חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 951 עד 975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 87
.״ אורחים קי סרה עי תוני ם גמאל עבד־אל-נאצר אמר לוויליאם רג־ דולף הרסט הבן * ,בעל שרשרת־העיתו- נים הגדולה ביותר בארצות־הברית, כי בן־גוריון הוא חמום־מוח ואילו שרת אדם מתון. … המועמד האמיתי לכריתת שלום כזה הוא גמאל עבד־אל־נאצר, שליט מצריים שקסם להרסט. כשחדרה כתבת העולם הזה אל חדרו בבית־המלון דן, בשעות המאוחרות של הערב, לפני יציאתו מן הארץ, מצאה את * אביה של החטופה המפורסמת פט־רישיה הרסט. ** אביו של הרסט שימש אב־טיפוס לגיבור הסרט האזרח קיין שעשה אורסון וולט.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 24
מעינה זלגה דימעה אדומה, בצורת ארץ־ישראל המערבית. סבירה במידת־מה, מפני שעבד־אל־נאצר נקט מאז 1955 מדיניות פרו־סובייטית (אם כי רב לא פעם עם מנהיגי הקרמלין בצורה חמורה ביותר) .הוא גם דגל בהפקעת ההון הגדול ובהלאמת אמצעי־הייצור העיקריים, אף שלא היה מארכסיסט מימיו. … מוחיי-אל-דין הוא אחד המייסדים של קבוצת ״הקצינים החופשיים״ ,שחוללה את המהפכה המצרית הגדולה של .1952 עוד לפני שעלה כוכבו של גמאל עבד־אל- נאצר, היה חאלד מוחיי־אל־דין, אז קצין חיל־הפרשים, מנהיג הקבוצה, יחד עם אנוור אל־סאדאת, אשר ישב אז בכלא.
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 28
המדענים לא יכלו לעזור לצבא המצרי, ועבד־אל-נאצר ביזבז עליהם את משאבי העם המצרי לריק. … גרמניה הפסיקה את המישלוחים. עבד־אל־נאצר לא הסתפק בכך, ובהתקפה של רוגז הזמין למצרים את נשיא גרמניה המיזרחית.
גליון 1830 (27 בספטמבר 1972), עמוד 7
היא בוודאי תפעל נגדו עד כמה שזה ניתן מבלי לפתור את הבעייה המדינית, המצמיחה את הטירור. גמאל עכר אל-נאצר, כשיא זוהרו והשפעתו, לא הצליח להפסיק את פעולות הפידאיון — אף כ1 3ע 1ל1ז ממטרותיו הגלויות תהיה לחסל את ״ה־מהפיכה הפלסטינית״ ואירגוני הפידאיון. … עראפאת מתנגד להחלטת מועצת־הבי־טחון ,242 מפני שהיא מכירה בקיום יש ראל ומבקשת להבטיח את שלומה. הוא קם אפילו נגד עבד־אל־נאצר המהולל כאשר זה קיבל את רעיון הסדר־השלום עם ישראל.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 27
אולם עיקר היומנים עוסק בתיאור המאבק בין שרת, שרצה להגיע להסדר עם מצריים אחרי הפיכת עבד־אל־נאצר — לבין בן־גוריון ודיין, ושורה של אלופי לאחר מכן, טען דיין כי היתד. … פרשה אחרת ביומנים היא ההתקפה על מחנה־הצבא בעזה, שגרמה למיפנה ההיסטורי במרחב, והיפנתד, את עבד-אל-נאצר לגוש הרוסי. שרת מגלה כי אושרה רק פעולת־עונשין קטנה.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 25
בארון הרבה סבון רחצה, סוכר, והחוברת של עבד־אל־נאצר הפילוסופיה של המהפכה. במחנות אין הרבה תמונות, ובמידה שיש, יש יותר של נאצר מאשר של סאדאת.
גליון 1899 (23 בינואר 1974), עמוד 9
על כף השיבו לנו ראשי המדינה שאנחנו תבוסתנים, רכי־לכב, חסרי גאווה יהודית. והמחמירים גם הוסיפו שאנחנו סוכני נאצר(ואחר* כך סאדאת). האוהל בשעת החתימה: להתחפר או להמשיך! … אבל זה היה נכון באותה מידה לפני ארבע שנים, כאשר הציע גמאל עבד־אל־נאצר הסדר מרחיק־לכת׳ ודיבר על כינון יחסים עם ישראל.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 19
• היא לא חייסלה את מישטרו של עכד־אל־נאצר. כמו בכל המיקרים הדומים בעולם עד כה, הביאו ההפצצות לחישול המישטר ולליכוד ז/עם סביבו. לדעת כל המומחים, התחזק מעמדו של עבד־אל־נאצר מאוד, וזאת אחרי שנראה קרוב להתמוטטות ערב התחלת ההפצצות.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 5
אגדה מתה בשעה 23.00 ומה היה המידע? התנאי של עבד־אל־נאצר היה שד״ר גולדמן ישמיע בקאהיר את השקפותיו על ישוב הסכסוך במזרח התיכון. שומו שמיים ! הנשיא נאצר היה מובן לנקוט
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 11
התשובה היא בפסוק אחד שאמר ג׳וזף סיסקו לגמאל עבד־אל־נאצר, בעת ביקורו בקאהיר לפני שנה: ״הרוסים יבולים לעזור לך במלחמה, אבל רק אנחנו יבולים לתת לך שלום״. … יכולנו להשיג זאת בשנה שעברה, כאשר הציע לנו גמאל עבד־אל־נאצר בפה מלא, בראיון עם אריק רולו (שנגנז בישראל) ,כימעט את אותם התנאים שאותם מציע עכשיו אל־סאדאת.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 16
לשם כך הפעיל מתווכים שונים, שקיבלו את הרושם שגמאל עבד־אל־נאצר אינו מתכוון להחמיר. אולם המנהיג המצרי מצא את עצמו במצב ביש: זה עתה תלה את מנהיגי האחים המוסלמיים, שהתנקשו בחייו. … בן־גוריון, שחזר משדה־בוקר למשרד־הביטחון, איפשר למשה דיין לבצע פעולת־תגמול מוחצת בעזה, בה נהרגו עשרות חיילים מצריים. פעולה זו דחפה את עבד־אל־נאצר להתקשר לראשונה עם ברית־המועצות, לקבל ממנה את זדם הנשק, ששינה מאז את פני המרחב והעולם, וגרם בין השאר למיבצע־סיני.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 21
• האם הכפילה הפוליטית הביאה לידי שינויי סיגנון בספרות 7 התפתחה שיטה לפיה מביעים את הדברים בצורה מרומזת, וישנם כמה מבקרי ספרות ערביים הטוענים שהתפתחות הסיגנון הסימבוליסטי, ולעיתים האבסורדי או המנצל את מעמדו לעשיית רווחים כספיים ושם לבסוף קץ לחייו: קומוניסט שחבריו יושבים במחנזדכפייה, והוא האליגורי — באה תודות לצנזורה המצרית בימי גמאל עבד־אל-נאצר, שאילצה את הסופר לכתוב בצורה מרומזת … • העיוור הוא סמל לעם המצרי 7 המדובר בשני המישטרים: מישטרו של המלך פא- רוק, שהיה מושחת, ומישטרו של עבד־אל־נאצר, שהיה טוב לכאורה אך הגביל את החופש.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 48
על הקיר היתה תלוייה תמונתו של כאמל: זה מפני שהוא שתה מנהר גמאל עבד־אל־נאצר, לצד תמונתו של אנוואר אל־סאדאת .״מוזר,״ אמרתי לו, הנילוס( .צחוק. במצריים יש איחרה ה״אני הייתי עם עבד־אל־נאצר במילחמה, אומרת שמי ששותה פעם ממימי נהר הנילוס, יחזור תמיד למצריים).
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 11
קודמו, גמאל אבד־אל־נאצר, היה אויבם הגדול של הסעודים. בניגוד לרעיון השמרני, הכל־מוסלמי, של ריאד, הוא הציג את הרעיון המהפכני הכל־ערבי. … אין ספק שרצה להשתמש בדגל הכל־ערבי כדי להשתלט על בארות־הנפט, שהכנסותיהן דרושות לעם המצרי העני כאוויר לנשימה. עכד־אל־נאצר: כשל, ויורשו הולך כדרך ההפוכה. המישטר של אל־פאדאת הוא ימני, אנטי־סהפכני, אנטי-סובייטי.
גליון 1850 (14 בפברואר 1973), עמוד 19
עוד בסוף ,1967 כאשר המלך חוסיין יצא לפגישתו הראשונה בלונדון עם נציגים ישראליים בכירים, נפוץ בין יודעי- דבר בקאהיר הסיפור הבא: לפני צאתו פנה חוסיין אל גמאל עבד־אל־נאצר, ביקש את הסכמתו לפגישה. עבד־אל־נאצר, שכבר דגל אז ב״פיתרון מדיני״ ,נתן את אינו אלא טחינת מים.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 3
בשעתו, כאשר נבחר נשיא מצריים ג׳מל עבד אל־נאצר כאיש־השנה של העולם הזה לשנת תשכ״ז, ,הוצפה המערכת במיכתבי־גינוי על הבחירה. … הם זעמו על שהתואר הנכבד נפל באותה שנה בחלקו של ״הרודן המצרי״ ,כפי שאל- נאצר כונה אז באמצעי־התיקשורת בארץ. למרות שקוראים רבים למדו בינתיים את משמעותו האמיתית של תואר איש־השנה, הרי מה שבטוח־בטוח.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 47
אמה — נולדה בווינה, והיגרה אף היא ללבנון, כשחלקים אחרים ממישפחתה התפזרו במצריים, באמריקה ובארצות אחרות. חסנין הייכל כתב בסיפרו על נאצר: ״לא נאצר הוא שהביא את הקומוניזם למצריים, אלא היהודים.״ והוא התכוון בכך לדודה של בטין, יוסף רוזנטל, שעלה לארץ לפני כעשרים שנה.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 48
מיסמך תרבותי זה הוא קובץ, המסייע בהבנת הרקע והתהליכים שמהם צמחו האירועים הדרמאתיים של השנה החולפת, והוא הופיע בסידרה ערב וישראל תחת הכותרת סופרים והוגים מצרים על המטרות הלאומיות, בעריכת מתתיהו פלד ויותר מזה, כאשר השילטון במצרים מחליט לאמץ לעצמו קווי מדיניות חדשים כרוך הדבר, לעיתים קרובות, בהגברת פעילותה של קבוצת אנשי־הרוח והסופרים הדוגלת בקו זה, ובמקביל בצימצום פעילות המתנגדים לקו (תוך שמירת מעמדם בחברה המצרית — בניגוד לדיכוי שהיה מקובל בימי התקופה הנאצרית). על כל פנים, מהלכי גיבוש ההשקפות שהביאו ליוזמת־ השלום של סאדאת, בהתאם למידע האגור בקובץ זה, נעוצים ב תוצאות של הבחינה התרבותית־חברתית אחרי מילחמת ששת־הימים במצריים. … שורשי השלב הראשון נעוצים בשתיקתם ודיכויים של אנשי־הרוח והסופרים במצריים, בתקופה הנאצרית, ויציאתם לוויכוח הציבורי, ולקידמת הבימה בימי שילטונו של ׳אל־סאדאת. … השלב השני נפתח עם סיומה של מיל- חמת־ההתשה, באוגוסט ,1970 ומותו של גמאל עבד אל־ נאצר בספטמבר אותה שנה, תוך כדי טיפוח רוח של ״לא מיל- חמה — ולא שלום״ שנמשכה עד למיל- חמת אוקטובר 73׳ .תקופה זו מאופיינת לעיתים בנימות של פיכחון ואפילו ניכור.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 98
״התוכנית האדירה של סכר אסואן, היזומה עתה על־ידי מצריים, היא רמז למיפעלים גדולים עוד יותר שאפשר היה להגשימם לטובת המרחב כולו, לו חוסלו הפילוגים בין ארצות-ערב לבין עצמן, ובין ארצות־ערב לבין ישראל.״ פנייה לעבד אל־נאצר. הוסיף גולדמן, בפנייה ישירה לגמאל עבד-אל- נאצר :״הוא מביו לבטח כי יישוב חי עולים ויורדים שערי ספרי המניות של חברת נפטא נפתחו, עוד בטרם היווסדה רשמית, בפני כל מיפלגות ישראל.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 4
ייתכן שבישראל היה מישהו מעוניין בחשד כזה, כדי להפחיד את עבד אל־נאצר באופן ילדותי. אולם מישרד־החוץ הצרפתי. המנסה לפייס את עבד אל־נאצר, כדי לבודד את מורדי אלג׳יריה, הגיב בזעם.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 63
,היה גליון ראש־השנה תשי״ז, שעל נכי שערו הופיעה תמונת איש־השנה, נשיא מצריים נטאל עבד־אל־נאצר. סקירת שנת תשט״ז, שבה וטיפלה ב״קרן המגף׳ ,ובציד הפידאיון ובשובו של מורדכי אורן לישראל ממעצרו בצ׳כוסלוכהיה. … בשער הגליון: איש־השנה תשט״ז, נשיא מצריים גמאל עבד־אל־נאצר. ..פצצות הורגות ״תדאביב החדשה׳ * נודיזם 1956 קפיטליסטים בדיוק נמו שהן הורגות סוציאליסטים העם י 1םהכלבהלבן פרעוני מצריים העתיקה חשבו במותם על ראש־השנה הבאה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 3
מצטיירת תמונה דבריו של גמאל עבד״אל נאצר, נשיא מצריים, נוחה: כולם טעו, כולם שגו. … או, לפחות, כדי על כך מימיו ומשמאל כ״סוכנו של נאצר״ .לאפשר למזהירים ולמתריעים להשמיע את העולם הזה דיווח על כך כמעט מדי שבוע, וזכה דבריהם?
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 57
. • בברית־המועצות הכריזו ניקיטה כרושצ׳וב וגמאל עבד אל־נאצר רשמית על תמיכה חבר 3להמחת רז ת \ 1ך ן1־ 1ך 1ךןן ! … אם יצליחו המורדים יופיע צבאו של עבד אל־נאצר בגבול ישאלי נוסף. • בצרפת ניצבה ממשלה פרלמנטרית חלשה מול ההתקפה הכפולה של הצבא והמתיישבים הצרפתיים באלג׳יריה (״הרגליים השחורות״), ושל הימין התוקפני בבית.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 56
למשך כמה שבועות היה ברור כי גמאל עבד־אל־נאצר אינו שש כלל לקראת החזרת הרצועה לארצו. … כך חזרה הרצועה למצריים. השבוע הסיק עבד־אל־נאצר את הפסקנות: הוא החל בהכנות להפוך את עזה לגרעין של מדינה פלסטינית, שתהווה חלק מן הריפו- בליקה הערבית, תדרוש לעצמה את כל הארץ ממערב לירדן.
גליון 1591 (28 בפברואר 1968), עמוד 7
האמריקאים והבריטים נתנו מישנה תוקף לאיום ברור זה. עבד־אל־נאצר לא רצה שיאשימו אותו, אחר מעשה, בכך שהביא להפקרת הגדה המערבית לידי צה״ל. … וכאשר קצה נפשם במצב, והם ביקשו עזרה בקאהיר, באה עצתו של גאמל עבד- אל־נאצר: שבו בשקט! מדוע? *• ה צופנת התפתחות זו לגבי •שראל?
