נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר
גליון 997, 21 בנובמבר 1956, עמוד 19
בחגיגה זו, הושמעה לראשונה נימת החיכוכים בין מוחמד נגיב לבין אדונה האמיתי של מצרים׳ גמאל עבד אל־נאצר. בפני קהל של רבבות, שהתרכז מכל קצווי מצרים להשתתף במעמד הגדול, הכריז נגיב :״כמה טוב יותר אילו הנהגנו כאן את משטר הצנע של בריטניה, במקום לבזבז כספים וזמן על טכסים כאלה! … קול גמאל עבד אל־ ררה גל של ניחושים ותדהמה בכל בירות נאצר הושתק. קול ההסתה, ההתרברבות ערב.
גליון 1021, 8 במאי 1957, עמוד 4
אמריקה היתד, המנצחת האמיתית והיחידה של מבצע סיני־סואץ, כי הודות לו הצליחה להוציא את הלבנון, ירדן וסעודיה מידיו של עבד אל־נאצר. עתה ביקשה לנפנף שוב לנגד עיניו של הרודן המצרי במקל הישראלי. הרמז היה ברור: אם עבד אל־נאצר יוסיף להתעקש בעמדתו הפרו־סובייטית, תקבל ישראל את כל העזרה ותתחזק לעומתו באופן רציני.
גליון 990, 3 באוקטובר 1956, עמוד 3
ה־אוכלוסיה נוסה למחנהו של ג׳מאל עבד אל- נאצר, ואין כל ספק שאם תיערכנה בקרוב בחירות חופשיות יזכה מלאים־הסואץ ברוב גדול בפרלמנט של עמאן. … על כן נראתה ההזמנה לצבא העיראקי כמעשה פטריוטי גדול, מעשה של הגנה עצמית״ אשר אפילו גמאל עבד אל-נאצר, העסוק ממילא עד מעל לראשו כמימי התעלה, אינו יכול להתנגד מבחינה פורמלית אפשר לומר שישראל אינה חייבת להשלים עם כיבוש עיראקי.
גליון 1462, 15 בספטמבר 1965, עמוד 11
ואילו בורגיבה וחוסיין הירדני — אשר שימשו משך שנים מטרות להתקפת קאהיר — התחבקו עם עבד־אל־נאצר וסימלו את התקווה הערבית לחידוש הידידות מהאוקיינוס ההודי עד המיפרץ הפרס״. … קריאה ליתר המדינות הערביות למרוד בנסיון המצרי להנהיג את העולם הערבי. עבד־אל־נאצר, טען בורגיבה, אינו מעוניין בטובת העולם הערבי, כי אם מנסה לפתור את בעיותיה הקשות של מצריים על־ידי שיעבוד יתר הארצות ורתימת אוצרותיהן למרכבה המצרית.
גליון 1428, 20 בינואר 1965, עמוד 17
כוויית הזעירה, בעלת ההכנסה האגדית ממכירות הנפט, הואילה להעניק מילווה למצרים הגדולה. כאשר ביקש עבד־אל־נאצר לפני שבוע מילודה נוסף, נתקל בסירוב חמקני. … פייסל עבד־אל־קאדר עודה ,28 ,הוצג כסוכן חשאי מצרי, שערק וביקש מיקלט מדיני אצל אויבו של עבד־אל־נאצר. את התגובה המיצרית סימל יותר מכולם, הקאריקאטוריסט של אחר־סאעוז, שתיאר את השאה המבוהל יושב על כס־מלכותו, כשמי־שטפון גואים סביבו.
גליון 1479, 5 בינואר 1966, עמוד 27
גירסה זי אומרת, כי שינאתו העמוקה של אמין ל־קימוניזם, והסתייגותו מן המדיניות השמאלנית של עבד־אל־נאצר, דחפו אותו בהדרגה לרשת האמריקאית. … פירסום הידיעה השנייה, על עריכת משפטי •של אמין, והאשמתו בריגול למען האמריהאמריקאים אינם קאים,באה להפגין כי יכולים לקנות את גמאל עבד־אל־נאצר עם 1 תוכנית־סיוע. העכברהמ סוכן ״צינור נפט התפוצץ!
גליון 1354, 21 באוגוסט 1963, עמוד 8
עוד בימי בן־ גוריון נקבע הקו העקרוני של ממשלת־יש־ראל לגבי סוגיה זו: היא רואה את אויבה העיקרי בגמאל עבד אל-נאצר. משמע: המגמה העיקרית של ממשלת־ישראל, המשותפת לכל חוגי־השלטון, משמעון פרם עד גולדה מאיר, היא להפריע עד כמה שאפשר לנשיא מצריים להשתלט על העולם הערבי. אחת הטענות העיקריות של חסידי עבד אל־נאצר בסוריה היא שאין בכוחה של סוריה הקטנה לעמוד לבדה מול ישראל החזקה, וכי רק הצבא המיצרי הגדול יכול לערוב לבסחונה.
גליון 1274, 7 בפברואר 1962, עמוד 21
סי ג ה (המשך סעוזוד )9 ב־נ בנובמבר ההליס עבד אל־נאצר להפסיק מייד ולחלוטין את כל הפעילות המצרית באוזיר. קומץ הטייסים המצריים ביצע 155 גיחות בשני הימים הראשונים של הקרבות, בהצלחה ניכרת. עתה החליט עבד אל־נאצר שאין טעם לשלחם לגיחות נוספות משדות־תעוסה שהיו נתונים להפצצה כמעט רצופה, דרך מסך היירוט הבריסי־צרפתי, לקראת כוח־האוזיר הישראלי־צרפתי מעל סיני עצמו, שהיתר, לו עליונות מספרית גמורה.
גליון 1316, 28 בנובמבר 1962, עמוד 4
$מנוי וגמור עם האמריקאים להדק את יחסיהם עם גמאל עבד אל־נאצר, להכיר במישטר המהפכני בתימן. גרוע מזה: למעשה השלימו האמריקאים עם התמוטטות המישטרים הקיימים בסעודיה ובירדן בעתיד הלא־רחוק. הם רמזו לעבד אל־נאצר שלא יתמכו במישטרים הפיאודליים הרקובים, לא יפריעו לסילוקם על־ידי ידידי מצריים — בתנאי שנשיא רע״ם יתרחק מברית־המועצות, ישמור לפחות על ניטראליות אוהדת למערב.
גליון 1268, 27 בדצמבר 1961, עמוד 14
מטרת סיורו: לנצל את הימצאותו באזור, לאחר חום ועידת האינטרנאציונאל הסוציאליסטי ברומא, כדי להיוודע אישית כיצד רואה עבד אל־נאצר את הסוציאליזם, ושנית: מדוע לא ישבו הערבים עם הישראלים כדי לחסל את הסכסוך הכאוב בדרך משא־ומתן ישיר? … אולי משום שלא הצליח להגיע לעבד אל־נאצר, למרות ששר־ד,עבודה, הייכל, הבטיח לו להסדיר לו פגישה עם הנשיא.
גליון 1654, 14 במאי 1969, עמוד 11
.״ חיילי צה״ל, להם מחולקת החוברת, והצמאים מן הסתם לשמוע תורה וחוכמה מפי גדולי הדת, המצפים להדרכה מעשית בענייני המלחמה והשלום, לומדים מדבריו של שרגא גפני, כי היטלר היה כלב קטן מאוד בהשוואה לעבד־אל־נאצר :״הנציונל־סוציאליזם הערבי הוא לגבינו חמור יותר הסופית באה לאחר נצחונות גדולים שלו, ולאחר מאבק מר מאוד עימו ״ואילו תבוסות הערבים במלחמותיהם בישראלים, ובמיוחד במלחמת ששת־הימים, הן תבוסות קלון ממש, ולוא רק בשל היחס המספרי בין העם המנצח והערבים המנוצחים.״ כאן קובע גפני מסמר גדול וחשוב: מת שהערבים מחפשים זה לרחוץ את אות־ה־קלון בים של דם ישראלי. כדבריו :״כמו היטלר בשעתו, שהשיג למעשה את כל מבוקשו בלחצים מדיניים וצבאיים, ללא מלחמה, ובכל זאת חתר למלחמה, כדי לשפוך דם לשמו, כן אביה הרוחני של התנועה הלאו־מית־הנאצית הערבית, נאצר, והערבים כולם עימו — יבקשו עוד שנים רבות לשטוף את הכתם שעל כבודם בנחלי דם ישראל.
גליון 1652, 30 באפריל 1969, עמוד 26
עיתונאי המקורב למימסד כתב, שרק אם יאסיר עראפאת יחתום על התחייבות — אפשר להאמין שיימצא פתרון. ההסבר היה פשוט: אחרי שגם עבד־אל- נאצר וגם המלך חוסיין הכריזו בשבועות האחרונים במפורש שהם רוצים שלום — לא ״פתרון מדיני,״ ולא ״חיסול עקבות התוקפנות,״ כי אם ממש ״שלום״ — נותר רק גורם אחד שהמשיך להכריז על כוונתו ללחום בישראל. היו אלה אירגוני־הטרור הפלסטיניים, שדחו את תוכנית שש הנקודות של חוסיין ועבד־אל־נאצר. מלישכותיהם של הממונים על ההסברה יצאה ההוראה: להבליט את חלקם של הפלסטינים, להציג אותם כגורם החשוב ביותר בם יכסוך.
גליון 1561, 2 באוגוסט 1967, עמוד 7
. — וביקשו מן הפלאחים השכנים לשתף פעולה עם השלטון הישראלי המשחרר, ביקשו מראשי הציבור הערבי לצאת בהכרזות שלום ושותפות עם ישראל — ובאותה שעה אמרו לכל מי שרצה לשמוע שמוכנים להיכנס למשא־ומתן להחזרת השטחים לעבד־אל־נאצר ולחוסיין, כדי שאלה יוכלו להוציא- להורג או לכלוא כל מי שפתח את פיו למען ישראל. … שהנצחון הגדול ביותר בעצרת או״ם אינו שקול כנגד המפלה הקטנה ביותר בעזה ובשכם. והתמוטטו. עבד־אל־נאצר וחוסיין היו מובסים. צה״ל, תחת לערוך מרחץ־דמים כמצופה, גילה ברוב המקומות יחס נאות.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 16
כי שיעבוד חופש־השיט בתעלה למצבי־רוחו של עבד אל־נאצר, מוכיח שוב עד כמה היו נצחונות סיני עקרים, ועד כמה היו ההתפארויות של דויד בן־גוריון בענין זה חסרות־שחר. • חיסול מאמצי״השלום. … ב־ 1959 היה זה התיחך האמריקאי עם ירדן, ב־ 1955 הודעתו הסודית של עבד אל־נאצר כי הוא מוכן להיפגש עם משה שרת (העולם הזה .)1115 בשנת 1955 גרמה פעולת עזה להשתלשלות מאורעות — עיסקת־הנשק הסובייטית, מעשי־הזחעה של הפידאיון, פעולות התגמול — שהובילו בסוף למלחמה גלויה — מיבצע־סיני.
