חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 851 עד 875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 8

עוד בימי בן־ גוריון נקבע הקו העקרוני של ממשלת־יש־ראל לגבי סוגיה זו: היא רואה את אויבה העיקרי בגמאל עבד אל-נאצר. משמע: המגמה העיקרית של ממשלת־ישראל, המשותפת לכל חוגי־השלטון, משמעון פרם עד גולדה מאיר, היא להפריע עד כמה שאפשר לנשיא מצריים להשתלט על העולם הערבי. אחת הטענות העיקריות של חסידי עבד אל־נאצר בסוריה היא שאין בכוחה של סוריה הקטנה לעמוד לבדה מול ישראל החזקה, וכי רק הצבא המיצרי הגדול יכול לערוב לבסחונה.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 21

סי ג ה (המשך סעוזוד )9 ב־נ בנובמבר ההליס עבד אל־נאצר להפסיק מייד ולחלוטין את כל הפעילות המצרית באוזיר. קומץ הטייסים המצריים ביצע 155 גיחות בשני הימים הראשונים של הקרבות, בהצלחה ניכרת. עתה החליט עבד אל־נאצר שאין טעם לשלחם לגיחות נוספות משדות־תעוסה שהיו נתונים להפצצה כמעט רצופה, דרך מסך היירוט הבריסי־צרפתי, לקראת כוח־האוזיר הישראלי־צרפתי מעל סיני עצמו, שהיתר, לו עליונות מספרית גמורה.
גליון 1316 (28 בנובמבר 1962), עמוד 4

$מנוי וגמור עם האמריקאים להדק את יחסיהם עם גמאל עבד אל־נאצר, להכיר במישטר המהפכני בתימן. גרוע מזה: למעשה השלימו האמריקאים עם התמוטטות המישטרים הקיימים בסעודיה ובירדן בעתיד הלא־רחוק. הם רמזו לעבד אל־נאצר שלא יתמכו במישטרים הפיאודליים הרקובים, לא יפריעו לסילוקם על־ידי ידידי מצריים — בתנאי שנשיא רע״ם יתרחק מברית־המועצות, ישמור לפחות על ניטראליות אוהדת למערב.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 14

מטרת סיורו: לנצל את הימצאותו באזור, לאחר חום ועידת האינטרנאציונאל הסוציאליסטי ברומא, כדי להיוודע אישית כיצד רואה עבד אל־נאצר את הסוציאליזם, ושנית: מדוע לא ישבו הערבים עם הישראלים כדי לחסל את הסכסוך הכאוב בדרך משא־ומתן ישיר? … אולי משום שלא הצליח להגיע לעבד אל־נאצר, למרות ששר־ד,עבודה, הייכל, הבטיח לו להסדיר לו פגישה עם הנשיא.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 11

.״ חיילי צה״ל, להם מחולקת החוברת, והצמאים מן הסתם לשמוע תורה וחוכמה מפי גדולי הדת, המצפים להדרכה מעשית בענייני המלחמה והשלום, לומדים מדבריו של שרגא גפני, כי היטלר היה כלב קטן מאוד בהשוואה לעבד־אל־נאצר :״הנציונל־סוציאליזם הערבי הוא לגבינו חמור יותר הסופית באה לאחר נצחונות גדולים שלו, ולאחר מאבק מר מאוד עימו ״ואילו תבוסות הערבים במלחמותיהם בישראלים, ובמיוחד במלחמת ששת־הימים, הן תבוסות קלון ממש, ולוא רק בשל היחס המספרי בין העם המנצח והערבים המנוצחים.״ כאן קובע גפני מסמר גדול וחשוב: מת שהערבים מחפשים זה לרחוץ את אות־ה־קלון בים של דם ישראלי. כדבריו :״כמו היטלר בשעתו, שהשיג למעשה את כל מבוקשו בלחצים מדיניים וצבאיים, ללא מלחמה, ובכל זאת חתר למלחמה, כדי לשפוך דם לשמו, כן אביה הרוחני של התנועה הלאו־מית־הנאצית הערבית, נאצר, והערבים כולם עימו — יבקשו עוד שנים רבות לשטוף את הכתם שעל כבודם בנחלי דם ישראל.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26

עיתונאי המקורב למימסד כתב, שרק אם יאסיר עראפאת יחתום על התחייבות — אפשר להאמין שיימצא פתרון. ההסבר היה פשוט: אחרי שגם עבד־אל- נאצר וגם המלך חוסיין הכריזו בשבועות האחרונים במפורש שהם רוצים שלום — לא ״פתרון מדיני,״ ולא ״חיסול עקבות התוקפנות,״ כי אם ממש ״שלום״ — נותר רק גורם אחד שהמשיך להכריז על כוונתו ללחום בישראל. היו אלה אירגוני־הטרור הפלסטיניים, שדחו את תוכנית שש הנקודות של חוסיין ועבד־אל־נאצר. מלישכותיהם של הממונים על ההסברה יצאה ההוראה: להבליט את חלקם של הפלסטינים, להציג אותם כגורם החשוב ביותר בם יכסוך.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 7

. — וביקשו מן הפלאחים השכנים לשתף פעולה עם השלטון הישראלי המשחרר, ביקשו מראשי הציבור הערבי לצאת בהכרזות שלום ושותפות עם ישראל — ובאותה שעה אמרו לכל מי שרצה לשמוע שמוכנים להיכנס למשא־ומתן להחזרת השטחים לעבד־אל־נאצר ולחוסיין, כדי שאלה יוכלו להוציא- להורג או לכלוא כל מי שפתח את פיו למען ישראל. … שהנצחון הגדול ביותר בעצרת או״ם אינו שקול כנגד המפלה הקטנה ביותר בעזה ובשכם. והתמוטטו. עבד־אל־נאצר וחוסיין היו מובסים. צה״ל, תחת לערוך מרחץ־דמים כמצופה, גילה ברוב המקומות יחס נאות.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 16

כי שיעבוד חופש־השיט בתעלה למצבי־רוחו של עבד אל־נאצר, מוכיח שוב עד כמה היו נצחונות סיני עקרים, ועד כמה היו ההתפארויות של דויד בן־גוריון בענין זה חסרות־שחר. • חיסול מאמצי״השלום. … ב־ 1959 היה זה התיחך האמריקאי עם ירדן, ב־ 1955 הודעתו הסודית של עבד אל־נאצר כי הוא מוכן להיפגש עם משה שרת (העולם הזה .)1115 בשנת 1955 גרמה פעולת עזה להשתלשלות מאורעות — עיסקת־הנשק הסובייטית, מעשי־הזחעה של הפידאיון, פעולות התגמול — שהובילו בסוף למלחמה גלויה — מיבצע־סיני.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 4

ההגבה הישראלית הממוצעת על המרידה הצבאית הכושלת במוסול ועל התלקחות המאבק הגדול בין גמאל עבד אל־נאצר לבין עבד אל־כרים קאסם, היתד, צחוק אווילי של סיפוק. … מצד שני ברור כי ברגע זד, ישנו רק מנהיג ערבי אחד המסוגל לעשות שלום עם ישראל: גמאל עבד אל־נאצר (ראה להלן). מבחינה זו אין ישראל מעוניינת בהחלשת מעמדו של השליט המצרי, למרות השנאה האישית הנושבת מעל גלי קול־ישראל ל״רו־דן המצרי״ (לעומת זאת מואיל קול־ישראל, ברוב חסדו, לכנות את קאסם בתואר ״השליט העיראקי״).
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 5

.״ אבל אחד שאליו ל א טילפן גורי היה הרב ניסים שהכריז לרגל השנה החדשה :״המאורעות האחרונים ששיאם היה מותו של נאצר נשיא מצריים, במקום ובצורה שהתרחשו, אות ומופת הם להשגחת אדוני על עמו, שלא הוסרה מעלינו.״ ההצגה הישראלית, שני גברים שחרחרים ובחורה בלונדית. … השבוע, בעיקבות פזמון של דירי מנוסי המגנה את השמחה־לאיד על מותם של אזרחים בירדן ועל מותו של גמאל עכד־אל* נאצר, הופיעה בידיעות אחרונות תשובה של חיים גורי.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 6

מרכז החיים הדתיים של האיסלאם נמצא בקאהיר, באוניברסיטת אל אזהר. גמאל עבד אל־נאצר יודע לנצל נשק זה. הוא הקים שורה של ארגונים המטיפים לאחדות האיסלאם, והצמודים למדיניות־החוץ המצרית כמו שהתנועה הציונית צמודה למדיניות־החוץ של ישראל. … איפה נמצאת ישראל בחלוקה זו? הגוש הערבי, בהנהגת גמאל עבד אל־נאצר, מזוהה בלב ונפש עם התנועה האנטי־אימ־פריאליסטית.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 18

גילויים אחרים: #דויד בן־גוריון עדיין עמד השבוע בסירובו לנסוע לניו־יורק, למרות שישתתפו בעצרת לא רק הגוש הקומוניסטי ולא רק מנהיגים ערביים כמו גמאל עבד אל־נאצר, אלא גם ידיד פוטנציאלי מסוגו של המרשל יוסף טיטו, וידידים־בפועל כמו קוזאמה אני קרומה מגאנה וקויראלה מנפאל. … מולה תעמוד לא רק חזית המדינות הקומוניסטיות, אלא גם החזית הניטראליסטית המגובשת של סו־קארנו מאינדונסיה, טיטו מיגוסלביה, עבד אל־נאצר הערבי, קאסטרו מקובה ואנקרומה, טורה ולומומבה מאפריקה.
גליון 1231 (19 באפריל 1961), עמוד 4

ואילו לאור תגובות צבא מצריים, שהופתע כליל על־ידי המיבצע, ברור כי גמאל עבד אל־נאצר לא קיבל מידידיו הקומוניסטיים. שום אזהרה מוקדמת על כתנות ישראל. … השיקול הסביר: אילו היו מזהירים את המנהיג המצרי לפני ה־מיבצע, בחשאי, לא היתד, זוכה לכל פרס, פרט להכרת־הטובה המפוקפקת של עבד אל־נאצר. על־ידי אי־מניעת המבצע, השיג הגוש המזרחי כמר, וכמה יתרונות.
גליון 2187 (1 באוגוסט 1979), עמוד 34

כל אלה ידעו כי עורך־הדיו שייצג את העותרים, עורך־הדין איברהים נאצר, לא היה מסוגל להגן על התצהיר שלי בשמי. נאצר הוא אדם מאוד אינטליגנטי, וכפי שאני מבין, גם עורך־דין מוכשר, אבל מעצם היותו ערבי במדינת-ישראל, ברור שהנגיעה שלו לעניעי ביטחון היא מינימאלית, וקשה להניח שהוא יכול לתרום להציב את עמדתי כנכונה ולהציג כל עמדה אחרת כבלתי־נכונה.
גליון 2218 (5 במרץ 1980), עמוד 4

ה ש בו עבמאה הי 2 0 1958 — 7.3גמאל עבד-אל־נאצר מקים ממשלה מרכזית לריפוב־ליקה הערבית המאוחדת ושתי ממשלות איזוריות — אחת למצריים והשנייה לסוריה. … השיחות הובילו לכינונה של העצמאות האלג׳י- רית ולהשלמה עם צרפת. 1965 — 6.3בישראל תוקם טלוויזיה לימודים, לפי הצעה ש נתקבלה בכנסת. — 8.3הפגנות והתנגשויות בין חסידי גמאל עבד־אל- נאצר לבין מתנגדיו בסוריה. 1965 — 6.3הפנטגון מודיע כי שני גדודי מארינס יישלחו ל- דרום־ויאט־נאם, לפי בקשת ממשלת סייגון.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 12

הגזרזזגזה \זשיגר\7י\7 ^•עשהו של רוהן בא למנהיגי ערב כתירוץ איד׳אלי )4לחיפוי על כישלונם להשיג ״הסדר מדיני״. אין ספק כי גמאל עבד־אל־נאצר היה זקוק לשלום, כדי לבצר, ואולי אף כדי להציל, את עצם קיום מישטרו. … הסובייטים שיתפו פעולה לפחות מאחורי הקלעים, בנסיון להזיז את עבד־אל־נאצר לעמדה סבירה יותר. כסוף תשב״ט היה נדמה כי נסיון זה _ אולי הנסיון החשוב האחרון להשיג שלום כמרחב, לפני המלחמה הבאה -עלה על שירטון.
גליון 1826 (30 באוגוסט 1972), עמוד 28

הפיכה זו היתה לחי- צת־ההדק שגרמה, ללא כוונת מתכנניה, למלחמת ששת הימים; הרוסים סיפרו ל נאצר כי ההפיכה הינה מעשה ידי סוכנות־הביון של ארצות־הברית, שיכנעו אותו כי הצעד השני של הסוכנות הוא ריכוז כוחות צה״ל בצפון, שנועד להפיל את המשטר ב סוריה. לאחר ימים, גילה נאצר עצמו כי בגלל הפיכת הקולונליס, השתכנע באמי תות הסיפור על ריכוז כוחות צה״ל בצפון, יצא למלחמת ששת הימים







