נמצאו 2,107 תוצאות עבור סאדאת
גליון 1869, 27 ביוני 1973, עמוד 14
באותו יום עצמו, כאילו במיקרה, בהשיבה לשאלות סטודנטים באוניברסיטת תל־אביב, השמיעה את ההצהרה המדינית הבאה : ״אין שמץ של ספק, שאילו היינו פותחים במשא־ומתן עם סאדאת* מייד אחרי המילחמה, הוא היה מקבל שטח רחב יותר מסיני, מזה שאנו מוכנים לתת לו לו כיום...״ גורם אלמוני דאג שדווקא תשובה זו תשודר מייד ברדיו, תקבל הד עולמי מתאים, בצד הודעתו של אבן. … שהחרימה את אבן כל עוד היה רפאל מנכ״ל מישרדו, לא מיהרה לאשר את * גולדה התכוונה, כמובן, לגמאל עבד־אל־נאצר. סאדאת לא מילא אז תפקיד חשוב.
גליון 1900, 30 בינואר 1974, עמוד 18
הטיפול של קיסינג׳ר היה, על כן, נמרץ עוד יותר. אחרי שאנוואר אל-סאדאת שם קץ לקיפאון ביום־הכיפורים׳ ושירת בכך גם את האינטרס האמריקאי, נכנס הפרו פסור לפעולה. … בשלב האינטנסיבי ביותר, נפלו מלוויו של קיסינג׳ר פשוט מן הרגליים. כאשר נפגש עם הנשיא סאדאת באסואן, שכבו ג׳וזף סיסקו ועוזריו בחוץ על הדשא ונר דמו• בירושלים החזיקו בני־שיחו של קיסינג׳ר רק בקושי מעמד, וההסדר הושג כאשר הם כבר היו בשלב של התשה גו פנית קיצונית.
גליון 1890, 21 בנובמבר 1973, עמוד 12
״ כל מצרי בגיל ,50 בן דורם של גמאל עבד־אל־נאצר ואנוואר אל־סאדאת, השתתף במאבק זה בנעוריו, כשם שכל ישראלי בגיל זה השתתף במאבק על ״עליה חופשית, מדינה עיברית.״ בישראל יכלו כסילים רשמיים להכריז: ״מה זה סיני בשביל מצריים? … בתפיסה זו, כמו בפרטים אחרים, דומה תוכנית־קיסינג׳ר להפליא לתוכנית־השלוס של תנועת מרי(העולם הזה — כוח חדש), שפורסמה בגיליון האחרון של העולם הזה (.)1889 לפי המקורות שהדליפו את התוכנית לסוכנות יונייטד פרס בלונדון, הניח קי* סינג׳ר תוכנית זו לפני שליטי ברית* המועצות בעת ביקורו שם, וגם לפני נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת. שניהם קיבלוה, כנראה, כבסים לוויכוח — והדבר מילא תפקיד חשוב בהסכמתם להפסקת־האש. 5נ קו דו ת.
גליון 1962, 9 באפריל 1975, עמוד 19
באמצעות מק־גאוורן, רמז קיסינג׳ר על אפשרות זו: אם ישראל לא תיכנע עכשיו ותסכים להסדר־ביניים על פי תוכנית קיסינג׳ר־סאדאת, עשוייה לצאת הזמנה אמ״ ריקאית־סובייטית לכינוס ועידת ז׳נבה בהשתתפות אש״ף. … בשיחות האחרונות נוכחו האמריקאים לדעת שגם אנוואר אל־סאדאת אינו חופשי בהחלטותיו לזוז לקראת השלום, כל עוד אין אש״ף משתלב בתהליך המדיני.
גליון 1788, 8 בדצמבר 1971, עמוד 11
.״ (רעיון סביר בהחלט, שאפילו ״תבוסתנים״ ,המוכנים להחזיר ל- ערבים את כל השטחים הכבושים, יחתמו עליו ברצון ).ואילו במקום אחר כותב קישון :״לעולם לא יתפוס הנשיא הטוב, שגולדה יודעת כמוהו, כי סאדאת רוצה בשלום בכנות ואיננו סובל את הרוסים, אבל מחר, במחילה, ינוקב האיש בכניסה למלון שרתון כמסננת, והקאדאפי המטורלל שיבוא במקומו יפתח במלחמת- קודש בטווח פגזים מתל אביב...״ במילים אחרות: תמורת שלום־אמת אנחנו מוכנים להחזיר לערבים כימעט הכל, אך מאחר יואץ ערך לחתימתו של סאדאת, או כל מנהיג ערבי אחר, ומאחר והערובה הממשית היחידה לביטחונה של ישראל הוא נוכחותה המבוצרת על גדות התעלה ובשאר השטחים הכבושים — אין טעם לחתום על הסכם־שלזם, המותנה בנסיגתה של ישראל.
גליון 2100, 30 בנובמבר 1977, עמוד 49
כאותה עקשנות התחמקו נציגי פלוטוניה התח־ מנחם בגין ואנוואר אל-סאדאת החיים כספרות או הספרות כחיים תית — לפעמים כתבסיסים טכישים, יל דותיים כמעט — מכל פגישה וטבל הכרה בזו. … הגיב על כך יצחק נופד־מוזם :״הדבר משולל להחתמתו של אנוואר אל־סאדאת על מגילת־העצמאות שמה של הסו פרת עמליה כהנא־כרמון (שדות מגנטיים) הוזכר לאחרונה במדור זה, בהק שר לכך שמעריציה לוחצים על שופטי פרס ברור 77 לזכותה בפרס בטענה ש לקתה ב״מחלה ברנרית״ .מסתבר שמע- ריצי הסופרת אך מזיקים לה, ועמליה כהנא כרמון לא חלתה משך השנה האח רונה במחלה כלשהי, והליקוי הבריאותי היחיד שלה הוא קוצר ראייה י• התנצלות : ידיעה שפורסמה במדור זה הזכירה את הסופר שמעון כלס בין מייסדי התנועה למען ארץ־ישראל השלימה ולא היא.
גליון 2105, 4 בינואר 1978, עמוד 11
הסיבה לסימון החדש ברורה. מנחם בגין תומרן על־ידי סאדאת לעמדת״התגוננות נואשת. הוא יודע היטב, שחזרה מדוייקת על עמדותיו הנושנות כפי שעשה בכנסת ב־ , 20.11.77 היתה מבודדת את ישראל סופית ומאפשרת לערבים לנהל מילחמה בישראל לתשואותיה של דעת״הקהל העולמית. 1 בגין, שהוא פוליטיקאי כישרוני, לפחות י חסי ת לשני קודמיו, הבין זאת. … כן הוא מוכיח לעולם כולו את מתינותו, שומר על הדיאלוג עם סאדאת, כדי שלא יהיה הוא עוכר השלווה. ואכן, לעומת עמדות מסויימות במיפלגת הע בודה קל מאד להיראות כיום הגיוני וסביר.
גליון 2010, 10 במרץ 1976, עמוד 21
כעילה לכל ההתרגשות שימשה טענתו של שיהאן, כי הנשיא ריצ׳ארד ניכסון, ואחריו הנשיא ג׳ראלד פורד, הבטיחו לאנוואר אל־סאדאת להחזיר את ישראל לעבר גבול זד 4ביוני .1967 אילו עצרו השרים בעדם לרגע-קט כדי לחשוב (עם כל הקושי שבדבר) ,היה מסתבר להם כי אין בכך כל חדש. מאז נתן ניכסון את הגושפנקה שלו לתוכניתו של שר-החוץ ויליאם רוג׳רם, לפני שבע שנים, היתה המדיניות האמריקאית לגבי הגבול הישראלי קבועה ומגובשת :״קו ה־ 4ביוני ,1967 עם שינויים בלתי-מהד תיים״ .סביר היה להניח בי בשיחותיהם האישיות עם סאדאת, חזרו על כך ניכסון ופורד כאחד. רכין הניגוד.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 28
השהות הממושכת בצוותא; האפשרות להידבר ללא חרב הזמן המרחפת מעל וללא לחצים של אמצעי־התיקשורת והאופוזיציות ; היכולת לרקום ולהדק יחסים אישיים בלתי אמצעיים — כל אלה יכלו לתרום להפלת המחסום הפסיכולוגי, שגבה והלך בין נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת לבין ראש- הממשלה מנחם בגין. ייתכן והיה בהם כדי להניח יסודות לאימון אישי, החשוב כל כך גם ביחסים שבין מנהיגי מדינות. החיבוקים ההדדיים בין סאדאת ובגין, טיוליהם המשותפים ושהייתם במחיצת מארח חייכני ולבבי כמו ג׳ימי קארטר באווירה של איזולציה מוחלטת, היה בהם כדי לשנות את טון ההידברות.
גליון 2178, 30 במאי 1979, עמוד 24
וחשנו ימה עובר בראשם : ״ריבונו של עולם, איזה אוסף של מליצות חסריות־שחר.״ ראינו את אנוור אל־סאדאת נושא את הדגל הלאומי המצרי בתוך אל־עריש המשוחררת, את ההתלהבות בעיר, שחזרה להיות מצרית לכל ידבר, ושמענו את הקריין בטלוויזיה המצרית מלהיב ומסעיר את 40 מיליון בני־עמו. ראינו את החיבוקים והנשיקות של אל־סאדאת ובגין. וידענו : מי שמקבל זאת על עצמו הוא אידיוט.
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 11
ייתכן שייגרם הפסד כספי. סוס השלום למנחם בגין ולאנואר סאדאת יש זמן. הם מוכנים להניח ליונת־השלום להמתין מאחרי הדלת עד שיגמרו את ההתנגחות וההתנצחות ביניהם. … אמיד פלו,מכר, טוקיו, יפאן מעניין מה יאמרו מנחם בגין ואנוור אל־סאדאת זה לזה כאשר יפגשו באוסלו בקרוב, בטכס חלוקת פרס נובל לשלום, אם יימשך מצב הקיפאון הנוכחי בשיחות השלום, או יחמיר ויגיע עד לידי פיצוץ.
גליון 2161, 31 בינואר 1979, עמוד 15
אפשר רק לדעת דבר אחד: מוטה גור התבלט מאז המהפך כנץ קיצוני. ערב ביקורו של אנוור אל־סאדאת הוכיח, כי לא תפס את מהות המיפנה הגדול הממשמש ובא, כפי שתפס אותו חייל אחר, עזר וייצמן, ואף מנחם בגין. הוא טען שזוהי תחבולה של אל־סאדאת להכנת מילחמה. והעולם כולו ראה והקשיב כיצד לועג לו נשיא מצריים, בדקות הראשונות שלו על אדמת ישראל.
גליון 2083, 3 באוגוסט 1977, עמוד 36
תחתן ׳טמון קרחון גדול של בעיות׳ קשיים וקושיות ״מישניים״. זכור בוודאי לקורא, כי סאדאת (לפי התסריט שלי) אכן ״הסכים״ למוצבים ישראליים כאלה — ׳וביד רחבה : בסך־הפל הי׳חשה . 80—70 מוצבים המעוז-ים ישראליים, לאורך כל . … מאליו יובן, כי כל הדברים השליליים הללו אינם תלים אלא עלינו: לפי ״תוכנית קרטר״ וגם הכרזות סאדאת ״שלי״ .לא י׳מוקטו תחנותחההתראה על בסיס של חרדיות.
גליון 2098, 16 בנובמבר 1977, עמוד 17
.״ ו• הג״ל, ובתשובה לדיברי גשיא מצורים, .אניחאר סאדאת, על. נגונוותו לובו,א לבקר בירושלים :״אני ומקווה שבאשר !אובוא לבקר בקוא־דיר, ינהג בי סאדאת ובמידת הסנסת והאורחים ויתן לי הזדמנות לבקר בפירמידות שאבותינו סייעו לבנותן — ותמורת זאת לא נבקש פיצויים.״ •,דאש־הממשלה לשעבר יצחק רבין: ״חיינו עם הערבים 30 שנה בלי שלום, ואגו יכולים לחיות עימם 30 שנים נוספות בלי שלום.״ י• ראש־ממשלוז בריטניה לשעבר, הדולר וילסון,, :פוליטיקאי ההא מי שלוקח זווית והופך אותה לעיגול.״ • שר־האוצר שמחה ארליך :״אנסנו סש״לטון: בסך־,הפל ארבעה ׳חוהשים; ,ולא הצי טסנו מיליהנרים חדשים
