חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 12
לכן העדיף את הרעש על הפעולה השקמה והיעילה.״ או :״עבד־אל־נאצר לא התקיף את. בורגיבה. למה התקיף בורגיבה אותו? … שמו עבד־אל־רחים בואביד, ומעריציו טוענים כי הוא עולה בשיעור־קומתו על בן־בלה ועבד־אל־נאצר גם יחד. חסן מבין כי אינו יכול לשמור על שלטונו, מבלי להתפשר עם כוח זה. … 125 אך בן־בלה אינו אינטלקטואל מלידה. הוא בהרבה פחות פיקח מאשר עבד־אל־נאצר. הוא איש צעיר, חסר כל נס׳־ון מדיני, שעולם שלם של בעיות ירד עליו לפתע.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 15
הופתעתי להיווכח כי קיימת בינינו תמימוודדיעים. שנינו הסכמנו בי עבד־אל-נאצר לא חלם על מלחמה, ונגרר לתוכה בעיקכות שרשרת של שגיאות. … בשעתו נרמז כי יש בידי יוסט הצעות מהפכניות חדשות, וכי עבד־אל־נאצר קיבל את ההצעות, בפחדו מפני התבוסה הצבאית הבטוחה. … • שר־החוץ הסובייטי, אנדריי גרומיקו, טס מייד לאחר מכן, יחד עם אותו סמיונוב, לקאהיר — והפתיע בכך אף את עבד־אל־נאצר. בסך-הכל: סימנים מובהקים להתחלת הגשמת תוכניתו של יוסט ״ שפירושה ״שלום כפוי״ ,בניגוד נמרץ וקיצוני לעמדת ממש־לת-ישראל.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 12
מנהיג מרכזי של התנועה הלאומית הערכית, למשל גמאל עבד־־אל־נאצר, צייד לפרסם הכרזה רישמית שתפרט את מטרות־השלום הערכיות. … אינכם יכולים לנצח כיום את ישראל. אפילו לפי ההכרזות של עבד־אל־נאצר, תהיה מלחמה אפשרית מצדכם רק אחרי איחוד העולם הערבי ונצחון המהפכה בכל ארצותיו. … ״אבל אינכם רוצים לבטל את מדינת פאקיסתאן. אתם עבד־אל־נאצר רוצים רק להחליף בה את המישטר. אתם רוצים שתהיה מדינה חילונית, סוציאליסטית.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 3
כולם האמינו באמונה שלמה כי גמאל עבד־אל־נאצר הוא אדם שקול, המכלכל את מעשיו בפיקחות. … הבהלה, שפרצה ברחבי ירדן, הולידה הפגנות סוערות נגד המלך נאצר נותן כי ישראל, בפרוס תשכ״ז, לא היתה מקום מעודד. … כי כמד, שעות לפני שצעדו החיילים ברחובות ירושלים, אירע המאורע ששינה את ההיסטוריה של המרחב: נשיא מצריים, גמאל עבד-אל-נאצר, פקד על צבאו להתרכז כחצי-האי סיני, מול גבול ישראל.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 4
זחוויין יציע כי נושא זה יידון בועידת־פיסגת, בה ישתתפו גם הוא וגם עבד אל־נאצר, אולם הצעה זו תידחה סופית ודחייתה תשמש אות לחידוש ההתקפות המילוליות החריפות בין השניים. עבד אל־נאצר מצידה יממש כמעט בוודאות את תוכניתו להקמת ממשלה וצבא פלסטיניים … יתכן שבישראל היה מישהו מעונין בחשד כזה, כדי להפחיד את עבד אל־נאצר באופן ילדותי. אולם משרד־החוץ הצרפתי, המנסה לפייס את עבד אל־נאצר כדי לבודד את מורדי אלג׳יריה, הגיב בזעם.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 5
מעולם לא היתד, פשיטת־הרגל המוחלטת של המחשבה המדינית׳ בצמרת המדינה כה עבדאל ־ נאצר. אחרי שמקורות־המודיעין של נמה ארצות. אירופיות הודיעו בסוד ש בפנישתו האחרונה עם ברושצ׳וב נתעוררו חילוקי־דעות בין עבד אל־נאצר והסובייטים, מציע עתה קונראד אדגואר להחזיר את קאהיר לעמדה אוהדת למערב, תמורת הענקות כספיות מאסיביות. … שופר תוכנית זו יהיה אמינטורה פאנפאני, ראש ממשלת איט ליה, שאדנואר ״הטיל עליו שליחות זו. • לגמאל עבד אל־נאצר יקומו מתחרים רציניים בהנהגת התנועה הלאומית הכל״ערכית.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 32
בתעלה עדיין שוררת הפסקת־אש, אבל היחסים עם ישראל אינם מעניינים כל־כך את המצרים כמו המתחולל באגם נאצר הגדול, שמימיו נאגרים על־ידי סכר אסו אן. … החצי השני, בו יש לישראל רק תפקיד פעוט, עוסק בצרח חדשה המתרגשת על מצריים בעקבות סכר אסואן. מדען איטלקי מזרים אל אגם נאצר חו מר כימי חדש שהמציא, המונע את היאדות המים. … וכך, סוף־סוף, באח מצריים על עונ שה: מי אגם נאצר גולשים מעל הסכר ומציפים את כל עמק הנילוס.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 30
. ״...כל השנים הללו דחתה ישראל את טענתו של נאצר שללא איזון מסויים בכוחות אין הוא יכול להסכים לשיחות. ישראל השיבה ללא הרף כי זו טענה משוללת יסוד, המשמשת רק מסווה שקוף להתחמקותו של נאצר משיחות. אבל עכשיו, כשהסכים סוף סוף לשיחות, באה ישראל וחוזרת על טענתו שלו כלשונה: אם יש אי־איזון ביחסי־הכוחות לא נוכל לשבת לשיחות. ״.״דווקא בשעה זו יוצאת ישראל ומאשרת בדיעבד את עמדתו של נאצר במשך שלוש השנים שקדמו להפסקת־האש, וקובעת כי אפילו בגלל יתרון מוגבל שהשיגה מצריים בגיזרה מצומצמת, לא נוכל לשבת לשיחות.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 19
הטזלוז הזה 17 7 1 הש בוע בפגישתם החלו נאצר 1ח 1ס״ן להכשיר את הקהקע להקמת מדינה פלסטינית ידיעות מוזרות מרחפות ברגע זה ב עטאללה הוא עצמו פלסטיני מובהק. … #באלכסנדריה הדליפו חוגי הצמרת המצרית, בשעת פגישתו של גמאל עבד־אל־נאצר עם המלד חוסיין, כי הנשיא המצרי שוקל אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית. … הוא ייצג את ממלכת ירדן בקאהיר, הוחלף שם אחרי שיחסיו עם עבד־אל־נאצר נעשו קרובים מדי, לטעמו של המלך. לאחר מכן כיהן כשגריר בבריטניה, שם חיה עתה בתו.
גליון 1681 (19 בנובמבר 1969), עמוד 17
במדינה (המשך מעמוד ) 14 בולות של ישראל, כגון רמת־הגולן, ירושלים והגדה המערבית. ״נאצר הסוגד״ .אולם החשבון כולו היה מבוסס על טעות אחת: נשיא מצריים כלל אינו מסוגל להסכים להסדר כזה, שיספק את האינטרסים של מצריים בלבד. אילו קיבל עבד־אל־נאצר את ההצעה האמריקאית, היו אירגוני־החבלה והסורים פותחים מייד במקהלה: עבד־אל־נאצר בגד בעולם הערבי, מצריים דואגת רק לעצמה. הדבר היה מנחית מכת־מוות על עמדתו של עבד־אל־נאצר בעולם הערבי, שהתערערה בלאו הכי. לכן הודיע נשיא מצריים כי אינו מקבל את ההצעה האמריקאית.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 26
שיחות עם אישים מצריים בכירים, שקיימתי באירופה בחודשים שלפני כן, ושעליהם דיווחתי גם בהעולם הזה מבלי לזהות את האישים). • גמאל עבד־אל־נאצר יודע שהוא יפסיד במילחמה גגד ישראל, ועל כן סגר במשך שנים את הגבול המצרי בפני פשיטות הפידאיון, ובלם התפתחות מילחמתית בוועידות־הפי׳סגה הערביות. אם יוכח עכשיו לעיגי העולם כולו כי כוח־ההרתעה של ישראל הוא בלוף, יצטרך נאצר להיכנע לקיצוניות הסורית, שגרמה למשבר כולו. 16 שנה בילה צבי הופמן בגולה הרחוקה. … אך אין הוא צריך להכחיש כי המילחמה עצמה היתה ך 0 מילחמת־מגן. * את השתלשלות המצב ניסיתי לתאר כפאטריוט בספרי ״מילזוסוז היום השביעי״, תוך ניתוח. מהלכיו הרי האסון של עבד־אל־נאצר. כפי שנמסר לי מפי יודעי־דבר, קרא עבד־אל־נאצר גירסה זו וקיבל אותה לפני מותו.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
לפעת, בן לילה, פרץ המשבר של מאי .1967 היתד, סכנה נוראה .״נאצר חיכה לרבץ,״ רדיו קאהיד שפך אש וגפרית, ולא היה מנוס ממלחמה. … אם הערכים אומרים שהם רוצים כשלום — משמע שהם חלשים, אז לשם מה לעשות שלום ך כשעבד־אל־נאצר נחלש, תוכניותיו נכשלו, הוא הסתכסך עם שליטי־ערב ועם ממשלות העולם — לא היה טעם לוותר לו ויתורים. … אכל כאן פעל ההגיון: לשם מה להחזיר פליטים, לשם מה להחזיר את הרכוש הנטוש העצום — כשהערבים הם חלשים, עלובים, מפולגים, חפרי-אונים, וממילא אינם יכולים להזיק ז • 1דלג על כמה סיבובים של הגלגל, כמו המגעים עם גמאל עבד־אל־נאצר, שבהם הודה לאחרונה דויד בך גוריון בפעם הראשונה.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 11
״ הודה לפני חודשיים הדובר הראשי של אל־פתח, כמאל נאצר, באוזני עתונאי אמריקאי .״כנראה שאז היתה הזדמנו ת לה שיג שלום,״ אמר לפני ׳חודש מי שהיה אז היועץ הבכיר של לוי אשכול, אהרון כידן . … מצריים עושה מאמצים נואשים להגיע להסדר־שלום, בטרם תשתעבד לצבא הסובייטי. אפשר להעמיד את עבד־אל־נאצר במיבחן. עלינו להכריז על נכונותנו לסגת מן השטחים הכבושים תמורת שלום ממשי. … הצרפתים את מיבצע־סיני, כדי להסיח את דעת עבד־אל־נאצר מאלג׳יריה, הצטרפה ממשלתנו לקנוניה בהתלהבות.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 6
י 9.4.65 בורגיבה, במסיבת עתונאים באתונה, בתשובה לשאלה אם נכון לומר שעבד־אל־נאצר הוא מנהיג כל הערבים: בחוקת הליגה הערבית, סעיף ,8 נאמר כי כל המדינות החברות שוות בריבונות ובעצמאות. אנו רואים בנשיא עבד־אל־נאצר כעומד בראש המדינה שהיא אולי החשובה ביותר בין מדינות ערב, אבל תוניסיה, שלחמה 30 שנה לריבונותה ולעצמאותה, אינה מתכח־נת לוותר על אלה ולמסרן שי למישהו. … האס פי רו שו עם מדינת ישראל, או רק עם העדה היהודית באי מפרי ה ערבית? אחר בא והצהיר שמאמצי נאצר לפ תור הסכסוך ב אזו ר נכ שלו ולכן — מזה ה שתמעה כאילו ני מ ת הכרה ב ישראל, ויפה!
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 13
יש גם כמה מדינות ערביות, שהן יותר נאצריות מעבד אל־נאצר עצמו. תאמרו לי בוודאי, כי יחס־הכוחות בפלסטין אינו דומה ליחס הכוחות שהיה בתוניסיה, בעת מאבקנו לעצמאות, ועל כן יש לחשוב על מלחמה ללא רחמים, אם רוצים באמת להוציא את הסרטן מן הגוף הערבי. … (חשיבות רבה יותר יש להכרזות בור־גיבה במישור הפנים־ערבי ).כאן קרע בורגיבה באוסץ־לב את המסיכה מעל פניו של נאצר, אשר ניסה לנצל את ״המלחמה בישראל״ כדי לרתום את כל מדינות האיזור למרכבתו הפרו־סוביי־טית העובדה שבורגיבה יצא בהצהרותיו רק אחרי ביקורו בקאהיר מקשה, כמובן, על נאצר לתקוף אותו בגלוי. … אין זה מן הנמנע כי בורגיבה אף ינסה לנצל את ביקורו בתורכיה כדי להסית שם נגד י שר אל... — 14.3.65 יו״ר ועדת החוץ וה־ בטחון של הכנסת, ח״כ מפא״י דויד הכהן, במסיבת מועדון בית ברנר בתל־אביב: לראות בדבריו של בורגיבה ביטוי לניגודים השוררים במחנה הערבי, ובמיוחד בימוי לרצון להחליש את השפעתו של נאצר באיזור. — 14.3.65 שרת החוץ גולדה מאיר, בארוחת־צהריס של מועדון העתו־נות בתל־אביב, בתשובה לשאלות מדוע לא הושמעה עד כה תגובה רשמית להכרזת בורגיבה: שמענו אני חושבת שאני צריכה לחכות עוד קצת בטרם אגיב.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 10
על אדמתה הוקמה הממשלה האלג׳ירית הראשונה. אולם בן־בלה אינו רואה בעבד אל־נאצר לא מפקד ולא אדון. אין הוא ניכנע לו, אין הוא משרת אותו. הוא חש עצמו לפחות שווה־מעמד, והוא מפתח לעצמו גישה מדינית, שהיא שונה למדי מגישתו של עבד אל־נאצר. שאיפותיו אינן נופלות משאיפות רעו המיצרי, ואולי אף עולות עליהן. אך בעוד שעבד אל־נאצר חולם על תפקיד של מאחד העולם הערבי, הרי רואה בן־בלה את עצמו כמשחרר היבשת האפריקאית.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 6
אפשר היה לקוות כי ההתקדמות המהירה של צה׳׳ל בציר הדרומי, שאיימה באיגוף כל הכוח המצרי בצפון חצי־האי, תמריץ את עבד אל־נאצר לזרוק את צבאו מול הכוח הזה — דבר שהיה מתאים מאד לכוונות צד,״ל. … עוד יותר רצוי היה למשוך נח זה דווקא לעבר נחל, כדי לדלל את הכוח שעמד מול ניצנה — מקום שם צריכה היתד. ליפול המכה העיקרית. אולם עבד אל־נאצר לא עשה כלום. הוא לא הזיז את צבאו לתוך חצי־האי. … ההשפעה הצבאית היתד. מיידית: מאחר שעבד אל־נאצר היה צריך לחשוש מפני נחיתה מיידית, לא יכול היד.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 9
תמיד אמרתי. הייתי בצבא לא בשביל עבד אל־נאצר. הייתי בצבא בשביל מצריים-. .כ ת להשמיד את ישראלז- .חס וחלילה -,ענה כשהוא מיבב. .תמיד רציתי שלום עם ישראל. … באמת לא ידעתי. תמיד אמרתי שעבד אל־נאצר לא טוב. אף פעם לא רציתי מלחמה עם ישראל. … הקצינים התחילו לברוח עוד לפני החיילים.״ .אתה חושב שעבד אל־נאצר הצליח במה שעשה?״ .תמיד אמרתי שעבד אל־גאצר לא סוב.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 7
הצרפתים האמינו — והמשיכו להאמין משך שנים ארוכות, באיודלת מפליאה ממש — כי מלתמת־השיחרור האלג׳ירית היא פרי קנונייה זדונית של גמאל עבד אל־נאצר, שאירח בימים הראשונים את מנהיגי המרד. הם החליטו להתחכם ולהעסיק את עבד אל־נאצר בחזית אחרת. על כן הציעו לספק לישראל נשק — תמורת התחייבות ישראלית לפעול למען הפלתו של עבד אל־נאצר בקאהיר ולמען הכשלת המרד באלג׳יריה.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34
בקאהיר התכנס האיחוד הסוציאליסטי ל־ועידתו הכללית. גמאל עבד־אל־נאצר, שואת היתר, לו הופעתו הפומבית הראשונה מאז יצא לטיפול רפואי, בישר לעסקני המפלגה: ״שלב החזקת־המעמד עבר. הכוחות המזויי־נים עברו לשלב ההרתעה.״ הוא התכוון למיתקפת־הראודה המרוכזת של תותחי צבאו, לפני שבוע ימים, בה נורו, ״אלפים רבים של פגזים הוסיף עבד״אל־נאצר :״שיחרור האדמה הכבושה היא חובה קדושה, שידנו לא תרפה מהשגחה אפילו לרגע אחד. … — צריכה ישראל להיות מוכנה לאפשרות של חידוש מעשי־האיבה.״ ובעוד שעבד־אל־נאצר הצהיר כי ״המערכה הבאה לא תהיה קלה, כי אם קשה ומסר־בכת,״ האיץ דיין באזרחי ישראל ״להפסיק את האווירה האלבומית, בה כל אחד משבח את ההישגים והנצתונות של עצמו, ולהתכו נן — עם כל המעמסה הכלכלית והנפשית הכרוכה בכך — לאפשרות שתהיה מלחמה.״ מה יעשו הרוסים?
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 23
תוך כדי הראיון סיפר מלכי על שליט מצרים גמאל עבד־אל־־נאצר, איתו הוא למד בכיתה אחת בבית־ספר תיכון במצרים … הטורבן שעל ראשה עשוי משלושה מטרים בד־משי ציבעוני, שעיבדוהו לצעיפים. העיר המראיין :״עכשיו ברור מדוע נאצר שונא יהודים המזל של אייגשטיין להקלטת תוכנית הראדיו ירושלים של מטה, שהוקלטה במועדון־הלילה מרתפי טור־מללו בירושלים, הזמינו המראיינים את האנשים המאפיינים, לדעתם, את הבירה. … אני אפילו מקבל אותו לפעמים.״ פסוק השבוע • חכרת־הכנסת גולדה מאיר: ״בדיבורים שלנו על עתיד השטחים אנו עלולים להוסיף לכל הצרות שלנו את הסכנה שנצטרך להגן על גבולות .1949״ • הנ״ל :״אין מפלגת העבודה מפלגה קטנטונת, הקיימת למען שמיעת דעתו של כל אחד בה.״ • מזכיר ההסתדרות כקר, על מס המפלגות: אהרון ״זהו מס רשות ולא מס חובה.״ • ח״כ מע״י משה ארם :״השאיפה למדינה פלשתינאית היא הציונות של ערביי ארץ־ישראל.״ • ח״כ חרות יוחנן באדר :״הכל תלוי בשר אחד בממשלה שלנו: השר עבד־אל־נאצר.״
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 12
שינויכ תו ג ת — מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש להודיע על־כך שבועיים מראש, על״מנת למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש של גמאל עבד־אל-נאצר, שקבע כי מה שנלקח בכוח יש להחזידו בכוח. אבל דווקא עבד־אל־נאצר שם קץ לדיבורים על מלחמה קרובה. בנאום־הנעילה באוזני צירי הוועידה, הכריז ״אנו צריכים להתאזר בהרבה מאוד סבלנות. רק כך נוכל לנצח את ישראל ואלה העומדים מאחוריה.״ כי עבד־אל־נאצר יודע, שאין לצבאו כל סיכוי להכריע את צה״ל, אילו נערכה התמודדות בעתיד המיידי — או תוך שנה־שנתיים.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 28
עמדנו בלב המידבר, סמוך לגבול הסודאני, על גדת אגם־נאצר, הימה המלאכותית הארוכה בת 350 הקילומטרים, שנוצרה בעיקבות הקמתו של הסכר הגבוה באסואן. … אחד האישים המצריים החכמים ביותר שהיכרתי, מי ש היה בעבר איש־סודם של גמאל עבד־אל- נאצר ואנוור אל־סאדאת, הסביר לי את טיבו של הנשיא. הוא ציטט דפרים׳ששמע פעם מפי אל־פאדאת עצמו :״נאצר ואני הננו אחרוני הפרעונים. אני היורש שד רעמסס ה־.2״ אפשר ללמוד הרבה על דרכו של שליט ועל התנהגותו בעתיד אם מכירים את עולמו הרוחני, את הצורה שבה הוא דואה את עצמו.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 4
ירושלים • שער שכם 111ה י סיגריתר חיה אמיר, סיגריות .כיד המלך תל-אביג כתוך המלכודת לפני חודש, בראשית המשבר שקדם למלחמה, קראתי את מאמרו של שלום כה ״נאצר נכנס לתוך מלכודת״ (העולם הזו ,) 1551 ששם כתבתם :״האמת היא שהצבו המצרי הכניס את עצמו למלכודת. כל מ שיש לו מושג באיסנזראטגיה יודע זאת . . עבר־אל־נאצר עשה את הטעות הגדולה שלו. אני מודה שחשבתי אז שהשתגעתם, כ כל הארץ רעדה אז מפחד.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 38
מילים שנאמרו לצורך השעה, להשגת מטרה מסויימת, הפכו לגולם, קיבלו כוח ולבסוף הפך הנואם לשבוי של נאומיו. כך קרה כמה פעמים לגמאל עבד־אל־נאצר. עכשיו זה יכול לקרות ליורשו. אולי כ מו קד ם. … חאלד מוחיי-אל־דין, משותפיו הראשונים של עבד־אל־נאצר, קצין (מיל ).של חיל־הפרשים, מנהיג השמאל הפרו־סוביי־טי, נשאר חופשי כשנאסרו השמאלנים של קבוצת עלי סברי.
