חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 9
ן* עולת״תגמול כזאת היתר, יכולה לשאת פרי ממשי ^ (להבדיל מפרי ריגשי) רק בתנאי אחד: עבד־אל־נאצר וראשי אל-בעת הם ״המימי פד״ .הם אתמול . … התשובה היא: כי מאז מלחמת־ששת־הימים אין כוח בעולם הערבי המסוגל לעמוד בפני החבלנים, הנושאים את דגל פלסטין. בוודאי, גמאל עבד־אל־נאצר הוא עדיין פופולרי בקרב ההמונים בארצות־ערב. … היא תדחוף את לבנון לזרועותיו של עבד־אל־נאצר, מתוך תקוזה שרק קאהיר תוכל לספק לה הגנה כלשהי, ו/או למתן את החבלנים.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 9
< ה היה בסוף השנה שעברה. הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר ן כינס את ממשלתו והביא בפניה בעייה חמורה מאוד : ״עלינו להחליט החלטה ״,אמר . … שאלה רביעית: האם חדל הנשיא עבד־אל־נאצר לאנוס קטינות, ואם כן — ממתי? כיום ג ׳ הודיעו עיתוני ירדן כי ״גונאר יארינג״ נועד עם המלך חוסיין, שמסר לו רשימה של שבע שאלות, מהן ארבע לישראל ושלוש למצריים. … עכשיו אתה רוצה שאקבל עלי תפקיד שלא יביא לי שום פרם, אלא רק בעיטות מכל הצדדים? < בלי שעכד־אל־נאצר ידע זאת, נערכה בדיוק באותה שעה פגישה סודית של חברי ממשלת־ישראל, במיטבחה של גולדה.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 26
בבית הזה -עוד מימי ממשלת בן־גוריון -שוררת היפנוזה של שינאת נאצר, המתנקמת בבעליה, מפני שהיא מונעת בעדם מלראות את המציאות המשתנה. המציאות היא שברגע זה מתנגד נאצר בפירוש לכל פעולה מלחמתית נגד ישראל. … בעתיד הקרוב, שהוא הקובע בהקשר זה, עבד־אל־נאצר הוא גורם אגטי־מלחמתי לגבינו, גורם מרסן גם בסוריה.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 8
שאלה זו עמדה השבוע במרכז הזירה המרחבית. בקאהיר הצהיר גמאל עבד־אל־נאצר :״המצב בתימן חזר להיות בדיוק כפי שהיה לפני הסכם ג׳דה.״ יועצו, עורך אל־אהראם הסדין היכל, פירט באריכות מה היה המצב אז. … ההסכם לא פעל. תחת הלחץ הכלכלי בארצו החל עבד־אל־נאצר מקצר את קוזי־החזית שלו בתימן, ריכז את כוחותיו במערך הגנתי, בהפקידו שטחים ניכרים בידי המלוכנים. … אילו הקפיאו גם המלוכנים את חזיתם, ייתכן שהיתר, משתררת שביתת־נשק לא רשמית בתימן, כשהארץ מחולקת למעשה בין הרפובליקאים והמלוכנים. עבד־אל־נאצר היה מחזיק חיל־מצב, ומחכה להתפתחויות שיאפשרו לו להפעיל כוח זה בעדן ובדרום־ ערב• אך ד,מלוכנים, בהנחיית סעודיה, החליטו לנצל את הנסיגה המצרית, והיוזמה הצבאית עברה לידיהם.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 20
דווקא סביב מנהיגים קיצוניים, כמו משה דיין או מנחם בגין, ?ואיו*! ,,נאצר רצה בשלום:״ ף העובדות מדברות בעד עצמן. קחו לדוגמה את גמאל עבד אל־נאצר. הוא רצה בשלום עם ישראל כבר ב״ .1953ו־לאחר־מכן, ב־ , 1954 ואף לאחר מלחמת סואץ. … ״תשימו לב לעובדה טריה אחרת: אפילה בזמן האחרון, ימים ספורים לפני חסימת המיצרים, הכריז עבד אל־נאצר כי שורש ה־בעייה נעוץ בזכויתיהם של ערביי ישראל ופלשתין.
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 13
העיראקים לא באו אז לפסטיבאל, בפקודת נורי אל־סעיד, והמשלחת המצרית עסקה ברימום פולחן האישיות של עבד אל־נאצר, שתמונתו נישאה על ידם וחולקה לכל דורש. הפעם התהפכו היוצרות: המשלחת המצרית לא באה, בפקודת עבד אל־נאצר, והמשלחת העיראקית, שנסיעתה מומנה בכספי הנוער הצ׳כי, הניפה את הדגל הקאסמי בכל קצרת העיר. … בפגישות אישיות יותר עם העיראקים התברר כי הערכתם את סיכויי השלום עם מדינת ישראל מתבססת על שני נתונים: התחזקות משטרו של קאסם כנגד איומיו של עבד אל־נאצר, ומדיניות נבונה של ממשלת ישמאל כלפי המיעוט הערבי בתוכה, וכלפי שכנותיה מבחוץ .
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 13
(מנימת דבריה אפשר היה להבין שכוזנתה היתה לומר :״נאצר ניכסון וגולדה (בכית הלבן) מועד חדש להפסקת-האש, מבלי שהדבר ייראה בנסיגה מעמדתה הקודמת. … דיין רמז שהוא מוכן לפשרה, למשל בצורת חתימת הסכם חדש, שיקח בחשבון את המצב הנוכחי של הטילים.׳ • קוסיגין וסאדאת (בהלוויית נאצר) היה גרוע, אז מה אפשר כבר לצפות מיורשיו? … בין השאר: • אל־סאדאת חזר על נכונות ממשלתו, בעיקבות החלטת עבד־אל־נאצר, להכיר בקיומה של מדינת ישראל ולתת מעבר לספינותיה בסואץ, תמורת נסיגה מן השטחים המוחזקים.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 6
לדברי ל׳אכס• פרס, גררה דח־קא התערבות זו של ישראל — או של חלק מנציגיה הפועלים בצורה בלתי־מתואמת — לתגובה סוערת מאוד מצד גמאל עבד אל־נאצר. נאצר פשוט פנה במישרין לפאטריס לו* מומבה, ראש ממשלת קונגו, הציע לו קציני־מטה ויחידת צנחנים. האמרשילד לא רצה בדבר זה, הצליח למנוע זמנית את שיגור צנחני רע״ם• אך קציני־המטה הבכירים של רע״ם נשלחו לליאופולדוויל, החלו בתיכנון הקמת כוח משולב, קונגואי־גא־נאי־גיניאי־מצרי, בהדרכת קציניו של נאצר. תחת איום זד. של עקיפת האו״ם, נכנע האמרשילד. עבד אל־נאצר, המתחרה עם תוניסיה על השאלה מי תהיה המדינה הערבית בעלת ההשפעה המכרעת בלב אפריקה, השיג ניצחון חשוב.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 19
ך* עיקר הוא — לא לאבד את הראש, לא לפעול כ ואין שמץ של ספק שאילו יכלו ענד־אל־נאצר וחוסיין לחסל את הפידאיון, אפילו במרחץ־דמיב, היו עושים זאת. … ש להבין כי פעולות הפידאיון אינן מכוונות, בעצם, 1נגד ישראל. הן מכוזנות נגד גמאל עבד־אל־נאצר, נגד חוסיין, נגד האמריקאים, נגד הסובייטים, נגד כל העולם. … אבסורד הוא גם לבוא בטענות אל עבד־אל־נאצר, ש־עיתוניו גינו את החטיפות, ושסגר בפניהן את נמל־התעופת של קאהיר.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 38
נודע שבעיקבות נסיון החטיפה הזה נערכו מעצרים וחיפושים נרחבים בקרב יהודים בברית־המועצות; בין השאר נאסרו אנשים שבאותה שעה כלל לא היו במקום המעשה — בלנינגראד — כי אם בערים אסור ״להאמין לנאצר״ להעמיד אותו במיבחן ! נאצר אינו קומוניסט כמו וילנר — איו הוא 1 1 רוצה להשתעבד לרוסים 8זוהי השעה האחרונה לנסות להגיע עימו להסדר־שלום ישיר ! … היה זה אוסף של מליצות בלתי־מחייבות, וציטוטים ארוכים מנאומיו של גמאל עבד-אל-נאצר. כל חברי הקואליציה נמנעו טלנאום. … אורי אבנרי: אפשר לחשוב שבאנו הנד, לשמוע את נאומי נאצר, באינטרפרטציה המקורית של הגברת מאיר — ולא הודעה מוסמכת של ממשלת־ישראל.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 4
על סמך עדויות שונות היינו משוכנעים כי ניתן להגיע לכלל הסכם עם עבד־אל- נאצר. (היינו העיתון הראשון בישראל שהקדיש תשומת־לב לאישיותו של עבד-אל־נאצר, ובין השאר גילינו את יחסי־הידידות האי שיים העמוקים שנוצרו, ונמשכו, בינו ובין קצין־הפלמ״ח ירוחם כהן. גילינו שעבד- אל־נאצר הזמין את כהן לבוא למצריים, אחרי שהוא עלה לשילטון, וכי ממשלת ישראל מנעה ביקור זה). … ״העולם הזה״ 28.9.60 הגילוי הראשון של העסק־הביש תיאור דימיוני של האמת נאצר, אנוואר אל-סאדאת וחבריהם — גדל תחת דגל ״הפינוי״ — התביעה לסי לוקו הסופי של צבא-הכיבוש הבריטי, שפלש למצריים בסוף המאה ה־ .19 בשנות ה־50 המוקדמות שרד מצבא-כיבוש זה רק חיל- המצב הבריטי לאורו תעלת־יסואץ.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 12
התיאור פשוט אינו אמין. אחרי שגמאל עבד־אל־נאצר הדיח את מוחמד נגיב, המנהיג הראשון של המישטר המהפכני, עולה בדעת ״פאול פראנק״ לר כוש את לב השליט החדש. … אברי מגיש את המיכתב לעבד- אל־נאצר. זה לוחץ את ידו, אומר לו כמה מילים חמימות... … כדי לשים פצצה קטלנית בתיבת- דואר במרכז הכיכר׳ שבו יקשיב ההמון לנאומו של עבד־אל-נאצר, הוא פורץ (המשך בעמוד )22 שים, כ״פאול פראנק״ ,איש־עסקים גרמני.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 2
במשך שנים רבות, היה העולם הזה העיתון היחידי בארץ שהקפיד לכתוב כראוי את שם־המישפחה של מי שהיה אז נשיא מצריים :״עבד-אל-נאצר״ .העיתונים האחרים דיברו בזילזול על ״נאצר״, אם ביכלל טרחו להזכיר את שמו של ״הרודן המצרי״. … אך לא היה אף עיתון אחד בעולם שכתב על ״גוריון״ .לעומת זאת, אותם העיתונים, שסברו כי ״עבדול״ הוא שם פרטי, לא טרחו לקרוא את עבד־אל־נאצר בשמו הנכון. אם יכול להיות ויכוח על הכתיב העברי של שמות ותוארים בשפות זרות, שאינן שמיות, הרי אין מקום לוויכוח על איות השמות הכתובים במקורם בכתיב שמי. … לעומת זאת, יש לפסול את השיטה המתאימה את הכתיב העברי לדי - בור הערבי :״שארם־א־שייך״ ,״עבד- אן־נאצר״ ,״סלאח־א-דיך, וכר. שם האיש היה ״צלאח־אל־דין״ ,למרות שבערבית מבטאים את הצד״י כסמ״ך, ואין מבטאים את הלמ״ד לפני הדל״ת.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 74
לפי ההש קפה הצנועה של חודש מאי 1957 היו שלוש המטרות הצנועות של המיבצע : • לשבור (את) כוחו הצבאי של עבד אל-נאצר, ולבער את קיני הפידאיון. • להנמיך (את) קומתו של עבד אל־נאצר. … שאלה גדולה היא אם דמותו של עבד אל־נאצר באמת הונמכה בעיני ההמונים במרחב הערבי. … ד,מיצ רים פתוחים כל עוד כוחות האו״ם חונים בשארם־אל-שייח׳ ,בהסכמת עבד אל־נאצר. איש אינו יכול לדעת מה יקרה למחרת יום הוצאת כוחות אלה.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 58
נשיא מרחבי אחר, חביב בורגיבה, הפך את עצמו לפטרון המורדים, סילק את גמאל עבד־אל־נאצר כמעט מכל השפעה באלג׳יריה הלוחמת. … הם החלו קאהיר וזכו ב־ברימזי אהבה לעבר תשומת־לב חיובית מצד נאצר. ומי שמותו מתחמם בקאהיר, ליבו מצטנן בתל־אביב. … המורים הסבירו כי לא היתד, אמת בידיעה, ואפילו החכר שמו של גמאל עבד אל־נאצר על־ידי אחד המשתתפים, הרי עשה זאת על אחריותו האישית והוא אשר צריך להיענש, אם הדבר אסור על-פי חוקי המדינה.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 4
חבורה של קצינים, בראשות הגנרל מוחמר נגיב ונ זנהגת הסגן־אלוף גמאל עבד־אל־נאצר גירשה אז את המלך פארוק, בלא שפיכת דמים. … אלה, ובעיקר הסי איי״אי, נטו אז לתמוך במישטרו של עבר־אל־נאצר. •העסק־ביש״ ,כפי שנקראה הפעולה, לא הצליח. … נערך טבח בחיילים המצריים. הפעם הושגה המטרה: עבד־אל־נאצר חיפש נשק, ומשלא מצא אותו במערב, פנה אל הגוש הסובייטי.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 2
קורא, תל־אב־ב בי! השאר, הוצע נם עבד אל־נאצר. אוי לנו אם תבחרו בו אלימלך שרך, בני־בוק עבד. … א,נתי ׳.תחנת השידור של קהיר ולהפתעתי הרבה השתמש הקריין בקיצור שם נשיאו ל,.נאצר אבי־גזית, אבן יהודה שמו של נשיא מצרים הוא בכל זאת גמאל עבד אל־נאצר .״נאצר״ בלבד פירושו ״המנצח״ ,תואר שקריין קהיר יכול להשתמש בו כרצונו, מבלי שזה יחייב את העולם הזה.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 6
שמוקדם מכדי לקבוע את מקומו של עבד אל־נאצר. במהפכה הערבית. יתכן שיישאר רק כסמל של שלב חולף, שיבואו אחרים במקומו, ואף נגדו. … וח השח־מת ^ ש רק הכדל אחד בין מצבו של עבד אל־נאצר ב־ 1956 לבין מצבו של קאסטרו ב־ . 1962 בריטניה וצרפת כבר היו אז מעצמות קטנות. … אבל אין בכוחו של איש במערב לעצרה. עבד אל־נאצר הרחיק מאד לכת, וניצל כמעט בנם. השאלה היא: מדוע הרחיק קאסטרו לכת?
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 20
הוא לא מסכים לתת חופש מעבר או לפיתרון הבעייה תוך שיחות שלום. פדואה: אך עבד־אל־נאצר הסכים להחלטת מועצת־ר,ביטחון המבטיחה את הדרך להגיע לפיתרון של שלום לבעייה. … אני מתכוון בדרך של משא־ומתן. אך הצרה היא עמדת נאצר. פדואד! :נאצר הסכים להחלטת מועצת- הביטחון וזה די בו כדי להוכיח שלא יהיה מיכשול בדרך לפיתרון. בעת שתיסוגו נתחיל לדון בעניין הפיתרון הכולל של בעיית פלסטין. דיין: את מסננת את עמדת נאצר... פדואד! :בגלל שהיא עמדת העולם הערבי כולו.
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 29
את התוצאות אי-אפשר היה להעלות למגר את נאצר, ואין הוא נקי בשיקוליו אינה יכולה להרשות לעצמה להיכנס לסיכסוך כלשהו עם ארצות־הברית, ובוודאי אף על הדעת. ני מתי גולן פירסם בשעתו ובמניעיו מהיסוד האישי של שינאת נאצר והתחרות בו. לא עם חברוודהנפט הגדולות, אדירות! … באופן אוטומטי נמסרו העתקי מישטרו של הנשיא ג׳מאל עבד־אל-נאצר המיברק, כמקובל, גם ללישנותיהם של במצריים.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 50
׳ אז הם עזבו אותי, ולא חיפשו.״ לא מרשים להישאר. נאצר הוא סטו דנט למישפטים, שנה שלישית. … מלבד זאת, למה שיהיו פעילויות על רקע עדתי?״ על מעצרו של נאצר מאזן מסרב סמנכ״ל האוניברסיטה לדבר :״הוא הת פרע שם, אבל אסור לי לדבר, כי הוגשה תביעה פלילית על הכשלת עובד־ציבור ושוטר.״ נאצר מאזן לא שמע כלל על תביעה שכזו. … אחרי ארבע שנים עזבו הירדנים והבניין הושכר לאזרח מצרי עשיר. כשעלה גמאל עבד־אל־נאצר לשילטון הולאם ה בניין וכעת ״לא מדעים מה קורה שם,״ אומר מוסה מורד, שרואה את עצמו כבעליו החוקי של המקום.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 18
חג החרות ן לא, אין הכוונה לפסח שפקד אותנו לא מזמן, אלא לחג־העצמאות שנערך בביתו של חבר־הכנסת הדרוזי אמאל נאצר־־אל־דין, והיווה בימה ל״כל דיכפין ייתי ויצרה״ 48 :שעות לפני הבחירות במרכז־חרות עלו בזה אחר זה כל מי שחשו צורך להתבטא, ופתחו ב״שרים נכבדים, חברי־כנסת יקרים, תושבי דלית־אל־כרמל, רבותי המוסלמים, תושבי טבריה השלב הבא היה להשתפך בשיבחי המארח, נאצר־אל״דין, בסיגנון ״אלה הם חייך״ :״אני מכירה את נאצר־אל־דין שבע שנים! … תולדת המיפלגה בזיג-זג אינסופי של פילוגים ומיזוגים: מרד בחרות ב־ ,1966 בהנהגת שמואל תמיר: גירוש מחרות ב־ ;1967 הקמת ״המרכז החופשי״ ,שעבר בקושי את אחוז־החסימה ב־ ;•1969 הצטרפות לליכוד: פילוג במרכז החופשי: הצטרפות חלק (תמיר ועקיבא נוף) לד״ש והישארות השאר (אליעזר שוסטק ואהוד אולמרט) בליכוד; התמזגות עם פלד, בלתי־נבחר אחר בהנהגת ייגאל הורביץ, ומכאן והלאה — שרשרת של פילוגים ואיחודים שאיש אינו מסוגל או מעוניין לזכרם. אמאל נאצר-אל־דין התבוסה, שקוע דוב סבידור בהרהורים נוגים לגבי המשך פעילותו ב״מיפלגה של נוכלים ושקרנים״. … כך גם יגאל כהן־אורגד, חיים קורפו ושרה דורון, חברי־הכנסת נאצר־אל־דין, דויד מגן, איתן ליבני, דוב שילנסקי, מיכה רייסר, יום!?
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 17
הצרפתים, בעיוורונם שלא־ייאמן, האמינו כי אין זו מילחמה אמיתית של עם השואף לחרות, אלא קנוניה של גמאל עבד־אל־נאצר בקאהיר. כדי להמשיך בדיכוי אלג׳יריה, יזמו הצרפתים מיבצע שנועד להפיל את עבד־אל־נאצר. … הצבא המצרי לא נוצח בקרב פנים־אל־פנים, אלא הצטווה בצדק על־ידי עבד־אל־נאצר להסתלק מסיני בבהילות, כדי שלא להיתפס בין צה״ל ובין הכוחות הבריטיים־צרפתייס, שנחתו בעורפו בפורט־סעיד. … אך גם לאחר מכן היו גישושים של עבד־אל־נאצר. בן־גוריון לא היה מעוניין בהם. המטרות האמיתיות של בן־גוריון התגלו כאשר הכריז על ״מלכות־ישראל־השלישית״ ,ממטולה עד יוטבת (האי טיראן).
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 18
כי עם צאת האנגלים מעדן ישלטו אוהדי עבד־אל־נאצר על צוואר־הבקבוק. של באב אל־מנדב, אשר דרכו חייבת לעבור כל ספינה הרוצה להגיע לאילת או להפליג ממנה. … תפנית זו באה במקביל להכרתו של גמאל עבד־אל־נאצר, שיש למתן את החתירה בחוץ כדי לפתור תחילה את הבעיות הפנימיות. … על כן, בנאומו הראשון כראש ממשלת סוריה, הצהיר אל־ביטאר :״אנו רוצים בהתקרבות עם כל אחינו הערבים, ובראש וראשונה עם גמאל עבד־אל־נאצר.״ הפעם תהיה זו התקרבות שאין כוונתה לאיחוד או למיזוג.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 4
אף לוקחים בחשבון שינוי בחוק הגימלאות, כדי למנוע סיבוכים מסוג זה בעתיד — אך שינוי זה לא יחול אחורה. האם הבריא נאצר? בניגוד להתרשמותם של עורכי השבועון האמריקאי טייס, שאחרי שריאיינו את נשיא מצרים גמאל עבד־אל־נאצר, טענו כי הוא שופע־בריאות ונראה כי החלים מסיבוכי מחלת־הסכרת שלו, טוענות ידיעות אחרות כי המצב הפוך. לפי ידיעות אלה, שמקורן כאישים צרפתיים שנפגשו עם נאצר לאחרונה, הוא עומד לנסוע הקיץ שוב לברית-המועצות, בדי לקבל כפעם נוספת טיפול רפואי בסיבובי הסברת שלו.
