־דינג־גלונג־פדרר
..פרד ..טררדד..
גליון 2102, 15 בדצמבר 1977, עמוד 52
הספרות המצרית
היא בבחינת נעלם לקורא הישראלי,
הדיו דהתה מעליהם, שיגרו ברכה לנשיא
אל־סאדאת בביקורו בירושלים, והזמינו
לביקור בארץ משלחת של סופרים מצריים.
גליון 2119, 12 באפריל 1978, עמוד 33
הוא יודע שלא ישיג שום סוג של
שלום, אך מעמיד פנים שמחות בפגישותיו
עם סאדאת.״ באותו ראיון תקף נבון,
כביכול, גם את שר־החוץ משה דיין, מי
שהיה בעבר שותפו הפוליטי ברפ״י :
״כפוליטיקאי הוא הרפתקן ...שיגעונותיו
כשר־חוץ עלולים להכשיל מדינה שלמה
מבחינה פוליטית פנימית הוא חשוב כמת.״
נבון הגיב מייד על הידיעה, הגדירה
כ״פרובוקציה והוצאת־דיבה שפלה.״ הוא
הכחיש כי העניק אי־פעם ראיון לכתב
השבועון הארגטניני, וטען כי ״הפירסום
הזה, בזמן הזה, הוא תקיעת־סכין בגב.״
כיוון שהצופה טען כי תוכן הראיון
בשבועון הארגנטיני הגיע לירושלים באמצעות
שגרירות ישראל בבואנוס־איירס,
היה ברור כי הידיעה הגיעה אל העיתון
ממישרד־החוץ בירושלים.
גליון 2111, 15 בפברואר 1977, עמוד 43
אלכסנדלר שינדלר
שמחה ארליך
עובד סוכנות
עובד ממשלה
מר שינדלר הבריז כי על יהודי
ארצות־הברית לפעול למען ביטול
תדמיתו של סאדאת כמי שפועל
למען השלום•
על יוזמה ברוכה זו, לביטול
אווירת השלום המזוייפת וליצירת
אווירת מילחמה בריאה וקור
סטרוקטיווית, זוכה מר שינדלר
להיכלל בין המועמדים הסופיים
לפרס ״מטורף ישראל״ .1978
0ר ארליך הכריז בי ישראל
יבולה לשמש גשר לייצוא הדרום-
אפריקאי לארצות־הברית ולשוק
המשותף.
גליון 2118, 5 באפריל 1978, עמוד 10
סוף סוף, קם מנהיג אשר הרחיק את
השקר כעיקרון למימשל, חזר אל האמת,
גבר על הרע ושם את הטוב מעל הכל.
מנהיג זה, נשיא מצריים אנוואר אל-
סאדאת, מנהיג ריאליסטי. רגישותו, חינו כו
ותרבותו השאובים מן הסוציאליזם ה הומניסטי,
סללו לו את הדרך לבצע ה־מיפנה
ההיסטורי המופלא והמדהים הזה.
גליון 1980, 13 באוגוסט 1975, עמוד 13
מיפלגתו חזרה לחיק המערך הבוגדני,
ומטמאה את משכבה במימשל
חסר־עקרונות. גם המצב מחוץ אינו
שפיר. המלך סאדאת גייס את ליגיר
נותיו ותובע מעבר חופשי בתוך טרי טוריה
מפד״לית.
גליון 2016, 20 באפריל 1976, עמוד 27
לא היו אלה שיחות פורמליות
חסרות־תוכן, אלא שיחות מלב־אל־לב, ש נמשכו
לפעמים חמש ועשר שעות. לאחר
מכן ביקר אותו סאדאת בווינה, לשיחות
ארוכות נוספות.
הגיוני היה לשגר לווינה שר
בכיר, כדי לשמוע מפיו של
קרייסקי מידע ורשמים כאופן בל־
:עי.
גליון 2197, 10 באוקטובר 1979, עמוד 74
תוך •שיחה עימנו שבה לא
הסתיר את דעתו כי על ישראל לדבר
עם הפלסטינים ישירות, ויפה שעה אחת
קודם, הוא הסביר שרבים מן המסתייגים
היום במצריים מיוזמות סאדאת, אינם יודעים
בדיוק כיצד להתייחם אלינו, הישראלים׳
והם חוששים לבוא עימנו במגע
הדוק יותר, לא רק בגלל עמדת הרשויות
כלפיהם, אלא גם מתוך חשש מחבריהם
למאבק.
גליון 2203, 21 בנובמבר 1979, עמוד 15
— 21.11 נשיא מצרים וראש־ממשלת
ישראל עורכים מסיבת־עיתונאים משותפת
ערב צאתו של אל־סאדאת את ישראל.
מאות אלפי מצרים מקדמים בהתלהבות
את פני נשיאם, החוזר ממסעו ההיסטורי
לישראל
גליון 2202, 14 בנובמבר 1979, עמוד 68
מישור ואשיהממשלה מפיץ בשרם חומו־תעמולה בסיגנון אנטישמי מובהק, המזכיר
יי* שצפו מיליוני בני־אדם במירקעי
״ הטלוויזיה בשלושת המנהיגים שהת־חבקו
על מידשאות הבית־הלבן, האמינו
שנפתח עידן חדש במיזרח־התיכון. הנשי אים
ג׳ימי קארטר ואנוואר אל־סאדאת ו־ראש־הממשלה
מנחם בגין, בישרו לכל
באי־תבל על הולדתו של השלום הנכסף.
גליון 2198, 17 באוקטובר 1979, עמוד 72
בחודשים האחרונים הוסיפו כתב ערבי.
את הקופסה נתנו במתנה לג׳יהאן אל-
סאדאת בביקורה בחיפה, כאשר הופיעה
בסימפוזיון לשיקום נכים שאירגנה אופירה
נבון באוניברסיטת חיפה.
גליון 2139, 30 באוגוסט 1978, עמוד 25
הוא ׳תהיה
מלאה חסרונות כרימון:
<• הוא ׳תחבל ביוזמית־השלום של אל-
סאדאת ויתקשה עוד יותר על מעמדו של
נשיא מיצריים ׳בעולם הערבי,
• היא ׳תהפוך יאת סוריה לגיבורת
העולם הערבי,
י• היא תסבך יאת ישראל ׳בפעולה ש־חיילי
מיליציות נוצריים בליבה של לבנון ש הטנקיס של צה״ל יגוען גס אליהם כך י
בדרום לבנון מקדמים ב לסייע להם להדוף את המיתקפה הסורית.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 38
כאשר התברר, בסופו
של דבר, שראש״הממשלה לא
אמר מאומה בנאומו, טען יושב־ראש
ועדת־ר,כלכלה של הכנסת,
גד יעקוכי :״זה לא
בגין אשם, זה אנוור אל״
סאדאת. הוא לא נתן לבגין
לנאום בפני הפרלמנט המצרי,
אז אנחנו קיבלנו את העונש.״
אהרון
1שר-הדתות
אכו־חצירא התייחס להתלהבות
מעניין השלום והצהיר
בקול של קריין־רדיו במיזנון
הכנסת :״במיקרה של שלום-
אמת תושמענה צפירות עולות
ויורדות.״
01 אגב, אבו־חצירא נבהל
משביתת מחלקי־הסיגריות.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 64
.״
ביום צאתו של בגין ממצריים הוא הצהיר
באוזני העיתונאים, כשהנשיא סאדאת
עומד לידו, כי בעוד כמה ימים ייצא שר״
אמת| קרסו!
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 22
.״
בן ה־ 31 וישראל גוטסדינר בן ה״31
שהם צמד־הרעים, שלא פגשו אמנם
בנשיא מצריים אנוור אל־סאדאת, אך הצטלמו עם בובת־השעווה
שלו במוסיאון״השעווה של אמסטרדם.
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 33
מה שנראה
כדתי־אפשרי היום, ייראה כמוכן-
מאליו מחר.
מי חלם שיבוא יום ואנוור אל־סאדאת
ינאם מעל דוכן הכנסתו מי חולם כיום
שיבוא יום ויאסר עראפאת יעמוד וינאם
באותו מקום?
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 57
הכל יודעים שהוא נימנה על
אותו זרם פרוגרסיבי במצריים שאינו
רואה תמיד בעין יפה את יוזמות הנשיא
אל־סאדאת. עיתונאים יודעים לספר שבכל
פעם, כשהוזמנו לבוא ולסקור את הקולנוע
המצרי, אורגנה להם פגישה עם שאהין
רק אם ביקשו זאת במיוחד, אחרת לא
היו מזכירים אותו כלל.
גליון 2174, 1 במאי 1979, עמוד 11
ואז, המנהיגות הפוליטית של
ישראל עשתה את המוטל עליה, כדי לה שיג
את השלום שהוצע לה על־ידי אל־סאדאת.
ן זאמת שלך היא האמת השלטת בקרב
הפלסטינים, וקיימת אצלכם נכונות
לחיות בשלום ובשכנות טובה עם ישראל,
לטובת שני העמים החיים בארץ הזו, הש מיעו
את קולכם.
גליון 2178, 30 במאי 1979, עמוד 43
עיתונאי
מצריים החלו קוראים בקול אדיר :״תחי
מצריים! יחי סאדאת! יחי השלום!״
אל-עריש תחת שילטון מצרי.