נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת

בפינה, על אחד הדפים שנקנו בנפאל, מצוייה קופסת מוזיאיקה עדינה, מתנה מהנשיא אנוור אל־סאדאת. לפני חמש שנים החליטה עדה, גננת ובוגרת האקדמיה למחול, להתגייס לשורות המישטרה.

במדינה העם מכשיר לשטיפת־מוח <וייוו בכל בית בישראל, בכל קרן רחוב, בכל מיפגש חברתי היה הנושא המרכזי של השיחות השבוע — מיתקפת השלום המצרית, שהתבטאה בהצהרותיו של נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת. חילוקי הדיעות וניגודי ההערכות לגבי ״המהפיכה המצרית״ ,מצאו את ביטויים גם בכנסת ישראל.

איך הוא עושה את זה לעזאזל? ישראל בלום, באר־שבע נשיא מצריים סאדאת — שרק עיוור יכול להתעלם ממאמציו בשנה האחרונה, להגיע להסדר כלשהו עם ישראל — והעלול לאבד את כיסאו אם לא ישיג תוצ אות עד סוף השנה.

לכן, במיקרו• של נאומי מלחמה מצד אל־סאדאת לאלופיו, יש לומר: לעקור לו את זה!

יועם סאדאת. יזמתי את ׳הדברים .׳נדחקתי. עשיתי עבודה ׳שיל עיתונאי.

כמקומו בא אדם הסר־כאריזמה, נואם משעמם, המשולל כד בישרון לחשמל המונים ולרתק עמים כמחווה דרמתית, תכסיסן שוקל ומחשכן. אולם אנוואראל ־ סאדאת הצליח במקום שנכשל קודמו ומורו. הוא פתח במילחמה שהטביעה את חותמה על תשל״ד.

׳נותר טכס חלוקת הפרסים — גביעים לשלושת האלופים, חלוקת ברטיסי-הטיסה של חברית אולימפיק (תל־יאביב — סונטה- קארלו וחזרה) לשלושתם, כדי שיוכלו ל־ לונו פעם :״בזירה הפוליטית, המצרים משחקים שיש-יבש, והישראלים משחקים שחלמת!״ בינתיים הוכיח אנויואר אל- סאדאת ׳שהמצרים למדו לשחק שח־מת פוליטית.

אמר בגין לתוך המיקרופונים :״הסכמנו, הנשיא סאדאת ואנוכי, שלא תהיה שום הפסקה. נתחיל לק בל את הנפט למחרת היום ש בו נפנה את הבארות.

המחזה, הנקרא המחסום, מספר על ביקורו של נשיא מצריים, אג־דואר א ל ־ סאדאת, כפי ש הוא משתקף בעיניהם של פועלי ניקיון. !

אפשר לתאר סיטואציה בה יודע רבץ על יוזמת השלום הקרבה של סאדאת ועל הלחצים שעומדים האמריקאים להפעיל על ישראל.

למרות שעוז לא היה בין הנואמים, הוא בלט בשטח. 20 1 עכשיו, שנה אחרי הבחירות לכנסת ב־,1977 כאשר יוזמת־השלום של אנוור אל־סאדאת נתקלה בירושלים בקיר אטום. הבחירות לכנסת העשירית, ב־ ,1981 המיתו את שלום עכשיו, ועתה חוזרת התמונה על עצמה.

האח והאחות שד נימררד שוסטרמן ז׳׳ד לב יהודי כל מצרי נאור, ייראה כך את תוצאותיה של יוזמת״השלום ההיסטורית של אנוור אל־סאדאת. ף* ישראל, עצמה נראו תמונות של תושבים המקבלים את מני צה״ל בשימחה, של חיילים המגישים מים ילחם לשבויים, של מדינה הומאנית השומרת על צלם־אנוש גם בעיתות־מילחמה.

יומרתו כרפורמטור הגדול של צה״ל ומיש־רד־הכיטחון התחילה והסתיימה כטיפולו ה שיטחי, הרשלני וחסר־האחריות כהצעה הרצינית והחשוכה שהבין ישראל טל. משבא אנוור אל־סאדאת לירושלים, פנה וייצמן כל- כולו לענייני חוזה-השלום.

ובעניין אחר, חשוב פי כמה: עניין השלום. אני מסכים לכל מילה שנייה של אל-סאדאת, כפי שבאה לידי ביטוי בראיון שלו עם אבנרי אבנרי.

חייב ליצור לעצמו, לפחות בעיני הצבא של איש אמיץ המקבל החלטות נועזות את מקומו של נאצר. מתוך שיקולים אנואר סאדאת המצרי, תדמית ומתאים לרשת אם ייערן־ נסיון צליחה כזה של הצבא המצרי, סבורים אותם משקיפים, הוא ייעשה ללא אתרעה מוקדמת של הפרת הפסקת-האש בצורת פתיחה כללית באש לאורך בל התעלה.

המעניין בתופעה זו, היא העובדה שלראשונה מזה שנים, כנראה בהשפעת הקו של נשיא מצריים, סאדאת, החותר לקראת פתרון מדיני, גדושים עתונים אלה במידע על כוחות השלום בישראל.

זהו אותו מקום שביגלל ההחלטה על הקמתו החליט אנוואר אל־סאדאת, לדבריו, לפתוח במילחמת יום־הכיפורים. • בדמת״הגולן נמשכו ההכנות להקמת יישובים נוספים, בתמיכתם של כמה מן השרים החשובים בממשלה.

יורם הירש, תל־אביב שום אדם לא השפיע על מדינת־ישראל השנה כמו נשיא מצריים אנוואר סאדאת. גם השנה הוא התגלה כמדינאי המבריק והשקול ביותר במרחב, האיש אשר מעשיו עיצבו את עתידה של מדינת ישראל.

סביר להניח כי לא התעקשותו של בגין בנקודה זו היא שתהיה מיכשול לשלום. הנשיא סאדאת יודע כי אין להזיז את בגין מעמדה זו, ולמרות זאת הוא מוכן להמ שיך לשאת ולתת עם ישראל על שלום.

צנזודוז המיספר״ם משחודלם שוב עם כל הפסטיבל של סאדאת בירושלים ובגין בוואשינגטון ווייצמן באלכסנדריה, נוטה הישראלי ברחוב לשכוח שיש לו גם צרות אחרות.

עוד לפני שנתיים, כאשר אני וידידי נטלנו שליחות זו על עצמנו, היסס אפילו סאדאת לומר יותר מאשר שישראל היא מציאות, שהיא קיימת.

והנה, באים החסידים הנ״ל בסיוע צה׳׳לי מובהק ומטיפים לנו להרוג, להשמיד, לכבוש ולהישאר, ולא להאמין לכוחות השלום ול״תכסיסי סאדאת״. יש להקים קול זעקה נגד פוליטיזציה זו של הצבא.

כך, למשל, מתעלם אבנרי מהעובדה, שבתקופתה של גולדה נחתמו הסכמי־ההפ- רדה עם מצריים אחרי מילחמת יום־הכי- פורים — שהיו ההסכם הראשון בין ישראל למדינה ערבית כלשהיא מאז הסכמי שבי- תת־הנשק של שנת . 1948 לדעת הכל סללו הסכמי־ההפרדה האלה את הדרך ליוזמת השלום של סאדאת ולהסכמי קמפ־דייוויד. יכול אבנרי להפחית מחשיבותם של הס כמים אלח אבל להתעלם מהם, כאילו לא נחתמו מעולם — זה מעשה של פוליטיקאי.

אך המבוגרים והילדים לא הראו ביטויי שמחה אלא צפו בשקם במופע האסניס :״ראינו את החגיגה האמיתית של האנשים, כאשר אל־סאדאת בא לכאן עם יוזמת השלום.״ לבית יתומים במצריים, למגן דוד אדום ולמימון ניתוח לבדואי מבאר שבע.