חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 601 עד 625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 4
קציני הצבא, כך טענו, לא ירשו לעבד אל־נאצר לפנות את הרצועה ללא קרב, להכתים את שם הצבא המצרי בפעם נוספת. ״החטיבות בחצי־האי סיני״ ך* מחרת הפעורה בחאן־יוניס, כך גי/לה שבועון־הידיעות האמריקאי טייס, הצליח עבד אל־נאצר רק בקושי רב לרסן את קציניו, שדרשו להלום מייד בישראל. אפילו המפקד העליון של הצבא המצרי, שתפקידו מקביל לזה של משה דיין בישראל, דרש להפעיל את החטיבות המצריות הערוכות לקרב בחצי־האי סיני. אולם אם ייכנע עבד אל־נאצר לדרישה להגן על הרצועה בכל מחיר, הרי שקיימת אפשרות ממשית כי הקרב על הרצועה יהפוך לקרב על עצם קיומו של הצבא המצרי.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 9
רדיו קאהיר והקונגרס המוסלמי של גמאל עבד אל־נאצר פונה לכל המוסלמים באפריקה. כפי שנוכחו לדעת גם מלחי האוניות הישראליות בג׳יבוטי, תעמולתו מכה שרשים. … בורגיבה הוא ערבי מתקדם המתנגד לדמאגוגיה של גמאל עבד אל־נאצר, ואשר היה יכול לתווך בין ישראל לבין עמי ערב, אילו אפשר היה לשכנעו ני ישראל אינה משמשת ראש־נשר נדערבי למלחמת בתנועות השיחרור הערביות. בז מעומק לבו למצרים המפגרים ומתנגד להשתלטותו של עבד אל־נאצר בעולם הערבי. השולטאן של מארוקו, בעל ארץ פחות מפותחת, קרוב גם הוא לדעות בורגיבה.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 9
מידאן אל־תחריר, פיבר־השחרור של עבד אל־נאצר, מקור גאווה מיוחדת לפני קאהיר ואחד המקומות הראשונים שמלווי, אחמד מאהב מקול קאהיר, הראה לי. … ההקלטה נמשכה: סיפרתי על קשרי הידידות שקשרתי עם סגן־אלוף עלי, למרות התנגדותו לקיומה של מדינת־ישראל, ועל בקשתי למשרד ראש־הממשלה לפגוש את גמאל עבד אל־נאצר ואזרחים יהודיים בקאהיר. הודיתי לממשלת־מצרים על האפשרות שניתנה לי באותו יום לבקר בקאהיר, והדגשתי שאני הישראלי הראשון מאז 1948 שניתנה לו אפשרות זו. … שוב עניתי לו בפשטות :״את בעית השלום אני מניח לפתור לשני ראשי הממשלות, עבד אל־נאצר ובן־גוריון.״ שוב הודיתי על האפשרות שניתנה לי לסייר בקאהיר, ונפרדתי לשלום.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 6
היתד, זו מצרים שלפני מלחמת /תש״ח, מצרים שלפני סילוק פארוק, מצרים שלפני הרודנות של עבד אל־נאצר. במצרים זו חיו 80 אלף יהודים. הם חיו שם מדורי דורות. … מות וחזית של עמודי שיש. כאן הקים גמאל עבד אל־נאצר את מועדון תנועת ד,שיחדור שלו. כאן, על מרפסת הבית הזה, עמד בנובמבר 1954 ונשא נאום לפני 100 אלף מבני אלכסנדריה — אותו נאום שהופרע על־ידי נסיון האחים המוסלמים להתנקש בחייו. … כיכר מוחמד עלי טרם נקראה כיכר ההפיכה, ומאה אלף בני אלכסנדריה שמילאו אותו לא באו לשמוע את גמאל עבד אל־נאצר, כי אם להפגין נגד הצהרת באלפור. הצטרפתי לאחד הנחשולים שהצליח איכשהו להתקדם בים האנושי הגועש, לכיוון רחוב
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 9
במדינה (המשך מעמוד )4 מן המשטר הקיסרי הרומאי ועד לעריצות הנאצית, זהו לקח אחיד: הפגיעה במעוטים היא תמיד סימן של התנוונות מוסרית, הקוברת תחתיה את בעליה. אם ימשיך גמאל עבד אל־נאצר בדרן שהחל צועד בה ברגע של תבוסתו הצבאית, עתיד גם הוא ללמוד לקח זה. … היה זה מאבק ההכרעה בין שני דורות ערביים: דורו של נורי אל־סעיד, הרודן הישיש של עיראק, וגמאל עבד אל־נאצר, הרודן הצעיר של מצריים. עיראק ביקשה לנצל את חולשתה הצבאית של מצריים אחרי תבוסת סיני כדי לחסל את סוריה, בת־בריתה הצפונית של מצריים, בה התבססה בינתיים דיקטטורה צבאית מוסווית, בהנהגת רווק צעיר וחינני, מוקדם (סגן־אלוף) עבד אל־חמיד סראג׳ ,ראש אגף המודיעין של המטכ״ל הסורי. … אולם באותו רגע הופעל מפצח־אגוזים שני על עיראק עצ שליחיו של עבד אל־נאצר, בשיתוף עם שליחיו של בולגאנין, עוררו מהומות בצפון עיראק, שם מרוכזת האוכלוסיה השיעית* .עיראק, מדינה רופפת, בעלת מיעוט כורדי גדול, לא יכלה להתפנות לפלישה כל עוד החזית הפנימית שלה היתה פרוצה ומעורערת.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 12
ך • ימיתש ״ ח הגנו המצרים, בתנאים 1הרבה יותר קשים, על כיס פאלוג׳ת אחד ממפקדי הכיס היה רב־סרן בשם גמאל עבד אל־נאצר. .יתכן שאנו מגדלים עתה עבד אל־נאצר חדש!׳* התלוצץ אחד מקציני פיקוד הדרום, בהסתכלו באותו בוקר של יום ר במפת הכיסים. אולם שום -עבד אל־נאצר חדש לא קם בכיסי אבו־עגילד -בבוקר התקרב ג׳ים ל־מיתחם.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 9
עליה לתבוע את עלבון המדינה מן השוללים את זכות קיומה, אפילו יהיו אלה קומוניסטים (כמו אולבריכט) או סוציאליסטים ערביים (כמו עבר־אל־נאצר) .עליה להדגיש בכל מעשיה, גם בהתקפותיה החריפות על מדיניות הממשלה, את דאגתה לבטחון המדינה, לפיתוחה ולשלמות גבולותיה הנוכחיים. … סין תומכת באירגון־השיחרור ההרפתקני ושוחרר,מלחמה של אחמד שוקיירי. סין מנסה לדחוף את עבד־אל־נאצר ובן־בלה לעמדה קיצונית ביותר. האם אין קו וילנר־טובי־חביבי, המבקש להמריד את ערביי ישראל, משתלב יפה בתמונה זו י בעיני פלג ב׳ ,כל אלה הן עלילות שפלות. … מעשה־טירוף הוא למתוח ביקורת חריפה על גמאל עבד־אל־נאצר ועל אחמד בן־בלה, שהם גיבורי ערביי.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 5
בפעם האחרונה אירע הדבר לפני שמונה שנים, כאשר הכריז גמאל עבד אל־נאצר על עסקת־הנשק הראשונה שלו עם צ׳כוס־לובקיה. … מצריים התנגשה עם מעצמות המערב, חברת תעלת־סואץ הולאמה, ישראל השתלבה במאבק, מיבצע סיני־סואץ הרעיש את העולם. גם ספק אם יכול עבד אל־נאצר להרשות לעצמו לריב כעת עם אמריקה וברית־המועצות, המעניקים לו עזרה אדירה. … ברית־המועצות מעוניינת בכך. יתכן כי גמאל עבד אל־נאצר עדיין מעוניין בכך. לממשלת ישראל היה נידמה שאינה מעוני יינת בכך.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 5
חה־חה־חה ! אחרי שחולל גמאל עבד אל־נאצר את המר,פכר, שלו, קראנו למנהיגינו: אנא, מהרו! … שוב הוצפנו בגלי הצחוק הרישמי. מי? עבד אל־נאצר? הרודן המטורף הזה? מי יזכור אותו בעוד חמש שנים? … או: בסוריה מתנהל ויכוח חריף בין אנשי אל־בעת, הדוגלים בקונפדרציה מרחבית, ובין חסידי עבד אל־נאצר, התובעים איחוד כל־ערבי מוחלט לאלתר.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 13
האם הסטודנט הבירותי הוא קודם כל לבלוני, או ערבי, או מארוני? תשובתו של גמאר עכד אל־נאצר :״קודם כל ערבים, מעל לכל ערבים!״ ספגה מהלומה מוחצת בהפיכה הסורית. … מאותה סיבה התרחקה קודם לכן עיראק, בהנהגת עבד אל־ברים קאסם, מן הדגל ד,מיצרי. בזריזותו הרגילה, מיהר עבד אל־נאצר ביום כשלונו לשנות את החזית. סיסמת האיחוד הערבי הורדה לדרגה שניה. … תחת דגל זה קיווה הדיקטטור המיצרי לאחד את המוני העם בכל מדינות ערב, להפיל את ממשלותיהם, להביא בכך לאיחוד כל־ערבי על מישור אחר. אולם כמו תמיד, נתגלה עבד אל־נאצר כתועמלן יותר מאשר כמהפכן, כטכסיסן יותר מאשר כהוגה־דעות, כאיש האילתור יותר מאשר כאיש התיכנון לטווח ארוך.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 8
הגדיר אותו היטב מר אברהם שווייצר, הקרוב לחוגים הבטחוניסטיים, במאמר שכבר ציטטנו אותו : ״עבדול נאצר (כך!) יכול, למשל, לקבל בסיפוק את פירוז האזור מנשק גרעיני, משום שהוא סבור שבחימוש קונבנציוני הוא עשוי להגיע לעדיפות מכרעת על ישראל.״ במלים אחרות: בין ישראל ומדינות־ערב קיים מירוץ של חימוש בנשק שיגרתי — מטוסים, שריון, צוללות, משחתות. … יכול להיות נימוק הנוגע לצד המדיני של הרכש. למשל: עבד אל־נאצר יכול לקנות נשק כאוזת נפשו, ממזרח וממערב, ואילו ישראל אינה יכולה להיות בטוחה בכך שתוכל בכל עת לרכוש את הנשק הדרוש לה — בייחוד אחרי שנעלמו יסודות הברית עם צרפת. … קיצורו של דבר: לא ברור מדוע המירוץ השיגרתי הוא לטובת ״עבדול נאצר־״ ,ואילו המירוץ הגרעיני יהיה לטובת ישראל.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 5
כשלושה שבועות לאחר שבנו ראמון נהרג, יצא יוסף מארון לבקר את קרוביו בואדי ניסנס בחיפה. בדרכו פגש בפאדל נאצר, חבר קבוצת פעילי ההסתדרות בחיפה. נאצר התעניין לדעת מתי תיערך האזכרה במלאת 40 יום למות בנו של מארון .״אנו מתכוננים לעשות אותה ביום שבת,״ השיב האב ,״אז יכולים לבוא יותר אנשים.״ ״לא כדאי לכם,״ ניסה נאצר לשכנעו, ״תעשו את זה ביום ראשון. אחרת יכולות להיות מהומות.״ אך מארון לא נרתע .
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 9
אין ספק שעמדתה של ישראל היא גורם מעכב ראשון במעלה, לא פחות מעמדתו של גמאל עבד-אל-נאצר. נאצר בין הנח והנחת ** כד-אל״נאצר הוא, כמובן, דמות־מפתח במישחק כולו. … בל מעצמות־המערב מאמינות בי עכד־אל-נאצר רוצה בהסדר זה. יותר מזה: בי הוא זקוק לו באוויר לנשימה.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 17
.״ עוד באותו ערב החליטה הממשלה להעניק לגמאל עכד־אל־נאצר, לכל חייו, את התואר ״המשחרר״. נאומו של חוסיין היה עצור ביותר. … הוא לא יתן.״ שליח רם־דרג שוגר מקאהיר לעמאן, ובידיו הזמנה בהולה של עבד־אל־נאצר ליאסיר עראפאת לבוא לקאהיר. אולם השליח לא מצא את ״אבו־עמאר״ בעמאן. … ״אני מציע להוריד את הראש. להסתדר עם אבו־חאלד (נאצר) .לשחק את המישחק. אחרי כמה שנים נרים שוב את הנשק, הדיונים נפסקו לפנות בוקר, כלי החלטה.
גליון 1164 (13 בינואר 1960), עמוד 6
״ קרא באחד מימי השבוע גמאל עבד אל־נאצר, בקול רווי שמחת־נצחון. היה זה רגע גדול בחיי הדיקטטור הצעיר. … אם נכון הכלל כי מה שטוב לערבים רע לישראל, הרי ה־נצחון הכלכלי־ד,מדיני של עבד אל־נאצר הוא מכה למדינה. אולם ניתוח מעמיק יותר מביא למסקנה הפוכה. … הסימן הראשון למציאות החדשה: בנאומו הגדול לכבוד הסכר, לא הזכיר עבד אל־נאצר אף במילה אחת את קאסם והציונות, שני הנושאים החביבים לאחרונה על מכונת־תעמולתו.
גליון 1197 (30 באוגוסט 1960), עמוד 4
גמאל לא נגמל פצצה שהתפוצצה באחת מערי אר 7 ישראל הזכירה השבוע לאזרחי ישראל כי המאורעות הגדולים אינם קורים רק בקונגו, בקובה, בארצות־הברית או בסין• ברבת־עמון, בירת ארץ־ישראל הערבית, נקטל ראש־ממשלת ירדן (ראה מסגרת בעמוד .)7מותו היה אזהרה לכל מי שהיש־לה את עצמו כי הדינאמיזם של התנועה הלאומית הערבית הגיע לקיצו, וכי יציבות חדשה מקפיאה את הסטאטוס־קוו. במשך כמה חודשים שקד גמאל עבד אל־נאצר על שמריו• הוא נחל ניצחון פנימי, כאשר הסובייטים החליטו לממן את כל בניית הסכר הגבוה באסואן. … הפעולה השמית״ — החזרה הדרגתית מת כננת של כל הפליטים הרוצים לחזור. עבד אל־נאצר והמלך חוסיין כבר נתנו בחשאי הסכמתם לפיתרון זה. הלאומית הערבית — הגיע לשלושה מחסומים: עיראק של קאסם, תוניס של בור־גיבה וירדן של חוסיין. תנועה כמו זו של עבד אל־נאצר אינה יכולה לדרוך במקום לאורך ימים.
גליון 1203 (11 באוקטובר 1960), עמוד 10
ג׳ורג׳ חניין, הסופר המצרי, החליף פיתקאות היתוליות עם הוד מעלתו, עדלי אנדראוס, מי שהיה פעם שגרירו של עבד אל־נאצר בפאריס. עשרות משתתפים אחרים הקשיבו בתשומת־לב פחות או יותר גדולה, שעה שמבטיהם ריחפו על פני החיילים המשוריינים המקשטים את הקירות. … מדינות הים שלחו שליחים ממדרגה ראשונה — יורש־העצר של מארוקו, מנהיג מארוקאי דגול שני, נאמן אישי של עבד אל־נאצר, אנשים מרכזיים מטוניס, פרופסור בעל שם עולמי מצרפת. … שלושתם אנשים נחמדים ותרבותיים, אך רחוקים ממרכז החיים המדיניים במצריים. איש הקרוב יותר לעבד אל־נאצר יצא אומנם לפירנצה, אך ברומא נצטוזה להמשיך ישר לאו״ם בניו־יורק.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 5
בשנה זו התגבש קו פעולות־התגמול מעבר לגבול, שהוביל בעקביות, בקצב גובר והולך, לקראת מיבצע־סיני ביש־המזל. בראשית שנה זו היה־גמאל עבד אל־נאצר — לדעתם המאוחדת של כמעט כל המומחים האירופיים והאמריקאיים — מוכן לשלום עם ישראל. בסופה של שנה זו ערך עבד אל־נאצר את עיסקת־הנשק המפורסמת עם הגוש הקומוניסטי — עיסקה שנתנה אין אשליה מסובנת מזו. … המצב המתואר בצורה כה פלאסטית על-ידי לבון ופרס כאהד משתרע לאורד שנה של מ ה -שנ ה שהחלה למחרת השחיטה של קיביה, בסוף ,1953 ונסתיימה ערב ההתקפה הגדולה על מחנה הצבא כיוון חדש לכל ענייני המרחב מאז. עבד אל־נאצר עצמו טוען בעקשנות, מזה חמש שנים, כי ההתקפה הישראלית על עזה בראשית 1954 היא ששיכנעה אותו כי שוב אין סיכויים לשלום, ושעליו להושיט יד לרוסים כדי להתכונן להתקפה ישראלית.
גליון 1723 (9 בספטמבר 1970), עמוד 39
אורי אבנרי: אני מציע לן שלא לדבר על ״יודנראטים שמואל תמיר: אני מדבר על ״יודנראטים״ .בדיוק כן. אני יודע על מה חושב נאצר כשהוא חושב על ״יודנראט״ בארץ־ישראל ובתל־אביב וברחוב דיזנגוף. … תפקידם של כוחות-השלום המצב שנוצר ברגע זה במרחב הוא כזה: גמאל עבד־אל־נאצר מעוניין בהסדר שלום, אך חושש שלא יקום בגלל שאיפת הסיפוח שלנו, ומתכונן למלחמה הבאה. … יש ראשיתו של שינוי זה אצלם, וגם אצלנו. נאצר לוחם בפידאיון וחולל בשבועות האחרונים פלא בעולם הערבי, בהורידו את ראשם של הפידאיון.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 11
המיסמך החשוב ביותר הוא איגרת אישית של עבד־אל־נאצר ללוי אשכול, מיום 28 במאי ,1967 שהועברה באמצעות בלדר שעבר את הגבול ליד מחסום ארז. … (אם כי הרבה ערבים מאמינים שכך זד, היה, ועבד־אל־נאצר עצמו, בראיון מוקלט ארוך ששמעתיו במו אוזני, אך שטרם פורסם, טען שאכן זו האמת). … זוהי התקוממות של העיתונות האמריקאית נגד הממשלה — מיפגן של חופש־הביטוי שאין לו אח ורע בתולדות ארצות־הברית, וגם לא בכל ארץ אחרת• המיסמכים הבאים מתארים איך חיבלה ממשלת אשכול אליה צורפו בינתיים דיין יבגין, במאמציו הנואשים האחרונים של עבד־אל־נאצר למנוע את המלחמה, עד שפתח צה״ל בהתקפה המזהירה בבוקר ד,־ 5ביוני...
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 29
יחידותינו מאומנות, ומפי.חיילינו נשמעת רק דרישה אחת: תן לנו, נאצר, אות ותיווכח בגבורת הלוחם המיצרי וב־גדולת כבודו ! תן לנו, נאצר, אות, ונחזיר לעמנו את גאוותו, שנגזלה מאיתנו על־ידי הציונים במילחמת ששת־הימים! … האנשים, מוכים בהתלהבותו של נשיאם, כמו נמשכו אליו לגעת בו. הגיונם אבד, וחושיהם שלטו בהם. נאצר נסחף בשטף דיבורו : ״הפעם נכה אותם !
גליון 2051 (22 בדצמבר 1976), עמוד 22
ימים אחדים קודם־לכן ביקר בורגיבה אצל גמאל עבד־אל־נאצר בקאהיר. בשיחה אינטימית גילה לו המנהיג המצרי שהוא הגיע למסקנה שעל הפלסטינים לכרות שלום עם ישראל ולהקים מדינה משלהם לצד ישראל. … הוא שכיח להזכיר כי זהו רעיונו של עבד־אל-נאצר, והפקיע את זכיוודהיזצדים לעצמו. עבד־אל־נאצר התמלא חימר, על כך, ואחרי כמה ומים של זעם חרישי ציווה על כלי-התיקשורת המצריים לפתוח במיתקפת-מחץ טוטאלית על בורגיבה.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 24
אני מוביל את השיחה לנושא המעניין אותי :״ערביות״ ו״מצ־ בימי גמאל עבד־אל־נאצר נעה המטוטלת לעבר הערביות. יתכן שעבד־אל- נאצר ראה בלאומיות הכל־ערבית גם מכשיר להשתלטות מצרית על אוצרות״הנפט של המיפרץ. אולם נאצר נכשל, וכיום נעה המטוטלת לכיוון ההפוך.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 2
המנהל שד רשות־השידור, עו״ד אהרון פאפו, היה ״מפוברק דזד —־רסו ווווווו1ו1דו^זז^^,ר^ ^ 1 1 קו ר יא דעפדלהפגיש אח נאצר ו שרת* כאשר העלו חברים זיכרונות על פעילותו של אנרי קוריאל, הקומוניסט היהודי־מצרי שנרצח לפני שבועיים בפאריס, נתגלה פרט היסטורי חשוב ביותר: חודש לפני מיבצע־סיני, כ־ ,1056 הושגה הסכמת כד הצדדים לעריכת פגישה כין גמאד עבד־אד־נאצר וכין משה שרת ונחום גודדמן, כדי לדון בהסדר ישראלי* ערכי. … הפגייטה טורפדה עד־ידי דויד בן־גוריון, שהרחיק את שרת ושלח אותו למיזרח הרחוק, כדי שלא יפריע להכנות למיכצע־סיני. אותה שעה העביר גמאל עבד־אל־נאצר, באמצעות נחום גולדמן, שדר סודי לדויד בן־גוריון, שבו הבטיח כי הלאמת תעלת־סואץ בידי ממשלת מצריים לא תפריע למעבר סחורות ישראליות בתעלה.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 68
״ בשער הגליון: נשיא מצריים, גמאל עבד אל־נאצר. איו רבווץ מצוד * מידחמה מרנינה חטאים * הצעת שרום שושנה ה * רו אשמר עד העיסה רמצו״ס ״העולם הזה״ תאריך 28.11.1956 : הליצנים של נסית :״חצי־האי סיני מלא טנדרים המחכים לגואל...״ העם ה ד חי פהד רו מ ה כמחצית אזרחי ישראל, בייחוד בני הגילים הצעירים, עמדו ליד המחסומים, וניסו לשווא להסתנן לרצועודעזה כדי לראות את אשר יש לראות. המחצית השניה היתר, בתוך הרצועה עצמה — מכוניות עמוסות חיילים, בני־משק וסתם אנשים, שדהרו מעזה לרפיח, הסתובבו בדיר אל־באלח וחאן־יונים, השתדלו לרכוש (בניגוד להוראות מושל־הרצועה) קופסת סוכריות ״גמאל״ (עם תמונת גמאל עבד אל־נאצר — 500 פרוטה) ,או תמונת שר־המילחמה עבד אל-חכים עאמר עם סמל הנשר של תנועת־השחרור המצרית (שלוש ל״י) ,או כפייה (שלוש עד חמש לירות). … בישראל לא שם כמעט איש לב להצהרה של בגדאד. כבר לפני שינה אמר גמאל עבד אל־נאצר את אותם הדברים, והיישוב העברי חדל להתרגש מהם.
