חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 13
#במוסקבה נמשכו ונמשכו שיחות הצמרת הסובייטית עם נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר. ההארכה הבלתי־רגילה של סידרת־ד,שיחות העידה שהפעם מתקבלות החלטות מרחיקות־לכת — וכי הן לא נתקבלו בנקל. … ב- מיקרה זה אין להם ברי רה אלא לתמוך בעבד־אל־נאצר, והם נגררים לתוך עימות צבאי בעל כורחם. … ״בהסכמת המדינות הנוגעות־בדבר מועלית הצעה לכונן אזורים מפורזים סביב גבולות אלה.״ (משתמע מכך שהפירוז יהיה רק בצד הערבי, בניגוד לדרישת עבד־אל־נאצר שיהיה בשני הצדדים). | כו ח או״ ם באזורים שונים, כולל שארם־ אל־שייך ועזה.
גליון 1959 (19 במרץ 1975), עמוד 18
• כ־ 1954 הגו מישהם בצמרת ישראל את הרעיון האווילי, שאפשר למנוע את ההתקרבות כין המישטר המצרי החדש, כהנהגת גמאל עבד־אל-נאצר, לבין המימשל האמריקאי, שבראשו עמדו אז הנשיא דווייט אייזנהואר ושר החוץ ג׳ון פוסטר דאלס. … שליחים שונים מטעם ממשלת ישראל, וביניהם חבר יהודי בפרלמנט הבריטי, מורים אורבך, השתדלו למען האסירים מאחרי הקלעים בקאהיר. נשיא מצריים, גמאל עבד אל־נאצר, סבר שפסק־הדין שניתן הוא מתון, מה־גם שזמן קצר לפני־כן הוצאו להורג ראשי מחתרת ״האחים המוסלמים״, שזממו לרצחו. • בצמרת ישראל התלקחה, מייד עם היוודע המאסרים במצריים, שערורייה סודית. … עלי אמין, שחזר בינתיים שוב לגדולה, סיפר לחבריו־לכלא, אנשי הרשת, כי עבד־אל־נאצר היה מוכן להחליפם בשבויים המצריים שנפלו בידי ישראל במילחמת־קדש בסוף ,1956 ואף הודיע על כך לאמין, שהיה ממונה מטעמו על המשא־והמתן להחלפת השבויים.
גליון 1959 (19 במרץ 1975), עמוד 19
אחרי שאלג׳יריה זכתה בעצמאותה ואחמד בן־בלה עלה בה לשילטון, פניתי אל אנשי רשת הפל״ן בפאריס בבקשה: לשכנע את בן־בלה שיעשה מחווה של תודה כלפיהם וכלפינו, בצורה של השתדלות אצל עבד־אל־נאצר לטובת אסירי־קאהיר. בן־בלה היה אז ידידך הטוב ביותר של נשיא מצריים, וקיווינו כי התערבותו לטובת מרסל ניניו וחבריה תוכל להביא לשיחרורם. לשימהתי הרכה, אכן נענה כן־כלה ליוזמה הוא היה אומנם אנטי-ישראלי קיצוני, ושנא את ממשלת ישראל * ,אולם הוא הכיר בחוב שחב לאנשי רשת הפל״ן בפאריס, והודיע להם כי יעורר את העניין בפגישתו הבאה עם עבז״אל־נאצר. אחרי הפגישה, הודיע לאנשים כפרים שנכשל. עבד־אל-נאצר שמע את בקשתו, אך נתן תשובה מוזרה, בנוסח :״אינני שליט כל־יכול.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 5
בכך יוזלו הסוללות לצרכן עד *.50 גיק נאצר - קונסול־כבוד איש-העסקים היהודי־אמריקאי ג׳ק נאצר, המקורב לאריאל שרון, מונה לשמש כקונסול־כבוד של הפיליפינים בירושלים, אף שאינו תו שב ישראל. מנכ״ל מישרד-החוץ, דויד קימחי, חתם על תעודת-הקיוב, המעניקה תוקף למינוי. למישפחתו של נאצר עסקים מסועפים בפיליפינים. אש״ף בשבח המקבים ״כיבושה של ירושלים בידי הרומאים הסתיים כאשר היא שוחררה בידי המקבים,״ קובעת נציגות־אש״ף ב שוודי ה.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 13
בעיית חלוקת המים הועמדה ביתר חריפות. לנגד עיני רוחם׳ של גמאל עבד אל- נאצר ואנשיו הצטייר לבסוף המוצא הכל־פותר מן המערבולת המסוכנת: לבנות סכר חדש, גדול מכל הסכרים הקיימים. … אך התוכנית לא ירדה מן הפרק. גמאל עבד אל־נאצר חזר והבטיח למצרים כי עוד יגשים את החלום הנכסף. … איחוד זה רצוי וחיוני לה הרבה יותר מאשר עם סוריה, אשר יכולתה לקלוט עודפי אוכלוסיה מצריים מוגבלת ביותר. גמאל עבד אל־נאצר עשה את צעדו הראשון — ונכשל. כי ממשלת סודאן הודיעה כי תעדיף ללחום מאשר להיגרר כסרח־עודף אחרי מצרים.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 5
דיברתי עם איש הקרוב הרבה יותר לגמאל עבד אל־נאצר מאשר כל חברי משלחת רע״ם באו״ם, כולל עומר לוטפי. … בשנים המכריעות של עלייתו של גמאל עבד אל־נאצר, עד אחרי מיבצע סיני, היה שגריר הודו בקאהיר. המקשר האישי בין נהרו ועבד אל־נאצר, ידידו האישי ויועצו העיקרי של שליט מצרים.
גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 6
אומר כב׳ ראש־הממשלה: הם ברחו באשמת מנהיגיהם. אומר גמאל עבד אל־נאצר: הם ברחו באשמת הציונים שגירשו אותם. … הם אלמנט פעיל ודינמי מדי, ומי צריך דבר כזה. גם עבד אל־נאצר אינו זקוק להם. אלא כקלף מדיני, מה שקוראים. … הצרה היא שאנחנו גם אוהבים את עצמנו, וברור לנו כשמש שהחשבון הזה הוא חשבון רע — כי אם נניח לעבד אל־נאצר להשתמש בפליטים כקלף, ולהשהות בשל כך את השלום, יהיה הוא יותר חזק.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 9
בירת שמועות על •תככים ו מתיחות, אחרי שגמאל עבד אל־נאצר הדיח לגמרי את הגנרל נגיב. כו חו ת האחים המוסלמים, מפלגת הוואפד ו הקו מוני סטים עסוקים בקדחתנו ת בהשנוצת המשטר הקיים. … מיטענים ישראליים עברו את התעלה, תחת דגלים זרים — אך לא הודות לבריטים, שיחסם •היה עויין לישראל, אלא הודות לעבד אל־נאצר וחבריו, ראשי המהפכה המצרית, שנקטו עדיין בקו פשרני כלפי ישראל. … אולם הציר הישראלי בוואשינגטון, ראובן שילוח, האמין שיש לעשות משהו דראמתי יותר, כדי לשכנע את דעת־הקהל האמריקאית כי עבד אל־נאצר הוא קומוניסט אנטי־אמריקאי, וכי המשטר המצרי החדש הוא בלתי־יציב ועשוי להתפורר בכל רגע.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 31
יום ששי.21.1.55 , בבוקר בקריה בתל־אביב איסר על הצ עת קרמיט (רוזוולט ה)בן (איש סי-איי-אי; להפגיש נציג ישראלי עם נאצר). יום שלישי.25.1.55 , שיחה עם איסר הראל. … אפשר בהחלט להפילו ומיצווה לעשות זאת. מיהו בכלל — ״נאצר־שמאסר״ זה? וכהנה דברים צרופי הגיון וצלולי שיקול. ...בין השאר הכנסתי ל״חדר העגול״ את איסר וסיפרתי לו על המתרחש. האיש הגוץ והחכם הזה העיר רק הערה אחת : ״מדוע לא שאלת אותו מי יבוא במקום נאצר?״ יום שני.4.7.55 , על פי סידור מראש נפגשתי בצאתי ־(המשך בעמוד )42 * יוסף סרלין ויוסף בורג — שרים בממשלת משה שרת.
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 23
גילעדי הערבי כאשר סיפרו לי בעזה על מוחמר אבו־נאצר, האיש ש״חטף״ את איש־הסיוע האמריקאי, חשבתי על אליהו גילעדי. כפי שסיפר השלם הזה. אבו־נאצר היה גיבור לאומי לשעבר, שנשכר והשתגע בכלא. … ראשי האינתיפאדה בעזה לא נהגו כך. הם ריחמו על אבו־נאצר, מפני שהיה גיבור לאומי לשעבר. ניכו לעזור לו, לסדר לו עבודה, לתת לו כסף.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 10
אמר אותו איש, בחריפות בלתי־רגילה: ״לישראל טילים טובים משל נאצר. וגם מדוייקים יותר. ובעתיד הקרוב אולי יהיה לה גם נשק קטלני יותר.״ דיווח העיתונאי :״כאן שינה אבי־ד,מדיניות את נימתו. … בנקודה זו שומרת ממשלת צרפת על שתיקה ביישנית.״ יחסי חוץ מאחו רי הנצ חון ״הצלחה גדולה של משרד החוץ,״ כך הוגדרו רשמית תוצאות ועידת הפיסגה האפריקאית, שנערכה בחודש שעבר באדיס־אבבה. העובדה שגמאל עבד אל־נאצר ויתר על העלאת הנושא הישראלי לדיון — ולגינוי השיגרתי — נזקפה כולה לזכותם של נציגי ישראל בבירות אפריקה, ולשני השליחים המיוחדים, אהוד אבריאל וירוחם כהן, שר,וטסו לחבש ערב פתיחת הועידה. … ואז קם, ובנאום שהפתיע במתינותו וחיודרונו, הודיע כי לא יעלה, את השאלה הישראלית על סדר־היום. מדוע נסוג נאצר? אהוד אבריאל ניצב מייד בפוזה של מנצח.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 13
״בימי סיני נוצלה סיטואציה בינלאומית נוחה (ערב הבחירות בארצות־הברית, המרד בהונגריה, ההסתבכות של עבד־אל־נאצר בוויכוח על הלאמת תעלת סואץ ).למרות זאת, היתר, תגובה בינלאומית אחידה נגד הפלישה, וישראל נאלצה להיסוג מכל השטח שכבשה. … ״במיבצע סיני היתד, המטרה האמיתית (הסמוייד ),להפיל את עבד־אל־נאצר. לשם כך הוכנה מראש תוכנית עם גולים מצריים, שהבטיחו התקוממות המונית נגד השלטון•. … ״אילו לא הלכנו בשיטת קיביה, עזה וכד, כי אז אפשר שההיערכות בצד הנגדי היתר, שונה. נאצר אולי לא היה נדחף לעיסקה הצ׳בית ...כאן היתד, התפתחות, שעם כל הצניעות, לא אשלול ממדינת ישראל את הזכות ואת הכבוד של השתתפות פעלה בה.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 35
הוכיח זאת חבר־פרלמנט בריסי, שהעיד כי גמאל עבד־אל־נאצר היה מוכן לפני 11 שנה לכרות ברית־שלום עם ישראלי שכתב לראש־ממשלת ישראל מכתב בנוסח ״אחי שרת והיה מוכן להיפגש עם שרת. … ראשי המישטר, משמעון פרס עד מנחם בגין, הכריזו כי בורגיבה מסוכן יותר מ־עבד־אל־נאצר• בטאוניו של המישטר — מדבר ועד ג׳רוסלם פוסט — הודיעו כי בורגיבה זומם להשמיד את ישראל.
גליון 948 (15 בדצמבר 1955), עמוד 3
| | צ׳כי למצריים לא ישנו בהרבה את כוחו הצבאי של סגן־אלוף גמאל עבד אל־נאצר. אם, אומנם, יהיו גם המשלוחים הבאים מאותו סוג, הרי כל העיסקה לא תעזור לעבד אל־נאצר לטפל באותו מצב־חירום שה ו א כנראה חושב עליו (כלומר, התקפה ישראלית על מצריים) .הניתוח הבא של הכוח הצבאי המצרי מגלה את הקשיים שיעמדו לפני עבד אל־נאצר כשירצה להעביר את הנשק הצ׳כי לשימוש מעשי.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 4
אולם במשך שבע שנים ארוכות, עד למשלוח הסיגים לגמאל עבד אל־נאצר, לא עשתה ברית־המיעצות שום צעד שיכול היה להתפרש כמכוון נגד מדינת־ישראל. … בחברתם של אבות הכוח הניטראלי, של ניד,רו ואו־נו, יכלה ישראל להיפגש עם גמאל עבד אל־נאצר ולרפא את הפצעים של השנאה הישראלית־ערבית. … לצורך זה עלינו לשחק עם שני הצדדים. הצלחותיו המפליאות של גמאל עבד אל־נאצר, שאינו אלא חובב חסר־נסיון במישחק זה, צריכות לפקוח גם את עינינו לגבי הסיכויים העצומים הגלומים במישחק זה למדינה הקונה לה אחיזה בשני חצאי כדור־הארץ המפולג, המנצלת במוח צלול ובעין פקוחה את כל ההזדמנויות, ללא משפטים קדומים.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 3
מאורעות השבוע הוכיחו מעל לכל ספק כי, לפי שעה, אין איש מהם רוצה בכך ברצינות. גמאל עבד אל־נאצר הפעיל את להקות-הכינים של הפידאין במקוםי להפעיל את צבאו. … יעבור זמן ניכר עד שחיילי מצריים ידעו, אפילו בעזרת מומחים זרים, לטוס במיגים ובאיליושינים ולהפעיל את הסטאלינים, להחזיקם במצב תקין ולתקנם, לאמן מדריכים ופועלים ולהכין חלקי־חילוף. ** ד שיסתיים שלב זה, ועד שינבוט זרע המרד אותו זרע עבד אל־נאצר בירדן ובעיראק ויקום הפיקוד הערבי האחיד, לא כדאי לסגן־האלוף הקאהירי לפתוח במלחמת־הכרעה. … מבאן המסקנה השניה, גם היא ברורה: עבד אל־נאצר מעוניין לדח־ת את המלחמה, אולם הוא מוכן לבצע פעולות למרות שטמון כהן סיבון של התלקחות מיידית.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 8
כך נמנעה כל פעולה נגד משטרו של עבד אל־נאצר, שהקפיד לא למתוח את החבל יתר על המידה. האמריקאים הזדיינו בסבלנות, המצרים הזדיינו בנשק סובייטי. צעד אחרי צעד סילק עבד אל־נאצר את ההשפעה המערבית מסואץ, ממצרים, מסוריה, מירדן. אחרי כל כשלון הבטיח ביירוד לממשלתו שהסוף יהיה טוב, שעוד מעט יבוא השינוי המקווה, שעבד אל־נאצר אוהב בלבו את האמריקאים. בשבועות האחרונים נראה כי משחק החתול בעכבר, מישחקו של סגן־האלוף המצרי בגנרל האמריקאי, מתקרב לקיצו.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 9
כמעט כל ממשלות המרחב שייכות למחנה זה. בראשו עומד גמאל עבד־אל־נאצר, המסוזה קו זה בסיסמות של מלחמה. לא פחות ממנו דוגלת בקו זה ממשלת ישראל, המסווה אותו בסיסמות של שלום. • מחנה של מלחמה. … בגלל חולשתן ובעיותיהן הפנימיות, אין הן יכולות להמרות בגלוי את פיו של עבד־אל־נאצר. אולם יש הבדל בין שתיים אלה לבין מצריים. … • כסבכה כמלחמה שתי מדינות ערביות המקבלות את הנהגת קאהיר, היא תעמיד את עכד״אל־נאצר כמצב קשה. אם קאהיר תשתוק כעת שירדן ולבנון מותקפות, תרד יוקרת הנשיא המצרי עוד יותר.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 20
ל*ת דין (המשך מעמוד )9 על נאצר. אחר־כך, ידיעה :״ישראל מבצעת פעולה נגד הכפר הירדני נחלי!. … פי לי ם נווריס מצטיינת בתערוכת עלי הטבק המובחרים בתבל ״ראש •המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל מנהיג את העתונות, כפי שהנהיג פעם את שועלי שמשו 1הוא לא הסתפק בקביעה השיגרתית כי ״נאצר זומם להשמידנו״ — מילים שהפכו פסוק־חובה בכל נאום של אלוף, כמילים ״בימים טרופים אלה״ בנאום של עסק! … לולא ידענו מי המדבר, יכולנו לחשוש כי הוא מצטטחוברת־תעמו־לה של גמאל עבד אל־נאצר. ״אחרי הסול! ,באה המקהלה. לפי פקודת שרביטו של מנצח אלמוני, פצחו סוכני משרד־הבטחו!
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 16
הוא הכניס את הקצין הפצוע לביתו, דאג להעברתו לבית־החולים, ומאוחר יותר אף ביקר אצלו בכלא. שם הקצין הפצוע: עבד אל־נאצר. בזכות היכרות זו מצא סקוט הנוקשה מיקלט במישמר הגבול המצרי. … כאשר הוא חודר לפורט־סעיד הכבושה־למחצה, כדי לחפש את ידידתו היהודיה, הוא נתפס על־ידי האנגלים, המשדלים אותו להשפיע על עבד אל־נאצר להפסיק את מלחמת הגרילה נגדם. הוא מסרב, בהשיבו לגנרל האנגלי :״אינני מוכן לומר למישהו שיחדל מלירות בצבא הבריטי, אפילו היה הדבר ביכלתי. … בשש השנים האחרונות נכתבו במערב למעלה מתריסר ספרים על גמאל עבד אל־נאצר ומערכת סואץ. הגולה האחרון הוא היחידי המאמץ לעצמו את ההשקפה המצרית הרשמית.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 11
הגישושים עם ירדן אומנם הראו כי השליט מעבר־הירדן מוכן עתה להסדר, בהסכמתו הרשמית־למח־צר, של גמאל עבד־אל־נאצר. חוסיין, הכפוף ללחץ אמריקאי, ועבד־אל- נאצר, הכפוף ללחץ סובייטי, נוטים בכיוון זה בלית ברירה. … רק ימים מעטים לפני ההתקפה של שבת, פורסמו דרישותיהם של קצינים מצריים שלחצו על נאצר והמטה הצבאי המצרי, לפתוח בפעולות צבאיות, בהיקף מוגבל, נגד ישראל.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 15
ציור זה משמש גלויית־תעמולה לאירגונים הפלסטינים שרבים כמותו הופצו בפסטיבאל הנוער בסופיה. הס ויליאס נאצר וכמאל נימרי, שהורשעו בבית־חדין הצבאי בלוד בעוון רצח וחבלה ליד הכפר הערבי אבו־גוש. … אחת הגלויות שמשכה את עיני נשאה את דיוקנם של ויליאם נאצר וכמאל נימרי, שנשפטו בבית־הדין הצבאי בלוד, ואשר את משפטם כיסיתי: ״חופש ללוחמים ויליאם וכמאל! … שעה שביתו פוצץ על־ידי ד״גבור׳ דיין, בעזרת הפצצת־נאפאלם, הוא אמר, :אתה יכול להרוס את האבן — אך לא את הבן־אדם!׳ ״ויליאם נאצר ( )22 נולד לאב ערבי־נוצרי ולאם יהודיה.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 6
שמאל זה רוחש אהדה וותיקה ללאומנות הערבית בכלל, ולעבד אל־נאצר בפרט. הכוח השני מתגלם בדמותו הדינאמית של מאטאי, מנהל חברת הנפט הממלכתית, הקאפיטליסט מספר 1של איטליה. מאטאי, אחד מאנשי־הפלאים של הדור, הצליח לחדור לשדות־הנפט המבורכים של המרחב על- ידי כך שנתן לערבים יותר מאשר היו כל האחרים מוכנים לתת. לאחרונה הבטיח לגמאל עבד אל־נאצר לפתח במצריים שדות־נפט שיספקו את כל צרכיה של מצריים עצמה, יהפכוה למעצמת־נפט. … אדם הרוצה להשכין שלום במרחב ולהשביע באותה שעד, את רצונם של גמאל עבד אל־נאצר ורעיו, היה צריך להדאיג את ממשלת ישראל.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 6
כל נער ונערה יבולים ץ לה עותתף ב טי סו ת הטיול עגל ) ן ״ארקיע; פנה עוד היום לרוד׳ [ ( בזז **ה 42 יאוו טלפן למט׳ 562/ 3ו . 6ץ נ מדמה (המשך מעמוד )4 דק וגבוה• בעיני עבד אל־נאצר לא היתה הפלישה לירדן וללבנון חמורה כל־כך — עיכול עיראק ברע״ם ידרוש זמן, אפשר היה לדהות לפי שעה את בליעת ירדן והלבנון. … חבריו הבגדאדיים הבטיחו כי הנפט ימשיך לזרום למערב. נאומו הגדול של עבד אל־נאצר בדמשק הצטיין במתינות, גם כשדיבר על ישראל (״כשהתקיפה ישראל את מצריים ב־ ,1956 אמרו האנגלים שהם יגנו עלינו. … עכשיו הם אומרים שהם יגנו על הלבנון כשנסתיים השבוע הראשון אחרי המהפכה, נראה כאילו תישארנה החזיתות קפואות לפי שעה. הנצחון המכריע נשאר כידי עבד אל־נאצר וחסידיו: עיראק היתה כולה בידי מנהיגי המהפכה.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 23
והיא מיהרה להעביר שתי פלוגות של חיילים, אל מעבר לגבולה המשותף עם כוויית. עבד אל־נאצר הסתפק, בשלב זה, בגינוי חריף של ההצהרה העיראקית. … בסך הכל חיים בכוויית רבע מיליון תושבים, והכסף הכוזייתי הוא המטבע היחידי בעולם כולו שיש לו כיסוי מלא בזהב. עבד אל־נאצר חולם על היום בו יוכל להניח את ידו על אוצרות אלה. … ה־גנראל העיראקי הבהיר מן הרגע הראשון כי אינו מתכוון להיות גרור של עבד אל־נאצר. ועל אף שעיראק עצמה מבורכת בשפע של נפט, החליט להניח את ידו גם על הבארות של כוזיית, כדי לחזק את כוחו שלו — וחשוב עוד יותר: כדי למנוע את נפילתן לידי רע״ם.
