חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 11
לפתע התברר לציבור שעשרות מכשירי־טלביזיה פזורים בכל ה הזכויות שמורות • הבעיה הראשונה שהמהפכה הסורית תעמיד בפני הדיפ לומטיה הישראלית ז איזו ממדה לנקוס, בעת ההצבעח באו-ם על בקשת סוריה לקבלה בחזרה כחברה 1הברירה ׳הכאובה: אם תצביע נגד קבלתה של סוריה, תשרת בכן את עבד אל נאצר. אם תתמוך בקבלתה, תעזור בכן להוספת קול ערבי נוסף באו-ם. … חילוקי־הדעות יפרצו בעיקר בין אנשי קבוצת אל־ארד, לבין הקומוניסטים. בעור שאנשי אל־ארד תומכים בעבר אל־נאצר ורואים במהפכה הסורית תנועה ריאקציונית ראנטי־לאומית. … הצטרפות כזאת גם מראות הטלביזיה: גמאל עבד אל־נאצר נואם ככיכר המהפכה בקהיר (מאחוריו: שומרי ראשו) וההמון מריע לו.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 13
לפני עשרים שנה ניסה שר״חוץ אחר, ג׳ון פוסטר דאלס, להשיג אותה מטרה בדיוק עם גמאל עבד־אל־נאצר. דאלס ערך ביקור;במרחב, הגיש אקדח יקר לגנרל המצרי מוחמד נאגיב (ששימש אז כנשיא־לצורכי־ייצוג) ,שוחח עם עבד־אל־נאצר, והמריא ללוד. . … עסק-הביש שיל 1954 נועד לפוצץ התקרבות זו״. כאשר רב דאלס עם עבד־אל־נאצר, נשמה ירושלים לרווחה. הסכנה נמנעה, והידידות הישראלית־אמריקאית יכלה לפרוח שוב.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 13
תחת זאת נכנסו למשא־ומתן ן | אינטנסיבי עם הרוסים והמצרים. הביקור הממושך של עבד־אל־נאצר במוסקבה הוקדש כולו לבירור העמדה האמריקאית. … בתור סבו ח1י10 תי :0ד״ן וגל ל• נוסח זה בא לערפל את ההיענות הפשוטה להצעה, שהועלתה לראשונה על־ידי נאצר. כבל התשובה אין שום התייחסות לצד הערכי, שום הודאה או הבעת תקווה שחלה תפנית חיובית כעמדת מצריים. … הכל התייחסו לניסוח כעניין פנים־ישראלי, כהתחכמות שנועדה לבצר את עמדת ממשלת ישראל כלפי יריביה הפנימיים, בדומה להתחכמויות המקבילות של עבד־אל־נאצר, שנועדו לאותה מסרה. העיקר היה שישראל קיבלה בפירוש ורשמית את שלושת עיקרי תוכנית רוג׳רם .2השאר היה כגדר קישוט.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 18
שיינה, שהיה הבום מטעם המפלגה הקומוניסטית במיניסטריון ההגנה הצ׳כי, ובכך למעשה במעמד בכיר יותר משר־ההגנה עצמו, נמלט למערב ב־.1968 עתה, פצה פיו לראשונה בפומבי. נאצר תרם לסילוק כרושצ׳וב. בין תגליותיו: כרושצ׳וב ביקש, לפני נסיעתו למצריים ב־ ,1964 מהפוליסביורו לאשר הענקת אות גיבור ברית־הסועצות לנאצר. הפוליטביורו, שכעשרים שנה קודם לכן העניק אות זה לאזרח הסובייטי גרישה פייגין, סירב להעניקו לנאצר אוייב הקומוניסטים. כרושצ׳וב נאלץ לצאת למצריים בידיים ריקות, הבטיח לנאצר את האות על דעת עצמו, העמיד את מוסקבה בפני עובדה מוגמרת. האות הוענק לנאצר, אך מתנגדיו של כרושצ׳וב השתמשו ביעילות בתקרית זו כדי לקדם את תהליך סילוקו מהשלטון.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 10
(המשך בעמוד )12 קאי כי שליחותו בלל אינה ראשונה מסוגה — אלא שבכר היתה הודם לכן שורה שלמה של מגעים גם עם נמאל עכד־אל־נאצר. הקורא של 1971 אולי לא יהיה נדהם למיקרא הדברים. … בין השאר הזכיר שרת את המגעים הבאים: • באפריל ( 1953 תשעה חודשים אחרי המהפכה המצרית) הוחלפו איגרות ״בצינורות שונים״ .עבד־אל-נאצר עצמו חתם על האיגרת .״פקיד ידוע״ מסר אותה לישראל. • באפריל ,1954 ביקר חבר־פרלמנט יהודי מבריטניה שלוש פעמים בקאהיר, כשהוא נוסע הלוך וחזור בין מצריים וישראל. • באותו זמן היה מגע שני בפאריס, כששליח מייוחד של עבד־אל-נאצר נפגש עם ״אנשים משלנו״ ,והיו שוב חילופי-איגרות.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 21
שהרי אין איש מאיתנו יודע בבהירות מי יזם את רעיון הפגישה נאצר־גולדמן.״ בכך חזר סנה על טענת שוללי־גולדמן, כי יתכן מאד שהוא המציא את כל העניין בעצמו. … בעד היאחזויות בשטחים למעשה מאשים אותם סנה בכך ששליחות גולדמן נועדה לאפשר לעבד־אל־נאצר להמשיך בסירוב לד,ף יר בישראל, לנהל עימד, משא־ומתן ולעשות עימד. … לא רק אנשי מלפגת העבודה, אלא גם אנשי גח״ל ממטירים עליו ברכות גלויות כשהוא נואם נגד ברית־המועצות, עבד־אל־נאצר ואירגוני הפידאיון, בזכות הציונות והמסורת היהודית.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 7
לפי מנהל מכון שילוח לחקר המיזרח התיכון שליד אוניברסיטת תל־אביב, פרופסור שמעון שמיר, אל- סאדאת יכול להרשות לעצמו להיות יותר גמיש מנאצר. זאת מהסיבה הפשוטה :״סאדאת אישית אינו אחראי לתבוסה. מד, שנקרא בפי המיצרים, מחיקת עיקבות התבוסה׳ ,היא בשביל סאדאת מטרד, מדינית, ולא עניין של כפרד, א שית, כפי שהיה הדבר לגבי נאצר. למרות מעמדו החלש בהשוואה לנאצר, יש לסאדאת מרחב־תימרון גדול יותר, מפני שאין אצלו אותו מישקע אישי־אמוציונאלי הקשור בתבוסה. סאדאת פשוט חופשי מנטל העבר, שהעיק על נאצר.״ ! מה עושה זמר כשיש לו רק סרט הקלטה אחד של שיר חדש שלו, והוא רוצה ל סורו ׳והננס בילה חופשה בעיר נאסאו שבאיי בהמה -- .בים הקריבי.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 19
היא נתמכה על־ידי מצריים, בהנהגת גמאל עבד- אל־נאצר• ממשלת צרפת סברה, בטעות, שאם תנטרל את כעיני קיסינג׳ר המפוכח, זהו מושכל ראשון. … ישראל צריכה להיות מעוניינת כהסדר שיושג כמהירות מי־ שלש של סלאח• עבד־אל־נאצר, יתמוטט המרד האלג׳ירי. ממשלת בן־גור־יון סברה, בטעות, שהפלת עבד־אל־נאצר תחסל את תנופת הלאומנות הערבית.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 44
לרבים זכור שידור הפר שנות שלה לאחר התפטרותו של הנשיא גמאד עבד־ א ל ־ נאצר, בעיקבות מיל- חמת־ששת־הימים. אז שיכנעה ורד בכי־שרון רב, כי התפטרותו של נאצר היא סופית. מיספר שעות לאחר מכן, חזר בו נאצר מהתפטרותו. עורך סער צחוק לדיון, הצליח סער להכניס בו היבט מבדר ומצחיק, שעמד בסתירה מוחלטת לרצינו־תם של שני המתדיינים האחרים, שמואל כץ וח״ב מיכאל דקל־דייקסל.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 16
היא נועדה להשיג יעדים שלא פורסמו מעולם (ובעיקר: הפלת מישטרו גמאל עבד־אל-נאצר, בתיאום עם צרפת ובריטניה) .והיא נומקה, עם פתיחתה, בנימוק שאיש לא זכר אותו בתום הקרבות. … מלכות זו התקפלה תוך כמה ימים. המטרה האמיתית — הפלת עבד-אל-נאצר — לא הושגה כלל, הושג ההיפך הגמור: עבד־אל־נאצר ,״הרודן המצרי״ ,יצא מן המילחמה מחוזק כפי שלא היה מעולם, ובמשך כמה שנים היה האליל הבלתי- מעורער של מצרייים והעולם הערבי בולו.
גליון 2573 (24 בדצמבר 1986), עמוד 16
האמת היא שלא היה שום ניצחון צבאי. ברגע שהבין עבד־אל־נאצר כי הבריטים והצרפתים עומדים לנחות בעורף צבאו בסיני, פקד על כל הגייסות לסגת ולהימלט אל מערב חיילים צוהלים בתום מיבצע־סיני רק עבד־אל־נאצר הרוויח התעלה. … נכון שמצריים הרוויחה. אחרי שעבד־אל־נאצר גירש את הבריטים, הצרפתיים והישראליים מאדמת מצריים, בלי לירות אף כדור אחד, הוא הפך אליל העולם הערבי במשך תשע השנים הבאות.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 8
אולם הרוח החיה שלה היה ביכבאשי(סגן־אלוף) צעיר בשם גמאל עבד־אל־נאצר. אחד משותפיו היה קצין בשם אנוור אל־סאדאת. … תוך זמן קצר בלטה מנהיגותו של עבד־אל־נאצר, והוא הפך השליט העליון. הדבר הדליק אור אדום בלישכתו של ראש־הממ־שלה ושר־הביטחון, דויד בן־גוריון. יתכן שהיו לכך גם מניעים פסיכולוגיים. .בן־גוריון כבר התקרב לגיל .70 עבד־אל־נאצר היה צעיר, בשנות ה־ 30 הראשונות שלו.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 6
עיתונים הקרובים לקאהיר דחו אף הם את הרמזים, בציינם כי גם הנשיא עארף הוא ידידו של עבד־אל־נאצר, והכריז על כוונתו לאיחוד שתי הארצות. הקצינים המתמרדים נימנו, כפי הנראה, על אותו חלק של הצבא העיראקי, שאינו מרוצה מן ההסכם עם הכורדים. שאלה קאהיר: הרי עבד־אל־נאצר עצמו הטיף להסדר כזה — כיצד יעודד הפיכה שתבטל אותו, משהושג?
גליון 1552 (31 במאי 1967), עמוד 3
עוד ידובר הרבה כעתיד על הסיכות שהניעו את גמאל עבד־אל־נאצר להעביר את עיקר צבאו לחצי־האי סיני, ולהטיל את המצור. … כאותה שעה העביר נשיא מצריים לחצי־־האי סיני כוחות עצומים - כוחות שעצם נוכחותם שם מהווה איום על קיום המדינה. את צבאו זה יכול עבד־אל־נאצר להחזיק שם במשן־ זמן בלתי־מוגבל. ואילו צבא ישראל, שהוא כעיקרו צכא־מילואים, אינו יכול להישאר שם זמן רב, מבלי שהדבר יביא להתמוטטות מערבות הכלכלה בישראל.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 10
מומחי הסטייט־דפארטמנט ואנשי ביון אמריקאיים טענו כי שליט מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, התאושש מחדש אשר לנאצר׳ העדיפה ארצות־הברית לראותו מוכה מחדש. … ״ב־ 21 בדצמבר הגיע לישראל לביקור שגריר ישראל בוושינגטון, יצחק רבין רבים קושרים את ביקורו של הרמטכ״ל לשעבר בנטייה שבלטה אחר־כך בישראל לפעולה דראסטית יותר נגד נאצר ומישט־רו.״ בגלל קמבודיה. גם בנושא המעורבות הסובייטית, שהתבטאה בהצבת טייסים רוסיים על אדמת מצריים, היתר, זו ארצות־הברית שהיתר, מעוניינת יותר מישראל בהבלטה בינלאומית של עובדה זו.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 39
בתוך מצריים עצמה נמשך הטיהור הכללי של כוחות השמאל באמצעי־התקשורת. בימי עבד־אל-נאצר, נמסרו העיתונים והרדיו לידי השמאלנים, ששוחררו בהדרגה מבתי־הסוהר ותפסו עמדות־מפתח ב- מישטר, ככל שזז שמאלה. … הרשימה היא ארוכה: סולק גדול הקריינים המצריים ג׳לאל מועווד, שהפך לשם־דבר כאשר התעלף מרוב התרגשות בשעה שדיווח על הלוויית גמאל עבד-אל- נאצר. סולק הפרשן הפופולרי סייד אל- ררבאן מקול ערב.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 49
היחס של הצבא שם לצלם היה שונה לחלוטין מהיחס של הצבא כאן ל־ מסיבת הסיום ערב לפני סיום הפסטיבל הסבו לארוחת־ערב משותפת מימין לשמאל: דני וקסמן, יעקב ליפשין, שרית ישי, לידי טריגאנו, יוסוף שאהין, עמוס גיתאי, יוסרי נאצר־אללה ואחייניתו של שאהין, שבילתה בפסטיבל את ירח־הדבש שלה. … ייס של הקולנוע הערבי, בחברת עוזרו יוסרי נאצר־אללה, ולידי טריגאנו. שאהין הציג ב״סטיבל את סירטו האוטוביוגרפי הזיכרון.
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 17
למיליוני המאזינים הערביים על ממדי מפלתו של הצבא המצרי בס ני״ על. ההרס שמשטר עבו אל־נאצר המיט על ארצו — דברים ששודרו עד כד, רק מקול ישראל. … בגדאד וקהיר זר נידחות של מצרים, נגד משטרו של עבד אל־נאצר ובריתו עם הקומוניסטים. קו אחת על ראש השניה כל דבר, מלבד המשרת האחרון. … היד, צפוי על נולי אל־סעיד (לאה משגרת) .קרייניה למאסר, כל השוד,באהדה לעבד אל־נאצר נעלא היססו לתאדו כעבד נלצע של הציונות!
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 7
לרבים היה נידמה כי יחד עמו ירד מן הפרק האיש שסימל פתרון זה: גמאל עבד אל־נאצר. אולם הנשיא המצרי הוא אדם גמיש מאין כמוהו, והוא היה הראשון שהסיק את הלקח של ה־כשלון והפך למרכז ההתפתחות החדשה. … רעיון זה דומה לפתרון המתגבר עתה באירופה המערבית. עבד אל־נאצר, שמיהר להצטרף אליו, מצא לו הגדרה פופולארית :״איחוד המטרות״. … איך ישפיע הדבר על מעמדו של גמאל עבד אל־נאצר? אין ספק כי ברגע זד, מהתה גמאל עבד אל־נאצר את האישיות העיקרית, הפופולארית ביותר, במרחב השמי.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 4
בשתי ישיבות החליטה ממשלת־הליכוד הלאומי פה אחד, למנוע את פגישת גולדמן־נאצר ולפוצץ את העניין כולו על־ידי פירסומו ברבים. … פרשת־גולדמן היתה פרשת־המים של . 1970 כמה ימים לפני ראש־השנה תשל״א נפטר גמאל עבד־אל־נאצר מהתקף־לב. מי שחשב כי מותו של המנהיג המצרי יקבור את סיכויי ד^שלום — טעה. … מישטר זה התמקד בראשותו ב בעיות של מצריים עצמה, תוך זניחת השאיפות הכל-ערביות של גמאל עבד- אל־נאצר. של שלום, היא ניצלה אותו באופן סביל לקיום הפסקת־האש.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 48
אך ככל הנראה, לא רחש שום אמון למישטר הסורי, שנשלם אז על־ידי צאלח ג׳דיד, ואף נאצר לא •היה חביב עליו. פייצל סבור היה שאסור לנו להזדהות עם מישטר ערבי כלשהו, ועל כן הבטיח שסעודיה תעזור לנו בסודיות רבה ככל האפשר . … הבנו את דאגתו כאשר הגענו, להפתעתנו הרבה, לא אל מושב האיחוד הסוציאליסטי, אלא אל מישכנו של הנשיא נאצר. הייכל, חסיד התיאטרליות, אירגן לנו פגישה עם הנשיא המצרי. נאצר קיבל אותנו, בדרך הערבית המקובלת, בחיבוק חם.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 50
היינו מתים כאן לפני זמן רב אלמלא ההומור שלנו.״ ״אין לי הרבה סיכות לצחוק,״ אמרה... ״עד אשר ייפגש נאצר עם בן־גוריון — כנסיון לפיתרון של שלום.״ אחרי שעדנה מסרבת להצעות הנישואין של ראם, הוא עומד להינשא לידידה אחרת שלו — דידי העיתונאית. … אפילו סכר אסואן, שבמהלך השלמתו נתווספו לנו מריבוי טבעי כ־ 10 מיל יון תושבים.״ ״מה אתה רוצה שהוא יעשה?״ ״הגבלת ילודה וכל השאר.״ ״הוא (נאצר).ייהפך לבלתי פופולארי.״ ״וישראל גם בן. … מארבסיסט שסירב להילחם נגד ישראל עד אשר ייפגש נאצר עם בן־גוריון בניסיון לפיתרון של שלום.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 18
כך כתב העיתון רולו, שהיה ידידו האישי של גמאל עבד־אל־נאצר, דאגו פרי פלסטיין (״פלסטץ הלעדכן אותו על רעיונותינו, ולהביא לנו את רעיונותיו. … פעם השמיע באוזני רולו הקלטה של שיחה רק לציון עשר שנים לפרטית בת שעות עם עבד־אל־נאצר, שבה דיבר בהר פרק מעניין, שעליו דיווחחבה על השלום עם ישראל. … רציתי גם להדגים את הדמיון המדהים שבין התגובה הדבר לא השתנה כאשר נפטר עבד-אל-נאצר (״הרות על פגישתנו עם המצרים אז, לפני עשר שנים, ובין המצרי״) ובא במקומו אנוור אל־סאדאת, שמנחם בגין פגישתנו עם ערפאת עכשיו.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 25
תימני — שנהנה מתמיכה בריטית ממשית — מכדי שיוכלו להתערב בעדן. עם חתימת הסכם פייצל־עבד־אל־נאצר, לפיו יפנו המצרים את תימן, האמינו האנגלים כי יבוא הקץ גם לתמיכה המצרית בחזית לשיחרור לאומי בדרום הערבי. הסתבר שהם טעו. עבד־אל־נאצר אנו מתכוון להסתלק מחצי־האי רוזי־הנפט. … לפייצל ברור׳ כי כשם שתימן היתד, קו־ההגנה הראשון שלו בפני התנועה הרפובליקאית הנאצרית, כן מהווה עתה עדן נקודת־מפתח במאבק זה.
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 24
בפאריס, שם יושבים כמה מן המנהיגים הכורדיים, רווחה השבוע ההשערה, כי נשיא מצרים נאלץ להיכנע ללחץ העיראקי ולגרש את אל-עגראווי, מפני שהקשרים עם בגדאד החלו מתרופפים לאחרונה, וקאהיר היתד, חייבת לפצות את המרשאל עבדאל־סלאם עארף על נסיון־ההפיכה הפרו־נאצרי שבוצע בארצו לפני חודשיים. אותר, התרופפות ביחסי קאהיר־בגדאד גרמה למכה נוספת — חמורה הרבה יותר — לכורדים• מכה זו הונחתה עליהם מידי השאח הפרסי. … האחריות לכך רובצת ישירות על שכמו של סגן שר החוץ הבריטי טומסון. אותו טומסון שעבד־אל־נאצר סירב לקבלו בקאהיר. בעת שהותו באיראן, שיכנע את השאה כי נוצרה הזדמנות נוחה להתקרבות טהראן- בגדאד, תוך ניצול ההתקררות ביחסי עבר־אל־נאצר־עארף• עיראק תוותר על שאיפותיה במיפרץ הפרסי, וטהראן תפגין את רצונה הטוב על־ידי סגירת הגבול בפני הכורדים.
