נכונותו להגיב ולהתראיין, גם כשהאדמה
בערה מתחת לרגליו, מצח־הנחושה שהפגין
תוך הצגת עצמו כקורבן הראוי לרחמי הצי בור,
הזכירו את הופעותיו השחצגיות של
הנשיא ניכסון, בשיאה של פרשת ווטר־גייט,
כאשר הכחיש בפומבי כל מעורבות
בפרשה — גם כשחבל החקירה התהדק
סביב צווארו.
