נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר
גליון 1629, 20 בנובמבר 1968, עמוד 6
אנו רוצים להמשיך לקרוא ולראות את אודי נויזר, קזפר-קרמזן עקב ההפגנות האחרונות של ערביי ישראל, התחיל השלום לצאת לי מהאף. חדלתי להשתוקק לשלום עם נאצר ושותפיו. אני רוצה להחזיר להם את יחסם אלי, על פי ועידת חרטום. מהיום והלאה אינני מכיר במצריים, אינני רוצה לנהל משא־ומתן עם הערבים, ואיני מעוניין בשלום איתם. נמאס לי לעמוד על הברכיים ולבקש מנאצר שיסכים להיות ידידי. שיעמוד הוא על ברכיו!
גליון 944, 17 בנובמבר 1955, עמוד 4
חוגים רחבים בצמרת מפא״י סבורים שעתה השעה המתאימה להרחיק את חברי מק״י, לאור עמדתם בשאלת קדך המגן והצדקתם את משלוחי הנשק לעבד אל־נאצר. ,היכון לגילויי-דעת חריפים כיותר דווקא מפי משה שרת. … אותה שעה עמד בראש ישראל, מול גמאל עבד אל־נאצר, דויד בן־גוריון הקשיש, שעבר את יום־ד,ולדתו ה־ ,69 מוקף אגשים זקנים וישישים.
גליון 965, 12 באפריל 1956, עמוד 8
בנשימה, עצו־ ־ה ציפו הדיפלומטים למהלך הבא, שהיה שייך לגמאל עבד אל־נאצר. אחדים האמינו שיפתח במלחמה, יפעיל את נשקו החדש. … שוב הופעלו הפידאיון, אנשי כיתות־המתאבדים שחדרו עמוק לשטח ישראל, ערכו סידרה של התקפות ״פגע וברח״ .הם השאירו מאחוריהם את חותמם: גויות נרצחים, מכוניות שרופות, יללת הפצועים. חשבונו של עבד אל־נאצר: אם ישראל תגיב על־ידי פתיחת מלחמה, תהיה היא התוקפנית, ביחוד כשהדבר קורה ערב בואו של מזכיר או״ם לישראל.
גליון 1061, 29 בינואר 1958, עמוד 6
כעבור שעה הבריק לסוכנותו בתל־אביב: הכינוס מביע תמיכה בלתי־מסוייגת בגיבור הערבים גמאל עבד אל־נאצר. אותה האשמה הושמעה ללא תוצאות נגד כינוסים קומוניסטיים! … המורים הסבירו כי לא היתה אמת בידיעה, ואפילו הוזכר שמו של גמאל עבד אל־נאצר על־ידי אחד המשתתפים, הרי עשה זאת על אחריותו האישית והוא אשר צריך להיענש, במידה והדבר אסור על־פי חוקי המדינה.
גליון 1067, 12 במרץ 1958, עמוד 4
למשך כמה שבועות היה ברור כי גמאל עבד אל־נאצר אינו שש לקראת החזרת הרצועה לארצו, וכי פליטי עזה עצמם יקבלו ברצון את הסיפוח — בתנאי שיובטח להם שיקום אישי מלא בישראל. … כך חזרה הרצועה למצריים. השבוע הסיק עבד אל־נאצר את המסקנות: הוא התכונן להפוך את עזה לגרעין של מדינה פלסטינית, שתהווה חלק מן הרפובליקה הערבית, תדרוש לעצמה את כל הארץ ממערב לירדן.
גליון 1075, 7 במאי 1958, עמוד 3
מזה כמה שבועות עסוק ביג׳י בהמטרת סיסמות מצלצלות על שלום ואחוזה• כמה פעמים רמז שהוא מוכן להצטרף לפדרציה שמית, ואפילו לרפובליקה הערבית המאוחדת• הוא הביע את נכונותו לנסוע לקאהיר כדי להיפגש עם גמאל עבד אל־נאצר. הוא עשה את הכל כדי לעשות רושם טוב בעולם, ולהוכיח אגב כך בשוק הפנימי שאינו נופל מנחום גולדמן בתפיסתו המרחבית. … דויד בן־גוריון הכריע נגד קו זה, והחזיר את הרצועה לגמאל עבד אל־נאצר על מגש של פחד• הוא הסביר זאת בגלוי־לב בכך שאין ישראל יבולה לעכל אוכלוסיה זו, שהיתר, מגדילה את ד,מעוט הערבי במדינה לחצי מיליון.
גליון 1070, 1 באפריל 1958, עמוד 8
כי אמנם היה מעשה האיחוד כרעם רחוק, המבשר סערת־ועמים מתקרבת במלים אלה סיכם פרשן העולם הזה () 1062 את תהליך לידתו של האיחוד המצרי״סורי, שעות מעסות אחרי שגמאל עבד אל־נאצר הודיע עליו להמונים אחוזי־השכרון של קא־היר. … ראשית ,״רפובליקה* אינה מילה עברית, ומוטב להחליפה בשם ״קהיליה ערבית המאוחדת* .שנית, ובעיקר: לא רצוי להגדיר את ממלכתו של עבד אל־נאצר בשמה של אחת מתופעות־הטבע הנוראות.
גליון 1033, 31 ביולי 1957, עמוד 4
אולם הואי לא העמיד ב־מיבחן רק את גמאל עבד אל־נאצר (ראה רפורטג׳ה) .הוא העמיד במיבחן קשה עוד יותר את ראשי ישראל ועתונאיה. … דוברי משרד־החוץ סיננו לעתונות הודעות מפתיעות: משרד־החוץ יעץ לנלסון שלא נאסר נלסון שרפי הוסיפו להפליג, על־ידי המצרים ״בטעות״ .היתר זאת כמעט הזמנה גלויה לעבד אל־נאצר לעשות ברפי ככל העולה על נפשו, הד מדוייק להערת מזכיר ראש־הממשלה (ראה להלן).
גליון 1039, 4 בספטמבר 1957, עמוד 3
מחנות אלד• ממלכת מהתנוונות׳ האנושית, דש קרקע־בתולין לפדאיון, לקומוניסטים ולמעריצי גמאל עבד אל־נאצר. נשמעו רמזים על שיקום חלק מן הפליטים האלה בעיראק. … מאז ומעולם גרמו הרצועה ופליטיה רק צרות למגהיגי־קאהיר, מוכנים בהחלט להיפטרמשניהם. שהיו גמאל עבד אל־נאצר נמנע באופן רב־משמעי לדרוש את החזרת הרצועה לשלטון מצריים.
גליון 980, 28 ביולי 1956, עמוד 6
כושר מיוחד זה למנוע מנוחה מאחרים היא הקלף החזק בידי ישראל. עבד אל־נאצר על תקיפותו כלפי המערב, יזכה שוב להקצבה האמריקאית למפעל הפיתוח העצום … לאחר ביקורם של ראש הממשלה ושר החוץ הצרפתיים במוסקבה, שם נדונו גם ענייני אלג׳יריה׳ נרמז לעבד אל־נאצר באמצעות המרשל טיטו כי ברית־המועצות מעוניינת עתה בצימצום פעולות המורדים נגד הצרפתים. • הקפאון כיחסי ישראל-הודו יפשיר.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 13
בתוכם, בנשימה אחת, נזכרים: לנין, טרוצקי, סטאלין, כרוש־צ׳וב, היטלר, אידן( ,עבד אל־) נאצר ובן־ גוריון לאחר ייקור בתערוכת הנשק בבית־דגון, נזכר ח״ב מפא״י שמואל דיין בדרכי ההתגוננות שהיו נהוגות בארץ, זמן רב לפני היות בנו לרמטכ״ל: בקבוצת כנרת היה מקובל שהשומרים יצאו לשמירה חושי וכרמל׳ כא/ק ״תיאודור הרצל״ ללא נשק, והרובים היו מונחים על שולהזמנים הלא־טובים נשכחו חנות חדר־האוכל. … למרות הפצרותיהם הקולניות של הנוכחים, השמיעה זמרת־הסופראן, אשר הגיעה השבוע לישראל כדי להופיע עם התזמורת הפילהרמונית, סירוב אדיב אך מוחלט לתת קולה בשיר כאשר הגיעה השמועה כי הכוכבת מרילין מונרו תבקר אולי בקרוב בישראל יחד עם בעלה המחזאי ארתור מילר, אל שגריר ישראל בארצות־הברית אבא אבן, הכריז השגריר החייכני וד,ממושקף :״אתן לה אשרת כניסה לישראל אך ורק אם תסכים לבוא ולקבל את האשרה מידי השגריר עצמו הבמאי בנימין צמח, שניהל בשנה שעברה את בית הספר הדרמתי של הבימה וחזר בינתיים לארצות־הברית, לקח אתו בשעתו את מחזהו של משה שמיר הוא הלך בשדות והעלה אותו לא מכבר על במת התיאטרון בלגס־אנג׳לס, בתרגום אנגלי שינוי קטן בשמו הכניס עם בואו לאמריקה שחקן התיאטרון הקאמרי שי אופיר, המופיע עתה במועדון הלילה הניו־יורקי סברה, השייך לזמר ליאו פולד: הפנטומימאי נקרא עתה בשם ״שי קיי אופיר״ ,כזכר לכינויו מימי הצ׳יז־באטרון ״שייקר.,״ בינתיים, עומדת בקרוב אשתו של אופיר, הזמרת אוהלה הלו׳ ,לצאת לארצות־הברית על מנת להצטרף אל בעלה, שהספיק כבר להופיע בתוכנית טלוויזיה משותפת עם דני קיי וכן בתוכנית הטלוויזיה של אדוארד מוראו, המראיין המפורסם של ביג׳י ושל עבד אל־נאצר.
גליון 984, 22 באוגוסט 1956, עמוד 8
אם יקרה כדבר הזח, יצטלך ים המוות בוודאי להמתין עוד ׳שלושת י אלפים שנה עד שתטבול בו נערה בביקיני מינימלי. גולים נאצר ועיראקי עה -ידידי כעכו אין דבר העומד בפני רצוך&מושל ע׳ ,הודיע כי אינו מוכן לתמוך בראש סיעתו, סוילח מנצור. … ללא כל חקירה משפטית או פסק־דין מוסמך, הורחקו השניים בכוח למשך חודשיים לעכו. אך השניים, מוחמד נאצר ועבד אל־רחים עיראקי, יצאו לגלות״ והפכו מרכז של עליה לרגל.
גליון 1446, 26 במאי 1965, עמוד 7
הוא מאשים לא רק את בורגיבה, אלא גם את עבד־אל־נאצר בפחדנות ובחש- תעבדות לישראל. הוא לא היה יכול לחון מרגל ישראלי, מבלי שקאהיר תאשים אותו באותן אשמות עצמן. … שום דבר לא נשתנה. #כקאהיר לבש גאמל עבד־אל־נאצר את חיוכו המלבב ביותר ולחץ אל לבו את נשיא עיראק, אותו הוא חושב לטיפש יגמור ולמטורף מסוכן (ראה עמודים 10־.)11 ואילו אל־חביב בורגיבה המשיך לפוצץ את פצצות־השלום שלו (ראה להלן) .שום דבר לא נשתנה.
גליון 1447, 2 ביוני 1965, עמוד 11
(א) רא צזלוזגזה )1 >,רא שרגגן ^ צורף האקטואלי למנוע מלחמה אינו האינטרס היחיד של עבד־אל־נאצר לגבי ישראל. 5 1בצידו קיים אינטרס שני: לנצל את בעיית פלסטין לשם קידום מטרותיו הפוזיטיביות. … בטענו כך, יש לבורגיבה שתי כוונות( :א) לשבור את האפוטרופסות המצרית על ערביי פלסטין, ולהוציא את הסיסמה הפלסטינית מידי עבד־אל־נאצר, ו(ב) לתת לערביי פלסטין את_ ההזדמנות לטעון כי הם רוצים לפתור את בעייתם בדרכי שלום.
גליון 1433, 24 בפברואר 1965, עמוד 9
וע־תוני ישראל בישרו בכותרות יומיות שמנות שבון תתנקם בעבד־אל־נאצר. כאילו לא קרה דבר. מיטהר אייבמן. … כך הוחמצה הזדמנות של זהב לקשור קשר ראשון — ועל מישור הוגן — עם המדינה שהפכה לאחר־מכן בת־בריתו של עבד־אל־נאצר. אם פיקפק מישהו באמיתות הסיפור על ההסכם המחפיר, הרי בא משרד־החוץ הישראלי והכחיש אותו רישמית.
גליון 1428, 20 בינואר 1965, עמוד 8
אלא שתוכגית זו לא מצאה חן בעיני המנהיניט הערכיים, ובראשם גמאל עבד־אל־נאצר. 16031880006־ 1י 601:ו> 6310ד י €011601100 בעיניהם היו לה כמה תכונות שליליות: 9העולם הערבי אינו מוכן למיבצע צבאי יעיל, מתואם ומאוחד. … כמיקרה זה לא תהיה לממשלת ישראל ברירה אלא לפתוח כמיב צע צבאי כקנה־מידה גדול. ץ מאל עכד־אל־נאצר אינו מעוניין ב־ ^ מלחמה כזאת. לאור הנאומים והפירסומים שלו ושל דובריו המקורבים, ברור כי אינו רואה ברכה במלחמה בשנים הקרובות.
גליון 1488, 9 במרץ 1966, עמוד 7
לפני עשר שנים הגיע לסואץ הרפתקן צעיר אחר, רפי נלסון, שגם הוא ביקש להיפגש עם גמאל עבד־אל־נאצר. הוא נכלא, הצעיר הישראלי נחת בשדה־תעופה נטוש בעיר־שדה מצרית, נתקבל שם על־ידי פקיד נמוך, שהוא בוודאי אופייני לאלפים רבים כמוהו. … האם היה נתן זוכה להערצה גדולה או קטנה יותר, אילו הכריז שהוא יוצא לפוצץ את פורט־סעיד, תחת להפגש עם עבד־אל־נאצר? קרוב לוודאי שאז היה זוכה בין רבים ממעריציו הנוכחיים להערצה רבה עוד יותר.
גליון 1490, 23 במרץ 1966, עמוד 25
ובאותה עת עצמה חיבלה שלישיה זו בכל ניצן של יוזמת־שלום, היא מנעה בעד אזרח ישראלי בדרג בכיר להיענות להזמנה של גמאל עבד־אל־נאצר ולבוא לקהיר, כשזה אך עלה לשלטון. היא אסרה על משה שרת להיפגש עם עבד־אל־נאצר, כשזה פנה אליו בכתב בלשון ״אחי שרת״ .היא החניקה כל יוזמה כמו ועידת־פירנצה ועשרות יוזמות אחרות, שפורסמו ושלא פורסמו.























