נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר

הוא קשור בידידות אישית עזה עם עבד־אל־נאצר. העולם הערבי כולו מחולק, בעיניו, לשניים. בחלק המזרחי קובע עבד־אל־נאצר, ובן־בלה יתמוך בכל מעשיו ללא הסתייגות. בחלק המערבי קובע בן־בלה עצמו, והוא מניח כי עבד־אל־נאצר יתמוך בכל מעשיו. זוהי חלוקה כין שווים.

בעת ועידת ראשי מדינות אפריקה, היה הוא אשר נשא את הנאום הקיצוני האנטי־ישראלי שאותו לא יכול היה נאצר לשאת מפאת היותו המארח. אחת הסברות שהועלתה בירושלים ביחס לנאומו היא שבורגיבה הגיע לירד! מסעודיה, ושם הראו לו עובדות ומעשים על מלחמת תימן, בה הרגו חייליו של נאצר אלפי ערבים. הובאו לפניו גם מספרים על כלכלתה של מצרים, ועל הסתבכותה הנואשת המונעת ממנה כל התקדמות בפיתוחה. אף כי ברגע זה אין בורגיבה מסוכסך במיוחד עם נאצר, הרי קיימים חילוקי־דעות יסודיים בין שני המדינאים, והוא ראה לנכון להזהיר את תושבי ירדן הידידותית מפני היתפסות ברשתו של נאצר.

כתב סיירום זולצברגר, אחד מעורכי ה־עתון הניו־יורקי הידוע באהדתו למדינת ישראל: (בן־גוריון) חושד שעבדול־נאצר, בעזרת הודו, מבקש לפתח ראשיעדדזץ לקליעיו. … אך הוא גם נותן להבין שיש לחקור שימושה בכלי־נשק. ,משוס שעבדול נאצר לא יחדל מהכנותיו למלחמה. כן לא יסתכן מחדש במלחמה עד שיהיה בטוח כי יוכל לנצח. … וכי בפנים הארץ תתפתח התחלה של בהלה מפני ראשי־הנפץ האטומיים, שלדברי בן־גוריון עומד עבד אל־נאצר להרכיב על טיליו. האם ייקרא מצב זה מצב חירום?

כי בע ני הסטודנטים הפרסים, ניצב גמאל עבד אל־נאצר כסמל השיחדור הלא מי של עמי המרחב. … צאדק הזקן, נשמעות מלים אלה כהוכחה לגדלותו של עבד אל־נאצר. הם גם מנתחים בידע רב את מעשיה של ישראל עצמה, מסיקים מהם את המס־קנה כי הינד, חלק מן המחנה המערבי, וכי תפקידה לשמש ראש־גשר לאימפריאליזם המערבי במרחב. התעמולה־הנגדית הישראלית מנוהלת בכמה דרכים, אך אינה מעזה לתקוף את עבד אל־נאצר התקפה טוטאלית. היא אומרה, בערך :״עבד אל־נאצר סילק את האני״ לים?

אך לא היתד, זו אבן, אלא כדור — אחד ממאות הכדורים שנ רו באותה שעה, במרחק של יותר מקילומטר מגינתה של רחל, בכיכר שליד שער שכם, בעיר העתיקה. נאצר היין מוקדם מדי. גם אזרחים אחרים של ירושלים היהודית לקחו חלק במתרחש. … הכיכר המתה מאנשים, שזרמו מכל הסימ־טאות המובילות אל החומה, ניסו לפרוץ אל העיר העתיקה בצעקות ״נאצר! נאצר!״ מעל לראשיהם של המפגינים התנוססו ש־נים־שלושה דיוקנים של נאצר מחייך.

כי הוא אחד מקומץ המייסדים של התנועה הקומוניסטית במצרים, זמן רב לפני שגמאל עבד־אל־נאצר החל חושב על פוליטיקה. הוא נשאר אוהד מוצהר של עבד־אל־נאצר, למרות שהחליט לעזוב את מצרים. … אז, בבואי לעבודה בשבע בבוקר, במכוניתי, הייתי נת־ זהו סיפורו, כפי שהוא מסר אותו ל״העולם הזה״: ^ ם תשאלו אותי: גמאל עבד־אל־נאצר פופולארי ברחוב? אענה לכם: לא. בכל מקום רוטנים ומתלוננים. … קאהיר לבדה היא כיום עיר בת חמישה וחצי מיליון נפש — ואת כל המיליונים האלה הבטיח גמאל עבד־אל־נאצר לא רק להאכיל, אלא גם לחנך, להלביש ולהעסיק בכבוד, לשכן בבתים אנושיים, ולספק להם שירותי־בריאות.

התגרות כה ברורה, בולטת, זדונית, בלתי־נחוצה לאיש, עד כי שמה קץ לכל תקווה שעבד־אל־נאצר מתכוון רק להפגנה. מבחינה מעשית, אי־אפשר היה להשלים עם ההסגר. … בערב של אותו יום ראשון, ה־ 28 במאי — בדיוק שבועיים אחרי שעבד־אל־נאצר פקד על צבאו לנוע לסיני — קרא אשכול באוזני העם את החלטת הממשלה להמתין. … ביום ג׳ ,ד,־ 30 במאי, טס המלך חוסיין לקאהיר, התחבק עם אויבו עבד־אל־נאצר וכרת עימו ברית צבאית. הטבעת התהדקה סביב ישראל.

מינטוף כבר הסיק את המסקנה ממצב זה. שלוש פעמים ביקר אצלו גמאל עבד אל־נאצר. בפעם השלישית, לפני מספד חודשים, השתתף בוזעידה אפרו־אסיאתית בקאהיר, כדי לבקש ממנה עזרה למלחמת־השיחרור של מאלטה. … אמר הוא לדן :״אינני רואה כל סיכוי שתגיעו לידי הידברות (עם עבד אל־נאצר) ,אם לא יקרה אחד משני הדברים: או שינוי בשדה המאבק הבינלאומי, או שינוי קיצוני במדיניותה של ישראל.״ מינטוף יחייב לדעת אם אכן כך הדבר — כי היה זה הוא אשר השיג מעבד אל־נאצר לפני חמש שנים הסכמה מפורשת להיפגש עם משה שרת — פגישה שלא נתקיימה באשמת שרת•*. * דרישה שהועלתה, בין השאר, על־ידי העולם הזה. ** בין השאר, מזכיר כי אכל ארוחת־צהדיים בחברת אשתו האנגליה של מינטוף, שהיתה נוכחת בשיחת בעלה עם עבד אל־נאצר, בה הוסכם על הזמנה לשרת.

רפ״י נכנסה לממשלה, ו ניצלה. (מסופקני אם גמאל עבד־אל־נאצר ידע באותם הימים מה הוא עושה, ולשם מה. … תמהני איזה עונש הטיל הק- דוש-ברן ך־הוא על עבד־אל־נאצר בעולם האמת על כל אחד משלושה אסונות אלה) … ב־ — 1967 ערב מיבצע־הראווה של עבד־אל־נאצר למען משה דיין, מנחם בגין וארץ־ישראל השלמה — פרש (או הופ רש) שמואל תמיר מתנועודחרות.

המילחמה היתד מוצדקת, כך אמר, מפני שנשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, איים על ישראל, מפני ששלוש מדינות ערביות כרתו ביניהן ברית צבאית ל הלילה שב1 נפל! … מילחמת־סיני נכשלה לחלוטין, כפי שנכשלד. מילחמת־הלבנון. עבד־אל־נאצר לא נשבר אז, כפי שיאסר ערפאת לא נשבר עכשיו. … בן־גוריון לא רצה בכך• הוא חתר להשמדת מישטרו של עבד־אל־נאצר, מפני שפחד מפניו, ואולי גם מפני שקינא במנהיג חצעיר והכאריזמטי.

לפני עשרה חודשים יכול היה משה דיין להצהיר כי הוא ״מחכה לטלפון מנאצר או מחוסיין״ .כיום אין משמעות לפסוק הזה. גם אילו היו נאצר וחוסיין מטלפנים -הם לא יוכלו להתחייב בשם ״אל-פתח״ .ובגלל קיומם של אירגוני־הלוחמה הפלסטיניים, אין נאצר או חוסיין מסוגלים לטלפן … היו אנשים רציניים שקיוו, כי פעולות צד,״ל יפילו את המלך וישליטו בירדן שליט ערבי חזק — עבד־אל־נאצר או פייסל — שירסן את אירגוני־החבלה.

. ** פונית״מערכית מרמאללה, בכפר רב־האוכלוסין ביר־זית, נאות מוסר, נאצר בן ד,־ 73 לקבל את כתבי העולם הזה לשיחה. … הוא היה הפלשתינאי הראשון שזבה לתיק בממשלה, זו שכיהנה ליד המלך עבדאללה, סבו של חוסיין. כיאה למנהל קולג׳ אזורי, מוקף נאצר ספרים. בערבית, באנגלית ובגרמנית. … כי בסופו של דבר קובעים הפוליטיקאים את גורלנו, ודעתם היא הקובעת.״ הערכים אינם מטורפים מוטה נאצר, הפלסטינאי הראשון שהיה שר בממשלה ירדנית (שר־חוץ) ושגריר באו״ם (בשיחה עם כתב העולם הזה נעים גלעדי) כותב ספר על יחסי ישראל־ערב ודורש להתיחס לעניין כלבעייה מוסרית.

בראיון שהעניקה בראש־השנה לקול־ישראל סיפרה גולדה׳ בין השאר, כי הד״ר גולדמן ביקש ממנה לאחרונה רשות לפגוש אישיות ערבית ״שהוא הרבה יותר גרוע מנאצר״. ״האם זה יאסר ערפאתי״ שאל אותה המראיין, שנזכר ודאי בידיעה שפורסמה בהעולס הזה. … גילה גולדמן: מאז הכשילה גולדה את פגישתו המתוכננת עם נאצר, המשיך אישר,קשר המצרי, שהוא אחד ממחוללי ההפיכה של נאצר לפני 18 שנים, להיפגש איתו, סיפר לו על ההדים החיוביים של ״פרשת גולדמן״ במצריים, ניסה לברר אפשרויות נוספות כדי להפגישו עם נאצר.

ד״ר ישראל שחק, ירושלים רגע של עברית פרדנאצרי, עדנה: מה זה ״פרו״ 7 פרו-אמריקני, פרו־סיני? דניאל: רוצים לומר: מנאמני נאצר, מנאמני אמריקה, מנאמני סין. או: מחסידי נאצר, מחסידי אמריקה. … דניאל: אני יודע? עדנה: אהה. מעתה אומר: מנאמני נאצר ולא פרו־נאצרי או: מחסידי מאו. דניאל: או: מחסידי השמאל החדש.

בדיעבד נתברר שפלאנגיסטים, ידידי לחסל את נשיא״מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, כשזה נלחם ,המוסד׳ ,מסרו לעיתים מידע לא נכון על תנועותיו־כביכול בה מילחמת־חורמה, פיתחו ראשי ישראל בשנות ה־60 של ערפאת — רק כדי להרוס את בתיהם של יריביהם תיאוריה: מוטב שנאצר יישאר חי — כי אם יילד, ייתכן ומי במערב״העיר. … היא ערפאת״ ,רק בקושי ניתן היה לעצור בעדו, אם בכלל, התבררה גם כלא־נכונה. עובדה — יורשו של נאצר, אנוור להמשיך ב״שימחת ההפצצה״ שלו, כל עוד יכול היה. … אמנם לאחר מילחמה •נוספת. אבל בראשות נאצר הוחמצה ההזדמנות, אף שלפני עלותו על אוניית־הגירוש היו שתיים.

אפשר היה לקוות כי ההתקדמות המהירה של צה״ל בציר הדרומי, שאיימה באיגוף כל הכוח המצרי בצפון חצי־האי, תמריץ את עבד אל־נאצר לזרוק את צבאו מול הכוח הזה — דבר שהיה מתאים מאד לכוונות צה״ל. … דווקא לעבר נחל, כדי לדלל את הכוח שעמד מול ניצנה — מקום שם צריכה היתד. ליפול המכה העיקרית• אולם עבד אל־נאצר לא עשה כלות הוא לא הזיז את צבאו לתוך חצי״האי. … ההשפעה הצבאית היתה מיידית: מאחר שעבד אל־נאצר היה צריך להשוש מפני נחיתה מיידית, לא יכול היה להזיז את כוחותיו באופן חופשי, לפני שהוברר לו מד.

הוא הישודה את ״הערבים״ לנאצים, ואת ״נאצר״ להיטלר. הוא הגדיר את בורגיבה כמהדורה מסוכנת יותר של נאצר, הוא הזמין את שומעיו, בפאתום רב, שלא לחכות עד הרגע האחרון, כמו היהודים באושוויץ, אלא להילחם מיד. … הליגה הערבית פסלה את הקו המלחמתי של סוריה. עבד־אל־נאצר יצא נגדו בגלוי. כל מדינות ערב חוששות מפניו.

בין הקצינים האלה היה סרן צעיר בשם גמאל עבד-אל־נאצר. תולדותיה של המפלגה המצרית אל־ואפד אחרי נקודה זו הם סיפור של התנוונות גוברת. … הקץ בא עם מהפכת הקצינים החופשיים של עבד־אל־נאצר. אחד הצווים הראשונים של המישטר החדש, אחרי סילוק פארוק, הטיל על כל המפלגות לטהר את עצמן מעטקנים וממנהיגים שהיו נגועים בשחיתות. … הוא הפך נקודת־מוקד לבורגנות זלאנשי־הימין, שלא השלימו עם מישטרו של עבד־אל־נאצר ואשר ביקשו להפוך את זכר האתמול לדגל המחר. * באמצע: סראג־אל־דין, משמאל: זיינב נחאס, במסיבה לכבוד הופעת התזמורת הפילהרמונית מתל־אביב בקאהיר (.)1942 דנסופלואור ־ מכילה תכשיר מדעי המאושר ע״י התאחדות רופאי השי ני ם בארצות־הברית.

את הביקורת החשובה ביותר השמיע מוחמר חסנין הייכל, איש־סודו של עבד־אל־נאצר (ראה להלן) ,שכתב במאמרו השבועי באל־אהראם :״בורגיבה, איש הפתרונות החלקיים, היה בין האחרונים שהשלימו את המאבק על חרות ארצם ...כדאי לו להחליף את יועציו, כי אינם עומדים על רמה מספקת שום ערבי אינו יכול להעלות על דעתו דו־קיום בשלום עם ישראל.״ הנימה היתר, רחוקה עדיין מן ההשמצות והגידופים שהושמעו בעבר הלא־רחוק. … סלים ביטא, בפגישותיו ב־קאהיר, את גיבוש העולם הערבי לשני מחנות: מחנה פרו־קומוניסטי, בראשותו של עבד־אל־נאצר; ומחנה הרוצה לקשור את כלכלתו ותפיסתו המחשבתית עם אירופה המערבית. … אלא ש* פעם בבירות האשמת מארוקו לא היתד, מופנית כלפי גמל עבד-אל־נאצר. ההשפעה הזרה שהוזכרה היתר, השפעתו של אחמד בן־בלה.

השבוע חרט אלמוני על אחת המצבות את דיוקנו של נשיא מצריים, הו׳סיף בכתב יד :״פה קבור עבד־אל־נאצר״. ״אני לא מבין מה כל הרעש,״ שאל יהושוע צוקר 45 פועל בניין העובד בקרבת בית הקברות ,״ברוסיה לא ! … 5בתל־אביב התחפשה תלמידת תיכון לשוטרת, החלה לכוון את תנועת האנשים, העבירה את כל חברותיה לבימת המוזמנים לחזות במסע העדלאידע. * סל הקבר: קאריקטורה של עבד־אל־נאצר והכתובת ״פה קבור עבד־אל־נאצר.״ העול הזה 1437

:עשי־זוזעה ומזימות־תופת כלפי בטחונה ויחסיה הבינלאומיים של מצריים ״.לאחר מכן דיבר על ״שפיכת דם יהודי״ ועל ״זעם והתקוממות מוסרית״ נגד תליית שני הנאשמים). מדוע דהה שרת את נסיונות עבד־אל־נאצר? שליחיו הביאו כסיבה, בעת המעשה, את תליית נאשמי-קאהיר. … ב־ 1953 חלם בן־גוריון על מלחמה במצריים. הוא ראה בעבד־אל־נאצר אוייב שיש לחסלו. שרת התנגד לתפיסה זו — לא מפני שהאמין בברית עם עבד־אל־נאצר (שהיתר, אז אפשרית, כנראה) ,אלא מפני שהבין שהמעצמות הגדולות לא יסבלו התקפה ישראלית, ושזו תביא נזק שלא־ישוער למערכות ישראל בעולם כולו ובאפרו־אסיה בפרט.

אם לא יושג השלום בשנים הקרובות, יווצר מצב, בו יחזיקו גמאל עבד אל־נאצר ושמעון פרס בידיהם טילים אטומיים — ואת היכולת להשמיד תוך דקות מעטות את קאהיר ואת תל־אביב. … שום מנהיג ערבי, ואפילו ישאף לשלום בכנות (רוב הנוכחים סבורים כי עבד אל־נאצר עודו רוצה בכך) ,לא יוכל לעשות את הצעד הראשון, פן ייחשב בוגד בעיני עמו. … מאז מיבצע־סיני, בו שיתפה ממשלת ישראל פעולה עם חורשי־המזימות בלונדון, היה לידיד נלהב של עבד אל־נאצר. מאמריו רבי־ההשפעה בשבועון ספ ק ט״ ט ר עוררו לא פעם את זעם החוגים הרשמיים בירושלים, שהכריזו עליו כאנטי־ישראלי ואף כאנטי־ציוני.

לכל אורך מאמרו התוקפני הוא כינה את נאצר ואת אנשי־הצמרת ״אנשים מסויי־מים״ .ואילו את האגף השמאלי, האופוזיציוני, של המישטר, הוא הגדיר בחור ״העם״. עם זאת ברור היה לגמרי למה התכוון הפאז: הוא הקף את נאצר ואת אנשיו, תבע שינויים דראסטיים: • חפאז הביא כמה וכמה דוגמות בהן המצב מתפרש בצורה מסויימת על־ידי ה־ ״אנשים המסויימים״ — ובצורה שונה לגמרי על־ידי ״העם״. • כשמדובר, למשל, ב״לעיין מחדש בשגיאות״ ,ולבחון מחוש את ההשקפות ואת הפילוסופיה שגרמו לשגיאות — ״ברור שיש לפתוח את השערים להנהגה חדשה שתעשה זאת, ולא תחזור על אותן השגיאות,״ תבע חפאז. • יתר־על־כן: לדבריו, סבורים ״האנשים המסויימים״ של נאצר, שדי בכך שהאנשים ששגו ילמדו לקח משגיאותיהם.

לאו״ם אין צבא, המסוגל לנוע באופן חופשי, כאוות נפשו של המזכיר הכללי, או אפילו של רוב החברות• צבא הכומתות הכחולות ברצועת עזה ובשארם אל־שייך נמצא שם רק עד ליום בו יחזור בו גמאל עבד אל־נאצר מהסכמתו המפורשת להימצאו. ישראל לא הסכימה עד היום להכניס אף כיתה אחת של כומתות כחולות בצד שלה של הגבול. בהעדר הסכמה של עבד אל־נאצר או של חסידיו בירדן, לא יוכל שום גוף בעולם לכפות על ירדן, למחרת המהפכה, להכניס את כוח האו״ם. … אף שידידי המלך חוסיין במערב ניפנפו השבוע שוב במקל הישראלי• כדי להפחיד את חסידי עבד אל־נאצר בירדן, לא האמינו פרשנים רציניים רבים כי ביג׳י מוכן הפעם לשחק שוב את מישחק־סיני, בשעה שהקלפים בידיו גרועים הרבה יותר מאשר בסתו .1956 השיקולים בענין זה לא השתנו בחודשים האחרונים, נשארו כפי שהיו למחרת הפלישה הבריטית לירדן (העולם הזה .)1091 הצעה לגמאל.