חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 726 עד 750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 5

.״ הוא הזכיר את ביקורו במצריים, לפני שבועיים, שם נתקבל כגיבור לאומי, סיפר על שיחותיו הארוכות עם עבד־אל־נאצר, ונתן להבין כי נשיא מצרים שמע מפיו על הצעות־השלום .״אבל יש׳ מנהיגים שהם יותר נאצריים מעבד־אל-נאצר!״ הוסיף. ,,רעיון מ שלי״ .הוא הביא לדוגמה את מאבק תוניסיה לעצמאות, בו ההישגים הושגו על־ידי פשרות .
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 11

העולם הערבי היה עסוק בבירור פנימי האם מהווים כל הערבים אומה אחת, לפי הגירסד של גמאד עכד־אד־נאצר, או משפחה של אומות, לפי גירסת מתנגדיו? … בעזרת שליטים לא־ערביים, השאה האיראני, ביקש לשבור את ההגמוניה הנאצרית במחנה הערבי. היוזמה היתה השנה בידיו, ועל כן הפך איש המרחב של תשכ״ו. מול מיתקפה מרוכזת זו של המלכים, אילי־הנפט וסוכני המערב, היחד, מצריים נתונה בהתגוננות. עיקר מאמציו של עבד־אל־נאצר היו נתונים לקידום מהפכתו הסוציאליסטית, ולהתגברות על הקשיים הכלכליים, שהוחמרו על־ידי הריבוי הטבעי הנורא הפוקד את ארצו.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 23

כל הנואמים נזהרו מלדבר גלויות, אך הרמזים היו רבים. היו אלה ימי־הזוהר של גמאל עבד־אל־נאצר, שהפך אליל־ההמונים בכל רחבי העולם הערבי. … מנהיגותו של ג׳ווהארלאל נהרו ההודי, בעל־בריתו של גמאל עבד־אל־נאצר. וידוי לאומני נרגש, שביטא את הגאווה הערבית המחודשת, אחרי מפלת המדינות הקולוניאליות במיבצע־סיני. … כאשר גולדה קבוצה פוליטית ערבית לאומנית, פרו־נאצרית, התקרב אליה. היתד, זו קבוצת אל־ארד, ראשיה הזמינו אותי פעמים רבות -כדי להיוועץ בי על כיוונה של הקבוצה.
גליון 977 (5 ביולי 1956), עמוד 8

נשיא סוריה, שוקרי אל־כוואתלי, הציע בבי קו רו בקאהיר לגמאל עבד אל־נאצר להקים איחוד כולל בין מצרים וסוריה, תון כדי ב לי ע תן ה מוחלטת של לבנון וירדן במדינה תהיה זאת המאוחדת. הג שמת ח לו מו של עבד אל־נאצר ללכת בעקבו ת יו סו ף צלאח אל־דין, מחסל ממלכת ירו שלים הצלבנית. … האנגלים ילחצו לחדש ל־ 25 שנים נו ספו ת את תוקף חז כיון הקיים של חברת תעלת־סואץ, הכפופה להשפעה ברים ית, אשר י פוג תו קפו בסוף . 1957 נמאל עבד אל־נאצר חותר, לעו מת זאת, להקמת חברה חדשה שתהיה בבעלות חברות הגוש האסיאתי (המשך מעמוד )6 עתונאים מקומיים פתרון לתעלומה.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 5

בספר האחרון מנהל ירון הקטן שיחה טלפונית עם עבד אל־נאצר, שהוא רודן מטומטם ושחצני, בעל ״צחוק פרוע ועצבני״ .אומר ירון לעבד אל־נאצר, אחרי שחדר לבית המושל הצבאי בעזה, וחברתו תמר תקעה אקדח בגבו של המושל :״מדבר נער ישראלי. ואני מזהיר אותך עבדול נאצר, שלא תלן בדרכם של המן הרשע והיסלר, כי סופן יהיה כסופם פרעה שעשה לנו קונצים קיבל סו מכות, ואילו אתה תקבל תריסר!
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 9

לפני שנה וחצי החליטו להטיל את כל כוחם נגד גמאל עבד אל־נאצר, מפני שהנשיא המצרי היה אז הפטרון העליון של מורדי אלג״ירי* בחפשם מקל להכות בו את המצרי, נתקלו בישראל. … נשיא מרחבי אחר, חביב בורגיבד״ הפך את עצמי לפטרון המורדים, סילק את גמאל עבד אל־נאצר כמעט מכל השפעה באלג׳יריד, הלוחמת. מטר, המרד האלג׳ירי עבר מקאהיר לטוני* עתה חיפשו הצרפתים מקל להכות בו את בורגיבה. לא היה מקל סוב מגמאל עבד אל־נאצר עצמו. הם החלו ברמזי־אהבה לעבר קאהיר, זכו לתשומת־לב חיובית מצד גמאל.
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 13

מתגברת בסטייט- דיפרטמנט הנטיה לנסות ולפייס בכל זאת את גמאל מבדל אל־נאצר, על חס־בון ישראל. לרודן מצרים יוצע, תמורת השתלבותו בדוקטרינת אייזנהאור, כי ארצות־הברית תפעיל לחץ ממשי על ישראל, שתוותר על חלק משטחיה ותקבל בחזרה חלק גדול מפליטי מלחמת תש״ח. ישראל תיחלץ ממבוך זה, על־ידי סירובו של עבד לקבל את הצעות וושינג• נאצר <ק ג טו׳ החדשות. כשלונה של הצעה אלי־ זו יחזק את החוגים האמריקאיים הדורשים להפיל את גמאל עבד אל־נאצר.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 7

לא עם קומוניסטים, לא עם אנשי אל ארד, לא עם חסידי עבד אל־נאצר! עם אלה אסור להופיע על במה אחת, איתם אסור לשבת! … לא איכפת לי אם הם מאמינים באלוהים או בלנין, אם הם אוהדים את הנשיא קנדי או את הנשיא עבד אל־נאצר (מחיאות-כפ״ם ממושכות). אם הם מוכנים ללחום בכנות למען השלום במרחב, למען דו־קיום של מדינת־ישראל ומדינות־ערב, למען חיסול ההפלייה והקיפוח במדינת ישראל — הרי אגיד להם: ברוכים הבאים, אהלן וסהלאן (מחיאות־נפיים) .אתם לא תסכימו לכל דעותי, אני לא אסכים לכל דעותיכם — אולם בחזית קונקרטית זו, נילחם ביחד, בכנות ובמסירות (מחיאות־כפייס). … הדגל הערבי אמנם יתנופף בתל־אביב — ביום שתיפתח בתל-אביב השגרירות של הרפובליקה הערבית המאוחדות (מחיאות־כפיים סוערות וממושכות) .דגל כחול־לבן יתנופף בקאהיר, חברים, כאשר השגריר הישראלי הראשון יתקבל על־ידי הנשיא גמאל עבד אל־נאצר, או יורשו (מחיאות־כפיים ממושכות).
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 7

יום לפני שילוח הטיל המצרי טען ידידו האישי של עבד אל־נאצר, חסנן חייקל, ב־אל־אהראם, כי ישראל עוסקת — בשיתוף עם צרפת — במחקר אטומי בנגב. … שהרי כל מטרתו של דיון כזה היא למנוע את הכנסתו או ייצורו של נשק אטומי במרחב, בעוד מועד, תוך פיקוח יעיל. דווקה השבוע, כאשר חנך עבד אל־נאצר את הטיל המצרי, המסוגל (לפי טענתו) להגיע תוך דקות מעטות לכל מטרה בתוך ישראל, הסתייג השליט המצרי בפירוש מנשק אטומי. … כך, למשל, חיווה משה דיין את דעתו, כי לא תהיה מלחמה עם הערבים בעתיד הקרוב. קבע דיין: עבד אל־נאצר פנה ל־ (המשך בעמוד )8
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 14

מדיניות • תנועת העולם הזה — כוח חדש דחתה הצעה לחלק כרוזים לבאי ה סי מ פוזיון ולהסביר להם את העובדו ת, כדי להי מנ ע מפילו־גיס נוספים. ״נאצר יציל אותנו! סמדן• על הערבים!״ נאנח השבוע, ברגש הקלה. … אי־אפשר לסמוך על זה שתמיד יתנהגו בטיפשות.״ והוא הביע חשש חמור :״המילים הרמות דוזקא מלמדות על הכנה לקבלת יוזמת ה־ .4זהו טכסים לפיוס הקיצוניים, ואחרי זה יקבל עבד־אל־נאצר, תכתיב׳ ש-כפו עליו הגדולים.״ אז תצטרך מכשלת ישראל לעמוד לבדה מול השלום הכפוי — מצב בלתי־נעים מאד. ואומנם, כאשר סיכם עבד־אל־נאצר את הויכוח בודעידה, דזר והצהיר כי מצרים מקבלת את החלטת מועצת הביטחון — עליה מתבססת הידברות ארבעת הגדולים.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 19

בשיחה שקיים סר רוברט מנזים, ראש־ממשלת אוסטרליה ונציג מובהק של המיבד סד האנגלו־באכסי, מספר מנזיס עצמו כיצד אמר לעבד־אל־נאצר בקאהיר, ב־ 10 בספטמבר : 1956 ״והנד, עניין תעלת־סואץ. … ,״ על כך לא ענה המנהיג המצרי אלא ״אבל יש לי הזכות לד,לאימה1״ דבר זה הופך את המדינאי המיצרי־המתקומם בעיני האנגלו־סאכסי לאיש ש״אי־אפשר לנהל איתו שיחה על איזשהו בסים לוגי או אינטלקטואלי... יש בו, בגמאל עבד־אל־נאצר מה שרייה ב־אדולף היטלר.״ ההגיון של המיצרי, שרצה קודם לכן להשתחרר מן ההשפעה האימפריאליסטית, ושל האוסטראלי, שלא הבין אלא הסכמים פוליטיים המוכתבים על־ידי המערב פשוט לא עלה בקנה אחד. … בעת הדיונים הסודיים בסאוזר שבצרפת, שם נולד ההסכם המשולש על מיבצע־קדש, בלטו שלוש הגישות המפולגות על רקע זה: • צרפת נקטה בגישה האקטיביסטית- קיצונית, חשבה שבעוד בריוז־המועצות עסוקה בהונגריה ובפולין, וארצות־הברית — בבחירותיה לנשיאות, כשרה השעה לחיסולו הפוליטי של עבד־אל־נאצר. • בריטניה הסתייגה מכל העניין — אך רצתה להשתמש במיצבע של ישראל־צרפת כדי לשבור את עיקשותו של השליט ה־מיצרי, להחזיר לעצמה את התעלה, להבטיח את מקורות־הנפט ואת התובלה הימית עבורם. • בן־גוריון, והישראלים שמאחריו, תבעו בתוקף לצמצם את המיבצע ל״פעולת־תגמול נירחבת.״ הדבר היה מבוסס, לכאורה, על תביעתו של ביג׳י לשמור על ״מטרת־השלום כמטרה לטווח ארוך.״ אך במישור מעשי יותר דאג בן־גוריון שמא יוכלו הרוסים, בכל זאת, לשגר ״כמה אלפי מתנדבים ל־מיזרח התיכון״ ור,מיצרים להפציץ את תל־אביב ״הנימצאת בטווח אווירי של שמונה דקות ממצריים.״ לבסוף נחתם ההסכם על התקפת־התעלה.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 10

״רק רגע,״ הבטיח לי — .כעבור חצי שעה נסענו. האיש: גמא? עבד אד-נאצר יינו שמונה איש במונית. איש לא | 1הכיר את השני, אבל בטרם נצא את העיר כבר קלחה השיחה באופן חופשי. … האיש שיאחד את ארצות ערב ידוע לו היטב — גמאל עבד אל נאצר. את זאת למדתי כשעברנו את הביקורת על גשר אלנבי. … בפיותיהם היתד, קריאה אחידה: מות לפלסטינאים, אוהדי עבד אל־נאצר! וכך עברה ברחובות העיר הפגנה אדירה של בדוים, במדי חוכזיין ובלעדיהם, ובראשה שלושה חמורים ופרד, שתלו על צואריהם את תמונת נשיא רע״ם.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 5

אולם בפרוץ הסיכסוך בין עבד אל־כרים קאסם לבין גמאל עבד אל־נאצר, השתנה המצב בחזית. הקומוניסטים איבדו לפתע את עולמם — הם יצאו בהתקפת־השמצות בלתי־מרוסנת על עבד אל־נאצר, אשר כמעט כל ערביי ישראל רואים בו את סמל התנועה הלאומית הערבית, משחררת ומאחדת המרחב. … לדעתם, באו כדי למנוע את גיבושה של מנהיגות לאומית בלתי־קומוניסטית, שתהנה מאמונם, הגלוי או האילם, של רוב רובם של ערביי ישראל. בתחילת הסכסוך בין עבד אל־נאצר וקאסם נתקבל הרושם, כי הממשל הצבאי תומך בערבים הלאומיים נגד מק״י, כדי לשבור את כוחה של זו.
גליון 1201 (28 בספטמבר 1960), עמוד 10

שינוי זה יבוא כתוצאה מנסיונותיו של כמאל עבד אל־נאצר ליזום הקמת כוש שלישי, נייטרליסטי. לשם כך תנסה מדיניות החוץ הרע״נזית להפגין מתינות־יתר ביחסיה עס הגוש הסובייטי, כדי לזכות בתמיכתו של ג׳וואהרלאל נהרו, שיחסו אל הקומוניסטים התקרר בשנה האחרונה. תוך כדי כך ינקוט עבד אל־נאצר בצעדי־פיוס הפגנתיים כלפי ארצות־הברית, שהראשון בהם: הזמנת אייזנהאור לביקור במצרים. … מדינה כזאת מחוסנת מפני חדירת השפעתו של גאמל עבד אל־נאצר. בכל זאת היתד, בחירתו של דיין, הגנרל של מיבצע סיני, לטכס אפריקאי זה, לפחות חוסר־טאקט.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 6

אחרי שורה ארוכה של השפלות בפתח תעלת־סואץ, נוצר הרושם כי בחזית זו ישראל היא חם״ רת־אונים, וכי כל הקלפים הם בידי גמאל עבד אל־נאצר. גילויו של קלף אחד בידי ישראל רומם את הלבבות — ושימש תרופה נפשית למועקת החרם. … לרע״ם יש רק צי מסחרי קטן, וחרם נגדו בנמלי אמריקה (ואפילו בשוודיה ובפינלנד) לא יביא לו נזק מעשי רב (כשם שסגירת הסואץ לאוניות ישראל אינה מביאה נזק מעשי רב) .אולם הנזק הפוליטי הוא הרבה יותר גדול. גמאל עבד אל־נאצר לא יוכל להיות אדיש כלפי התגרות סנסציונית זו. … היתד, זאת אחת מן הועידות הרבות המתכנסות לאחרונה באפריקה, כדו־רי־מישחק בתחרות הסמויה בין מנהיגי היבשת — עבד אל־נאצר בקאהיר, אנקרומה באקרה, טורה בגמיאה, אמבויה בקניה — על כתר המנהיגות הכל־אפריקאית.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 6

ולאחרונה התקררו יחסי ברית־המועצות עם גמאל עבד אל־נאצר. השבוע יצאה העתונות הסובייטית להתקפה מוחצת על נשיא רע״ם, בגלל רצח מנהיג קומוניסטי לבנוני בכלא סורי. עבד אל־נאצר הושווה לצ׳ומבה, רוצחו של לומומבה. … חמורת זאת הוא מוכן לשלם מחיר יקר, לחזק את משטרו של עבד אל־נאצר. המיכשול: מדיניות־הפליטים הישראלית.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 11

״ שאגתי ,״אנחנו יכולים ללכת מחר למצריים, אל נאצר, ולהציע לו את אותה ההצעה! אני מייצג הון לא־יהודי! … עתון אחד אפילו הרחיק לכת ואמר שבדור החלל והספוטניק, מי שאינו מייצר פארקאצין, משול למי שנלחם נגד הטילים של נאצר בקשת וחץ. עוד למחרת הופיע אצלי נציג משרד־השמטחון והזמין אותי לשיחה אישית עם שר השמוצר. … בשנה השניה כיסה את ההפסד משרד־השמיטחון. כולם הבינו שנוכח החודרות של נאצר והחרם הערבי קשה לשווק סחורה ישראלית, אפילו אם היא עולה בטיבה על כל פארקאצין אחר.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 32

קיוויתי לשמוע מפיו הערכה על המכניזם של השגת השלום, לאור היכרותו את המצב במצריים ואת עבד־אל־נאצר. ״חמישים ואחת שנים,״ השיב בלי היסום. … פאיי־קאר היה איש־אמונו של ג׳והארלאל נהרו, וכיהן כשגריר הודו בקאהיר בימי יר׳ח־הדבש של נהרו וגמאל עבד-אל- נאצר, אחרי ועידת באנדונג, שבה קם גוש המדינות הבלתי־מזדהות. פאניקאר, רודף־שלום מושבע, היה אחד מן האנ שים הטובים הרבים שפעלו, במרוצת השנים, בשקט ובהתמדה, להשגת שלום ישראלי— ערבי. מכיוץ שהיה מייודד עם עבד־אל־נאצר ועם ישרת, ניסה כימעט מדי שנה להפגיש את השניים.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 76

(תמשו גזעמזד )15 גס לא כדי לחגן 7ן ד אחד פזמשיו, אף שגהג להתפאר כהישגים שהושגו על־ידי גולן כשמו• העימות הגדול בין גולדמן וגולה? בא בכל זאת. עבד־אל־נאצר שלח שליחים לגולדמן כ ה לבדוק את האפשרות להזמינו לביקור בקאהיר. … או אחר. איזה צחוק!) היום ידוע שעבד־אל-נאצר כבר הגה אז ברעיונות, שהוגשמו אחרי מותו על- ידי יורשו. … יתכן שהשלום הישראלי־מצרי היה קם שנים רבות לפני שקם ושמנחם בגין לא היה מגיע לשילטון. אילו נעשה הדבר על־ידי עבד־אל־נאצר, אליל הערבים, יתכן שדעתו היתה מתקבלת בכל העולם הערבי.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 2

החורש האחרוז, כפי שילמדו או תו חדורו ת הבאים בנו־הילרים: רוח, רוח, רוח, רוח — פה הלכנו על ב טו ח: ניפג ש על הסואץ — עבד אל־נאצר יתפוצץ! אוי עבד חבל, הבל, חבל: אל־נאצר לא נפל, תלו אותו על עץ — העסק התפוצץ. … כרגע פלאח, עין ח רוז הצד השני האם תעיז המערכת לשנות את התואר של איש־השנה שהעניקה לנסאל עבד אל־נאצר בראש־השנה הי הו די האחרון? לדעתי, עליכם לחזור בכם ולהעניק לגמאל את אשר הנחיל לו צח״ל, צבא השנה, ולקרוא לו ״אי ש התבוסה ה הי ס טו רי ת של י מינו״. פארם הדיה דלית אל־כרמל גמאל עבד אל־נאצר חולל את ה מ אורעו ת העיקריים ב שנה שעברה.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 17

השותכה השלישית שר הו טבריקה המאוחדת של גמאלי עבד אל־נאצר הרומאים קראו לה ״אראביה פליבם״ -ערב המאושרת. … כיום מהווה הוצאת האנגלים מעדן מטרה מספר אחד למדיניות התימנית -מטרה שבגללה הצטרפה ארץ האימאם לרפובליקה החדשה של עבד אל-נאצר. ך * אימאם של תימן, צאצא הנביא מוחמד, ניתק כל 1 1היחסים בין ארצו לבין העולם החיצוני, לא הרשה אפילו למוסלמים זרים לעבור את גבולותיו.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 32

צירים בפרלמנט הבריסי הציעו משבוע, כי האו׳׳ם יקנה מידי מצריים את חצ׳־־האי סיני בכסף מל א... ...ובאמת: בל העניין החל בעיסקהמסחרית עם צ׳כוסלוכקיח, אחר־כד הביא את עבד אל-נאצר לפשיט ת • רגל, מאוחר יותר נערך שם ייצוא של נשק ותחמושת, וביום הסחורה משומשת, אכל במצבטוב . … (ידיעות אחרונות) מירר• בורג, ידושליס סידורי אלף לירח ולירה. אניותינו נאצרו בתעלה (.הארץ) ברכה ד,לפרץ, תל־אביב בפרבית נכונה צריך לומר עבד אל־נאצרו.


